לכניסה
סורוצקין האמת, לא ציפיתי שיותר מכמה חברים כאן יטרחו לקרוא את הדברים, וזה שיש יותר מ- 400 צפיות בפוסט עד עכשיו זה כבר מעל ומעבר למצופה. אני עורך כאן פוסט שבכל מקרה יש לו ערך לימודי, כך שאם יהיה מי שירצה ביום מן הימים למצוא חומר בנושא, הוא ימצא פוסט מפורט שיורד לפרטי פרטים.
גשם עד בלי די אמר בגלריה מפתיעה ומרעננת מטבריה בסופ"ש האחרון.:
מאור גליל העליון זה באמת לא מעניין אותי
''זה באמת לא מעניין אותי'' ?! לא יפה !!! 
(בתור ''מגיה'' מטעם עצמו, ובמסגרת הפינה ל''נימוסים והליכות'' הייתי משנה את הנוסח וכותב כך: מאור גליל העליון יקירי, שיהיה לך דיור טוב בבירת הגליל העליון, אך לא התכוונתי באמת לחדור לפרטיותך, כך שלא היית צריך להגיב ולחשוף את מקום מגורך'' 
).
מאור גליל העליון זה באמת לא מעניין אותי 
סורוצקין אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
תגיד כמה באמת אתה חושב שצופים בפוסטים האלה שלך שזה נותן לך כזה הרבה כוח לכתוב עוד ועוד וזה גם הרבה תוכן?
אם זה היה דברי חולין או דברים בטלים אחרים באמת לא היה לי מוטיבציה להעלות את הדברים. אבל מכיון שמדובר בד"ת, שווה לי אפילו אחד שבמקרה יעבור על הדברים וימצא בהם תועלת או העשרת ידע תורני. וגם אם אף אחד לא יעבור על הדברים, לפחות עסקתי בד''ת ולא התבטלתי.
ירידת הטל, לברכה או חלילה שלא לברכה, או שמא אף לקללה חלילה ?
לעיל הבאנו את דברי הגמרא בתענית (ג' ע"ב) שאומרת שאומנם הטל אינו נעצר לעולם, וגם בימי אליהו לא נעצרה ירידת הטל, אך מ"מ ירידת הטל לא היתה לברכה כי לא צמחו ממנה צמחים. ומשמע שיש טל היורד לברכה והיינו שמצמיח צמחים, ויש טל שאינו יורד לברכה בכך שאינו מצמיח צמחים. ונשאלת השאלה- האם ירידת הטל כוללת רק שני מצבים עיקריים, דהיינו טל היורד לברכה, וטל שאינו יורד לברכה, או שמא יש גם מצב שלישי שבו הטל לא רק שלא יורד לברכה, אלא אדרבה יורד לקללה.
מנוסח תפילת הטל של עדות האשכנזים אפשר ללמוד שקיימת גם מציאות של טל היורד לקללה, שכך אנו אומרים ומכריזים: "שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל, לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה, לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת, לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן". ומתבאר שיש מציאות של טל היורד לקללה למוות ולרזון.
וידועים גם דברי הגמרא במסכת סוכה (ל"ז ע"ב) ומנחות (ס"ב ע"א) שם אומרת הגמ' בטעם הנענועים שאנו עושים עם הלולב וכן התנופה של המנחות (שהיא לארבעת רוחות השמים וכן למעלה ולמטה): א''ר חמא בר עוקבא א''ר יוסי ברבי חנינא, מוליך ומביא- כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד- כדי לעצור טללים רעים. מבואר שיש טללים שהם רעים שלא רק שאין תועלת בירידתם, אלא אדרבה- הם גורמים לנזק, כך שצריך לעשות דברים בכדי שלא ירדו.
ובמסכת חגיגה (י''ב ע''ב) אומרת הגמרא שיש שבעה רקיעים כאשר רקיע השישי נקרא ''מכון'', ופירש רש''י ש''מכון'' הוא לשון אוצר של פורענות, דהיינו מקום המיוחד לדברים הבאים לפורענות. ובין הדברים שיש באותו אוצר של פורענות מונה הגמרא את ''עליית טללים רעים''. ומתבאר שיש טל שלא רק שאינו טוב, אלא הוא מוכן לפורענות.
ובמשנה במסכת סוטה (מ''ח ע''א) נאמר: אמר רשב''ג, העיד רבי יהושע- מיום שחרב בית המקדש לא ירד הטל לברכה. ובירושלמי (סוטה פרק ט' הלכה י''ד) וכן בתוספתא (סוטה פרק ט''ו ה''ב) מובא: אמר רבן שמעון בן גמליאל תדע לך שנתאררו (נתקללו) הטללים, בראשונה עיר שטלליה מרובים פירותיה מרובים, אבל עכשיו עיר שטלליה מרובים פירותיה מועטים. בראשונה היה הטל יורד על הקש ועל התבן והם מלבינים, אבל עכשיו יורד על התבן והקש והם משחירים. ומתבאר מדברי התוספתא והירושלמי שהטל לא רק שלא יורד לברכה, אלא אדרבה- יש מציאות שהטל יורד לקללה ומביא נזק במקום תועלת.
התשובה: אומנם הטל אינו נעצר לעולם, אך אין זה מובטח שהטל ירד לברכה
נחזור לסיפור עם אליהו שנשבע לאחאב שלא ירד טל ומטר. והגמרא בתענית (ג' ע"א) אומרת שרק שבועתו על כך שלא ירד גשם נתקיימה, ובגלל השבועה לא ירד גשם שלוש שנים, ולכן ה' היה צריך שאליהו יתיר את השבועה על ירידת המטר ורק אז ירד מטר. אבל את השבועה על הטל לא היה צריך להתיר, כי הטל לא נעצר בכל אותם שלוש שנים. ושואלת ע"ז הגמ' (שם ע"ב), שמכיון שהטל אינו נעצר, מדוע נשבע אליהו על הטל שלא ירד. ומתרצת הגמ' שאליהו בשבועתו לא נתכוין שלא ירד טל בכלל, אלא כוונתו היא שהטל לא ירד לברכה. ופירש רש"י שהכוונה היא שהטל לא יצמיח שום צמח. ומתבאר שטל של ברכה היינו טל שיש בכוחו להצמיח צמחים, ואילו טל שאינו של ברכה אין בכוחו להצמיח צמחים. ועל כך אנו מתפללים- שאף על פי שירידת הטל מובטחת ונכרתה על זה ברית, מ"מ ירידת הטל לברכה אינה מובטחת, ועל כך אנו מתפללים, שירידת הטל תהיה לברכה. (וכן מנהג עה"מ שלאחר אמירת הש"ץ "מוריד הטל" אומרים הציבור "לברכה").
ולעיל הבאנו דברי המפרשים שפירשו עוד שיש מציאות של טל היורד באופן עד כדי שאין צריך לגשם, וגם הטל נותן טעם ושומן בפירות, וגם על זה אנו מכוונים בתפילת הטל, שיהיה ריבוי טל באופן שיהיה בכוחו להשקות בדומה לגשם, וגם שיתן טעם ושומן בפירות.
טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ, שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ, רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ וכו'.
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת, פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת וכו'.
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה וכו'.
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים, טְעֵם בִּמְאוֹדֶךָ מֻבְחָרִים וכו'
טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ וכו'
טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן, בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן וכו'.
(מתוך תפילת טל לעדות האשכנזים).
סיכום הדברים עד כה
בגלל חשיבותו של הטל לקיום העולם, כי העולם אינו יכול להתקיים ללא טל, לכן ברית כרותה לטל שאינו נעצר לעולם.
הטל חשוב גם כאמצעי השקייה המצוי בכל מקום (גם במדבריות) ובכל זמן (גם בקיץ), וגם כדבר שיש בכוחו להשביח את הדברים אותם הוא משקה.
באופן תאורטי הטל יכול לרדת באופנים שיהיה בו בכדי לספק את צורכי ההשקיה אף בלא גשם.
ונחזור לתפילת הטל- ושוב נשאלת השאלה, על אף חשיבתו העצומה של הטל, מה יש להתפלל על ירידת הטל כיון שברית כרותה לטל שאינו נעצר לעולם ?
סורוצקין כמדומני שבסיפור של רבי עקיבא היה מדובר במים ששחקו את האבנים ולא בטל. כפי שכתבתי מתחת לתמונות- אין קשר בין הפוסט (העוסק בירידת הטל) לבין המערות המופיעות בתמונות או לאיזה פרט אחר בתמונות. התמונות הובאו רק לצורך ציון המקום שבו הם ממוקמות, דהיינו בית גוברין. תחפשו את הקשר בין בית גוברין לבין נושא הפוסט.
חידה- מה הקשר בין תוכן הפוסט לבין התמונות?
למי שאינו מזהה- מערות בית גוברין. (הקשר הוא לבית גוברין ולא למערות או לאיזה פרט מסוים בתמונות).
ביאור ברכת משה ליוסף- "מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל"
דברים פרק ל"ג פסוק י"ג: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל", מה הפירוש "מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל"?
רש''י- הטל נחשב כ''מגד שמים'' דהיינו מתק שמים.
רד''ק- מגד היינו דבר המשובח והמעולה, ו"מגד שמים" היינו מהמשובח שבשמים דהיינו הטל שהוא כולו ברכה ואינו כמטר שפעמים מזיק.
רמב''ן- "מגד" היינו פרי, ו"מגד שמים מטל" פירושו מפרי השמים שהוא הטל.
הגר''א- "מגד שמים מטל" היינו פירות שמתמתקים ע''י הטל.
רבינו בחיי- "מגד שמים" היינו הגשמים שהם פרי שמים, ו"מגד שמים מטל" הכוונה מגשמי שמים וגם מטל.
בכור שור- "ממגד שמים מטל" היינו שירדו עליה גשמים בנחת כמו הטל, כי גשמים כאלו מעדנים וממתיקים את הפירות.
