''שמור את חודש האביב''- ניסן- חודש האביב, למה נקרא שמו ''חודש האביב'' ?
-
התשובה כמובן קשורה לתמונה
-
"אביב" לשון בישול התבואה כפי שפי' רש"י בפרשת ויקרא על הפס' "אביב קלוי באש גרש כרמל"
וכן פשוטו של מקרא ע"כ "שהפשתה והשעורה נוכתה"- התקלקלו במכת ברד "כי השעורה אביב וגו' " דהיינו כיון שכבר בשלה, בשונה מ"החיטה והכוסמת" ש"לא נוכו, כי אפילות הנה"- מאוחרות ועדיין רכות ולכן לא התקלקלו במכת ברד וכך נשאר לארבה מה לאכול.. -
יפה יפה ! בהמשך הזמן אשתף בעז''ה פוסט בענין עונות השנה ע''פ התורה וחז''ל, ולמי שלא מכיר את הדברים צפויות הפתעות.
-
בדרך הסוד אמרו שאביב זה אב יב' דהיינו אב של כל החודשים.
אגב יש עוד שאלה למה נקרא שמו ניסן?
על שם הניסים שנעשו בו לישראל.
אם כן למה לא קוראים לו ניסים? -
כמובן שמאחורי כל שם של תקופה או חודש עומדים כמה הסברים. אני כמובן חיפשתי את הפירוש הפשוט והידוע שגם קשור לפורום כאן כמובן דהיינו נושא מזג האוויר ועונות השנה.
וזה כאמור קדימון קטן לפוסט רחב יותר שאני רוצה להעלות בעז''ה על נושא עונות השנה לפי המקרא והתלמוד, שכפי שתראו לא מאה אחוז תואמים את שמות העונות בימינו, ועל כך בעז''ה בהמשך. -
איש השלגים אמר ב''שמור את חודש האביב''- ניסן- חודש האביב, למה נקרא שמו ''חודש האביב'' ?:
בדרך הסוד אמרו שאביב זה אב יב' דהיינו אב של כל החודשים.
אגב יש עוד שאלה למה נקרא שמו ניסן?
על שם הניסים שנעשו בו לישראל.
אם כן למה לא קוראים לו ניסים?התשובה היא על דרך הגמ' של רובץ ולא רבצן, דהיינו רובץ זה חד פעמי, ורבצן זהו הרגיל ברביצה.
וכך בכל דבר נון סופית בסוף המילה הופכת את זה לקבוע ותמידי כמו שאומרים
שקדן, למדן, בטלן, גזלן, שקרן, וכו' וכו' דהיינו שזה המהות שלו.
כך חודש זה הוא "ניסן"
הוא רגיל בניסים בעבר בהווה וגם בעתיד וזה כל מהותו
שנזכה לניסים גדולים השנה...
(ר' מיילך בידרמן בשם מישהו)
