''ובני ציון גילו ושמחו בה' אלוקיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון''.
-
מכאן למדו חז''ל שזמן המלקוש הוא בחודש ניסן, ודעת ר''מ היא שלכן ממשיכים לבקש על הגשם ''ותן טל ומטר לברכה'' עד סוף חודש ניסן. (תענית ה' ע''א במשנה ובגמ').
אז אומנם אנחנו פוסקים מלהזכיר ולשאול גשם כבר ביו''ט הראשון של פסח במוסף, ומי שטעה והזכיר גשם חוזר, אבל אין זה סותר שעד סוף חודש ניסן עדיין הגשמים אינם חשובים כסימן קללה אלא עדיין הם בכלל גשמי ברכה, ולכן משאלת הלב כפי שיש לרבים כאן לירידת גשם השבוע אינה ''עבירה''...
כפי שכבר ציינו בפוסטים אחרים בימים האחרונים וכפי הנראה לפי כל התחזיות והמודלים- החל ממחר לקראת ערב ועד ליום שלישי נקבל את המלקוש, שזה אומר גשם בפריסה ארצית רחבה יחסית עם כמויות משמעותיות (כמובן ביחס לחודש מאי). ובמידה שכ''ז יתגשם (בתרתי משמע) נוכל לומר ע''ז שזה ''מלקוש לפי הספר''.
אז ניפגש בעז''ה בערב ר''ח אייר עם סיכומים.
-
האם הגשם שעתיד לרדת בעז"ה בימים הקרובים הוא באמת "מלקוש לפי הספר" ?
במחשבה שניה הדבר תלוי מהי ההגדרה של "מלקוש". מבחינה מטאורולוגית מוגדר ה"מלקוש" כאירוע הגשם המשמעותי האחרון. ו"משמעותי" זה אומר שני תנאים: (א) אירוע עם כמות גשם משמעותית ולא רק איזה אירוע של טפטופים או גשם קל שניתן בקושי למדוד אותו. (ב) גשם בעל תפרוסת רחבה ולא רק גשם בעל אופי מאוד נקודתי ומקומי.
בנוסף לזה קיים גם תנאי שלישי, והוא שזמן ירידתו תהיה בתקופה שסמוכה לסיום עונת הגשמים. (שזה אומר חודש אפריל ואולי גם חציו הראשון של חודש מאי. גשמים מאוחרים יותר וכגון גשם שירד באמצע יוני לדוגמא- גם אם יהיה משמעותי ובעל תפרוסת רחבה לא יכנס תחת ההגדרה של "מלקוש", אלא יוגדר כ"גשם קיץ חריג").אז מהבחינה המטאורולוגית- לפי כל התחזיות אירוע הגשם שלפנינו כנראה יענה לכל התנאים הנ"ל,- גם גשם משמעותי מבחינת הכמות הצפויה ומבחינת הפריסה הארצית הרחבה, וגם גשם היורד בזמן לא מנותק מידי מעונת הגשמים.
אבל עלינו לזכור שהשם "מלקוש" לא הומצא ע"י השירות המטאורולוגי ולא ע"י האקדמיה ללשון העיברית, אלא הוא לקוח מתורתינו הקדושה, וכפי שאנחנו אומרים בכל יום בק"ש "ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש". אז מה הפירוש "מלקוש" לפי תורתינו הקדושה, והאם אירוע הגשם הצפוי בעז"ה באמת מתאים ל"מלקוש" כפי הגדרת תורתינו הקדושה ?
כמה פירושים נאמרו על כך בגמ' במסכת תענית (דף ו' ע"א) וכן במפרשים. בגמ' בתענית אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל: מלקוש- דבר ש"מל" (כורת וחותך) "קשיותיהן" (קשי ערפם) של ישראל. ופירש רש"י: "שכשאינו יורד חוזרין ישראל בתשובה ומתענין ועושין צדקות". דבי רבי ישמעאל תנא: דבר שממלא תבואה בקשיה, דהיינו שעל ידי הגשם האחרון נשלמת צמיחתה של התבואה ומתמלאים הקשים בגרגירי תבואה. במתניתא תנא: דבר היורד על המלילות ועל הקשין, דהיינו הגשם שיורד בסוף ימות הגשמים כאשר השיבולים הבשלות מלאות גרגירים ("מלילות") והן עדיין בקשין שלהם בשדה.
ובפירושו על התורה פירש רש"י (דברים פרק י"א פסוק י"ד): מלקוש- רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. ולשון "מלקוש" דבר המאוחר.
וכעת בואו נבחן את אירוע הגשם שלפנינו, האם הוא באמת ראוי לתואר "מלקוש" לפי הספר ? ובכן- מבחינה אחת ובודדת הוא ראוי לשם זה, וזה ע"פ מה שפירש רש"י בחומש שלשון "מלקוש" הוא דבר המאוחר, וכפי שזה נראה כרגע זוהי כנראה המערכת המשמעותית האחרונה לעונה. אבל לפי שאר ההגדרות שנזכרו בגמרא, המלקוש האמיתי כבר ירד לפני יותר מחודש, אז התבואות היו כבר לפני סיום הבשלתם, והגשם נתן להם את ה"פוש" האחרון, וכפי הגדרת הגמרא "ממלא התבואה בקשיה". לאחר מכן נכנסו התבואות לתהליך התייבשות, ובפסח השנה התבואות (חיטה ושעורה) כבר היו יבשות כפי שתיעדתי והארכתי בפוסט אחר כאן. נכון להיום ספק אם אפשר בכלל למצוא באיזה מקום תבואות שעדיין לא נקצרו, ובכל מקרה גם אם יש כאלה תבואות אז הן כבר יבשות לגמרי, כך שהגשם הצפוי לא צפוי לתרום להם מאומה.
אז לסיכום- "מלקוש" מלשון דבר המאוחר- כן. "מלקוש" מלשון שממלא התבואה בקשיה- ממש לא.
-
מצד שני בהיסטוריה היו פעמים רבות גשם בחודש אייר, אבל זה היה בשנה לא מעוברת אולי.
ויש גם את העניין החסידי של גשם שיורד בחודש אייר, לפתוח את הפה שיכנס גשם וזה סגולה לרפואה.
-
אוהב לדעת הכל באמת מקווה שירד איזה גשם באייר בשביל הסגולה הזאת, מי לא צריך רפואה ? אבל מצד שני יש את המשנה שאומרת (תענית דף י"ב ע"ב): יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה. אז אני לא יודע איך להתייחס לגשם שעדיין עשוי לרדת גם באייר, מצד אחד סגולה לרפואה, מצד שני סימן קללה.
-
זה נקרא להפוך את הלימון ללימונענע
-
אוהב לדעת הכל תיקון ! הסגולה של ירידת הגשם לתוך הפה אינה מיוחדת דוקא לחודש אייר, אלא היא מיוחדת לכל הימים שבין פסח לעצרת, וכך מקובל מפי רבי פנחס מקוריץ ''שהגשמים שהם מפסח ועד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים, שאין כמוהו בכל הרפואות”.
הרה”ק מקוריץ אף הסביר איך לעשות את הסגולה: “היינו לעמוד על הגשם ולגלות קצת את ראשו כדי שירד הגשם על ראשו, וגם לפתוח את פיו בכדי שירד הגשם לתוך פיו מימין, ומעצרת ואילך יש מהם טובים לרפואה”.
“וזה לשון ספר הזהר פרשת תזריע דף צ”ד עמוד א’, בזמנא דאסגי קוב”ה חסד בעלמא, בר נש בעי למיהך בשוקא כו’ ובו כו’ עביד טיבו ע”ש היטב. גם שמעתי בשמו שיש גשמים דוכרין והם סימן ברכה וגשמים נוקבין והם סימן קללה”.
-
אוי ! איזה טעות נוראית !!! דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי !!!
גשמים לאחר שיצא ניסן של הם ''סימן קללה'' חלילה ? מה פתאום ! חס וחלילה ! אדרבה- גשמי ברכה הם !
אבל הרי במשנה במסכת תענית דף י''ב ע''ב (פרק א' משנה ז') נאמר ''יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר ''הלא קציר חיטים היום'' ? התשובה: בירושלמי במסכת תענית סוף פרק ראשון אמר רב שמואל בר רב יצחק שדוקא אם לא ירדו כלל גשמים עד סוף ניסן אז הגשמים שיורדים לאחר מכן סימן קללה הם. אבל אם ירדו גשמים קודם ניסן אז אדרבה- סימן ברכה הם ! (וכן הוא ברמב''ם בהלכות תעניות פרק ג' הלכה ט', שו''ע או''ח סימן תקע''ה סעיף ז', רבינו עובדיה מברטנורא תענית פרק א' משנה ז').
אז אם יש כאן מישהו שמתפלל שהגשם ימשיך לרדת בקיץ אין עם זה בעיה... אבל איך מתפללים שירד גשם גם בקיץ, הרי אם נזכיר או נבקש גשם בתפילה נצטרך לחזור. בברכת החודש הפסקנו לומר ''ולגשמים בעיתם''. אז איזה פטנט יש לבקש גשם ? מצאתי פטנט. הגמרא בתענית דף ב' ע''א אומרת ששלוש מפתחות הם בידו של הקב''ה שלא נמסרו לשליח, ואחד מהם הוא מפתח של גשמים, ורבי יוחנן (שם ע''ב) אומר שמפתח של גשמים ומפתח של פרנסה זה אותו מפתח.
אז להתפלל על ''חיים של פרנסה'' אנחנו מתפללים ? אז מי שרוצה גם גשם יכוין על הדרך כשהוא מבקש על הפרנסה שהוא רוצה גם גשם, שהרי גשם היינו פרנסה...
-
פשוט קנאת סופרים
(תרבה חכמה) -
ז'ק 2 אמר ב''ובני ציון גילו ושמחו בה' אלוקיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון''.:
שמים לאחר שיצא ניסן של הם ''סימן קללה'' חלילה ? מה פתאום ! חס וחלילה ! אדרבה- גשמי ברכה הם !
אבל הרי במשנה במסכת תענית דף י''ב ע''ב (פרק א' משנה ז') נאמר ''יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר ''הלא קציר חיטים היום'' ? התשובה: בירושלמי במסכת תענית סוף פרק ראשון אמר רב שמואל בר רב יצחק שדוקא אם לא ירדו כלל גשמים עד סוף ניסן אז הגשמים שיורדים לאחר מכן סימן קללה הם. אבל אם ירדו גשמים קודם ניסן אז אדרבה- סימן ברכה הם ! (וכן הוא ברמב''ם בהלכות תעניות פרק ג' הלכה ט', שו''ע או''ח סימן תקע''ה סעיף ז', רבינו עובדיה מברטנורא תענית פרק א' משנה ז').
אז אם יש כאן מישהו שמתפלל שהגשם ימשיך לרדת בקיץ אין עם זה בעיה... אבל איך מתפללים שירד גשם גם בקיץ, הרי אם נזכיר או נבקש גשם בתפילה נצטרך לחזור. בברכתכמובן שאי אפשר להזכיר בתפילה ותן טל ומטר.
ודבר מעניין שלמדתי לאחרונה עם הבן שלי בהלכות פסח שעוברים להזכיר בתפילה מוריד האל, וכן ותן ברכה במקום ותן טל ומטר (לאשכנזים) ובמשנה ברורה מביא שיש בעיה לומר בקול ותן ברכה, למה?
בסימן תפ"ח ס"ק י"ב וזה לשונו "
והנה אף שהסכימו הפוסקים שאין נכון שיכריז השמש ד"ז
בצבור ששוב לא יזכירו גשם ומטר שנראה כאלו ממאנים על הגשמים וע"ד שאמרו אין מתפללין על
רוב גשמים מ"מ נ"ל שנכון מאוד שהשמש יזכיר בחשאי לרוב העולם קודם תפלת מעריב של לילה
ראשונה של חוה"מ שיאמרו ותן ברכה וכו' כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר
בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה: }רואים שלא להכריז בקול ותבן ברכה, כי כאילו ממאנים על הגשמים. מצד שני אפשר לומר שאולי זה נאמר על סוף חודש ניסן.
