"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי)
-
אדיב הפוסט רק בראשיתו. יש עוד הרבה מה להוסיף ולדון, ונמשיך בזה בעז''ה בימים הקרובים. רק אני מקווה שהחברים כאן שרבים מהם הם ת''ח עם ראש שנון ישתתפו בנידונים שאני מעלה במהלך הפוסט, ואולי יביאו גישה אחרת ליישב את הקושיות שעולות מידי פעם.
-
פינקי אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
ז'ק יש גם את דוד המלך שקילל את הר הגלבוע
אל טל ואל מטר
ואתה רואה שהוצרך להזכיר שניהם ולא רק מטר
מצד שני זה הרבה פעמים לשון המקראזה אחד מהנידונים שאני עומד לדון בהם בהמשך הדברים, בתקווה להשתתפותכם בדיון.
-
ואוו . איזה אוצר של ידע מרתק ומעניין.
מדמיין אותך מוסר בבין הזמנים, לבחורים ואברכים, הרצאה מרתקת בראי ההלכה והמוסר עם ניסויים מדעיים...(אני הכנתי פעם ללימודים ב"אחיה" עבודה על הנושא של "הלחות" - לא מתקרב למידע באיכות ובכמות שלך)
-
כמה הערות שוליות.
מעניין מה יהיה עם מישו יאמר בתפילה ותן מטר לברכה על פני האדמה, האם יצא ידי חובה?
.
.
אני תמיד הבנתי, שהתעבות של האדים זה במגע עם גוש קר יותר מהאויר שרווי בלחות. (ואתה בעצם טוען שעצם הנקודת הרוויה שהאויר כבר מלא ב100 אחוז לחות, אז העודפים הופכים להיות מים)
.
.
צרם לי הדימוי של שבעה באוקטובר לעם ישראל. כאילו עם ישראל הם מחבלים שרוצים לחדור ליריחו.
עם ישראל בהוראת הקב"ה אכן רוצים לכבוש את יריחו ולהרוג אותם. אבל הם לא מחבלים וכו'. -
אגב במן שירד לעם ישראל במדבר 40 שנה ירד (כך הזכירה לי הבת שלי בפסח) טל - מן - טל.
אז, איזה טל ירד להם? הטל הנ"ל או טל סוג אחר, שהיה סוג של שכבה כלשהי?
.
.
ובעניין המדעי, קראתי שחוקרי אקלים ישראלים יצרו אכן מבנים מיוחדים, למקומות שבהם אכן לא יורד גשם, אבל יש טל בלילה שמצטבר (וברוב המקומות נוטף ומתאדה על הבוקר) והם בנו מתקן לקליטת הטל שנשמר לשתיה וכו' -
אוהב לדעת הכל אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
צרם לי הדימוי של שבעה באוקטובר לעם ישראל. כאילו עם ישראל הם מחבלים שרוצים לחדור ליריחו.
עם ישראל בהוראת הקב"ה אכן רוצים לכבוש את יריחו ולהרוג אותם. אבל הם לא מחבלים וכו'.צודק. ובכ"ז- כוונתי היתה שיושבי יריחו בנו את החומה באופן שא"א יהיה לחדור לעיר בשום צורה ושא"א יהיה להפתיע אותם דוגמת מה שהיה כאן בשבעה באוקטובר שבה התברר שכל הגדרות החומות והמיכשולים בגבול אינם שוים כלום. ביריחו- אילולא שהקב"ה שיקע את חומות העיר, בדרך הטבע לא היתה שום אפשרות לחדור לתוך העיר.
כאמור- הדימוי לשבעה באוקטובר בא לבטא מערך הגנה היכול לעמוד בכל מצב ובפני כל הפתעה. וביחס לאנשי יריחו, בודאי שבני ישראל היו חשובים בעיניהם כמחבלים שרוצים להיכנס ליריחו...ובכל זאת- תיקנתי בגוף הפוסט את הדברים.
-
מאמר על חשיבות הטל לקיום הצמחייה באיזור הנגב ובאיזורים מדבריים (מתוך זוית- סוכנות ידיעות למדע וסביבה)
חוקרים ישראלים הוכיחו שצמחי המדבר למדו לנצל מקור מים לא שגרתי כדי להתקיים בתנאי היובש הקיצוני שבנגב.
במדבר, גשם הוא מקור מים נדיר ובלתי-צפוי. באזור שדה בוקר שבנגב, למשל, יש פחות מ-30 ימי גשם בממוצע בשנה (ימי גשם הם ימים שבהם יורד מעל 0.1 מ"מ גשם). יתר על כן, הפיזור של כמות הגשם על פני חודשי החורף משתנה מאוד משנה לשנה, עובדה שמקשה על בעלי חיים וצמחים לקיים מחזור חיים קבוע. עם זאת, אגלי הטל הם מקור מים נוסף במדבר, יציב וקבוע בהרבה, שבדרך כלל זוכה להתעלמות.
טל הוא התעבות של אדי מים מהאוויר, שמתרחשת בעקבות הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה, שהם חדים במיוחד במדבר. אוויר חם יכול להחזיק יותר אדי מים בתוכו, אך בלילה, כאשר האוויר מתקרר, אדי המים מתעבים לטיפות טל על גבי משטחים קרים כמו עלים ואבנים (ושקי שינה). לשם ההשוואה, באזור שדה בוקר יש כ-200 לילות של טל בשנה, וכמות המים הכוללת בהם מגיעה לכ-30 מ"מ בשנה – כשליש מכמות הגשם השנתית.
השאלה האם וכיצד צמחי מדבר מנצלים את מקור המים הזה העסיקה חוקרים במשך שנים רבות. ידוע שחזזיות, טחב ואצות שמרכיבות את קרום הקרקע במדבר משתמשים בטל, אך האם גם צמחים של ממש, צמחים שיש להם שורשים, עושים זאת? הדעות על כך היו חלוקות, אך עד כה איש לא הציע עדויות ישירות לטענתו.
פרופ' שמעון רחמילביץ', חוקר צמחים מהמחלקה לחקלאות מדברית במכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון, סבור שכן ויש לו נתונים שתומכים בכך: מחקר שערך עם הדוקטורנטית אמבר היל, עם ד"ר אורן שלף ועם פרופ' טוד דוסון מאוניברסיטת ברקלי, והתפרסם במרץ השנה בכתב העת Oecologia, הראה זאת בבירור לראשונה. "מיום שהגעתי לשדה בוקר כחוקר רציתי לבדוק את השאלה הזאת", אומר רחמילביץ', "אבל מצאתי את עצמי עוסק בדברים אחרים. הכול השתנה כשראיתי מאמר של חוקרים מברקלי שמראה שבעצי הסקויה הענקיים בקליפורניה עד 40 אחוז מהמים יכולים להגיע מערפל".
את המחקר הנוכחי ביצע רחמילביץ' בעזרת אותה שיטה מתוחכמת שבה השתמשו החוקרים האמריקאים לזיהוי מקור המים לצמח: הרעיון הוא שמים ממקורות שונים הם בעלי הרכב שונה. כלומר, כל מולקולות המים מורכבות מאטום חמצן ושני אטומי מימן, אך לא כל האטומים נולדו שווים. ניתן למצוא בטבע צורות שונות של אטומים, של אותו יסוד כימי בדיוק, הנקראות איזוטופים. האיזוטופים זהים מרוב הבחינות, אך נבדלים במסה שלהם – יש איזוטופים כבדים יותר מאחרים, והאיזוטופים הכבדים הם גם נדירים הרבה יותר. הצעד הראשון, אם כך, היה לבדוק האם היחס בין הכמות של האיזוטופים הכבדים לעומת האיזוטופים הרגילים משתנה בין מים שמקורם בגשם לבין מים שמקורם בטל. ואכן, זה מה שהם מצאו. הסיבה לכך, מסביר רחמילביץ', היא תהליך העיבוי שהמים עוברים.
החוקרים השוו את הרכב המים בצמח להרכב המים של הטל ושל מי הגשמים, ומצאו לראשונה עדות לכך שיש מי טל בתוך הצמח.
השלב השני היה לבדוק את הרכב המים בתוך מערכת ההובלה של שלושה מינים של צמחי מדבר נפוצים: לענת המדבר, חמדת המדבר ומלחית חומה. החוקרים השוו את הרכב המים בצמח להרכב המים של הטל ושל מי הגשמים, ומצאו לראשונה עדות לכך שיש מי טל בתוך הצמח. הרכב המים בצמחים היה בטווח שנע בין הרכב מי הגשמים להרכב מי הטל. כלומר, היה בכך להעיד על שימוש בשני סוגי המים. בענפי מלחית החומה, שהיא בעלת שורשים קצרים, נמצא יותר טל לעומת הלענה והחמדה, שהן בעלות שורשים ארוכים יותר.
רחמילביץ' מציין שהמלחית חומה היא מין מעניין במיוחד: "זה מין חש"ק – חד-שנתי קיצי –הוא נובט בסביבות יוני, נשאר קטן כל הקיץ, ואז באוקטובר, כשיש הכי פחות מים בקרקע, הוא פתאום צומח ומגיע לשיא גודלו. בנוסף, השורשים שלו קצרים ומגיעים רק לעומק של 15 סנטימטר". שורשים עמוקים הם מנגנון נפוץ בצמחי מדבר להתמודדות עם היובש – השורשים מגיעים כך למים בשכבות עמוקות יותר של הקרקע. בתור מין חד-שנתי, שרוב הצמיחה שלו מתרחשת בתקופה היבשה ביותר בשנה וללא שורשים עמוקים, מובן למה טל הוא מקור מים חשוב עבור המלחית החומה.
-
ולא רק באיזורים מדבריים- אלא בכל מקום ובכל סוגי הצמחייה
בעוד שבאיזורים מדבריים מהווה הטל את המקור העיקרי להספקת המים לצמחים וגם לבעלי חיים קטנים, גם באיזורים אחרים שאינם מדבריים יש לטל חשיבות גדולה מאוד בחודשי הקיץ בהספקת המים לצמחייה. אילולא הטל- היינו צריכים להשקות את הגידולים בקיץ בתדירות גבוהה בהרבה, כי כפי שהבאנו באחד מהמאמרים לעיל- הטל יכול לספק כמות מים מצטברת של עשרות מ"מ בשנה !
ולא רק בקיץ- אלא גם בחורף, וכאן אני ניכנס למקום שלא ראיתי התייחסות אליו, אך מהשקפה ומעקב לאורך השנים נראה לי שהטל חשוב לא פחות בחורף.
ובמה הדברים אמורים ? בחורף עיקר כמות המים הנצרכת לצמחייה ולגידולים מגיעה מהגשם היורד. והנה במצב שבו הגשם יורד בתדירות ובכמות המתאימים, גם אם בהפסקות שבין פרק גשם אחד לשני לא ירד טל בכלל לא תהיה לזה השפעה על גידול הצמחייה, כי כאמור הגשם יספק את כל צורכי הצמח מבחינת כמות המים שהצמח זקוק להם לצורך גדילתו.
אך כל זה כאמור כאשר הגשם יורד בכמות ובתדירות האופטימליים מבחינת הצמח. אך מה קורה בשנה דוגמת השנה שעברנו שבה היה מיעוט גשמים קיצוני, וגם כמה הפסקות ארוכות בין גשם לגשם ? היה לכאורה מתבקש שהצמחייה תתפתח פחות מהרגיל. ובמציאות ? כפי ששיתפתי כאן בכמה פוסטים, הצמחייה כביכול לא "שמעה" על כך שאנו בשנת בצורת, המשיכה להתפתח ולגדול בימים שבהם היתה הפסקה בגשמים כרגיל כאילו ירד גשם, ובסיכומה של עונה אפשר לומר שלפחות כאן באיזור החוף התפתחות הצמחייה השנה לא היתה פחותה מאשר בחורף הקודם שהיה משופע בגשמים (כמות גשם גדולה פי 3 מאשר השנה).
אז איך קורה הפלא הזה? נכון שצמחי הבר אינם "מפונקים" ואינם זקוקים לכמויות גשם גדולות בכדי לגדול ולהתפתח, אבל בכל זאת- הפסקה של יותר משלושה שבועות בגשם לא הפסיקה את קצב ההתפתחות שלהם. כיצד הדבר קורה?
וכאן לעניות דעתי נכנס הטל. שיתפתי כאן במהלך החורף האחרון תמונות שצולמו בשעת צהריים כשעתיים לפני השקיעה, בהם רואים את הצמחייה רטובה כולה כאילו מדובר לאחר ירידת גשם. התמונות צולמו בימים בהם היתה הפסקה בירידת הגשמים, עם לילות בהירים וקרים. הצמחייה בתמונות שנראית רטובה כמו לאחר גשם היא למעשה צמחייה שמכוסה בטל שירד עליה בשעות הלילה. וכך- למרות שהתמונות צולמו כשמונה שעות לאחר הזריחה וכשעתיים לפני השקיעה, בגלל כמות הטל הגדולה שירדה עליהם בשעות הלילה, הצמחייה המשיכה להיות רטובה לאורך כל שעות היממה. אפשר לומר שבאותם כמעט שלושה שבועות שלא ירד גשם, בכ"ז הצמחייה היתה רטובה באופן רצוף בין בלילה ובין ביום.
הלילה בחורף ארוך וקר, כאשר בלילה בהיר ללא רוחות ועננים יש הצטברות טל גבוהה מאוד על הצמחייה, ממש כמו אחרי ירידת גשם (יתכן בהחלט שמדובר בכמות מדידה שיכולה להגיע לעשיריות המילימטר). כך שהקרקע שספגה מים כשבועיים קודם לכן כתוצאה מירידת גשם ממשיכה לשמור על הרטיבות שלה, כך שהצמחים יכולים להמשיך לקבל מהקרקע את המים שהם זקוקים להם לצורך הגדילה, וכן המים שנמצאים על גוף הצמח שומרים על הצמח שלא יאבד נוזלים ואף הצמחים סופחים את אותם המים לתוכם, כך שהטל יכול לשמר את תהליך התפתחות הצמח גם בימים בהם אין ירידת גשמים, כי כאמור הטל שומר על הלחות שנספגה בקרקע וגם מספק לחות מצד עצמו, ובלילות החורף הארוכים והקרים בהם יש ירידת טל בכמות גדולה הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממערך ההשקייה של הצמחייה.
תמונות של הצמחייה בגבעת הזית בשעת צהריים כשהיא עדיין רטובה כולה מהטל הרב שירד עליה בלילה הקודם.
-
תועלת הטל כאמצעי השקיה- עד היכן ?
כפי שהבאנו במאמרים לעיל, באיזורים מידבריים מתקיימת מערכת של צמחייה אשר מתבססת בעיקר על המים המגיעים כתוצאה מירידת הטל. אך מדובר בסוג מאוד מסוים ומצומצם של צמחיה בפריסה מוגבלת.
האם הטל יכול להועיל גם לסוגי צמחייה אחרים הדורשים לצורך קיומם כמויות מים גדולות יותר ? כפי שהבאנו לעיל באחד מהמאמרים, עצי הסקוויה הענקיים הגדלים בארה"ב מקבלים 40% מהמים שלהם מהערפילים הקיימים באיזור הגידול שלהם. (למי שאינו יודע- מדובר בעצים הגדולים בעולם היכולים להגיע לגובה של 90 מ' (!) ואף יותר ובעלי גזע בעובי ממוצע של 7 מטרים !). אז כמובן שמדובר בעץ בעל מנגנון מיוחד המאפשר לו לספוח לתוכו את הרטיבות המצטברת על גביו כתוצאה מהערפילים הקיימים באיזור הגידול. אבל האם יתכן שגם מיני צמחייה אחרת שאינם בעלי מנגנון כזה יוכלו להתקיים ע"י הטל בלבד? ובכן- באמצעות התערבות של האדם הדבר יתכן בהחלט. ידוע על מקומות שבהם שורר מזג אויר יבש עם מיעוט גשמים, ובכ"ז החקלאים במקום מצליחים לגדל גידולים חקלאיים ללא אמצעי השקיה כגון ממטרות או טפטפות, אלא רק ע"י ניצול כמות המים שהטל מספק. איך הם עושים את זה? ע"י יצירת "קולטי טל" שיקלטו את הטל שבאויר ויזרימו אותו לשורשי הצמח. אחד הדרכים שבה משתמשים חקלאים ערבים היא ע"י הערמת אבנים עם הרבה חללי אוויר סביב הצמח. יש מי שיוצרים תעלות השקיה ומכסים אותן באבנים. טל המצטבר על האבנים יגיע ישירות לשורשים. יש יתרון מיוחד לאבני טוף ובזלת, שיש חללי אוויר בתוך האבן עצמה. לוחות מתכת יכולים גם הם לייצר טל רב, ולכן ניתן להניח אותם באלכסון סביב הצמחים, כך שטל שייווצר עליהם יגלוש ישר לאזור השורשים. כאמור- יש חקלאות שלמה מסביב לאמצעי ההשקיה הזה, שכאמור מנצל את המים שהטל מספק בכדי להשקות גידולים חקלאיים ללא צורך בגשם או באמצעי השקייה אחרים. (כמובן שכל זה אינו מתאים לכל מקום, אלא דורש איזור שבו קיימים תנאי טל אופטימלים, דהיינו מספר לילות מספיק שבהם יורד טל, וגם כמות טל מספיקה שיורדת באותם לילות).
בתמונה שלפניכם אנו רואים מתקן לכידה של הטל שפותח באתיופיה ומאפשר לגדל גידולים חקלאיים באיזור שהוא מדברי לגמרי.
-
ונחזור למקורות- ע"י ברכת ה'- יכול להיווצר מצב שבו הטל לבדו יספיק לכל צורכי החקלאות אף ללא גשם
בברכת יצחק ליעקב מברך יצחק את יעקב (בראשית כ"ז, כ"ח) "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם", אבל מטר לא הזכיר יצחק בברכתו. וכבר עמדו המפרשים על טעם הדבר. והספורנו כתב לפרש שיצחק בירך את יעקב שיספיק לו טל היורד מן השמים שהכל שמחים בו, ולא יצטרך למטר שיש שעצבים בו כגון הולכי דרכים. (כנראה שחברי פורומים של מזה"א שאדרבה- לא שמחים כשיורד טל אבל עצבים מאוד כשלא יורד הגשם הם משהו משונה...). ומתבאר מדבריו שיש מציאות שהטל יורד לברכה בכזאת מידה שהוא לבדו יכול לספק את כל צורכי המים הניזקקים להשקיית הצמחים.
-
נושא למחקר: הברכה שבטל- האם רק מצד היותו אמצעי השקייה יעיל ונוח, או שמא גם מצד היותו דבר המשפר את איכות הפירות והגידולים?
כאמור- תועלתו הידועה של הטל היא מצד היותו אמצעי השקייה חשוב. וכאן משתלבת העובדה שירידת הטל בשונה מירידת הגשם היא דבר שאין בו שום הפרעה למהלך החיים הרגיל, גם מצד הזמן שהוא יורד בו (בלילה) וגם מצד אופי הירידה שלו שאינו מהווה הפרעה לשום התנהלות. ובשילוב שני הדברים הללו- תועלת הטל כאמצעי חשוב להספקת המים הנזקקת לצמחייה, וגם צורת ירידתו הנוחה,- נמצא שהטל הוא דבר שכולו ברכה- השקייה יעילה ללא שום הפרעה.
אבל האם בכך מסתכמת תועלתו של הטל ? האם הטל ביחס לצמחייה הוא רק אמצעי השקייה נטו או שמא משהו מעבר לזה?
בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה (דברים ל"ג, י"ג) נאמר: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל". ופירש הגר"א ש"מגד" הוא לשון מתיקות, והמתיקות לפירות ולתבואה היא ע"י הטל. וכן פירשו עוד מפרשים.
נמצא לפי"ז שתועלתו של הטל היא לא רק מצד היותו אמצעי השקייה יעיל ונוח, אלא גם מצד זה שירידתו גורמת לפירות להיות טעימים ומשובחים יותר. שווה מחקר.
