תובנה שלי
מי שאצלו זה תחביב לבדוק/להעמיק/לשקול/לדון וכו' האם יכול להיות משהו, (גם באחוזים נמוכים) מוזמן להישאר כאן.
ומי שלא יכול לעמוד בזה רגשית, שלא יעקוב כלל אחרי תחזיות ומודלים.
קיצור הכל רק תחביב, ולא יותר מזה.

למה המן רצה לתת דווקא עשרת אלפים כיכר כסף?
התשובה היא, כי רצה לתת "פדיון נפש" שלו בגימטריא, כלומר ה' כפול מ' כפול נ' ]10,000=50X40X5], אבל שכח פסוק מפורש מן התורה ולא תקחו כופר לנפש רוצח"...
❖ ❖ ❖
מפסוק זה ישנה ראיה כי המן שהיה קמצן הביא לאחשוורוש עשרת אלפים שקל בעשרות אגורות, שכתוב 'אשקול', ורק עשרות אגורות שוקלים במקום לספור.
מדוע שילם כך? כי חשב שאין זה מכבוד המלך ליטול תשלום בעשרות אגורות ומסתמא יחזיר לו, ואכן כך היה.
❖ ❖ ❖
נשאלת השאלה, מנין היו להמן עשרת אלפים כיכר כסף לשקול לאחשוורוש? אלא, שהיה התייעצות בין עשרת הבנים (ילקו"ש רמז תתרנ"ז) וכל אחד קיבל ע"ע לתת אלף שקל.
ויש להקשות, מהיכן לקח דלפון העני אלף שקל? וכיצד היה יכול ויזתא הטיפש להשתתף בהתייעצות זו?
אלא, (אומר המגיד מקלם), שבשביל להשמיד ולהרוג את היהודים, אפילו לדלפון יש כסף, ולויזתא שכל... ויש מפרשים שדלפון לווה כסף בערבותו של ויזתא.

אדיב צריך להוסיף 'מפקח רק באשכול הזה

איש השלגים אבל אתה רואה שהיום השישי שהוא בחר, היה על הגבול של 'לא להצליח'...

אוהב לדעת הכל אמר בכמויות למערכת יט-כב אדר:

שאלת

קיבלת תשובה

אתמול בלילה ירד כזה גשם רציני.... (הנעליים שלי ספוגות)

אוהב שלג לא ישבע כנראה כולם על אותו דירה בטבריה (אם יש בכלל...!)
ליידער ליידער...

ז'ק

1. לא צריך להגיע לתיקון, כי אצל ה'צד השני' אומרים שטריימלים, ולא שטריימלאך, וד"ל.
2. ניסים שלא חסם לך....

'סיפור אמיתי'.....??? הרי זה מתרחש כל יום,,, ששידוכים נגמרים בזמן שאף אחד בעולם לא היה חושב על השידוך, וזה נסגר רק, כי זה רצונו למעלה, (יש לי סיפורים מסמרי שיער ע"ז, אין לי את כושר הכתיבה ואין לי את הזמן על זה [אולי ניתן לז'ק שיערוך את הסיפורים])

ז'ק ממש לא בצחוק, אצלינו באיזור, שמעתי יותר מ 20 שהתפוצצו!

עכשיו משהו עוצמתי ורציני:
ה"חתם סופר" מיישב דברי התוספות (מגילה טז. ד"ה ודחי), על מה שאמר המן לאחשורוש (מגלה ג-ט): "אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך". וכתבו התוספות: "שמעתי שעשרת אלפים ככר כסף עולין חצי שקל לכל אחד מישראל, שהיו שש מאות אלף כשיצאו ממצרים, ואמר שיתן לאחשורוש כל פדיונם, ודוק ותשכח". ותמהו כל המפרשים, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב בפרשת פקודי (שמות לח-כה): "וכסף פקודי העדה מאת ככר". ופירש רש"י (שם לח-כו): "מנין חצאי השקלים של שש מאות אלף, עולה מאת ככר כל אחד של שלשת אלפים שקלים, כיצד, שש מאות אלף חצאין הרי הן ג' מאות שלמים, הרי מאת ככר" הרי מבואר כי שש מאות אלף חצאי שקלים עולים רק מאת ככר, ואיך כתבו התוספות שהמן ביקש לתת לאחשורוש: "עשרת אלפים ככר כסף", כנגד שש מאות אלף חצאי שקלים שתרמו ישראל, הלא עשרת אלפים ככר כסף הם מאה פעמים כשיעור "מאה ככר" שתרמו ישראל במחצית השקל? מיישב ה"חתם סופר" שהמחצית השקל שכלל ישראל נתנו, היה עם צער של רצונות כיסופים הרי כתוב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט (כל אחד והקושי שלו......) והרי ידוע שאחד בצער ממאה שלא בצער, והמן ידע את החשיבות של צער רצונות וכיסופים של כלל ישראל, וצריך להיות שקול נגד המחצית השקל, לכן המן היה צריך להביא עשרת אלפים ככר כסף שהם מאה פעמים כשיעור "מאה ככר" שתרמו ישראל במחצית השקל.

מאור גליל העליון ווואאאוווו
רציני....

ז'ק התמונה של הר הבית, מתאים לי כרגע יותר הצד השני של הכותל שאני הולך שם כל יום (בל"נ)

מקווה שבקרוב מאוד נוכל להיות גם בצד השני (בהר הבית), אבל בלי כיפת הזהב/הסלע, רק עם בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

ז'ק ווואאווווו....... תודה רבה

יש לך רעיון מה לעשות איתם?

ז'ק פירגנת לו, יפה.

ז'ק אמר בדיווחים יום ראשון ח' ניסן תשפ"ה:

צר לי לאכזב אותך, אבל קצת התעייפתי מההתעסקות בזה, ובמיוחד שיש כאלה שממש לא אוהבים את זה, כולל חלק מהמנהלים כאן, וזה ממש מוציא לי את החשק להתעסק בזה ובשאר הדברים (''שאר ירקות'') שיש כאלה שלא כ''כ מרוצים מהם. (על המשקל של ''מה נשתנה'' אפשר לומר: "שבכל הלילות אכלנו כאן שאר ירקות, עכשיו אנחנו אוכלים מרור''). ולכן אני אשתדל להשלים את הפוסט בנושא ברכת האילנות, וכנראה אפרוש לי למנוחת אביב-קיץ (אא''כ יהיה משהו חריג לשתף בו).

חבל לנו....

ירושלמית משום מה לא נותן להעלות תמונות.....?

אפל
גם אצלינו... אבל לא רואים את הגשם!?!?!?!?


ברקים ורעמים....

מטורף מה שהולך כאן

ז'ק היית צריך לכתוב שזה חידה והיינו חושבים יותר על זה... להבא....
אבל אתה ממש טוב בחידות...
תודה

ז'ק אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

תשובה לשאלה ג'-|
(ב) הערוך השולחן (או''ח רכ''ו, א') כתב שהברכה לה' היא על ההנאות שמגיעות לאדם על אף שהן לא נצרכות לו. האדם מברך על הנאות שאינן הכרחיות כמו פירות האילנות שנועדו רק ליהנות בהן בני אדם (משא''כ הירקות שחשובים כדבר הכרחי, שהרי אמרו בעירובין נ"ה ע"ב שעיר שאין בה ירק אין ת"ח רשאי לדור בה).

רש"י מסביר אין תלמיד חכם כו' לפי שהירק טוב למאכל ונלקח בזול ויכול לעסוק בתורה. השאלה מה נקרא ירק? רק העשבים כמו חסה פטרוזליה שמיר וכד'? או גם מה שאנחנו קוראים להם ירקות, כמו מלפפון עגבניה פלפל וכד'?
ואולי הרש"י הוא רמז לתשובה על השאלה אם צריך לבטל מלימודו עבור ברכת האילנות...???