מדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות
-
שאלה של אחד שמתחיל בתחום מפלס 500 נכנס עלינו כל יומים בקלות והמפלס ה850 תמיד מאד קרוב ולא נכנס איך זה?
-
דודשלג גם מפלס ה 500 שנכנס בתקופה האחרונה לא היה מספיק לשלג.
בכללי ל 500 יותר קל לקור להיכנס כי הים לא מפשיע עליו בניגוד למפלס 850 -
דודשלג אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
שאלה של אחד שמתחיל בתחום מפלס 500 נכנס עלינו כל יומים בקלות והמפלס ה850 תמיד מאד קרוב ולא נכנס איך זה?
- באטמוספירה הגבוהה הטמפרטורות ממש נמוכות וקרוב לקרקע כמובן יותר חם.
- התזוזות בשכבות הגבוהות יותר דינאמיות מאשר בנמוכות כי כמו שכתב ג׳מיני המלך יש השפעות מהים ועוד...
- זו הסיבה שה500 יכול להיות עלינו וה850 לא.
- גם אחרי שב 850 עלינו לא תמיד ההשפעה בקרקע שווה
-
תודה רבה על התשובות!
-
למה אם האפיק מערבי אין אופציה לשלג?
-
בפשטות כי מעבר האפיק מעל הים גורם להתחממות
יש משמעות רבה אם הקור חודר ישירות מהקוטב או שהוא צריך לטייל לפני ההגעה אלינו -
לא זוכר מי שאל פה למה בישראל כל כך נדיר שלג
והשאלה שלך דודשלג בעצם מחדדת....- הקור מגיע מצפון - מהקוטב.
- הלחות - הגשם מהים - מערב.
- הים מחמם את האוויר.
התרחיש הכי טוב זה קור שנופל מצפון רק דרך היבשה והוא מספיק קר כדי שגם רוח צפון-מערבית לא תחמם אותו אבל גם תביא לחות ומשקעים
כל זה רק גורם ללבן הלבן הזה להיות יותר שווה...
-
אפיק שעובר דרך הים הוא צובר אנרגיה ולחות
אפיק שמגיע מצפון כמה שהוא יהיה יותר קר ככה הסיכוי שיהיה לנו פה שלג פוחת
ולכן האידיאל הוא שיגיע אפיק מצפון רק שהמעבר בים יהיה קצר ולא ארוך כך שישמור על הקור ובמקביל יצבור אנרגיה -
תמיד חשבתי שסנכרון בין השכבות קריטי להתפתחות עננים -זה רק ברמת לחץ אויר, באינוורסיה דאשתקד תפסתי שזה גם ענין של טמפרטורות מיהו יכול להסביר למה טמפרטורות גבוהות- בגבוהות-מונע התפתחות
שכוייח -
דוד וזה בדיוק מה שקורה שאפיק מגיע מרוסיה אלינו ולא עובר מעל שום ים יכול להיות עמוק מאוד ואפילו -8 אבל לא ירד גשם ויהיה קר מאוד
-
כחול לבן דווקא רמת לחץ האוויר זה הכי פחות רלוונטי אם יהיה גשם או לא, זה רק רלוונטי אם יהיה רוח.
-
גשם עד בלי די
אני מתכוון ללחץ בגבוהות{לא קשור לרוח}
ובכ"א אם תוכל להסביר למה זרימה אנכית[כלפי מעלה] קשורה לסנכרון טמפרטורות -
כחול לבן לחץ ב-500 זה רוח ב 500.
לא הבנתי את השאלה השנייה -
הלבן הלבן הזה... רק תיקון קטן לגבי מה שהזכרת שהירוק זה אומר שה500 בגובה 5200 למעשה זה על גובה של 5520 (5200 זה משהו נדיר מאד שלא יודע אם אי פעם היה על הארץ, אולי ב1950) נקודה נוספת, חשוב להדגיש שלג בהרים כמעט אף פעם לא יורד ב5520 בדרך כלל מינימום 5440 , אלא שבאתר טופקארטן הירוק הוא ב5520 וזה הכי בולט ולכן מסתכלים על זה...) ולמען האמת זה אחת הסיבות שאני תמיד מסתכל ב https://meteologix.com/ שם ניתן לראות בבירור בדיוק את עומק השקע בצבעים ברורים מלבד ששם גם אפשר לראות מפה גדולה ומדויקת של ישראל עם כל מפרטים בבירור)
-
yehiel9523 טעות, תיקנתי
-
ג׳מיני המלך
התכוונתי לשאול
שהרי למיטב הבנתי -אפיק הוא ציר של לחץ נמוך וברוב המקרים (היות והוא מצפון)-טמפרטורה נמוכה
והאפיק בשכבות הנמוכות לוקח איתו לחות (/תופעות מקומיות)והם מתערבלים כלפי מעלה
ומתפתחים (ברוב המקרים, יותר אנכי-יותר סוער)
אינורסיה כפי הבנתי -הלחץ בגבוהות לא נמוך בפער "משכנע" לעלות ולהתפתח
כך חשבתי עד היום,
אם תוכל ליצור לי את ה"מהיום"....
תודה -
כחול לבן אפיק זה בעצם שקע ברום, השקע הזה בדרך כלל מביא גם קור.
שאפיק מגיע לאזור הים התיכון נוצר אי יציבות בגלל קור ברום וחום יחסי בשכבה הנמוכה - הים 16-17 בשיא החורף מול 22- ומטה (בדרך כלל יותר קר) ברום.
בגלל הפער הזה נוצר אי יציבות שגורם לעליית אוויר מלמטה וגם לחות שמזה נוצר עננים וכו'.
ככול שיש יותר פעם בשכבות יש אי יציבות רבה יותר וכך האוויר "מתערבל" יותר חזק ויש תופעות יותר קיצוניות.
אינוורסיה נוצרת שאין מספיק פער בין השכבות ולכן גם אם יהיה אפיק עמוק אבל בלי קור רציני (ע"ע קורל) לא נוצרים ענני גשם. -
כחול לבן למיטב ידיעתי אינורסיה מתיחסת רק לענין הטמפרטורה ופירושה מצב בו במקום שככל שעולים תהיה ירידה של טמפרטורה ישנה נקודה מסוימת שבו עולים בגובה וישנה עליה בטמפרטורה במצב כזה אין יכולת לעננים להתפתח מהשלב שבו הטמפרטורה מתחילה לעלות מכיון שכל סיבת התפתחות העננות היא מכך שהאויר החם הלח עולה למעלה ומתקרר ומתעבה לטיפות וברגע שלמעלה חם האויר לא עולה...
-
ואגב אני ממליץ מאד לקרוא את המאמרים באתר בקישור שאצרף הם מלמדים בצורה מאד יפה ועמוקה יחסית על תחזית מזג האויר ומודלים וכו' https://www.weather1.live/articles/
-
מה הכוונה סינופטיקה
המכירה הסינית של עזר מציון נפתחה!
דרימי מתנה רוצים? לחצו כאן:
https://sale.ami.org.il/?vt=7000099&affid=202928
להצטרפות לנאמני עזר מציון — במייל:
ezermizionn@gmail.com