מדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות
-
יעל פריד מה שהבאתי זה העדכון אולי הכי מוצלח שהיה לנו לאחרונה
מפה של שכבת ה500 של GFS בעדכון ערב האחרון, שאכן האפיק מכסה את כולנו. זה נותן סיכוי גבוה יותר למשקעים כי האפיק עמוק ומאפשר תנאי יצירת עננות מפותחת לגשם (כמובן יש עוד פרמטרים). גם אם האפיק לא יכסה את כל הארץ - המערכת עדיין יכולה להיות מוצלחת.
בשכבת ה850 (מפה אחרת) הירוק מסמן טמפרטורות נמוכות קרוב יחסית לקרקע, שזה בעצם אומר עד כמה יהיה קר בפועל. -
-
כשהמודל הבריטי https://www.wetterzentrale.de/en/topkarten.php?map=1&model=ukm
מגיע בירוק
עם סימון 1015 מה זה אומר -
להשלמת העניין - זו המפה המקבילה לאותה שעה באותו עדכון, לשכבת ה850. ניתן לראות שה"ירוק" שמכסה אותנו עמוק הרבה יותר מהירוק הבסיסי. וזו הסיבה לצפי לקור החריג בקרקע.
-
כשהמודל הבריטי https://www.wetterzentrale.de/en/topkarten.php?map=1&model=ukm
מגיע בירוק
עם סימון 1015 מה זה אומריעל פריד נתתי לGPT להסביר:
- הקווים הלבנים הם איזוברים (Isobars) – קווים שמחברים נקודות עם לחץ אטמוספרי זהה בפני הקרקע.
- המספרים (כמו 1015, 1020 וכו') מציינים את ערכי הלחץ האטמוספרי באזורים אלו.
- ככל שהקווים צפופים יותר, כך השינוי בלחץ בין אזור אחד לשני חד יותר, מה שמעיד על רוחות חזקות יותר.
- ערכים נמוכים של לחץ מעידים על שקע עמוק, ככל הנראה מערכת סוערת.
- 1015 hPa זה לא שקע עמוק. למעשה, זה לחץ אטמוספרי קרוב מאוד לערך הנורמלי בגובה פני הים, שנע סביב 1013 hPa.
-
יעל פריד נתתי לGPT להסביר:
- הקווים הלבנים הם איזוברים (Isobars) – קווים שמחברים נקודות עם לחץ אטמוספרי זהה בפני הקרקע.
- המספרים (כמו 1015, 1020 וכו') מציינים את ערכי הלחץ האטמוספרי באזורים אלו.
- ככל שהקווים צפופים יותר, כך השינוי בלחץ בין אזור אחד לשני חד יותר, מה שמעיד על רוחות חזקות יותר.
- ערכים נמוכים של לחץ מעידים על שקע עמוק, ככל הנראה מערכת סוערת.
- 1015 hPa זה לא שקע עמוק. למעשה, זה לחץ אטמוספרי קרוב מאוד לערך הנורמלי בגובה פני הים, שנע סביב 1013 hPa.
ישיר אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
יעל פריד נתתי לGPT להסביר:
- הקווים הלבנים הם איזוברים (Isobars) – קווים שמחברים נקודות עם לחץ אטמוספרי זהה בפני הקרקע.
- המספרים (כמו 1015, 1020 וכו') מציינים את ערכי הלחץ האטמוספרי באזורים אלו.
- ככל שהקווים צפופים יותר, כך השינוי בלחץ בין אזור אחד לשני חד יותר, מה שמעיד על רוחות חזקות יותר.
- ערכים נמוכים של לחץ מעידים על שקע עמוק, ככל הנראה מערכת סוערת.
- 1015 hPa זה לא שקע עמוק. למעשה, זה לחץ אטמוספרי קרוב מאוד לערך הנורמלי בגובה פני הים, שנע סביב 1013 hPa.
אז בשביל גל קור צריך שזה יהיה כלפי מעלה או מטה
-
ישיר אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
יעל פריד נתתי לGPT להסביר:
- הקווים הלבנים הם איזוברים (Isobars) – קווים שמחברים נקודות עם לחץ אטמוספרי זהה בפני הקרקע.
- המספרים (כמו 1015, 1020 וכו') מציינים את ערכי הלחץ האטמוספרי באזורים אלו.
- ככל שהקווים צפופים יותר, כך השינוי בלחץ בין אזור אחד לשני חד יותר, מה שמעיד על רוחות חזקות יותר.
- ערכים נמוכים של לחץ מעידים על שקע עמוק, ככל הנראה מערכת סוערת.
- 1015 hPa זה לא שקע עמוק. למעשה, זה לחץ אטמוספרי קרוב מאוד לערך הנורמלי בגובה פני הים, שנע סביב 1013 hPa.
אז בשביל גל קור צריך שזה יהיה כלפי מעלה או מטה
יעל פריד זה משקף את לחץ האוויר ועומק השקע. אם שינויי הלחץ-אוויר קרובים (כלומר קווים צפופים) זה ילמד על עוצמת הרוח.
אז זה לא ממש קשור ישירות לקור.
כמובן יש קשר עקיף, כי האפיק שמביא איתו את הקור בשכבות יוצר גם את השקע שמתבטא בלחץ האוויר. אבל הקור עצמו לא קשור ללחץ אוויר.
כמו שאמרנו גל הקור מתבטא יותר בערכי הקור במפת 850hPa -
ישיר אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
יעל פריד נתתי לGPT להסביר:
- הקווים הלבנים הם איזוברים (Isobars) – קווים שמחברים נקודות עם לחץ אטמוספרי זהה בפני הקרקע.
- המספרים (כמו 1015, 1020 וכו') מציינים את ערכי הלחץ האטמוספרי באזורים אלו.
- ככל שהקווים צפופים יותר, כך השינוי בלחץ בין אזור אחד לשני חד יותר, מה שמעיד על רוחות חזקות יותר.
- ערכים נמוכים של לחץ מעידים על שקע עמוק, ככל הנראה מערכת סוערת.
- 1015 hPa זה לא שקע עמוק. למעשה, זה לחץ אטמוספרי קרוב מאוד לערך הנורמלי בגובה פני הים, שנע סביב 1013 hPa.
אז בשביל גל קור צריך שזה יהיה כלפי מעלה או מטה
יעל פריד אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
ישיר אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
יעל פריד נתתי לGPT להסביר:
- הקווים הלבנים הם איזוברים (Isobars) – קווים שמחברים נקודות עם לחץ אטמוספרי זהה בפני הקרקע.
- המספרים (כמו 1015, 1020 וכו') מציינים את ערכי הלחץ האטמוספרי באזורים אלו.
- ככל שהקווים צפופים יותר, כך השינוי בלחץ בין אזור אחד לשני חד יותר, מה שמעיד על רוחות חזקות יותר.
- ערכים נמוכים של לחץ מעידים על שקע עמוק, ככל הנראה מערכת סוערת.
- 1015 hPa זה לא שקע עמוק. למעשה, זה לחץ אטמוספרי קרוב מאוד לערך הנורמלי בגובה פני הים, שנע סביב 1013 hPa.
אז בשביל גל קור צריך שזה יהיה כלפי מעלה או מטה
דרך אגב הוא, ובעיקר ג'מיני בחלק המודלים שלו, יודעים לקרוא מפות מצוין
-
יעל פריד אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
ישיר אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
יעל פריד נתתי לGPT להסביר:
- הקווים הלבנים הם איזוברים (Isobars) – קווים שמחברים נקודות עם לחץ אטמוספרי זהה בפני הקרקע.
- המספרים (כמו 1015, 1020 וכו') מציינים את ערכי הלחץ האטמוספרי באזורים אלו.
- ככל שהקווים צפופים יותר, כך השינוי בלחץ בין אזור אחד לשני חד יותר, מה שמעיד על רוחות חזקות יותר.
- ערכים נמוכים של לחץ מעידים על שקע עמוק, ככל הנראה מערכת סוערת.
- 1015 hPa זה לא שקע עמוק. למעשה, זה לחץ אטמוספרי קרוב מאוד לערך הנורמלי בגובה פני הים, שנע סביב 1013 hPa.
אז בשביל גל קור צריך שזה יהיה כלפי מעלה או מטה
דרך אגב הוא, ובעיקר ג'מיני בחלק המודלים שלו, יודעים לקרוא מפות מצוין
-
-
-
-
-
-
ישיר אני באמת רואה שהוא לא מצליח לזהות טוב את המיקום. הוא יודע לקרוא מפות מצוין מבחינת ערכים אבל הוא לא מזהה את המיקום הנכון. דוקא פני כמה ימים זיהה לי טוב
-
-
הבינה מלאכותית יודעת לקרוא מודלים?
וא"כ היא יודעת לעשות שקלול נתונים בין כל המודלים?אחוות השלג בדימוס!
-
הבינה מלאכותית יודעת לקרוא מודלים?
וא"כ היא יודעת לעשות שקלול נתונים בין כל המודלים?@אחוות-השלג אמר במדריך לקריאת מפות המודלים# תגובות:
הבינה מלאכותית יודעת לקרוא מודלים?
וא"כ היא יודעת לעשות שקלול נתונים בין כל המודלים?ניסית לאחרונה ב GPT, הוא לא יודע לקרוא מודלים ולשקלל
אבל אם אתה נותן לו תמונות מודלים הוא יכול לתת לך הערכות על תחזית מזג האוויר -
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות