אוי וי !! חום המועד פסח מתקרב !
-
צבי דוידוביץ נשתדל לעיין שם
-
לר' צבי ולגעב''ד (גשם עד בלי די)
כבר כתבתי בערב פסח שיהיה דוקא מעניין להרחיב בנושא, כי יש לי הרבה חומר בנושא, וזה יכול להיות דוקא מתאים לעסוק בזה עכשיו, שהרי ''לֹא נִתְּנוּ מוֹעַדִים לְיִשְרָאֵל אֶלָא כְּדֵי שֶיַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה'', וזאת יכולה להיות במה מתאימה, ובמיוחד שמדובר בדבר שהוא מעניינא דיומא. (ועוד תראו בעז''ה כיצד הדבר יתקשר גם לענייני מזג האוויר).
רק בתור קדימון- המפרשים שעליהם דיבר ר' צבי הם הרלב''ג בספר יהושע פרק ה' וכן המלבי''ם שם שחולק עליו בתוקף.
מכיון שרציתי לפתוח פוסט בי' בניסן שיעסוק בנושא מעבר בנ''י בירדן באותו תאריך (י' בניסן שנת ב' אלפים תפ''ח), אך בגלל דוחק הזמן שלפני הפסח הדבר לא הסתייע בידי, אז אולי נעשה את הדבר מחר בעז''ה ובל''נ, ושם בתוך הדברים יתכן ואזכיר את דעת הרלב''ג והמלבי''ם בנושא. בכל מקרה- הדברים שלהם ארוכים, וכדאי שתראו את הדברים בעצמכם. -
גשם עד בלי די אמר באוי וי !! חום המועד פסח מתקרב !:
צבי דוידוביץ נשתדל לעיין שם
אני לר בטוח שזה הרב דסלר אני אבדוק
(תוכ"ד אני רואה שהרב @ז-ק-2 כבר תיקן אותי) -
צבי דוידוביץ אמר באוי וי !! חום המועד פסח מתקרב !:
גשם עד בלי די אמר באוי וי !! חום המועד פסח מתקרב !:
צבי דוידוביץ נשתדל לעיין שם
אני לר בטוח שזה הרב דסלר אני אבדוק
(תוכ"ד אני רואה שהרב @ז-ק-2 כבר תיקן אותי)אומנם היה היום שרב, אבל מניין צץ ''שהרב'' ?
-
@ז-ק-2 צץ מהמקלדת בבני ברק (רק תזהר לא לכתוב בלילה שלא יגיעו תלמידך להזכיר על סוף זמן קראית שמע של שחרית)
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די הכתיבה באשמורות המאוחרות של הלילה שייכת לאיש השלגים. האמת היא שחברתכם עריבה לי, אך מה לעשות שיש לי תפילה בעוד כמה שעות וצריך להספיק גם לישון קצת. אז אני הולך לומר ק''ש שעל המיטה, והריני מוחל וסולח וכו'- לילה טוב לכולכם ומועדים ושמחה ונתראה בעז''ה מחר!
-
איש השלגים אמר באוי וי !! חום המועד פסח מתקרב !:
(ציפור הלילה התעוררה.)
להזכירך: אתה ''איש'' ולא ציפור. אז לנוכח העובדה שאתה נוהג להיות ער בשעות שאחרים נוהגים לישון, אז אולי יותר מתאים לכנות אותך בשם ''איש הר הבית'' (מסכת מידות פרק א' משנה ב'), וד''ל...
-
העושה לנו ניסים וכו' אותות ומופתים וכו'- על הניסים ועל האותות והמופתים
תחילה תיקון טעות- דברי הרלב"ג הם ביהושע פרק ד' ולא בפרק ה, וכן דברי המלבי"ם הם ביהושע ג' ולא ביהושע ה''. יסודו של הרלב"ג מופיע גם ברלב"ג על התורה פרשת בשלח בתועלת הו', עיי"ש.
וכעת לענין- ידועה דעת הרלב"ג (ועוד מפרשים) שכל הניסים והמופתים שהיו, אף אחד מהם אינו יוצא מגדרי הטבע, והיינו- שאם נרצה למצוא להם סיבות טבעיות שמוכרות לנו מטבע העולם נוכל למצוא, ואדרבה- זאת היא האמת שהקב"ה כשהוא עושה ניסים ומופתים, הוא אינו מביא אותם ע"י סיבות מחודשות, אלא עושה אותם באמצעות אותם כוחות וטבעים שהוא ברא בעולם בששת ימי בראשית. ולכן אדרבה- מי שיבוא וינסה להלביש על הניסים והמופתים המוכרים לנו לבוש טבעי, אין זה סיבה להפוך אותו לאפיקורס וכופר (אא"כ הוא עושה את זה מתוך מטרה להכחיש שהיה כאן נס), שכן יתכן בהחלט שהנס והמופת הגיעו באמצעות אותן תופעות טבעיות, והנס והמופת אינם בעצם התופעה, שלה כאמור אפשר למצוא סיבות טבעיות, אלא בדברים אחרים כגון התיזמון או העוצמה של התופעה. ודוגמא לזה- פתיחת פי הארץ לבליעת קורח ועדתו, שעל זה תמהה הגמ' בסנהדרין ק"י ע"א שא"א לומר שזה היה דבר חדש, שהרי "אין חדש תחת השמש". ופירש הרלב"ג שכפי שמבואר בספרי הטבע יש בבטן הארץ פעילות, ולכן תופעה של פתיחת פי הארץ וכדו' הינה תופעה טבעית בהחלט. והנס בפתיחת פי הארץ במחלוקת קורח לא היה בעצם הפתיחה שהיא תופעה טבעית כאמור, אלא בתיזמון שהתופעה קרתה ובהיקפה.
וז"ל הרלב"ג ביהושע פרק ד' פסוק י"ט: שכבר השרישו ז"ל כי לא יתחדש במופתים דבר חדש וכו', אבל לא יחדש השם יתברך דבר חדש אצל הנימצאות כולם וכו', כי השם יתברך הירבה אל מה שיחבר אל המצאת המופתים סיבות מה, ימעטו הזרות אשר בענין המופתים ההם וכו'. והנה הענין הזה בטבע כמו הענין במצוות התורתיות, כי הכל מסודר מהשם יתברך, ולזה כשיצטרך לשם יתברך לשנות הטבע מצד מה, שזהו יותר טוב בעת ההיא ממה שיסודר מהטבע, הנה יתרחק ממנו המעט שאיפשר, כי השם יתברך איננו שונה מהסידור הטבעי, כי כן בראו וכו', ע"כ עיקרי לשונו ביהושע בדילוגים במה שנוגע לענינינו. וכן בפירושו על התורה פרשת בשלח בתועלת הו' כתב, וז"ל: התועלת הו' בדעות, והוא להודיע שהשם יתברך יעשה מה שיעשה מהנפלאות באמצעות הסיבות היותר נאותות שאפשר וכו', וזה שכבר השרשנו שם שהמופתים יהיו בדברים אשר לא ימנע היותם בעצמם מצד הטבע וכו', עכ"ל בדילוגים.
והעולה מדבריו כי הניסים והמופתים המוכרים לנו, אע"פ שביחס להתנהלות הטיבעית נראה כאילו הם חורגים מדרך הטבע, מ"מ החריגה הזאת עצמה נעשית ע"י תופעות טיבעיות, כך שהתופעה החריגה למעשה אינה באמת שינוי מדרך הטבע, אלא רק הנהגה טבעית שהיא חריגה ביחס למצב הרגיל. ואע"פ שבודאי שבכוחו יתברך לעשות גם דברים שהם יוצאים מדרך הטבע, מ"מ הטוב ביותר הוא לעשות את הדברים (ניסים, מופתים) בתוך מערכת הטבע הרגילה ובאמצעותה. זאת דעת הרלב"ג.
אך המלבי"ם (יהושע ג' פסוק י"ז) כתב: "אל תטה אזנך לדברי הרלב"ג", וכתב לחלוק שאכן יתכנו ניסים אשר באים ע"י שינוי הטבע וחריגה מחוקי הטבע. ומה שאמרו ש"אין חדש תחת השמש", היינו שלאחר שנברא העולם בששת ימי בראשית יש מאין, מכאן והלאה שוב לא יברא ה' שום דבר חדש יש מאין, אלא אך ורק יש מיש ע"י המרת הצורות או שינוי טבע העצם הנמצא, וכגון קירור האש (עזריה מישאל וחנניה) או העמדת השמש (יהושע) או העמדת המים כמו נד נוזלים (קריעת ים סוף וחציית הירדן), שבכל אלה עצם הדבר המשתנה קיים (אש, שמש, מים), רק שטבעו משתנה באיכות או בתנועה וכדו'. -
צבי דוידוביץ אמר באוי וי !! חום המועד פסח מתקרב !:
שכל המכות הקריעת ים סוף על אף שהם היו נס עצום הקב"ה כל מכה
שהביא הייתה לה לכאורה איזו שהיא סיבה איזו שהיא סיבה טבעית כמו למשל מכת דםאכן
למעט מכת ברד שהיא היתה מכה על טבעית
"אש מתלקחת בתוך הברד" שזה נגד חוקי הטבע
ויעוי' בספר באר יוסף בפרשת וארא שכתב שהברד ירד בלי עננים אלא מהשמים ביום בהיר שכתוב "הנני ממטיר כעת מחר" שרט לו שריטה בכותל ואמר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד, הרי שהברד ירד כשהיה שמש וא"כ כל מכת ברד היא אינה טבעית כלל ועיקר, ועיי"ש מה שמאריך להוסיף בזה.
