על שמות עונות השנה בלשון המקרא והתלמוד. (או אם תירצו: רגע של עיברית מודרנית לא תיקנית).
-
עונות השנה ע"פ הלשון העברית המודרנית ועונות השנה ע"פ הלשון המיקראית והתלמודית
השפה העברית המודרנית המדוברת כיום (או כפי שאנו נוהגים לכנותה "העברית של בן יהודה") מבוססת בעיקרה על השפה העברית המקראית והתלמודית, וכן כוללת הרבה מאוד מילים שמקורם הוא בשפה הארמית. אך חשוב לדעת שבלא מעט מילים השפה העברית המדוברת אינה תואמת את העברית המיקראית והתלמודית, ויש לכך דוגמאות לא מעטות. אך אחת הדוגמאות שהיא דוגמא בולטת וקיצונית מאוד היא המילה "סתיו", שבשפה העברית המדוברת היא מילה הבאה לתאר את העונה הבאה לאחר הקיץ וקודמת לעונת החורף, ובקיצור- עונת המעבר מהקיץ לחורף.
בשפה העברית המדוברת היום קיימות ארבע עונות בשנה: סתיו, חורף, אביב, קיץ. לגבי שלוש מהעונות יש כמעט התאמה בין העברית המדוברת היום לבין העברית המקראית והתלמודית, והן: חורף, קיץ, אביב. (ולמה רק "כמעט" התאמה ולא התאמה גמורה- על כך בהמשך). אבל לגבי עונת "הסתיו",- עליכם לדעת כי בעברית המקראית והתלמודית וכן בשפה הארמית אין זאת עונה נוספת על החורף והקיץ והאביב, ובודאי שאין מדובר בעונת המעבר שקודמת לעונת החורף, אלא מדובר במשהו אחר לגמרי.
וקצת רקע- במגילת שיר השירים (פרק ב' פסוק י"א) נאמר: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו". ובמילים שלנו- הסתיו הסתיים והגשמים פסקו מלרדת. ונשאלת השאלה- אם הסתיו היא העונה הקודמת לחורף כפי משמעותו היום, אז אדרבה- לאחר שחלף הסתיו אז באה התקופה העיקרית של הגשם. למה כתוב שבחלוף הסתיו פוסק הגשם ?
אז כדאי לדעת- בלשון המקרא והתלמוד המילה "סתיו" אינה שמה של העונה הקודמת לחורף, אלא ה"סתיו" הוא שם התואר של כלל עונת הגשמים, כאשר בסיומו של הסתיו מסתיימים ימי הגשמים. כפי שיתבאר בהמשך, בלשון המקרא, העונה הנקראת בשפתינו "חורף" מורכבת למעשה משתי עונות, האחת נקראת "חורף", והשניה נקראת "קור", כאשר "חורף" היא עונה בת שני חודשים, ועונה נוספת בת שני חודשים נקראת "קור". ה"סתיו" בלשון המקרא והתלמוד הוא כאמור תואר כולל לשתי העונות הללו יחד, ולאחר סיום הסתיו בא האביב. [יעוין ברש"י במסכת בבא מציעא דף ק"ו ע"ב שכתב, וזו לשונו: "ו"חורף" הוא חוזקו וחורפו של סתיו וימי צינה וכו', "קור" הוא סופו של סתיו", עכ"ל. דהיינו- הסתיו כולל בתוכו שתי עונות הנקראות "חורף" ו"קור", כאשר החורף הוא חוזקו וחורפו של סתיו, וה"קור" הוא סופו של סתיו].
-
אז איך באמת נקראת העונה שלפני החורף בלשון המיקרא והתלמוד ? התשובה: "זרע".
בשונה למה שמקובל אצלנו שיש במהלך השנה ארבע עונות, בגמ' במסכת בבא מציעא (דף ק"ו ע"ב) מבואר שלמעשה השנה מחלוקת לשש עונות, וזה על סמך הכתוב בספר בראשית (פרק ח' פסוק כ"ב): "עוד כל ימי הארץ- זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו". זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף- כל אלו הם שמות תואר של שש עונות, כאשר כל עונה נמשכת חודשיים.
ומהו סדר העונות לפי המקרא ?
מכיון שלפי המקרא והלוח העברי השנה מתחילה בחודש תשרי שהוא החודש של סיום הקיץ ותחילת עונת המעבר, נמצא ש"זרע" היא העונה הראשונה בסדר העונות, והיא מקבילה לסתיו שלנו. "קציר" היא העונה הרביעית בסדר העונות, והיא מקבילה לאביב שלנו. "קיץ" היא העונה החמישית בסדר העונות, ו"חום" היא העונה השישית בסדר העונות, כאשר למעשה "קיץ" ו"חום" הם שתי עונות מיקראיות המרכיבות את מה שנקרא בשפה של היום "קיץ", כאשר עונת "קיץ" באה לתאר את חציו הראשון של הקיץ, ועונת "חום" באה לתאר את חציו השני של הקיץ.
לגבי העונות השניה והשלישית בסדר העונות המקראיות שהם "חורף" ו"קור"- יש מחלוקת מי היא השניה בסדר העונות ומי השלישית, ואיזה חלק נקרא "חורף" ואיזה חלק נקרא "קור", ועל כך בהמשך.
ולסיכום- כפי שלמדנו, העונה הנקראת בשפה המדוברת היום בשם "סתיו", בלשון המקרא נקראית אותה עונה בשם "זרע".
-
ומתי חלה עונת הזרע (לפי לוח החודשים העברי) ?
בגמ' שם בבא מציעא נאמרו בזה שלוש דעות. (א) חציו השני של חודש תשרי, חשוון, חציו הראשון של חודש כסליו. (ב) חודשים תשרי וחשוון. (ג) חודשים חשוון וכסלו.
-
אז לפי לשון המקרא- מהו שמה של העונה שתגיע לאחר "עונת הזרע" (או לאחר הסתיו בלשון שלנו) ? ומה מקור השם "חורף".
כפי שכתבתי לעיל במאמר הקודם, לפי לשון המקרא- עונת החורף שלנו (דצמבר- מרץ) מורכבת למעשה משתי עונות בנות חודשיים כל אחת, אשר השם המקראי של אחת הוא "חורף" ושל השניה "קור".
ולגבי סדר העונות, מצאנו בזה שתי דעות. מהגמרא במסכת בבא מציעא (דף ק"ו ע"ב) משמע שהעונה השניה בשנה היא ה"חורף" והשלישית היא "קור", דהיינו ש"חורף" הוא התואר של חציה הראשון של עונת הגשמים, ו"קור" הוא התואר לחציה השני של עונת הגשמים.
-
ומדוע נקרא חציה הראשון של עונת החורף בשם "חורף" וחציה השני בשם "קור" ?
אז נתחיל מהחצי הראשון הנקרא "חורף". רש"י במסכת בבא מציעא (שם) פירש שהטעם שחציה הראשון של עונת הגשמים נקרא "חורף", משום ששני החודשים הראשונים של עונת הגשמים (שזה למעשה המקבילה של החודשים דצמבר- ינואר) הם החלק היותר דומיננטי של עונת הגשמים והקור. ולשון "חורף" הוא כלשון הפסוק באיוב (פרק כ"ט פסוק ד') "כאשר הייתי בימי חורפי" שפירושו הוא בימי חוזקי ועיקרי. ולכן נקרא החצי הראשון של עונת הגשמים בשם חורף משום שהוא "חוזקו וחורפו של סתיו וימי צינה". (לשונו של רש"י שם, ו"סתיו" כאמור הוא בלשון המקרא כינוי לכלל עונת הגשמים).
אך כעת יש להבין מדוע בלשון המקרא נקרא חציה השני של עונת הגשמים בשם "קור", והרי חציו הראשון של החורף קר יותר מחציו השני ? (חודש ינואר שהוא בחציה הראשון של עונת הגשמים והוא בדרך כלל החודש הגשום והקר ביותר בשנה מבחינת הממוצע של הטמפרטורה).
על כך מצאתי שתי תשובות: (א) אמנם נכון שמבחינת הטמפרטורה חציו הראשון של החורף קר יותר מחציו השני, אך מבחינת התחושה של האנשים יש להם הרגשה שחציו השני קר יותר. (הדבר הוא מציאות מוכחת- שככל שאדם חשוף זמן רב יותר לקור אזי גוברת אצלו יותר ויותר תחושת הקור). (ב) נכון שמבחינת הממוצע של הטמפרטורה חציו הראשון של החורף קר יותר מחציו השני, אך מבחינת אירועי קיצון של טמפרטורה נמוכה (קור) דוקא חציו השני של החורף משופע ביותר אירועי קיצון של קור מאשר בחציו הראשון. (מבדיקה שערכתי עולה שאירועי הקיצון של קור וירידת שלגים מצויה יותר מחלקו האחרון של חודש ינואר לתוך חודש פברואר, דהיינו בחציו השני של החורף).
-
אך יש מי שמפרשים להיפך- ש"קור" בלשון המקרא הוא השם של חציה הראשון של עונת הגשמים, ואילו "חורף" הוא השם של חציה השני של עונת הגשמים.
והטעם שלאותן דעות נקרא כל חלק של העונה בשם זה- אז הטעם מדוע חציה הראשון של עונת הגשמים שנקרא בשם "קור" הוא ברור, משום שחציה הראשון של עונת הגשמים הוא החלק הקר יותר של החורף.
והטעם שחציה השני של עונת הגשמים נקרא בלשון המקרא "חורף", הוא משום שבחלק זה של השנה זורעים את אותם סוגי תבואה וקטניות שיש להם תהליך גידול והבשלה מהיר, וכגון שעורים. ו"חורף" הוא מלשון "חריף" דהיינו זריז ומקדים. וכיון שבחציו השני של החורף זורעים את אותם גידולים שהם "חריפים" והיינו בעלי תהליך גידול מהיר שמקדימים להבשיל ביחס לשאר הגידולים, לכן קיבל חלק זה של העונה את השם "חורף". (רש"י בראשית פרק ח' פסוק כ"ב). -
ומה עם הקיץ ?
כפי מה שנתבאר במאמרים הקודמים, גם התואר "קיץ" אינו לגמרי זהה במשמעותו בשפה המדוברת היום ובשפה המקראית, שבעוד שבשפה המדוברת היום "קיץ" הוא שם כולל לכלל ימות החמה (או ימי החום), בלשון המקרא "קיץ" הוא השם של חציה הראשון של תקופה זו, ואילו חציה השני נקרא "חום", כאשר כל אחד מהם הוא במשך זמן של חודשיים, ואילו התקופה הכוללת את שתי התקופות הללו ביחד נקראת בשם תקופת ה"שמש".
-
ומדוע נקרא החלק הראשון של ימות החום (או תקופת השמש) בשם "קיץ" והחלק השני בשם "חום" ?
גם כאן בדומה למה שהבאתי לעיל לגבי המילה חורף, גם כאן נקרא חלק זה של השנה על שם הדבר שבו היו עסוקים באותה תקופה של השנה, והיינו ייבוש פירות כגון תאנים ותמרים, שזה היה הזמן שבו היו מלקטים תאנים ומייבשים אותם. ואותם תמרים ותאנים שהיו מייבשים היו ניקראים בשם "קציעות", ולכן נקראה תקופה זו בשנה בשם "קיץ" על שם הקציעות שהיו עושים באותו זמן. (רש"י בבא מציעא קף ק"ו ע"ב וכן בספר בראשית פרק ח' פסוק כ"ב).
ומדוע נקרא החלק השני בשם "חום" ? מפרש רש"י (בראשית פרק ח' פסוק כ"ב) משום שחציו השני של הקיץ הוא הזמן החם ביותר, וכמו שאמרו חכמינו (יומא דף כ"ט ע"א) "שלהי קייטא קשה מקייטא" (סוף הקיץ קשה מהקיץ).
-
אז לסיכום- מה היה לנו עד כאן ?
"סתיו" שבלשון המקרא אינו באמת הסתיו שלנו, אלא שם כולל לארבעת חודשי החורף. "חורף" שבלשון המקרא אינו באמת כל תקופת החורף אלא רק חצי תקופה ממה שאנו מכנים חורף, וכן "קיץ" שבלשון המקרא אינו באמת כל תקופת הקיץ, אלא רק חציה הראשון של התקופה שאנו מכנים קיץ.
-
האם כל מה שנכתב עד עתה מוסכם על הכל ?
כפי שכתבתי לעיל, דעת הגמרא במסכת בבא מציעא היא שלמעשה השנה מחולקת לשש עונות, כאשר למעשה עונת ה"זרע" (שהיא מקבילה לעונת הסתיו) היא עונה הנמשכת חודשיים, ואחריה באות שתי עונות המרכיבות את החורף שלנו שכל אחת מהן נמשכת חודשיים, ובסה"כ ארבעה חודשים של חורף. ואחריה באה עונת ה"קציר" שהיא מקבילה לעונת האביב, וגם היא נמשכת חודשיים, ולאחריה באות שתי עונות המרכיבות את הקיץ שלנו שכל אחת מהן נמשכת חודשיים, ובסה"כ ארבעה חודשים של קיץ.
אך כידוע שחכמינו חילקו את השנה לארבעה "תקופות", שהם למעשה המקבילה לארבעת עונות השנה שלנו, וכל תקופה נמשכת שלושה חודשים. (א) תקופת תשרי- המקבילה של עונת הסתיו. (ב) תקופת טבת- המקבילה של עונת החורף. (ג) תקופת ניסן- המקבילה של עונת האביב. (ד) תקופת תמוז- שהיא המקבילה של עונת הקיץ. הזמן שבפועל התקופות חלות הוא די מקביל לעונות השנה האסטרונומיות.
ועוד כדאי לדעת, שלמרות שבגמ' במסכת בבא מציעא וכן בדברי המדרש רבה מבואר שכוונת הפסוק בספר בראשית הוא לכך שיש שש עונות במשך השנה, יש שפירשו את כוונת הפסוק באופן שונה, ש"זרע" היינו תקופת תשרי (עונת הסתיו), ו"קציר" זאת תקופת ניסן (עונת האביב), ו"קור" זאת תקופת טבת (עונת החורף), ו"חום" זאת תקופת תמוז (עונת הקיץ). וקיץ וחורף שנזכרו בפסוק אינן עונות נוספות, אלא הפסוק בא לומר שה"חום" וה"קור" יבואו בזמן מוגדר, והיינו החום בקיץ והקור בחורף, דוגמת האור והחושך שזה זמנו ביום וזה זמנו בלילה. (משמעות דברי יונתן בן עוזיאל בראשית פרק ח' פסוק כ"ב, פרקי דרבי אליעזר פרק ח').
-
ולסיום- משהו שממש לא מתאים ושייך לתוכן הפוסט, אך בכ"ז קשור לו באיזה צורה, רוצים לנסות לנחש איך ?
אין לי ציפיות שתצליחו לנחש, אבל מי יודע? אולי בכל זאת תצליחו לנחש ולהתקרב לתשובה. תראו את צילום המסך המצורף ותנסו לנחש כיצד הוא קשור לפוסט הנוכחי. (כאמור- זה לא קשור לתוכן הפוסט בשום צורה אלא רק לאופיו של הפוסט- וזה כבר רמז עבה).
-
ענייני דת?
-
איש השלגים מתחמם. אבל אוסיף לרמוז שלפוסט הנוכחי יש כנראה קשר ישיר להודעה הנ''ל.
-
מה, זה מה שהגיבו לך בפורום ההוא, על הפוסט הזה?
-
ואאווו החכמת אותי.
אני צריך לחזור ולקרוא את זה בעיון. -
איש השלגים כמעט מדויק.
את הפוסט שפירסמתי כאן ניסיתי להעלות בפורום הקודם. כמובן שהוא לא היה במתכונת כפי שהוא מופיע כאן, אלא בצורה הרבה פחות ''דתית'', צורה שיותר התאימה לסוג החברים שהיו שם ולאופיו של הפורום שם. זה היה משהו יותר בסגנון ''רגע של עיברית'' שבא למטרה של הרחבת אופקים שקשורה גם לנושא מזג האוויר ושבאה להראות את השינוי הלשוני בין שמות עונות השנה בשפה המדוברת לבין שמות העונות לפי השפה המקראית.
כשהייתי בתהליך של העלאת הפוסט, גיליתי שהוא נמחק במהירות תוך כדי העלתו, ובהמשך הגיעה גם חסימה, למרות היותי אז מחברי הפורום המרכזיים שם עם התואר של ''משקיען''.
באותו זמן נערך שם סקר כיצד חברי הפורום רוצים שהפורום יתנהל ואיזה נושאים מעניינים אותם ומועדפים עליהם. באותו סקר כתבתי שלנוכח העובדה שרבים מחברי הפורום שם הם אנשים דתיים, ראוי לכבד את רגשותיהם ולגלות פתיחות גם לדברים שיש להם ריח דתי.
את התגובה לסקר בכל הקשור לנושא הדתי אתם יכולים לראות בצילום המסך לעיל.
מאז אותה תגובה סר לגמרי חינו של הפורום ההוא בעיני, היו כמה תקופות שאף פרשתי מפעילות שם, עד שב''ה לבסוף גיליתי את גן העדן כאן.
אז למעשה הפוסט שפירסמתי הוא היה הטריגר שהביא לבסוף לאחר זמן להגעתי לכאן. -
אוהב לדעת הכל ללא ספק כשמך כן אתה- אוהב לדעת הכל.
-
ז'ק 2 זה בועז דיין?
-
אוהב לדעת הכל חס וחלילה! לא ידוע לי שלבועז דיין יש פורום והוא לא ידוע לי כמי שיש לו משהו כנגד דת. (אדרבה- כפי שאני רואה יש לאתר כאן קשר עם האתר של בועז דיין). אתה יכול לראות בחלקו העליון של צילום המסך את האייקון של הפורום המדובר.
-
ז'ק 2 לא זכרתי איזה פורום זה האייקון (אני לא מסתובב הרבה ברשת, ורק לתקופות מסויימות.....)
