בואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ? (וגם: ההשפעות הנובעות מהתחממות מי הים)
-
גשם עד בלי די אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ?:
ז'ק 2 קורונה יש תמיד בשמש, משום מה למחלה שהייתה החליטו לקרוא קורונה.
שוב
בגלל הצורה שדומה לכתר.. -
הצעירה אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ?:
אני רוצה להבין האם כל התיאוריות על החום של המים והכינרת וכדו' האם בסופו של יום זה משפיע עלינו ?
האם מי שהולך לרחוץ או לבלות במים צריך לדעת את כל הנ"ל או את התמצית או שזה סתם ויקיפדיה כזאת ?בהמשך לתגובתי הקודמת, למי שהולך לרחוץ או לבלות במים- אם הוא אוהב מים חמימים או לחילופין קרירים, אז יתכן שידיעת טמפרטורת המים באמת חשובה לו, ויתכן בהחלט שפירסום טמפרטורת המים ע"י השמ"ט ועוד גופי חיזוי לציבור הרחב היא בין השאר למטרה הזאת.
בכל מקרה- כמי שפתח כאן את הפוסט בנושא טמפרטורת מי הים, מטרתי היתה גם (ואולי בעיקר) "ויקיפדיה כזאת" כפי שכתבת, דהיינו שאגב העיסוק בניחוש מה צופן לנו העתיד מבחינת טמפרטורת מי הים נוכל ללמוד גם כמה דברים על הדרך, דהיינו על מבנה התהליך של התחממות מי הים, על השפעת משבר האקלים על התחממות מי הים, ובהמשך- וזה העיקר, מה ההשלכות שיש להתחממות מי הים מעבר למה שהיה בעבר על החיים כאן בארץ בפרט ובכדור הארץ בכלל. כפי שכתבתי בשבוע שעבר, הפוסט הזה הולך ללוות אותנו בקיץ הקרוב לתקופה לא קצרה, ולא רק בגלל המעקב אחרי הנתונים של ההתחממות בחודשיים הקרובים, אלא גם בגלל הרצון לשלב חומר מורחב בנושא זה של השפעת התחממות מי הים על מיגוון נושאים, והחומר שיש בנושא הזה דורש ימים ושבועות, וצריך לראות איך מביאים נושא כ"כ רחב בצורה המתומצתת ביותר והמעניינת ביותר, ותהליך תימצות הדברים מצד עצמו דורש לא מעט זמן. ובכל מקרה- גם לאחר כל התימצותים, נראה שאנחנו הולכים לקבל כאן את הפוסט הארוך ביותר שנכתב בנושא.
ורק לשם המחשה- הנה בקצרה כמה דוגמאות מהנושאים שבעז"ה ובל"נ בתוכנית שלי לכתוב עליהם: השפעת התחממות מי הים על התארכות הקיץ, האם הים התיכון עלול להפוך להיות איזור עם שכיחות גבוהה יותר של תופעות כמו הוריקנים/ ציקלונים (או בשמם הים תיכוני "מדיקן"), התגברות אירועי קיצון של מזג האויר בכמות ובעוצמה, השפעת התחממות מי הים על כמות הפחמן דו חמצני באטמוספרה, השפעת ההתחממות על מדדי עומס החום והפגיעה הנלוית בעובדים החשופים לתנאי מזג האויר, ההשפעה על גידולים חקלאיים, השינויים הדרסטיים בעולם החי בים התיכון כתוצאה מההתחממות, נזקים לשונית האלמוגים באילת עקב ההתחממות, וזה רק חלק מהנושאים.
אז בודאי שבתוך הרשימה הזאת תימצאי איזה נושא או שניים שיש להם השפעה ברמה כזאת או אחרת עלייך ועל כל אחד אחר פה.
-
גשם עד בלי די אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ?:
ז'ק 2 ההבדל שביבשה יש תקן למדידה לעומת זאת בים כמה שניסיתי לבדוק לא מצאתי תקן כל שהוא
אין תקן כל שהוא, כי יש כמה סוגי מדידה (פני הים, עומק וכו') וכמה אמצעי מדידה. להלן ציטוט מתוך פירסומי השמ"ט בנידון (משנת 2021)
עליית טמפרטורת מי הים
כולם מדברים על התחממות גלובלית, וגם טמפרטורת מי הים נמצאת במגמת עליה בעשורים האחרונים. כמה חם? ואיך בכלל מודדים את טמפרטורת מי הים?
דרך אחת היא באמצעות תצפיות לוויין המתבצעות באמצעות רדיומטר גלי-מקרו ורדיומטר אינפרא-אדום.
דרך שניה היא מדידות בפני המים המתבצעות באמצעות חיישנים המוצבים על גבי מצופים שונים ואוניות מזדמנות.
מכשירים שונים מודדים טמפרטורה בעומקים שונים. מרבית החיישנים הנמצאים במצופים ממוקמים בעומק של כ- 1 מטר מתחת לפני המים. יש גם חיישנים הממוקמים במרווחים קבועים על גבי כבל הקשור למצוף.
טמפרטורת פני הים הנמדדת מהחלל מייצגת את הטמפרטורה בעומק התלוי בתדירות הרדיומטר. רדיומטר אינפרא-אדום, למשל, מודד עומק של כ- 20 ס״מ, בעוד רדיומטר גלי-מיקרו מודד עומק של מספר מילימטרים.
מקובל כי הערכים המתקבלים עוברים תיקון לייצג את הטמפרטורה בעומק של כמטר אחד או בעומק כזה שכבר אינו מושפע מהמחזור היומי של הטמפרטורה. המדידות מהחיישנים השונים ניתנים לשילוב באופנים שונים ליצירת מפה גלובלית של הטמפרטורה היומית. המפות משמשות למטרות חיזוי מזג אוויר, חיזוי מצב הים, וליישומים שונים בקרבת החוף כגון דגה, ניטור מזהמים, ותיירות. נתוני טמפרטורת פני הים גם משמשים למחקר מדעי המתבצע על ידי אוקיינוגרפים, מטאורולוגים ומדעני אקלים.
-
ז'ק 2 הוא אשר אמרתי אין באמת תקן מסודר, אלא המצופים משתדלים להקפיד על עומק של מטר
-
ז'ק 2 בקשר לפוטנציאל התפתחות סופות טרופיות ברור שיש יותר סיכוי עע שנה שעברה עם דניאל ובסתיו 19/20
-
נושא ראשון ומפתיע הקשור להתחממות מי הים: קדחת הנילוס המערבי
על זה לא חשבתי בכלל, אך כך קראתי בפירסומים שונים. עד היום אובחנו 19 חולים בקדחת הנילוס המערבי, מתוכם 17 אושפזו בבתי חולים (שלושה מהם מונשמים).
כלל החולים הם מאזור מרכז הארץ- מישור החוף.
התחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות, אך באופן הרגיל היא מתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל, וכאן מגיע הענין של התחממות מי הים. קיימת סברא בקרב המומחים כי הסיבה להקדמת התחלואה השנה נובעת מכך שכאשר מזג האוויר הוא לח זה עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של היתושים, והקדמת הלחות השנה בגלל הים החם מהרגיל לתקופה הביאה איתה גם להקדמת התחלואה. נשמע מעניין.
-
-
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די טלפתיה ? היום בצהריים עמדתי להעלות את הנתונים שהבאת עם אותם צילומי מסך, אך החלטתי לדחות את זה לערב ולשלב את הדבר בכתיבת פוסט על ההשפעה של התחממות המוקדמת השנה. והנה הקדמת אותי בשני הדברים. איך אומר הפיתגם: איזהו צדיק? זה שמלאכתו נעשית ע''י אחרים. אז אומנם צדיק אני לא בדיוק, אבל בהחלט מלאכתי נעשית ע''י אחרים.
-
השפעת התחממות מי הים- 1- התארכות הקיץ, ובעיקר- הקצנה בתנאי עומס החום
ככל שתהליך התחממות מי הים מתגבר, תופעת הלווי של התהליך היא התארכות תקופת הקיץ מבחינת הטמפרטורות וכן הקצנה של תנאי עומס החום בתוך התקופה. בואו ניקח לדוגמא את השנה הנוכחית שככל הנראה תשבור את שיאי טמפרטורת מי הים שנמדדו אי פעם. לפי נתוני קצב התחממות עד כה אין זה מן הנמנע שנגיע באמצע אוגוסט לטמפרטורת מי ים של 33 מעלות (!). בשבועיים האחרונים עמדנו על קצב התחממות של 1.7 מעלות, ועומדים כעת על טמפרטורה ים של כ- 30 מעלות, כך ש- 33 מעלות אינם דבר רחוק כ"כ, ובחודש וחצי הקרוב עד לאמצע אוגוסט שבו הטמפרטורה ממשיכה לעלות בכל שנה, קרוב לודאי שנגיע לטמפרטורה הנ"ל פחות או יותר.
ופירוש הדבר שגם כאשר ניכנס לתהליך של התקררות מי הים בהמשך, תידרש תקופה די ארוכה בכדי שהים יחזור לטמפרטורה לא חמה (פחות מ- 27 מעלות), וזה אומר ים חם עד לסוף אוקטובר ותחילת נובמבר, וממילא מזג אויר הביל ובלתי ניסבל בספטמבר ממש כמו בשיא הקיץ, וגם חודש אוקטובר עשוי להיות עדיין חודש חם יחסית עם לחות באיזור החוף וחם מהרגיל בשאר האיזורים (אא"כ אפיקים ושקעים למיניהם יחליטו לבוא לבקר). ובמידה שהחורף הבא שוב יסתיים עם טמפטורת מים גבוהה מהרגיל, אז פירוש הדבר שכנראה כבר בחודש מאי בשנה הבאה נחווה ימים עם מזג אויר הביל במישור החוף וחם מהרגיל בשאר הארץ.
על השפעת התחממות הים על הלילות במישור החוף לא צריך להאריך בדיבור. בשנים האחרונות בחודשי שיא הקיץ, הלילה הוא פשוט סיוט. ברבים מן הימים הטמפרטורה לא יורדת מתחת ל- 26 מעלות וזה מלווה עם אחוזי לחות גבוהים ביותר, בקיצור- עומס חום בינוני גם בשיאו של הלילה. אבל כשנגיע השנה לטמפרטורת מי ים של למעלה מ- 32 מעלות אז קרוב לודאי שהטמפרטורה בלילה לא תרד ברבים מן הלילות מתחת ל- 28 מעלות עם אחוזי לחות גבוהים ביותר. בקיצור- הלילות הולכים להפוך לסיוט ענק למי שאינו נמצא במתחם ממוזג !
אז מה היה ויהיה לנו ? תנאי מזג אויר של אמצע הקיץ כבר בחודש מאי, המשך החום והלחות עד לנובמבר, ותנאי עומס חום קשים בתוך התקופה הנ"ל. ובמילים קצרות- תנאים קייציים ועומסי חום במשך כחצי שנה.
-
ואיך העלייה בעומסי החום משפיעה עלינו ?
אתם מתפלאים-מה השאלה בכלל ? הרי מדד "עומס החום" הוא למעשה מדד אי הנוחות שאנו מרגישים כתוצאה מהשילוב של החום ואחוזי הלחות, וא"כ התשובה היא שעומס החום משפיע על תחושת אי הנוחות שאנחנו מרגישים. אז כדאי שתדעו ש"עומס החום" הוא לא רק ענין של תחושה, אלא ענין בריאותי לכל דבר. לפי מחקר ישראלי שנערך בטכניון, עומס החום– השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות– רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. וזה לא "רק" לא נעים– אלא זה גם מאוד לא בריא בטווח הארוך.
משבר האקלים כבר הביא לעלייה של טמפרטורת המקסימום היומית בכ- 2מעלות צלזיוס ב-30 השנים האחרונות בישראל. אבל הטמפרטורה היא רק חלק אחד בסיפור החם של הקיץ. החלק השני, והמעיק לא פחות, הוא הלחות. כשהטמפרטורה והלחות משלבות ידיים ויוצאות במחול דביק, אנחנו חשים על בשרנו את צירוף המילים המוכר והמאיים “עומס חום”- המדד הרשמי של השירות המטאורולוגי שמבטא את מידת אי–הנוחות שנובעת מהשילוב בין טמפרטורת האוויר לבין הלחות שנמצאת בו. הסיבה: ככל שהלחות גבוהה יותר, כך קשה יותר לגופנו לצנן את עצמו באמצעות הזעה.
עומס החום כאמור הוא לא “רק” עניין לא נוח– הוא גם מאוד לא בריא. לפי ארגון הבריאות העולמי, חשיפת יתר לחום גורמת להשפעות פיזיולוגיות חמורות, מחמירה בעיות בריאותיות קיימות כגון מחלות נשימתיות ומחלות לב וכלי דם ומשפיעה במיוחד לרעה על זקנים, ילדים ונשים בהריון. "עומס חום מחליש את הגוף”, מסביר פרופ’ דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שעמד בראש המחקר החדש עם ד”ר רקפת שפרן-נתן. “בעוד שקל להבחין ולחקור אירועי טמפרטורה קיצוניים קצרי טווח, ייתכן שגם עומס חום גבוה שמתמשך על פני הרבה עשורים מגביר את התחלואה והתמותה של האוכלוסייה”. (חלק מהדברים מתוך אתר הידען).
-
עוד מתוך אתר "הידען"- על עומס החום שעלול להיות קטלני
כולם מדברים על התחממות כדור הארץ, אבל מה לגבי הלחות? מחקר חדש טוען שככל שהעולם יתחמם הוא גם יהפוך לח הרבה יותר באזורים רבים. התוצאה האפשרית? סכנת מוות.
כולנו יודעים שמה שבאמת קשה בקיץ הישראלי זה לא החום, אלא הלחות. דמיינו שאתם צועדים ברחובות תל אביב בחודשי יולי-אוגוסט. רק מהמחשבה על כך טיפות זעה יתחילו לטייל במורד גופכם. החדשות הרעות הן שלפי מחקר חדש, עושה רושם שזה רק עומד להיות גרוע יותר. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית טוענים שבין השפעות שינוי האקלים צפויה גם עלייה משמעותית באחוזי הלחות ברבים מאזורי העולם. חוץ מקצת יותר זעה, מה זה באמת אומר על מה שצפוי לנו בעתיד הלא-רחוק?
לפי תרחישים שונים, עד סוף המאה צפוי כדור הארץ להתחמם בין 3 ל-4 מעלות צלזיוס ביחס לטמפרטורות ששררו פה קודם למהפכה התעשייתית. מדובר בהתחממות שהיא בפני עצמה משמעותית ושעלולה להשפיע על תחומים רבים של חיינו, החל מפגיעה בבריאות שלנו ובאספקת המזון ומי השתייה העולמית, ועד לצמצום האזורים שיהיו מתאימים למגורי אדם וגם פגיעה במערכות טבעיות ומינים רבים של בעלי חיים. עם זאת, עד לאחרונה לא הרבה חוקרים עסקו בשאלת הלחות ומה יקרה אתה כשכדור הארץ ימשיך להתחמם. מדובר בשאלה מהותית, כיוון שעלייה באחוזי הלחות תהפוך את החום לבעייתי ואף למסוכן עבורנו.
בני אדם (וגם יונקים נוספים, כמו קופי אדם וסוסים) מזיעים על מנת לאפשר לגוף להיפטר מעודפי חום. כשיש הרבה לחות באוויר, הגוף מתקשה יותר לאדות את הזיעה דרך העור– כיוון שהאוויר כבר רווי מים. המשמעות היא שללא קירור ממקור חיצוני, עודפי החום נשארים בגוף ועלולים להוביל לתופעות כמו רדמת (לתרגיה), כשלים באיברים הפנימיים (למשל בתפקוד הכליות) ובמקרים קיצוניים אף למכת חום ולמוות.
לפי המחקר, בחלקים מסוימים של העולם– בעיקר באזורים טרופיים, אך לא רק שם– צפויים בהמשך המאה תנאי הלחות להחמיר. זה יקרה במקביל לעליית הטמפרטורות, בין היתר כיוון שככל שכדור הארץ מתחמם, האטמוספירה מכילה בתוכה יותר אדי מים– בעיקר מעל האוקיינוסים. לכן, באזורים הטרופיים הלחים ממילא גם היום, צפויה עליה נוספת באחוזי הלחות, ובשילוב עם העלייה בטמפרטורה תנאי עומס החום יהפכו לבלתי נסבלים ואפילו לקטלניים עבור חלק מהאוכלוסייה.
תנאי עומס חום גבוהים שהיום אנו עדים להם פעם בשנה, לכל היותר, יהפכו בשנות ה-70 של המאה הנוכחית לשכיחים הרבה יותר. למעשה, עד היום, תועדו מקרים בודדים של רמות חום ולחות כה גבוהות: בבאנדר משאהר שבאיראן נמדדו ב-2015 כ-46 מעלות עם תנאים של לחות גבוהה במיוחד שהגיעה מהמפרץ הפרסי. השילוב הזה יצר עומס חום שהוא שווה ערך לכ-73 מעלות צלזיוס (!).
(קרדיט: מאיה פלח, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה).
-
וההשפעה של עליית עומס החום מבחינה הילכתית
בהתחלה הקדמה קצרה. לכולכם בודאי מוכרת המציאות של אדם מקהילתכם המתרוצץ בשבת כדי למצוא גוי של שבת. אז כידוע שמבחינה הילכתית אין שום היתר לקרוא לגוי ולומר לו לעשות בשבילנו דבר שאסור לנו עצמנו לעשות בשבת (ואפילו שזה רק איסור דרבנן), אלא אך ורק בתנאים מסויימים ובאופנים מסויימים התירו. ובקיצור "אמירה לנכרי- שבות".
אחד מההיתרים לומר לנכרי לעשות מלאכה עבור יהודי בשבת (ואפילו מלאכה דאורייתא) היא באופן שהמלאכה נעשית לצורך חולה, ואפילו חולה שאין בו סכנה. בכלל חולה שאין בו סכנה ניכללים בין השאר ילדים קטנים ותינוקות, וכן זקנים. ויש עוד אופן שמותר לומר לנכרי לעשות מלאכה ואפילו עבור מי שאינו קטן או זקן או חולה, וזה מה שמובא בשו"ע או"ח סימן רע"ו סעיף ה', וז"ל: "בארצות קרות מותר לאינו יהודי לעשות מדורה בשביל הקטנים, ומותרין הגדולים להתחמם בו. ואפילו בשביל הגדולים מותר אם הקור גדול, שהכל חולים אצל הקור". ולפני כמה עשרות שנים דנו פוסקי הדור דאז מה הדין בקיץ לענין הפעלת מזגן, האם יהיה מותר לומר לגוי להפעיל מזגן בשבת כמו שמותר לומר לו להפעיל חימום באופן שהקור חזק, או שמא אין הנידונים שווים.
ונחלקו בזה פוסקי הדור לפני כמה עשרות שנים, כאשר הג"ר יצחק וייס זצוק"ל בעל ה"מנחת יצחק" כתב להתיר, ואילו הגרב"צ אבא שאול בשו"ת אור לציון וכן הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה כתבו לאסור. ועיקרי הדברים, שבשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן כ"ג) כתב להתיר ע"פ דברי התוס' בבבא בתרא (קמ"ד ע"ב ד"ה חוץ) שהביאו את דברי הירושלמי, שיותר יש להתפלל להינצל מחום מאשר מקור. ועוד כתב שם שיש להתיר ע"פ דברי "הלבוש" לגבי קור שכתב שכיון שהורגלו האנשים לחמם את עצמם, ממילא נחשבים כחולים אצל צינה, וא"כ הוא הדין לגבי חום, שכיון שהורגלו לקרר עצמם מותרים. אבל בשו"ת אור לציון (ח"ב פכ"ה תשובה ה' בהערה) אסר לומר לנכרי להפעיל מזגן או מאוורר, וביאר שכוונת הירושלמי שיותר יש להתפלל להינצל מחום מאשר מקור, היינו משום שמחום יש יותר סבל מאשר מקור, אבל חולי יש רק מקור ולא מחום. (וכ"כ בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סימן מ"ז אות ב' לאסור אמירה לנכרי להפעיל מזגן בשבת).
אז רבותינו הנ"ל מנוחתם עדן, ומי אנחנו שנכניס את ראשינו בין הרים הגדולים, אבל יש כמה דברים שללא ספק השתנו מאז. הראשון- עומס החום היום גבוה בהרבה ממה שהיה פעם, ומה שהיה פעם מצב קיצון מבחינת עומסי החום הפך היום להיות כמעט מצב רגיל, ומצבי הקיצון היום חמורים ממה שהיה פעם. הדבר השני- האנשים היום התרגלו לשהייה בתנאים ממוזגים. בכל מקום שאתה הולך/ נוסע יש מיזוג,- בבית, בבית הכנסת, בכולל, במקום העבודה, ברכב, באוטובוס, בסופר וכו'. החשיפה של רובנו לחום היא מוגבלת יחסית בזמן החשיפה, כך שהגוף שלנו לא מלומד ולא בנוי כ"כ להתמודדות עם עומסי חום, וגם מבחינה נפשית אנחנו פחות בנויים להתמודדות עם הקושי שבחשיפה לעומס חום. הדבר השלישי- כפי שהבאתי לעיל, המחקרים העדכניים מוכיחים שעומס החום מזיק לגוף לא פחות מאשר הקור ואפילו יותר. ולנוכח כל הנתונים הנ"ל אין זה מן הנמנע שאותם שפסקו בעבר לאסור לומר לנכרי להדליק מזגן בשבת היו פוסקים היום אחרת וקובעים שהכל חולים אצל חום. (כמובן מדובר בהפעלת מזגן שלא לצורך נוחות ונעימות בעלמא, כי אם במצב שבו קשה לתפקד ולהתנהל ללא מזגן).
-
והתחממות מסוג אחר היום
נקווה לשלומו של ידידנו ''מאור הגליל העליון'' ושאר תושבי עיה''ק צפת והצפון.
-
ז'ק 2 יש כמה הערות על הדברים הנפלאים שלך
- החצי הראשון של ספטמבר תמיד יש בו לחות מכיוון שהפרסי עדיין פעיל
- אוקטובר כבר תמיד הסינופטיקה כבר לא כ"כ מעודדת כניסת לחות מהים לחוף בצורה רצינית אז לתושבי החוף לא חייבים לסבול
- לתושבי החוף יש פוטנציאל לפעילויות רציניות בסתיו בהנחה שיהיה תנאים סינופטים טובים מכיון שכמו שאמרת לים יקח זמן להתקרר
- לדבר על מה שיהיה באביב הבא זה כבר מידי רחוק מספיק חורף עם סערות גדולות וקור במזרח הים התיכון והים חוזר לטמפרטורות רגילות ואולי קרות מהרגיל
- אני מאחל לכם בהנאה בהמשך הקיץ "הכיף שלכם"
-
ז'ק 2 אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ?:
נושא ראשון ומפתיע הקשור להתחממות מי הים: קדחת הנילוס המערבי
על זה לא חשבתי בכלל, אך כך קראתי בפירסומים שונים. עד היום אובחנו 19 חולים בקדחת הנילוס המערבי, מתוכם 17 אושפזו בבתי חולים (שלושה מהם מונשמים).
כלל החולים הם מאזור מרכז הארץ- מישור החוף.
התחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות, אך באופן הרגיל היא מתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל, וכאן מגיע הענין של התחממות מי הים. קיימת סברא בקרב המומחים כי הסיבה להקדמת התחלואה השנה נובעת מכך שכאשר מזג האוויר הוא לח זה עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של היתושים, והקדמת הלחות השנה בגלל הים החם מהרגיל לתקופה הביאה איתה גם להקדמת התחלואה. נשמע מעניין.
ההשפעות הבריאותיות כתוצאה מהתחממות מי הים- 2
אז כפי שכבר כתבנו לפני כשבועיים, אחד ההשפעות המפתיעות מהתחממות מי הים באה לידי ביטוי השנה בהתפרצות מוקדמת של קדחת הנילוס המערבי ובמימדים חריגים. נכון לשבוע שעבר היה מדובר בכ- 100 אנשים מאושפזים שהובחנו כחולים בקדחת הנילוס המערבי, כאשר שבעה אנשים כבר נפטרו ל"ע מהמחלה. (מתחיל להזכיר קצת את תחילת הקורונה ?).
עיקר התחלואה מתרכזת באיזור המרכז- מישור החוף. במשרד הבריאות מסבירים את הסיבה להקדמת התחלואה וההתרכזות שלה באיזור המרכז/ מישור החוף במזג האויר החם והלח שהקדים להגיע השנה, וזאת עקב טמפרטורת הים שגבוהה בכמה מעלות מהרגיל, דבר שהביא כבר בחודש מאי לתנאי חום ולחות כמו ביוני.
אז איך הסיפור עובד בדיוק ? מצד אחד יש לנו את מיגוון מיני החרקים והמזיקים שתנאי חום ולחות הם גן עדן בשבילם וכר פורה להתרבות. בכללם יש את היתושים, המקקים, הזבובים ועוד. גם הגידולים החקלאיים סובלים מהתרבות של מזיקים שונים כתוצאה ממזג האויר החם והלח. ומצד שני- החום והלחות גורמים לריבוי מקורות מים שבהם היתושים מיתרבים, וזאת מכיון שאחד מהמקורות הראשיים להצטברות מים בקיץ הם המים שמתנקזים מהמזגנים. בכל בנין מגורים סטנדרטי מותקנים כמה עשרות מזגנים, אשר רבים מהם אינם מחוברים למערכת ניקוז כלשהיא, אלא צינור הניקוז שלהם פולט את המים לשטח הפתוח. והתוצאה- שלוליות קטנות שנוצרות בחצרות הבתים כתוצאה מכך. אותן שלוליות הן כר פורה להתרבות היתושים.
וכאן ניכנסת לתמונה ההתחממות המוקדמת של הים השנה. הדבר גרם לתגובת שרשרת שהתוצאה שלה- ריבוי יתושים וממילא תחלואה. הקדמת בואם של ימים חמים ולחים כבר בשלב מוקדם של העונה הביא איתו גם להקדמת הזמן שבו האנשים התחילו להפעיל מזגנים. ובמקביל- כתוצאה מהחום והלחות, לא רק שזמן התחלת הפעלת המזגנים הוקדם, אלא גם זמן ההפעלה במשך היום התארך, וכתוצאה מהלחות הגבוהה מהרגיל לתקופה גם כמות המים שמתנקזת מהמזגנים היא גדולה יותר, שהרי ככל שהחום והלחות גבוהים יותר המזגן "מזיע" יותר. אז השילוב של הקדמת הפעלת המזגנים עם התארכות משך ההפעלה וכמות מים גדולה יותר שמתנקזת מהמזגנים הביאה לריבוי מקורות מים שבהם היתושים מתרבים, וזאת כבר בשלב מוקדם של העונה. תוסיפו לזה את תנאי החום והלחות שהיו כבר בשלב מוקדם של העונה ושהם זרז להתרבות היתושים, והרי לכם תוצאה של מיני מגפה של קדחת שר"ל גם עולה בחיי אדם.
-
נתוני תחלואה מעודכנים להיום (3/7), 153 חולים שאושפזו, 11 נפטרו עד כה.
-
ההשפעות של העלייה בעומסי החום על הבריאות ויעילות העבודה
(מתוך פירסום באתר זוית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, מאת נועה רובין ).
ממצאים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר ?
בשבועות האחרונים שהייה ארוכה בחוץ, מחוץ לחלל ממוזג, נראית כמו משימה בלתי אפשרית. תנאי החום הקשים ועליית הטמפרטורות המתמדת בתקופה זו מורגשים ביתר שאת על ידי עובדי החוץ – שמעבירים את רוב שעות היום שלהם הרחק מהמזגן, בחום הקופח.
לא מדובר בקושי סובייקטיבי בלבד: במחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים בינלאומי נמצא שעומס חום תעסוקתי (Occupational Heat Stress) משפיע על גופם של עובדים וכן פוגע ביעילותם– ושעם עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, השפעותיו של החום ייאלצו אותנו לעבוד קשה יותר כדי להתפרנס.
במחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Temperature, נותחו כמה עשרות מחקרים קודמים, כך שהוא כלל נתונים על אלפי עובדים, מ-21 מדינות, שעסקו ב-41 תפקידים מקצועיים שונים. החוקרים חישבו את השפעת החום על טמפרטורת הגוף, קצב הלב וכמות הנוזלים בגוף.
החוקרים מצאו שעומס חום תעסוקתי מעלה אצל עובדי החוץ את טמפרטורת הגוף והעור, את קצב הלב ואת המשקל הסגולי של השתן (עליה בריכוז המומסים בשתן, מדד שעלול להעיד בין השאר על התייבשות), ושהוא אחראי לשני שלישים מההפחתה בקצב חילוף החומרים בגופם. מעבר לכך, עומס החום פוגע ביכולתם לבצע עבודה גופנית, כך שכאמור, נוכח משבר האקלים ההולך ומחריף, אלה מאיתנו שעובדים רבות בחוץ ייאלצו להתאמץ יותר כדי להגיע לאותה התפוקה שמצופה מאיתנו.
הגוף מאט כדי להגן על עצמו
“עומס חום תעסוקתי עלול להוביל לשתי סכנות בריאותיות עיקריות: מכת חום והתייבשות”, מסביר פרופ’ יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה של גוף האדם במאמץ, לשעבר הפיזיולוג הראשי של צה”ל בחיל הרפואה וראש התוכנית לתואר שני בפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים.
מכת חום היא אירוע שבו טמפרטורת הגוף עולה אל מעל 41-40 מעלות צלזיוס, מה שמלווה בפגיעה במערכות כמו הלב, הכבד והמוח, ועלול אף להוביל לתמותה. גם כשעומס החום לא קטלני, הוא עלול להוביל לסכנות ארוכות טווח, כמו פגיעה במערכת ויסות החום בגוף.
לצד מכת החום עומדת ההתייבשות, שהיא איבוד מוגבר של נוזלים. התייבשות עלולה לגרום לשיבוש פעילות או להרס של מנגנונים רבים בגוף, כמו הולכה עצבית ועיכול, והיא הופכת את הדם לסמיך יותר, כך שקשה יותר להניעו בגוף (מה שעלול לגרום לפגיעה בפעילות הלב ובחילופי גזים כמו חמצן, ולכן לנזק לאברים רבים). בנוסף, ההתייבשות פוגעת ביכולת ויסות החום של הגוף – במצב זה יש כמות פחותה יותר של נוזלים בגוף והיכולת להזיע נפגעת. מקרי התייבשות מובילים לתפקוד ירוד, ובמקרים קיצוניים אף עלולים להיות קטלניים.
מדוע אנחנו הופכים לעובדים פחות יעילים כשאנחנו נחשפים לטמפרטורה גבוהה? “במוח שלנו יש וסת שמגן עלינו מפני סכנותיו של עומס החום”, מסביר חלד. “הוסת מעכב את מערכת התנועה – מה שמרגיש לנו כעייפות. בעצם, כשהסטרס הפיזיולוגי עולה עקב החום, אנחנו, באופן טבעי ולא מודע, מבצעים ויסות עצמי – מורידים את קצב העבודה בכדי להגן על עצמנו”. ואכן, המחקר הראה למשל שתחת עומס החום תנועות הידיים של העובדים פוחתות, והופכות איטיות יותר.
על אף ניסיונו של הגוף להגן על עצמו, בפועל, במקרים רבים העובדים נדרשים לאותה התפוקה, גם תחת עומסי החום הכבדים. כיוון שלא ניתנת להם האפשרות לקרר את עצמם, וכן לאור רצונם להגיע לאותה התפוקה בכדי לא לפגוע בפרנסתם, בפועל הם הופכים חשופים לסכנות בריאותיות רבות. מעבר לכך, פעמים רבות טמונה בכך סכנה – אם מדובר בעובדי שליחויות, למשל, שמבלים חלק גדול מהזמן בנהיגה, התשישות מהחום עלולה להוביל לעליית הסיכוי לתאונות.
ירידה בעמידות האנושית לחום
יש לציין שהאדם, בבסיסו, הוא בהחלט יצור שנועד לעבוד בחום. “מערכת ויסות החום שלנו היא טובה משל יונקים אחרים– שמזיעים פחות מאיתנו, למשל”, אומר חלד. “עוצבנו בכדי להתמודד עם מאמצים ממושכים בחום גבוה”. עם זאת, לדבריו, בעשורים האחרונים יש ירידה משמעותית בחוסן שלנו ובעמידותנו לעומס החום. “כיום אנחנו רגילים לחיות במזגן, אחוז ההשמנה גדל, התחלואה במחלות הכרוניות עולה ואנחנו נוטים לאורח חיים יושבני. כל אלה גורמים לנו להיות שבריריים יותר ומועדים יותר לתחלואה, ומקשים על יכולתנו להסתגל לשינויים סביבתיים”. לכל זאת, כאמור, מתלווה עליית הטמפרטורות העולמית, שעלולה לגרום לכך שמבחינה פיזיולוגית, ייצור החום שלנו יגבר על היכולת שלנו לפזר חום – מה שעלול לסכן ולפגוע בנו.
אחד הממצאים שאליו מתייחס המחקר הוא שכשמדובר בנשים, הסכנה הבריאותית עקב עומס החום גבוהה יותר מאשר כשמדובר בגברים. סיבה אחת לכך היא שמבחינה פיזיולוגית, יכולתן של נשים לווסת את חום גופן נמוכה יותר: נשים מזיעות פחות מגברים, ומסוגלותן לפזר את החום פחותה. מעבר לכך, המחקר מלמד שנשים ייטו להתאמץ יותר, וכתוצאה מכך גם לייצר יותר חום, בכדי להשוות את התפוקה שלהן לתפוקתם של הגברים, ולא להיראות חלשות מהם.
-
השפעת התחממות מי הים- פליטה מוגברת של דו תחמוצת הפחמן
(מתוך זוית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, ענבר נעמן)
הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו עד-כה.
יש מקרים שבהם הטבע עצמו הוא המעבדה שלנו: בתוך אזור מסוים משתלבים כמה גורמים שיוצרים תופעה שעשויה ללמד אותנו דברים שלא ידענו. כך גם אזור מזרח הים התיכון– הים שלנו, שלאורך חופי ישראל: התנאים הייחודיים שבו, שכוללים מים דלים יחסית בפעילות בעלי חיים, במקביל להתערבות אנושית ענפה (כמו הקמת סכר אסואן על הנילוס) ששינתה את הרכב המים באזור– הופכים אותו למעין “מעבדה חיה” לחקר ההשפעות של משבר האקלים על הימים והאוקיינוסים.
אותה “מעבדה” סיפקה לאחרונה ממצאים מדאיגים: מחקר ישראלי חדש מצא שההתחממות הגוברת במזרח הים התיכון מאיצה את היווצרותו של מינרל קריסטלי מסוג ארגוניט, שהתהוותו משחררת לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. משמעות הדבר היא שאזור מזרח הים התיכון פולט כמויות גדולות משחשבנו של גז החממה העיקרי שמחריף את משבר האקלים.
האוקיינוסים והימים הם גורמים מרכזיים בוויסות הפחמן-הדו חמצני עבור איזון אקלים הפלנטה שלנו; על כן, לדברי ד”ר אור ביאליק, חוקר באוניברסיטת חיפה במסגרת פרויקט EMS FORE (שמשתמש במזרח הים התיכון כמודל לעתיד האוקיינוסים) ועמית מחקר באוניברסיטת מונסטר שבגרמניה, שהוביל את המחקר בשיתוף עם חקר ימים ואגמים לישראל – יש להסתכל על התופעה הזאת כחלק ממכלול. “זה סימפטום של המשבר יותר ממחלה בפני עצמה”, הוא מסביר. “ישראל מהווה מדגם למה שקורה בעולם כולו”.
כמו בקבוק סודה במושב האחורי
לפני שצוללים לממצאי המחקר, יש כמה דברים שחשוב להבין על הפחמן הדו-חמצני. ראשית, למים יש יכולת גבוהה יותר מאשר לאטמוספרה לספוג את הגז הזה. שנית, מים חמים יעילים פחות ב”החזקת” גזים; כל מי ששכחו בקבוק סודה במושב האחורי של רכבם כנראה ידעו להעיד על כך. לפיכך, כל עוד רמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה גבוהה יותר – המים (האוקיינוסים והימים) הם אלה שיספגו אותו. אבל כשטמפרטורת המים, בימים ובאוקיינוסים, עולה, כחלק מעליית הטמפרטורות העולמית- היכולת שלהם לספוג פחמן דו-חמצני מהאוויר נפגעת.
שני המאפיינים האלה באים לידי ביטוי במצבו הנוכחי של הים שלנו, שלדברי ביאליק– מגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד, של 32-31 מעלות בקיץ. עד כמה המצב חמור? מחקרים של חקר ימים ואגמים לישראל מראים שב-40 השנה האחרונות נמדדה עלייה של 4-2 מעלות בטמפרטורת המים באזורנו; מדובר על שינוי משמעותי מאוד, שיש לו השלכות קשות. “בשל ההתחממות, יכולתו של הים לקליטת הגז נפגעה– וכיום אזור מזרח הים התיכון הפסיק לקלוט פחמן דו-חמצני”, מסביר ביאליק.וזאת לא הבעיה היחידה: לא רק שהים “ננעל” בפני פחמן דו-חמצני, הוא גם ממשיך לפלוט אותו לאטמוספרה, ובקצב מוגבר. “נוצרת פה לולאת היזון חיובית (מצב שבו שני תהליכים מחריפים זה את זה בקצב גובר). תהליך ההתחממות המים, שנוצר כחלק מעליית הטמפרטורות העולמית, גורם לפליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, ופליטת הגז לאוויר תורמת להתחממות”, אומר ביאליק. “זה תהליך שמזין את עצמו”.
מי אתה, ארגוניט?
אז איפה נכנסים כאן קריסטלי הארגוניט? קודם כול, יש שני דברים שחשוב שנדע עליהם, ועל הקשר שלהם לים שלנו: הראשון, המינרל המדובר הוא החומר שממנו צדפות ואלמוגים בונים את השלדים שלהם. השני, במזרח הים התיכון אין גדילה משמעותית של צדפות ואלמוגים. וכאן נכנסים החוקרים. “בשל הפער הזה הגענו למסקנה שלא מדובר בתופעה ביולוגית, כלומר בתוצר של פעילות בעלי חיים, אלא בתופעה כימית– זאת אומרת, בשינוי של תכונות הים, שיוצר את הארגוניט”, מסביר ביאליק.
לדברי ביאליק, הימצאות הארגוניט באזורנו מספקת ראייה לאופן שבו משבר האקלים משנה את הכימיה של המים. “בקיץ נמדד בים התיכון הפרש של 8 מעלות בין החלק העליון ביותר של המים לחלקים התחתונים של הים”, הוא מעיד. “לצד תהליכים של ירידה בחומציות המים, נרקמים תנאים שבהם יכול להיווצר ארגוניט”. כלומר, הים נהיה כל כך חם, שהתכונות הכימיות שלו מתחילות להשתנות, והוא מייצר בעצמו את הקריסטלים הללו, בתהליך כימי שגורם לתופעת לוואי: פליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, שמהווה להערכת החוקרים כ-15 אחוז מסך פליטות הפחמן הדו-חמצני שהים התיכון פולט.
-
גשם עד בלי די אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ?:
ז'ק 2 התשובה מורכבת. אנחנו לקראת קטסטרופה בגלל שהתחלנו את הקיץ עם ים די חם, וההימור שלי שישבר שיא ויגיעו לאזור 32.2-3, אבל העניין הוא שברגע שהפרסי ישב כאן סופית אז הים יתחיל להיות עם גלים גבוהים מה שיגרום לעירבול טוב של הים ואוטומטית טמפרטורות הים גם תרד למרות שיהיה עדיין יוני או יולי.
חכם עדיף מנביא
בדיוק כמו שכתבת, תהליך ההתחממות בשבוע האחרון נבלם, ואדרבה- בשבוע האחרון היתה במצטבר ירידה של יותר מחצי מעלה בטמפרטורת המים. תוצאה כנראה מהים הגלי עד גבה גלי שהיה בימים האחרונים. אז האם ישבר השנה לבסוף השיא ? אני כבר לא כל כך בטוח.
תופעה מעניינת נוספת היא שהחוף הצפוני השנה חם יותר מהחוף הדרומי. בתחילת הקיץ הדרומי היה חם יותר, אך כעת המגמה השתנתה כאשר דוקא החופים הדרומיים קצת פחות חמים מאשר הצפוניים.
