"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי)
-
לפי כל הנזכר לעיל כיצד יתפרשו דברי חז"ל שאמרו שהטל אינו נעצר לעולם ?
כפי שאפשר לראות בנתונים שהזכרנו לעיל, כמעט בכל איזורי הארץ אין ירידת טל בכל לילות השנה אלא רק בחלקם, ואפילו יש איזורים שברוב לילות השנה אין ירידת טל (איזור ההר, עמק הירדן), ויש שברוב לילות השנה יש בהם ירידת טל, אבל יש לילות רבים מאוד ללא ירידת טל. אז האם הטל נעצר או לא נעצר ?
לעניות דעתי נראה שהתשובה נתונה במילה "נעצר". בגמ' לא נאמר שהטל אינו "מפסיק" לעולם שאז היתה המשמעות שהוא יורד תמיד בכל לילות השנה ללא הפסקה בכלל, אלא נאמר שהטל אינו "נעצר". "נעצר" משמעותו היא הפסקה חריגה, עיכוב חריג מהרגיל, דבר הנובע מהנהגה שמיימית של שכר ועונש. לדוגמא- כשאנחנו מדברים על "עצירת גשמים", בודאי שאין אנחנו מתכוונים למצב שבין גשם לגשם יש הפסקה של שבוע ימים לדוגמא, כי למרות שיש כאן מצב של יום אחד של גשם ואח"כ הפסקה של שבוע ללא גשם, אין ההפסקה הזאת חשובה כ"עצירת גשמים", כי זה מצב טבעי לגמרי ונורמלי. וכן את העובדה שהגשם יורד רק פעם או פעמיים בשנה באילת ובכמויות קטנות לא נחשיב כ"עצירת גשמים", כי זה המצב הנורמלי שם מבחינה טבעית. רק הפסקה חריגה וממושכת בגשם שתהיה מלווה עם כמות מועטה של משקעים תיכנס תחת התואר של "עצירת גשמים" (ובמקרה דוגמת אילת- רק אם לא ירד גשם כלל במשך כל השנה אז נאמר שהיתה שם "עצירת גשמים", כי כאמור עצירת הגשמים נמדדת ביחס למצב הנורמטיבי באותו מקום).
וה"ה לענין "עצירת הטל", הפסקה מידי פעם הבאה לידי ביטוי בלילה שלא יורד בו טל אינה נחשבת כדבר חריג, אלא תופעה שיכולה לנבוע מסיבות טבעיות לגמרי כמו שהבאנו לעיל (לילה מעונן, רוחות, טמפרטורה גבוהה מידי, לחות נמוכה מידי),- תופעות שאך טבעי שיהיו, ולכן אם בגלל תופעה טבעית לגמרי לא יהיה טל אין זה נחשב שהטל "נעצר". ורק מציאות של טל שלא יורד כאשר מהבחינה הטבעית היו אמורים להיות התנאים לירידתו, את הדבר הזה אנו נכנה בשם "עצירת הטל", וכאמור הדבר הזה אינו קורה, כי הקב"ה הוציא את הטל מתחת להנהגת שכר ועונש והשאיר אותו תחת הנהגת הטבע הקבוע.
ובקיצור- כאשר אנחנו מדברים על "עצירה" של דבר מסוים (גשם, טל, רוחות), אנו מתכוונים לחריגה מהמצב הרגיל והטבעי. ולכן אע"פ שהטל אינו יורד בכל לילה, ויש איזורים שהטל לא יורד ברוב הלילות, מ"מ מכיון שכל זה קורה במסגרת חוקי הטבע הרגילים ואין זה דבר חריג, לכן לא נתייחס ללילה ללא טל כ"עצירת הטל". (כנלענ"ד).
-
אם כך הוא הדבר שמצד ההנהגה הטיבעית יש לילות שלא יורד בהם טל, כיצד יתפרש המעשה של גדעון?
כפי שרצינו לטעון, מצד חוקי הטבע יש לילות שבהם לא ירד טל, ובודאי שיש מקומות שבהם יהיו לילות רבים במשך השנה שלא ירד בהם טל עד כדי שברוב לילות השנה לא יורד בהם טל, ולכן מה שלא יורד טל באותם מקומות ברוב הלילות בודאי אינו נחשב כ"עצירת טל" כמו שגשם שאינו יורד בכל יום אינו נחשב כ"עצירת גשמים". והנה לעיל הבאנו את דברי התוס' (במסכת תענית ג' ע"א ד"ה ואילו בפירוש השני) וכן את דברי הילקוט מעם לועז, שעל בקשתו של גדעון שהטל ירד רק על הגיזה ואילו על שאר הארץ לא ירד טל נאמר "ויהי כן", ולא נאמר "ויעש אלוקים כן" כמו שכתוב בסימן השני, וזה משום שאין ה' יתברך מזכיר שמו על הרעה, כי אם יהיה חורב על כל הארץ היתה רעת יושבי בה (תוס'), אמר הקב"ה כל העולם בצרה ואני מיחד שמי והכתיב "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע" (ילקוט). ויש להבין, וכי לילה אחד שלא ירד בו טל נחשב שכל העולם בצרה וזה רעה שאין הקב"ה מזכיר את שמו עליה, והרי כמה לילות יש בשנה שלא יורד בהם טל, וכפי שרצינו לפרש אין זה נחשב כ"עצירת טל" שפירושה הנהגה של שכר ועונש, אלא נחשב כהנהגה טבעית כמו ירידת הטל עצמה.
ואולי יש לפרש שבקשתו של גדעון בסימן הראשון היתה שה' ישנה מהטבע שהיה ראוי לאותו לילה שבו היה ראוי לרדת טל בכל הארץ, וגדעון ביקש שלא ירד טל בכלל. ודבר זה שהוא כנגד המצב הטבעי שהיה ראוי להיות הוא בכלל רעה וצרה, שהרי כפי שנביא בהמשך דברינו- יש בטל תועלת גדולה מאוד, ובהפסקה של אפילו לילה אחד יש הפסד של אותה תועלת, וממילא מה שה' שינה מהטבע שהיה ראוי לאותו לילה ומנע מהטל שהיה ראוי לרדת מלירד, דבר זה הוא דבר רע ונחשב לצרה, גם אם הוא רק לזמן מוגבל של לילה אחד.
וגם לפירוש הראשון בתוס' בתענית ולפירוש רש"י בספר שופטים שפירשו שה' לא שמע לבקשת גדעון שלא ירד טל באותו לילה בכל הארץ, וזאת בגלל ש"ברית כרותה לטל שאינו נעצר", צ"ל שאע"פ שהיה מדובר בעצירת הטל רק ללילה אחד, וכפי שכתבנו הרי הטל באופן טבעי אינו יורד בהרבה לילות בשנה, מ"מ יש להבדיל בין המציאות של אי ירידת טל הנובעת מסיבה טבעית שהיא אינה עומדת בסתירה לברית הכרותה עם הטל שאינו נעצר, לבין מציאות שבה מהבחינה הטבעית היה אמור לרדת טל, והקב"ה משנה את חוקי הטבע ומונע את ירידת הטל, שלגבי זה יש ברית כרותה שהקב"ה אינו משנה את ההנהגה הטבעית בכדי למנוע ירידת טל, ולכן גם כאן לא רצה ה' למנוע את ירידת הטל שבדרך הטבע היתה אמורה להיות באותו לילה, ובמקום זאת הוא עשה דבר לא טבעי בכך שגיזת הצמר ספגה כמות גדולה מאוד של טל שלא כדרך הטבע. (כנלענ"ד).
-
ז'ק אני חושב עכשיו, אולי נוציא איזה מגזין מידי חודש על ענייני מזג אוויר והמסתעף.
נדמה לי שאין עדיין כזה מוצר. -
ז'ק יש גם את דוד המלך שקילל את הר הגלבוע
אל טל ואל מטר
ואתה רואה שהוצרך להזכיר שניהם ולא רק מטר
מצד שני זה הרבה פעמים לשון המקרא -
אדיב הפוסט רק בראשיתו. יש עוד הרבה מה להוסיף ולדון, ונמשיך בזה בעז''ה בימים הקרובים. רק אני מקווה שהחברים כאן שרבים מהם הם ת''ח עם ראש שנון ישתתפו בנידונים שאני מעלה במהלך הפוסט, ואולי יביאו גישה אחרת ליישב את הקושיות שעולות מידי פעם.
-
פינקי אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
ז'ק יש גם את דוד המלך שקילל את הר הגלבוע
אל טל ואל מטר
ואתה רואה שהוצרך להזכיר שניהם ולא רק מטר
מצד שני זה הרבה פעמים לשון המקראזה אחד מהנידונים שאני עומד לדון בהם בהמשך הדברים, בתקווה להשתתפותכם בדיון.
-
ואוו . איזה אוצר של ידע מרתק ומעניין.
מדמיין אותך מוסר בבין הזמנים, לבחורים ואברכים, הרצאה מרתקת בראי ההלכה והמוסר עם ניסויים מדעיים...(אני הכנתי פעם ללימודים ב"אחיה" עבודה על הנושא של "הלחות" - לא מתקרב למידע באיכות ובכמות שלך)
-
כמה הערות שוליות.
מעניין מה יהיה עם מישו יאמר בתפילה ותן מטר לברכה על פני האדמה, האם יצא ידי חובה?
.
.
אני תמיד הבנתי, שהתעבות של האדים זה במגע עם גוש קר יותר מהאויר שרווי בלחות. (ואתה בעצם טוען שעצם הנקודת הרוויה שהאויר כבר מלא ב100 אחוז לחות, אז העודפים הופכים להיות מים)
.
.
צרם לי הדימוי של שבעה באוקטובר לעם ישראל. כאילו עם ישראל הם מחבלים שרוצים לחדור ליריחו.
עם ישראל בהוראת הקב"ה אכן רוצים לכבוש את יריחו ולהרוג אותם. אבל הם לא מחבלים וכו'. -
אגב במן שירד לעם ישראל במדבר 40 שנה ירד (כך הזכירה לי הבת שלי בפסח) טל - מן - טל.
אז, איזה טל ירד להם? הטל הנ"ל או טל סוג אחר, שהיה סוג של שכבה כלשהי?
.
.
ובעניין המדעי, קראתי שחוקרי אקלים ישראלים יצרו אכן מבנים מיוחדים, למקומות שבהם אכן לא יורד גשם, אבל יש טל בלילה שמצטבר (וברוב המקומות נוטף ומתאדה על הבוקר) והם בנו מתקן לקליטת הטל שנשמר לשתיה וכו' -
אוהב לדעת הכל אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
צרם לי הדימוי של שבעה באוקטובר לעם ישראל. כאילו עם ישראל הם מחבלים שרוצים לחדור ליריחו.
עם ישראל בהוראת הקב"ה אכן רוצים לכבוש את יריחו ולהרוג אותם. אבל הם לא מחבלים וכו'.צודק. ובכ"ז- כוונתי היתה שיושבי יריחו בנו את החומה באופן שא"א יהיה לחדור לעיר בשום צורה ושא"א יהיה להפתיע אותם דוגמת מה שהיה כאן בשבעה באוקטובר שבה התברר שכל הגדרות החומות והמיכשולים בגבול אינם שוים כלום. ביריחו- אילולא שהקב"ה שיקע את חומות העיר, בדרך הטבע לא היתה שום אפשרות לחדור לתוך העיר.
כאמור- הדימוי לשבעה באוקטובר בא לבטא מערך הגנה היכול לעמוד בכל מצב ובפני כל הפתעה. וביחס לאנשי יריחו, בודאי שבני ישראל היו חשובים בעיניהם כמחבלים שרוצים להיכנס ליריחו...ובכל זאת- תיקנתי בגוף הפוסט את הדברים.
-
מאמר על חשיבות הטל לקיום הצמחייה באיזור הנגב ובאיזורים מדבריים (מתוך זוית- סוכנות ידיעות למדע וסביבה)
חוקרים ישראלים הוכיחו שצמחי המדבר למדו לנצל מקור מים לא שגרתי כדי להתקיים בתנאי היובש הקיצוני שבנגב.
במדבר, גשם הוא מקור מים נדיר ובלתי-צפוי. באזור שדה בוקר שבנגב, למשל, יש פחות מ-30 ימי גשם בממוצע בשנה (ימי גשם הם ימים שבהם יורד מעל 0.1 מ"מ גשם). יתר על כן, הפיזור של כמות הגשם על פני חודשי החורף משתנה מאוד משנה לשנה, עובדה שמקשה על בעלי חיים וצמחים לקיים מחזור חיים קבוע. עם זאת, אגלי הטל הם מקור מים נוסף במדבר, יציב וקבוע בהרבה, שבדרך כלל זוכה להתעלמות.
טל הוא התעבות של אדי מים מהאוויר, שמתרחשת בעקבות הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה, שהם חדים במיוחד במדבר. אוויר חם יכול להחזיק יותר אדי מים בתוכו, אך בלילה, כאשר האוויר מתקרר, אדי המים מתעבים לטיפות טל על גבי משטחים קרים כמו עלים ואבנים (ושקי שינה). לשם ההשוואה, באזור שדה בוקר יש כ-200 לילות של טל בשנה, וכמות המים הכוללת בהם מגיעה לכ-30 מ"מ בשנה – כשליש מכמות הגשם השנתית.
השאלה האם וכיצד צמחי מדבר מנצלים את מקור המים הזה העסיקה חוקרים במשך שנים רבות. ידוע שחזזיות, טחב ואצות שמרכיבות את קרום הקרקע במדבר משתמשים בטל, אך האם גם צמחים של ממש, צמחים שיש להם שורשים, עושים זאת? הדעות על כך היו חלוקות, אך עד כה איש לא הציע עדויות ישירות לטענתו.
פרופ' שמעון רחמילביץ', חוקר צמחים מהמחלקה לחקלאות מדברית במכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון, סבור שכן ויש לו נתונים שתומכים בכך: מחקר שערך עם הדוקטורנטית אמבר היל, עם ד"ר אורן שלף ועם פרופ' טוד דוסון מאוניברסיטת ברקלי, והתפרסם במרץ השנה בכתב העת Oecologia, הראה זאת בבירור לראשונה. "מיום שהגעתי לשדה בוקר כחוקר רציתי לבדוק את השאלה הזאת", אומר רחמילביץ', "אבל מצאתי את עצמי עוסק בדברים אחרים. הכול השתנה כשראיתי מאמר של חוקרים מברקלי שמראה שבעצי הסקויה הענקיים בקליפורניה עד 40 אחוז מהמים יכולים להגיע מערפל".
את המחקר הנוכחי ביצע רחמילביץ' בעזרת אותה שיטה מתוחכמת שבה השתמשו החוקרים האמריקאים לזיהוי מקור המים לצמח: הרעיון הוא שמים ממקורות שונים הם בעלי הרכב שונה. כלומר, כל מולקולות המים מורכבות מאטום חמצן ושני אטומי מימן, אך לא כל האטומים נולדו שווים. ניתן למצוא בטבע צורות שונות של אטומים, של אותו יסוד כימי בדיוק, הנקראות איזוטופים. האיזוטופים זהים מרוב הבחינות, אך נבדלים במסה שלהם – יש איזוטופים כבדים יותר מאחרים, והאיזוטופים הכבדים הם גם נדירים הרבה יותר. הצעד הראשון, אם כך, היה לבדוק האם היחס בין הכמות של האיזוטופים הכבדים לעומת האיזוטופים הרגילים משתנה בין מים שמקורם בגשם לבין מים שמקורם בטל. ואכן, זה מה שהם מצאו. הסיבה לכך, מסביר רחמילביץ', היא תהליך העיבוי שהמים עוברים.
החוקרים השוו את הרכב המים בצמח להרכב המים של הטל ושל מי הגשמים, ומצאו לראשונה עדות לכך שיש מי טל בתוך הצמח.
השלב השני היה לבדוק את הרכב המים בתוך מערכת ההובלה של שלושה מינים של צמחי מדבר נפוצים: לענת המדבר, חמדת המדבר ומלחית חומה. החוקרים השוו את הרכב המים בצמח להרכב המים של הטל ושל מי הגשמים, ומצאו לראשונה עדות לכך שיש מי טל בתוך הצמח. הרכב המים בצמחים היה בטווח שנע בין הרכב מי הגשמים להרכב מי הטל. כלומר, היה בכך להעיד על שימוש בשני סוגי המים. בענפי מלחית החומה, שהיא בעלת שורשים קצרים, נמצא יותר טל לעומת הלענה והחמדה, שהן בעלות שורשים ארוכים יותר.
רחמילביץ' מציין שהמלחית חומה היא מין מעניין במיוחד: "זה מין חש"ק – חד-שנתי קיצי –הוא נובט בסביבות יוני, נשאר קטן כל הקיץ, ואז באוקטובר, כשיש הכי פחות מים בקרקע, הוא פתאום צומח ומגיע לשיא גודלו. בנוסף, השורשים שלו קצרים ומגיעים רק לעומק של 15 סנטימטר". שורשים עמוקים הם מנגנון נפוץ בצמחי מדבר להתמודדות עם היובש – השורשים מגיעים כך למים בשכבות עמוקות יותר של הקרקע. בתור מין חד-שנתי, שרוב הצמיחה שלו מתרחשת בתקופה היבשה ביותר בשנה וללא שורשים עמוקים, מובן למה טל הוא מקור מים חשוב עבור המלחית החומה.
-
ולא רק באיזורים מדבריים- אלא בכל מקום ובכל סוגי הצמחייה
בעוד שבאיזורים מדבריים מהווה הטל את המקור העיקרי להספקת המים לצמחים וגם לבעלי חיים קטנים, גם באיזורים אחרים שאינם מדבריים יש לטל חשיבות גדולה מאוד בחודשי הקיץ בהספקת המים לצמחייה. אילולא הטל- היינו צריכים להשקות את הגידולים בקיץ בתדירות גבוהה בהרבה, כי כפי שהבאנו באחד מהמאמרים לעיל- הטל יכול לספק כמות מים מצטברת של עשרות מ"מ בשנה !
ולא רק בקיץ- אלא גם בחורף, וכאן אני ניכנס למקום שלא ראיתי התייחסות אליו, אך מהשקפה ומעקב לאורך השנים נראה לי שהטל חשוב לא פחות בחורף.
ובמה הדברים אמורים ? בחורף עיקר כמות המים הנצרכת לצמחייה ולגידולים מגיעה מהגשם היורד. והנה במצב שבו הגשם יורד בתדירות ובכמות המתאימים, גם אם בהפסקות שבין פרק גשם אחד לשני לא ירד טל בכלל לא תהיה לזה השפעה על גידול הצמחייה, כי כאמור הגשם יספק את כל צורכי הצמח מבחינת כמות המים שהצמח זקוק להם לצורך גדילתו.
אך כל זה כאמור כאשר הגשם יורד בכמות ובתדירות האופטימליים מבחינת הצמח. אך מה קורה בשנה דוגמת השנה שעברנו שבה היה מיעוט גשמים קיצוני, וגם כמה הפסקות ארוכות בין גשם לגשם ? היה לכאורה מתבקש שהצמחייה תתפתח פחות מהרגיל. ובמציאות ? כפי ששיתפתי כאן בכמה פוסטים, הצמחייה כביכול לא "שמעה" על כך שאנו בשנת בצורת, המשיכה להתפתח ולגדול בימים שבהם היתה הפסקה בגשמים כרגיל כאילו ירד גשם, ובסיכומה של עונה אפשר לומר שלפחות כאן באיזור החוף התפתחות הצמחייה השנה לא היתה פחותה מאשר בחורף הקודם שהיה משופע בגשמים (כמות גשם גדולה פי 3 מאשר השנה).
אז איך קורה הפלא הזה? נכון שצמחי הבר אינם "מפונקים" ואינם זקוקים לכמויות גשם גדולות בכדי לגדול ולהתפתח, אבל בכל זאת- הפסקה של יותר משלושה שבועות בגשם לא הפסיקה את קצב ההתפתחות שלהם. כיצד הדבר קורה?
וכאן לעניות דעתי נכנס הטל. שיתפתי כאן במהלך החורף האחרון תמונות שצולמו בשעת צהריים כשעתיים לפני השקיעה, בהם רואים את הצמחייה רטובה כולה כאילו מדובר לאחר ירידת גשם. התמונות צולמו בימים בהם היתה הפסקה בירידת הגשמים, עם לילות בהירים וקרים. הצמחייה בתמונות שנראית רטובה כמו לאחר גשם היא למעשה צמחייה שמכוסה בטל שירד עליה בשעות הלילה. וכך- למרות שהתמונות צולמו כשמונה שעות לאחר הזריחה וכשעתיים לפני השקיעה, בגלל כמות הטל הגדולה שירדה עליהם בשעות הלילה, הצמחייה המשיכה להיות רטובה לאורך כל שעות היממה. אפשר לומר שבאותם כמעט שלושה שבועות שלא ירד גשם, בכ"ז הצמחייה היתה רטובה באופן רצוף בין בלילה ובין ביום.
הלילה בחורף ארוך וקר, כאשר בלילה בהיר ללא רוחות ועננים יש הצטברות טל גבוהה מאוד על הצמחייה, ממש כמו אחרי ירידת גשם (יתכן בהחלט שמדובר בכמות מדידה שיכולה להגיע לעשיריות המילימטר). כך שהקרקע שספגה מים כשבועיים קודם לכן כתוצאה מירידת גשם ממשיכה לשמור על הרטיבות שלה, כך שהצמחים יכולים להמשיך לקבל מהקרקע את המים שהם זקוקים להם לצורך הגדילה, וכן המים שנמצאים על גוף הצמח שומרים על הצמח שלא יאבד נוזלים ואף הצמחים סופחים את אותם המים לתוכם, כך שהטל יכול לשמר את תהליך התפתחות הצמח גם בימים בהם אין ירידת גשמים, כי כאמור הטל שומר על הלחות שנספגה בקרקע וגם מספק לחות מצד עצמו, ובלילות החורף הארוכים והקרים בהם יש ירידת טל בכמות גדולה הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממערך ההשקייה של הצמחייה.
תמונות של הצמחייה בגבעת הזית בשעת צהריים כשהיא עדיין רטובה כולה מהטל הרב שירד עליה בלילה הקודם.
