טוב, נראה לי שהדיון מוצה.
אפשר לנעול את האשכול.
סה"כ רציתי שהאווירה בפורום תהיה חיובית.
לא חייבים להגיב לכל מה שלא מוצא חן בעיניך.
נראה שיש כאלו שזה לחם חוקם.
בבקשה.
סאונד רקע
תוספות לכל מצב
מוזיקה (אפשר לשלב עם כל סאונד)
טוב, נראה לי שהדיון מוצה.
אפשר לנעול את האשכול.
סה"כ רציתי שהאווירה בפורום תהיה חיובית.
לא חייבים להגיב לכל מה שלא מוצא חן בעיניך.
נראה שיש כאלו שזה לחם חוקם.
בבקשה.
מאת: טל ברנע - התחזית ישראל
האם אנחנו בדרך למהפך חורפי בסוף נובמבר? יש כמה סימנים מעניינים באטמוספרה 
המודלים מציגים ביממה שתיים האחרונות מגמה מעודדת בכל הנוגע לאפשרות של שינוי משמעותי במזג האוויר לקראת סוף נובמבר ותחילת דצמבר. יותר ויותר מהרצות האנסמבלים מציגות תרחישים של מזג אוויר קר מהרגיל וחורפי החל סביב 30 בנובמבר ואילך. עדיין מדובר בטווח תחזית רחוק יחסית, אבל בהחלט יש מקום לאופטימיות זהירה ולתקווה שהחסימה הממושכת שמלווה אותנו בתקופה האחרונה תישבר בתוך 10-12 ימים.
אחד הדברים המעניינים שמתרחשים במקביל באטמוספרה הוא אירוע חריג של התחממות סטרטוספרית פתאומית (SSW), שהתרחש בשבוע האחרון בגובה רב מעל הקוטב הצפוני, וגרם לשיבוש משמעותי ולהיחלשות של הוורטקס הפולארי. מדובר באחד מאירועי השיבוש המוקדמים ביותר שתועדו, עוד לפני תחילתו הרשמית של החורף.
למה זה מעניין אותנו? שיבוש משמעותי בוורטקס הפולארי עשוי להשפיע על זרימת הסילון בחצי הכדור הצפוני, להפוך אותה למפותלת יותר, ובהתאם להגדיל את הסיכוי לחדירות של אוויר קר דרומה ולשינויים במסלולי השקעים ומערכות מזג האוויר.
השפעות כאלה עשויות לבוא לידי ביטוי בחלקים מצפון אמריקה ומאירופה במהלך סוף נובמבר ודצמבר. מעניין לציין שהשינוי הסינופטי שמתחילים לזהות בחלק מהרצות המודלים שלנו לטווח של 10-14 ימים עשוי להשתלב בתמונה האטמוספרית הרחבה הזו. עם זאת, מוקדם לקבוע אם אכן קיים קשר ישיר בין הדברים.
חשוב לציין שהוורטקס כבר מתחיל בתהליך התאוששות, עם נטייה להתחזק מחדש ולהתקרב לעוצמתו הרגילה. אלא שהשפעתם של שיבושים סטרטוספריים אינה בהכרח מיידית. במקרים רבים, השינויים בסטרטוספרה מחלחלים בהדרגה לשכבות האטמוספרה הנמוכות יותר, תהליך שעשוי להימשך מספר שבועות, ורק לאחר מכן להשפיע על מערכות מזג האוויר שאנחנו חווים בקרקע.
אז לפני שנמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, כדאי להבין מהו בכלל הוורטקס הפולארי ולמה אנחנו מייחסים לו חשיבות כל כך גדולה.
מהו הוורטקס הפולארי?
הוורטקס הפולארי (Polar Vortex), או המערבולת הפולארית, הוא אחד המנגנונים החשובים שמשפיעים על דפוסי מזג האוויר בחורף בחצי הכדור הצפוני.
מדובר במערכת של רוחות מערביות חזקות שמקיפות את הקוטב הצפוני, בעיקר בסטרטוספרה, בגובה של כ-15 עד 50 קילומטרים. המערכת נוצרת כתוצאה מהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין האוויר הקר מאוד באזור הקוטב לבין האוויר החם יותר בקווי הרוחב הנמוכים.
אפשר לדמיין את הוורטקס כמעין טבעת רוחות חזקה שמקיפה את הקוטב ומסייעת לשמור את מסת האוויר הקר באזור הארקטי.
כאשר הוורטקס חזק, יציב ומאורגן, הוא נוטה לשמור על האוויר הקר בקרבת הקוטב. לעומת זאת, כאשר הוא נחלש, מתעוות או מתפצל, עשויים להיווצר שינויים משמעותיים בדפוסי הזרימה האטמוספרית, שעשויים לאפשר לאוויר קר לגלוש דרומה.
מה המשמעות של שבירת הוורטקס?
כאשר מדברים על שיבוש או שבירה של הוורטקס, מתייחסים בדרך כלל לשני תהליכים עיקריים:
הסטה (Displacement) - מרכז המערבולת נדחק ממיקומו מעל הקוטב, והמערכת כולה מתעוותת, נמתחת ומוסטת ממקומה.
פיצול (Split) - המערבולת מתפצלת לשני מרכזים או יותר, במקום להישאר כמערכת מרכזית אחת סביב הקוטב.
התהליכים האלה עשויים להתרחש בעקבות התחזקות של גלים פלנטריים באטמוספרה, המעבירים אנרגיה כלפי מעלה ומשבשים את זרימת הרוחות בסטרטוספרה.
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לשיבוש כזה הוא אירוע של התחממות סטרטוספרית פתאומית (SSW). במהלך אירוע כזה הטמפרטורות בסטרטוספרה מעל הקוטב עולות במהירות, לעיתים בעשרות מעלות בתוך ימים ספורים, והדבר עשוי לגרום להיחלשות משמעותית של הרוחות המקיפות את המערבולת ואף להיפוך כיוונן.
חשוב להדגיש שלא כל היחלשות או עיוות של הוורטקס הם אירוע SSW, וגם לא כל אירוע SSW מסתיים בפיצול מלא של המערבולת.
אז מה חריג כל כך באירוע הנוכחי?
אירועי התחממות סטרטוספרית משמעותיים מתרחשים בדרך כלל במהלך חודשי החורף, בעיקר מדצמבר ועד מרץ. לכן, אירוע משמעותי כל כך כבר באמצע נובמבר נחשב מוקדם וחריג במיוחד.
ומה לגבי ישראל?
כאן צריך לסייג. שיבוש בוורטקס הפולארי אינו מבטיח חורף קר או גשום בישראל, וההשפעה עלינו היא עקיפה ותלויה באופן שבו ישתנו זרימת הסילון ומערכות הלחץ מעל אירופה, הים התיכון והמזרח התיכון.
ישנם כמה תרחישים אפשריים:
התפתחות חסימות ברומטריות באזור גרינלנד או צפון אירופה עשויה לשנות את מסלולי השקעים האטלנטיים ואת דפוסי הזרימה באירופה.
שינוי במיקום ובעוצמת האפיקים והרמות עשוי להשפיע על תדירות המערכות שמצליחות להגיע למזרח הים התיכון.
בתרחישים מסוימים עשויה להתפתח זרימה שתתמוך בחדירת מערכות קרות ופעילות גם לאזורנו, אך בתרחישים אחרים ההשפעה עשויה להיות הפוכה, או כמעט לא מורגשת.
בשורה התחתונה, יש כרגע כמה סימנים מעניינים שמצדיקים מעקב ואופטימיות זהירה לקראת סוף החודש ותחילת דצמבר. גם המגמה שמציגים המודלים לטווח הבינוני-רחוק וגם השיבוש החריג בוורטקס הפולארי הם התפתחויות ששווה לעקוב אחריהן.
כמובן, עדיין מוקדם להכריז על מהפך חורפי, אבל בהחלט יש למה לצפות. אמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולעדכן בהתאם להתפתחויות במודלים ובאטמוספרה.



נתי אני רואה שהגעת שנה אחרי שהפורום התחיל.
לידיעתך, כל מה שאנחנו נהנים ממנו היום התחיל ע"י אקלימוס כדי שנוכל ליהנות מהתחזיות של מרשמלו לאחר שפורום וואלה נסגר.
ובכל אופן, לכל אחד יש את ההובי שלו, ואני ורבים אחרים כאן אוהבים לקרוא את התחזיות של מרשמלו ושל ביתר ירושמיים ולדעת מה קורה באטמוספרה בטווח הרחוק.
הייתי פעיל בפורום הרבה יותר מקצועני מוואלה והצטרפתי לפה אחרי שלצערי הרבה הוא נסגר
היה בהתחלה סיבה לזה, אבל אני הציפיה שהאיש יהיה כאן להסביר את הכישלונות הרבים שלו ולא רק שיעלו את הנבואות שלא מתגשמות במעט
זה האיש. ואנחנו יכולים כאן ליהנות ממה שיש.
ולגבי הכשלון, אני מבין את התחושה. אבל תבדוק למשל מה המודלים חזו לתאריך 21 בנובמבר ומה היה בסוף. הם נתנו הסברים?
יש כאן בן אדם כשרוני שבנה מודל שמצליח לחזות לטווחים ארוכים הרבה יותר מהמודלים הרגילים, והוא פועל בשיטה אחרת מהם.
בחורף תשפ"א הוא כתב שלקראת חורף תשפ"ב הוא יפרסם את כל השיטה וכו' איך זה עובד וייקרא 'מודל מרשמלו' וכל אחד יוכל בעצמו לעבוד עם המודל הזה.
בסוף, הוא לא פרסם את זה [כתב שמישהו הציע לו סכום גדול בשביל לשדרג את זה].
אמנם התחזיות שלו לא תמיד מחוברות למציאות [במיוחד התחזיות שהוא כותב בקיץ על העונה שתבוא], אבל בעבר הוא הצליח הרבה יותר. וראה למשל את התחזית החודשית שלו לדצמבר 2025.
700 ליטר קולה אני כבר לא זוכר.
זה כבר לא היה להם ריווחי, וצמצמו את הפעילות וסגרו עוד ערוצים, נראה לי.
אפיק ים סוף מתנשא התכוונתי למה שאומרים כאן על מרשמלו שהוא אף פעם לא מפסיד וכו'.
ולעצם הענין, אני לא יודע איך הוא חוזה לטווח רחוק ואיך זה מצליח לו [ולגבי ההצלחה...], אבל יש לו שיטה ויש לו מגמה וזה יכול לא להתגשם.
אני דיברתי על אלו שאוהבים בכל פוסט ובכל נושא להכניס את מרשמלו וללעוג לתחזית שלו.
להתייחס עניינית, אדרבה. בשביל זה אנחנו פה.
נתי אני רואה שהגעת שנה אחרי שהפורום התחיל.
לידיעתך, כל מה שאנחנו נהנים ממנו היום התחיל ע"י אקלימוס כדי שנוכל ליהנות מהתחזיות של מרשמלו לאחר שפורום וואלה נסגר.
ובכל אופן, לכל אחד יש את ההובי שלו, ואני ורבים אחרים כאן אוהבים לקרוא את התחזיות של מרשמלו ושל ביתר ירושמיים ולדעת מה קורה באטמוספרה בטווח הרחוק.
גשם עד בלי די נשמח תמיד שתתן את הזווית המקצועית שלך כאן בפורום.
יש לך כיוון מה יהיה מזג האוויר באוקריאינה והאזור, מיום חמישי בערב עד שני בלילה?
כמובן, ככל שיהיה עדכון בהמשך השבוע לתחזית הראשונית, אשמח שתעדכן.
אוהב גשם ולא בוץ את המערכת הזו הוא חזה לפני חודש.
בינתיים החסימה נמשכה שלשה שבועות, ונראה שהמערכת תגיע רק בתחילת דצמבר.
אם היא אכן תביא את מה שכולנו מצפים לו, ולפחות היא עלולה להיות סוערת וקרה, זה היה די חריג בקור שלו לנובמבר.
ולכל אלו שאוהבים לרדת על מרשמלו ואחרים שנותנים תחזיות לטווח רחוק, בבקשה, אני אשמח שהפורום יהיה באווירה חיובית של פירגון ונתינה בלבד.
גם אם התחזיות לא התגשמו, וגם אם מישהו מתנשא זה לא עניינכם.
האיש מחולון חזק ואמץ!
אתה כמעט היחיד שמעדכן כאן מדי יום.
אמנם במונחים מקצועיים שלא כולנו מבינים, אבל אני חושב שמי שנמצא כאן בפורום במשך כמה שנים - ורובנו כאן כאלה - מבין כבר מבין השורות מהי המגמה ולאן הרוח נושבת.
תודה רבה.
שלג בשפע נראה לי לא מתאים.
ז'ק על מה אתה מתלונן?
זה מה שכתוב שם: כמויות המשקעים בתקופה נובמבר 2026 עד פברואר 2027 (NDJF2026/27) צפויה להיות מעל לממוצע בצפון הארץ ומרכזה ולהסתכם בכ 110%-100% ביחס לממוצע הרב שנתי. בהרי המרכז, השפלה הדרומית והנגב הצפוני הכמות ביחס לממוצע צפויה להיות דומה (100%-105%) ובנגב הדרומי כ- 110%-120%.
וביחס לשנה חריגה וכו' ראה כאן.
דוד 4 הייתי משנה את שם הנושא ל'ניתוח ומעקב אחר תחזית המודלים - פר' ויצא תשפ"ז'.
אורי32 אולי אפשר לשנות את שם הנושא ל'תחזית מזג האוויר - כסלו תשפ"ז'.
תודה על עבודה חשובה שאתה עושה עבור כולנו.
מאת: טל ברנע - התחזית ישראל
עדיין לא רואים גשם משמעותי באופק
בוקר טוב לכולם.
כפי שאפשר להבין מתדירות העדכונים האחרונים, מאז המערכת החורפית המרשימה בתחילת החודש לא קיבלנו אירוע גשם משמעותי נוסף, למעט כמה ריקושטים של 5-10 מ"מ שלשום באזור החוף והצפון.
לצערנו, גם כשמסתכלים קדימה, התמונה לא מעודדת במיוחד. נכון לכתיבת שורות אלה, עד קצה טווח התחזית לא נראית מערכת גשם משמעותית שתוכל לחולל כאן מהפך נוסף, ובמקביל הטמפרטורות צפויות לעלות ולהישאר גבוהות משמעותית מהממוצע לאורך רוב התקופה הקרובה.
הסימנים הראשונים לשינוי אפשרי מופיעים רק בתחילת דצמבר, וגם הם עדיין לא מספיק עקביים כדי לבנות עליהם. נמשיך לעקוב ולעדכן.
אז האם יש סיבה לדאגה? ממש לא.
חודש נובמבר הוא אחד החודשים ההפכפכים בלוח השנה שלנו. הוא יכול להיות חורפי וגשום במיוחד, אבל באותה מידה גם יבש וחם. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לחודשי נובמבר שחונים למדי, שבהם הופיעה מערכת אחת או שתיים בלבד, או שלא הייתה מערכת משמעותית כלל, או שרוב הזמן היה יבש וחם על אף שהסתיימו גשומים בהיבט כמויות הגשם, ובכל זאת החורפים שהגיעו אחריהם הסתיימו כגשומים מהממוצע.
שתי דוגמאות מצוינות לכך הן חורפי 1992 ו-2003 הזכורים שהיו גשומים מאוד, למרות פתיחת עונה מקרטעת למדי.
אז כן, זה בהחלט מבאס לראות את המפות היבשות ואת הטמפרטורות שמטפסות, אבל מוקדם מאוד להספיד את העונה. אם כבר, עדיפה חסימה בנובמבר מאשר בהמשך החורף. זה כמובן לא מבטיח שום דבר, אבל בהחלט משאיר מקום לתקווה שהפקק האטמוספרי ישתחרר בתזמון הנכון.
ועכשיו, כמה מילים על אל ניניו ועל ההספדים המוקדמים של החורף...
בימים האחרונים אני נתקל ביותר ויותר שאלות בסגנון "אז איפה האל ניניו שהבטיחו לנו?" או הכרזות חגיגיות בסגנון "גם החורף הזה בדרך לפח".
אז לפני שממהרים להספיד עונה שלמה באמצע נובמבר, כדאי לעשות רגע סדר.
ראשית, אל ניניו היא תופעה אקלימית שמקורה בהתחממות חריגה של מי האוקיינוס השקט המשווני, ביותר מחצי מעלה מעל הממוצע. השנה המים חמים כבר בכמעט 3.5 מעלות, דבר חסר תקדים בהיסטוריה המתועדת.
מדובר בתופעה בעלת השפעות גלובליות, אבל חשוב להבין שההשפעה שלה אינה אחידה בין אזורי העולם, ובוודאי שלא מתבטאת באותו אופן ובאותו תזמון בכל מקום. הסברתי בהרחבה על התופעה ואפשרויות ההשפעה שלה על אזורינו בחודשים הקודמים ומומלץ לחפש בהיסטוריה כדי לרענן את הזיכרון וללמוד קצת על התופעה המרתקת.
בכל מקרה, היות ומדובר בהתחממות שעוד לא נראתה כמוה בעוצמתה, זה עוד יותר מביא לבלבול וחוסר ודאות בנוגע להשפעה האפשרית ברחבי העולם ואנחנו לומדים את היקף ועוצמת התופעה תוך כדי תנועה.
אבל, נראה שבתקשורת הישראלית ובערוצים מפוקפקים אחרים התופעה קיבלה יחסי ציבור מוגזמים (גם בשירות המטאורולוגי אגב) עד כדי כך שנוצר הרושם שאל ניניו הוא מעין כרטיס כניסה אוטומטי לרצף בלתי פוסק של אירועים סוערים וגשומים בישראל. אז זה ממש לא עובד ככה.
שנית, כן, יש אל ניניו, ונכון להיום הוא נחשב לחזק ביותר שנמדד בהיסטוריה. אבל אף אחד, לפחות כאן, לא הבטיח דבר לגבי עוצמת ההשפעה שלו על ישראל או לגבי התזמון שבו היא תורגש.
מי שעוקב אחר העדכונים שלי כאן ובטלגרם יודע שלאורך כל הדרך הקפדתי לסייג ולהבהיר שאין כאן ודאות של 100%, ושההשפעה של התופעה על מזג האוויר באזורנו אינה מובטחת.
אכן קיים מתאם חיובי בין שנות אל ניניו לבין עונות גשומות בישראל, אבל מתאם הוא לא הבטחה. ההיסטוריה כבר הראתה שגם בשנות אל ניניו אפשר לקבל עונות פחות גשומות.
אגב, אם כבר מדברים על השפעת האל ניניו, כדאי להסתכל גם על מה שקיבלנו עד עכשיו. מאז אמצע אוגוסט חווינו סדרת מערכות גשם מרשימה למדי, שחלקן היו חריגות בהיקפן ובעוצמתן. חלק גדול מהמערכות האלה היו למעשה הקצה הדרומי של מערכות משמעותיות הרבה יותר שהשפיעו על המדינות שמצפון לנו, ממש מעבר לגבול.
כלומר, אם בוחנים את התמונה האזורית, בהחלט אפשר לזהות פעילות משמעותית בסביבתנו, גם אם חלק גדול ממנה התבטא בעוצמה רבה יותר במדינות השכנות. צריך להכיר גם במציאות הזאת, ובסך הכול מצבנו ממש לא רע בשלב הזה של העונה.
ולסיום, תזכורת קטנה: אנחנו בסך הכול ב-19 בנובמבר. החורף המטאורולוגי מתחיל רק בדצמבר, והעונה הגשומה עוד ארוכה מאוד. זמן לסיכומים, לניתוחים ולהסקת מסקנות הוא בסוף מאי, ולא באמצע נובמבר.
לצורך הפרופורציות, גם חורפים אגדיים כמו 1992 ו-2003 התרחשו בשנות אל ניניו, וגם בהם פתיחת העונה לא הייתה מרשימה במיוחד. זה לא הפריע להם להפוך בהמשך לחורפים זכורים במיוחד מבחינת כמויות הגשם וגם תופעות אחרות.
אז אפשר בהחלט להתבאס מהיובש הנוכחי, אפשר לקוות לשינוי ואפילו להתלונן קצת על המפות. זה לגיטימי לגמרי. אבל בין זה לבין הספדת החורף כולו יש מרחק גדול מאוד.
מאת: טל ברנע - התחזית ישראל
המשך נובמבר מסתמן כחם ויבש - אך האם בסופו יגיע המהפך המיוחל? 
צהריים טובים חברים.
המודלים נכון להבוקר עדיין יבשים למדי לאורך רוב הטווח, אם כי המודל האירופי מתחיל לרמוז על אפשרות למערכת קצרה וזריזה בעוד כשבוע, בין ראשון לשני.
עם זאת, חשוב לסייג: תרחיש דומה הופיע במודלים גם לקראת יום שישי הקרוב, אך בהמשך התפוגג ונעלם. לכן נמשיך לעקוב ונראה אם הפעם המגמה תצליח להתבסס.
הסימנים המעודדים יותר מגיעים דווקא לקראת סוף החודש. אמנם מדובר עדיין בטווח של 12-14 ימים, אבל כבר עכשיו אפשר לזהות מגמה מעניינת: גובר הסיכוי שהבלוק הרכסי שמעל אזורנו ייחלש וישתחרר, מה שיאפשר חזרה של תנועת מערכות קרות וחורפיות לכיווננו.
הסימנים הראשונים לכך מופיעים סביב ה-28 בחודש, וגם את ההתפתחות הזו נמשיך לבחון מקרוב.
ומה צפוי לנו עד אז?
אחרי מספר ימים חמים משמעותית מהממוצע, בימים הקרובים צפויה ירידה הדרגתית בטמפרטורות, במקביל לעלייה בלחות ולשינוי בכיוון הרוחות לרוחות מערביות-ימיות. בשלישי וברביעי הטמפרטורות כבר צפויות לחזור לסביבת הממוצע, עם מזג אוויר נוח יותר במהלך היום וקריר בלילות.
במקביל, עננות נמוכה תכסה לפרקים את אזורנו ותוכל להוריד גשמים נקודתיים וקלים ברובם, בעיקר החל מהמחצית השנייה של יום שלישי ועד שעות הבוקר של יום רביעי. בחלק מהמקומות ייתכן שיצטברו כמה מילימטרים בודדים, אך לא מדובר באירוע גשם משמעותי.
מחמישי ואילך המגמה שוב מתהפכת, עם התחממות מחודשת ומשמעותית. סוף השבוע והשבוע הבא מסתמנים כרגע כחמים מהרגיל ויבשים.
בשורה התחתונה, בטווח הקרוב צפויה הקלה מסוימת בעומס החום, עם אפשרות לגשמים נקודתיים קלים ברובם באמצע השבוע. בכל הנוגע לחורף, העיניים נשואות בעיקר לסוף החודש, שם מתחילים להופיע סימנים מעניינים יותר לשינוי בדפוס הסינופטי.
אורי32 נכון.
לפני כמה חודשים הודיע צחי פלג שהוא נפרד מ'התחזית ישראל' לטובת עיסוקיו הפרטיים.
דוד 4 זה לא צחי פלג וזה גם לא הסגנון שלו.
זה טל ברנע מ'התחזית ישראל'.
ביתר ירושמיים תודה.
באיזה תאריך מדובר?
ואגב, מה התחזית כרגע לימים האחרונים של נובמבר באוקריינה והאיזור?
ביתר ירושמיים לא הבנתי הרבה מה שכתבת, אבל אני רואה בתגובות שכתבת כאן את הידע העצום שלך ואת הפוטנציאל שאתה יכול להביא לדיונים כאן.
אשמח אם תגיב בקביעות, ותהיה נוכח בפורום.
אפיק ים סוף בירושמיים כבר הבוקר בשעה 5 היה 9.1.