הפוסטים הטובים ביותר שנוצרו על ידי אוהב גשם ולא בוץ

אקלימוס שלח כתובת ואני אשלח לך,
רק תגיד מה ההעדפה טורט שוקולד דבש קצפת ?
בכל אופן הרבה שנים נעימות וטובות,
ושתמשיך במעשיך הברוכים, המקום הזה מיוחד במינו והכל בזכותך.

ז'ק ז'ק בתחנת הכפר הירוק שהיא הכי קרובה לב"ב הגיעו ל76% מהממוצע השנתי והיד עוד נטויה
אתה כתבת אז שצריך להגיע ל420 מ"מ וכבר הגעתם לזה, אז בלי להכנס ביניכם אני רק מזכיר את הכסף סופרים במדרגות ואת הגשם סופרים בחג ראשון כשמפסיקים לבקש עליו

ז'ק בפוסט ארוך שכתבתם במודלים פרשת ויקרא [שבינתיים ננעל] ציינתם על הקושי שגורם מזג האויר לבטחון כוחתינו וכו'.
הקב"ה יכול להוציא מתוק ממר. אתמול נחת טיל בערד בין שני בנינים על מדרחוב ובגלל שהיה הרבה בוץ זה ריכך אץ החיכוך שלו עם הבטון והוא נכנס כולו לאדמה שספגה את רוב ההדף מהפיצוץ ובכך ניצלו חיים רבים, אז הגשם ואפי' הבוץ יכולים גם להועיל למצב הבטחוני
תודה על כל הערותיך והחיות שהרב מוסיף לפורום

ז'ק יתכן שהשנה נצטרך לטוס לקוריץ כדי לקבל את הסגולה, לרפואה הרי מותר לצאת לחו"ל.

דוד 4 מבחינת ימי גשם אנחנו באמת פחות מהממוצע, הסיבה שבמשקעים מגרדים את הממוצע היא בגלל היום בינואר שירד 100 מ"מ

חובב שלגים אחרי חודש כאן הגעתי למסקנא הפשוטה הבאה מודלים הם כמו סקרים אפשר להתבשם מהם אבל לא כדאי לאכול אותם

שלג מטר בירושלים כתוב במשנה בתענית שאם לא ירדו מספיק גשמים כדי למלאות את הבורות [בימינו הכנרת והאקויפרים] מתפללים על זה בפרוס העצרת. פרוס הכוונה 15 יום לפני חג השבועות כי 30 יום לפני החג שואלים ודורשים בהלכות החג, ופרוס זה מלשון פרוסה, דהיינו חצי מזה, כמו כדי אכילת פרס, שזה חצי כיכר.
וזכור לי [אני כותב בע"פ אין ספרים לפני] שבגמ' בבלי ואולי בירושלמי כתוב שאחרי שבועות לא מתפללים, כי גשם אחרי שבועות זה סימן קללה. משמע שעד שבועות זה סימן ברכה, וכשצריך מבקשים על זה.

אקלימוס עם הבינה הוא יכול בתוך דקה להכין לך עוגה אפילו עם 1200 נרות

במירון אתמול בסביבות 11.00 בבוקר היה חצי שעה של גשם חזק ממש [במירון אין תחנה אבל מערבית למירון נמדדו 10 מ"מ ומעלה, לעומת צפת עם 4.4].
צדיקים אמרו שבמירון יום כיפור בפנים שמחת תורה בחוץ. אתמול היה אפשר להוסיף 'חם בפנים, קר וגשום בחוץ'.
אגב מישהו אמר שבמירון בל"ג בעומר יש את כל החגים. בפנים ימים נוראים בחוץ שמחת תורה. שוחטים כבשים כמו בפסח. אוכלים באוהלים כמו בסוכות. ערים כל הלילה כמו בשבועות, מדליקים מדורות זה חנוכה. שותים ח"י רוטל זה פורים, רק יש ששוכחים לעשות גם זכר לל"ג בעומר.

ג׳מיני המלך תמיד המים יהיו חשובים.
לדוגמא כל ההצלחה של שוייץ היא בגלל המים שלה. המים מביאים מרעה עשיר, הפרות אוכלות טוב, מהחלב שלהם עושים שוקולד שוייצרי משובח, התיירות מצליחה, האנשים רגועים וכו' וכו'.

מאור גליל העליון הנוף מרגיע את הנפש.
שמעתי מאחד הבנשקי"ם הידועים, שאמר 'במקום לנסוע לפולין לחוות את העבר אני נוסע לשוייץ לחוות את ההווה'.
אגב בקרעסטיר יש את שניהם.

תודה לכל המשיבים. נדמה לי שבחורף תש"ן נוצרה האגדה שהגשם בא עם המלחמות כי אז איך שהתחיל המלחמה התחילה הגשם כך זכור לי מילדותי, [ועוד זכור לי שבאמצע פורים הודיעו שנגמר המלחמה]. ולענין זה החורף השנה דומה מאוד שהגשם חזר עם המלחמה. עכ"פ אני לא שאלתי אם יתכן חורף שחון שבסופו גשם, אלא אם יש הסבר לתופעה של השנה שהגשם בא והולך לסירוגין, ממומחה העל ישיר הבנתי שבצורה קיצונית כמו השנה הוא לא זוכר תקדים לכך.

ז'ק אני הייתי כותב
80% בינה אנושית 20% בינה מלאכותית

ז'ק ועדיף מזה ומזה מזג האויר באיזור ירושלים
וכמאמר הבדיחה השחוקה מה הכי טוב בבני ברק התחנה של קו 402

החורף היה תופעה מענינת [איני מדבר על הצפון] בתחילת החורף תמיד ירד יותר ממה שהראו המודלים, ולכן היו למשל בירושלים על הממוצע לתקופה המקבילה מכל מיני שאריות וזנבות אפיקים שנוצלו עד תום.
אח"כ היה חודש וחצי גשומים.
ומאז תמיד יש במודל החלון 50 % ומטה במקרה הטוב ממה שהראו המודלים. כלומר כבר חודשיים שבסוף הטווח יש סערות שלגים וכו' וכו' ותמיד כשמתקרב, זה או נעלם כמו בפברואר ותחילת מרץ, או מתמעט כמו בשבועיים האחרונים.
האם מישהו יודע אם לכל חורף יש סגנון משלו והאם התחלף פה סגנון באמצע העונה.

ז'ק נראה לי שהבריטים למשל נהנים כשיש להם גל חום זה מחמם להם קצת את העצמות הקפואות.

ז'ק כרגע נראה שהמלחמה תחזור אז אולי תקדים להיום.
הסיבה שקבעו את ההילולא ביד אייר כי בפעם הראשונה עשו שם הילולא גדולה בפסח שני וכן קבעוה לדורות.
[ואולי אלו שהגיעו למירון מרחוק הגיעו לטבריה אז].
עכ"פ זה לא היארצייט שלו.
ואגב דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים,
הגמ' אומרת מאן אחרים רבי מאיר,
סתם רבי מאיר זה רמבעה"נ.
אז את כל התסכולים מהגשם שלא ירד מספיק בב"ב תפרוק שם.

ADA שרשרת דקיקה כמקובל היום.
אגב השרות המטאורולוגי החליט לתת בחרמון 60 מ"מ גשם בשני הקרוב, חבל שלא נתן 100 זה מספר יותר עגול.

ז'ק להרב ז'ק ראשית תודה על ההתיחסות ועל כל דברי התורה הנפלאים.
כתוב במשנה בתחילת ברכות במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, אז גם אני יבוא בארוכה בכמה הערות.
א. לגבי מה שכתבת שעדת קורח חיים בתוך האדמה הזכרתני וורט של בעל השפת אמת שהרעיש בזמנו את כל פולין.
השפ"א שואל, רש"י אומר קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו, ומתרץ שראה שלשלת גדולה וכו' שמואל ששקול וכו 24 משמרות ברוה"ק וכו' ולא ידע שיעשו תשובה ומשה היה רואה. שואל השפ"א אם קורח היה כזה פיקח יכל גם לחשבן שאולי בניו יעשו תשובה ?
עונה השפ"א שפגם קשה כ"כ כמחלוקת קורח, ממשיך לילדים, וגם אם יעשו תשובה עדיין נשאר רושם ולא יוכל לצאת שמואל הנביא, אבל מתי אדם מוריש את מהותו לבניו זה במיתתו, וכמאמר חז"ל שבק חיים לכל חי, כלומר בפטירתו האדם מוריש את חייו לבניו. ולכן קורח הבין שאם הוא טועה לא יעזור תשובה ובניו שיירשו את הפגם ממנו לא יוכלו להגיע לדרגות של שקול שמואל כמשה ואהרן.
אבל היות שקורח נבלע חי באדמה לכן לא הוריש את כוחו לבניו ועל כזה דבר שלא היה מעולם גם פיקח לא יכול לחשוב רק משה בנבואה היה רואה שכך יהיה .
תכננתי לכתוב עוד שתי הערות בענין היועמשית
ובענין אם נשים שהיו מעל גיל 60 וכן גברים זקנים לא מתו במדבר אבל נגמר לי כעת הכוח ובעזה"י המשך יבוא.
המשך
ב. בענין מה שכתבת שכדרך כל הארץ מתה רק אישה אחת, הנה יל"ע האם זקנים וזקנות לא מתו במדבר, ויש רמב"ן שמבאר לגבי שבשתי הספירות שהיו לעמ"י היה אותו מספר ומבאר שזההיה פלא עצום שלא מת שום זקן בין ספירה לספירה [וגם לא התרבו כי כולם קפצו בגיל בראש השנה וכדמבאר רש"י שם], ולפי הרמב"ן יל"ע האם זה היה נס רק בין ספירה לספירה או לכל ה40 שנה
ובסברא פשוטה אנשים שיצאו ממצרים זקנים מתו במהלך ה40 שנה במדבר, וא"כ גם זקנות בכלל.
ג'. היות שכל דבר צריך להסתכל את הנקודת אור, ראיתי להמליץ טוב על היועמשית המרשעת, שידעה שאם ילחצו את הציבור החרדי באופן כלכלי בלבד לאט לאט ישברו החלשים, ולכן הלכה בקיצוניות כדרבה בחול והכריחה לעשות מעצרים וכו' וכך הציבור מתלכד ונלחם וכו'.

ז'ק תיזהר אתה מאשר את חשדותיו של אוהב השלגים שאתה זה אני ואני זה אתה.