תשובה לשאלה ז'
בר מצוה בחודש ניסן, האם להמתין עם ברכת האילנות עד ליום הבר מצוה כדי לברך את הברכה שהוא כבר גדול, או שמא עדיף לקיים ''זריזין מקדימין למצוות'' ולברך מיד בתחילת ניסן ?
דבר ראשון שצריך לציין שזה פשוט שיש דין ''חינוך'' של הקטנים גם בברכת האילנות, וקטנים מברכים ברכה זו מדין ''חינוך'' כמו כל שאר הברכות. אז אם אתה אבא שלוקח את הילדים שלו ל''ברכת האילנות'', תדע שלא מדובר רק באירוע חוויתי רוחני, אלא בקיום מצוות ''חינוך'' לכל דבר. אך עדיין השאלה נשאלת, מה עדיף? לקיים את הברכה מדין חינוך מיד בתחילת ניסן כדי לקיים ''זריזין מקדימים למצוות'', או שמא להמתין ליום הבר מצווה שאז הוא יהיה חשוב כגדול ויהיה מחויב בברכה מעיקר הדין ולא רק מדין חינוך.
בספר חשוקי חמד (ר''ה י''א) כתב לדון בזה, והביא נידון כעין זה שיש לענין ברכת הלבנה, האם ימתין לברך עד שיהיה בר מצוה, או שמא יזדרז לברך מיד כשאפשר לקדש הלבנה בתחילת החודש. והביא שבשו''ת הר צבי כתב שיש לו להמתין, שהרי מצינו שאברהם אבינו לא מל את עצמו עד שנצטווה ע''י הקב''ה, ויש שפירשו שזה מהטעם שרצה לקיים המצוה כשהוא מצווה ועושה. ולפי''ז ה''ה לענין ברכת הלבנה (וממילא גם לענין ברכת האילנות). וכתב הגר''י זילברשטיין שאפשר שיש לחלק, כי אם נאמר שמצוות חינוך גורמת שלקטן עצמו יש מצוה מדרבנן, אז יש לחלק שדוקא במקרה של אברהם אבינו הוא לא רצה למול את עצמו קודם שנצטווה, משום שאז הוא לא היה מצווה כלל. אבל אם נאמר שלקטן יש מצוה דרבנן בברכה שלו, אז יתכן שאדרבה- יש ענין שיזדרז לברך ולא ימתין לבר מצוה שלו. (אבל על הצד ש''חינוך'' זה מצוה רק של האבא ולא של הקטן, אז בודאי שיש לקטן להמתין לבר מצוה שלו). אך הביא שבספר הליכות שלמה כתב שאין צריך להמתין עד שיגדיל ויהיה בר מצוה, אלא יברך מיד. וא''כ מצינו בזה מחלוקת לענין ברכת הלבנה, וי''ל שה''ה לענין ברכת האילנות.
ויש שכתב (מאיר עוז סימן רכ''ו) שעל הצד שיש בקטן חיוב ברכה מדרבנן, א''כ יהיה הדבר תלוי במחלוקת האם זריזין עדיף על הידור או שמא הידור עדיף על זריזין.
ובמעשה חמד הביא בשם הגרח''ק זצוק''ל שאמר לחלק בין ברכת הלבנה לבין ברכת האילנות, שדוקא בברכת הלבנה אפשר שיש ענין להמתין כיון שזה יהיה חיוב כאשר הוא יגדל. אבל ברכת האילנות שאינה חיוב גמור גם לכשיגדל, א''כ י''ל שיברך מיד כשרואה את האילנות גם כשהוא קטן.
אך בספר ילקוט יוסף (פסח ח''א, דיני ברכת האילנות סעיף י''א ובהערה שם, מובא בסוף סימן תכ''ט) כתב שבכל מצוה שיכול הקטן לקיים אותה כשהוא גדול ומצווה ועושה, עדיף שימתין לכשיגדיל, ואפילו על הצד שקטן שמברך מקיים מצוה דרבנן, וכ''ש שאם המצוה היא רק על אביו ולא עליו אז בודאי שיש לו להמתין מלברך עד שייעשה גדול ובר מצוה.
