חודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני)
-
כמות האילנות עליה יש לברך
הרבה מן הפוסקים נקטו שצריך שיהיו לכל הפחות שני אילנות מאכל מלבלבים, ואין צריך שיהיו משני מינים דוקא, אלא אפשר שיהיו שניהם ממין אחד. אבל יש ענין גדול לברך במקום שיש בו ריבוי אילנות. ויש שכתבו שאם אין אפשרות לברך על שני אילנות יכול לברך גם על אילן פורח אחד.
-
מקום האילנות עליהם מברכים
כתבו הפוסקים שמעיקר הדין יכול לברך גם על אילנות הפורחים בחצירו. אך לפי דברי המקובלים מקום הברכה הוא דוקא מחוץ לעיר.
-
על איזה סוג אילנות מברכים, ומה הדין אם בירך על אילנות סרק
ברכת האילנות ניתקנה על פריחת אילנות מאכל שעתידים לצאת מאותם פרחים פירות שאפשר יהיה להנות מהם. ולכן על פריחת עצי סרק שלא עושים פירות אין מברכים, תהיה הפריחה יפה כמה שתהיה.
ומ''מ יש שכתבו שאם בירך ברכת האילנות על פריחת אילנות סרק, שוב אינו חוזר ומברך ברכת האילנות כשרואה פריחה של אילנות מאכל.
ויש מי שסובר שאף על פריחת אילנות סרק אפשר לברך (דעת יחיד).
ועל פריחת פירות, מברכים גם על סוגי פריחה שאינם בולטים כ''כ, כגון פריחת הגפן והזית שהתפרחת שלהם קטנה בגודלה ואינה ניכרת לעין אלא במבט מקרוב.
פריחה בזיתים
פריחה בגפניםועל פריחת ירקות אין מברכים, למרות שמאותה פריחה עתיד לצאת פרי. וכללו של דבר- כל דבר שברכתו ''בורא פרי העץ'' אפשר לברך על פריחתו את ברכת האילנות, ומה שברכתו ''בורא פרי האדמה'' אין מברכים עליו את ברכת האילנות.
ואילנות מאכל הגדלים בעציצים או בחממות או במצעים מנותקים, מכיון שברכתם היא ''בורא פרי העץ'' ממילא אפשר לברך עליהם את ברכת האילנות.
-
הזמן הראוי לברכה- והאם אפשר לברך בשבת וביו''ט
כפי שהבאנו בתחילת הדברים, יש מחלוקת הפוסקים האם אפשר לברך אף קודם ניסן או לאחר ניסן, ולפי דברי המקובלים הברכה היא בחודש ניסן דוקא. וכתבו הפוסקים שבהגיע ניסן יש למהר לברך את הברכה, שזריזין מקדימים למצוות.
ולברך בלילה- באופן שרואה היטב את הפריחה יכול לברך גם בלילה.
ולענין לברך בשבת וביו''ט נחלקו הפוסקים, שיש שכתבו להימנע מלברך בשבת ויו"ט משום החשש שמא יבוא להריח ולתלוש, ויש שכתבו שע''פ הקבלה אנו מבררים את הניצוצות ע''י הברכה, וא''כ יש בזה גם משום בורר. ועוד שלפי דעת המקובלים שיש לצאת מחוץ לעיר כדי לברך, יש לחוש שיבואו לידי איסור תחומין. אבל אחרים כתבו לדחות את כל הטעמים הנ''ל, ולשיטתם מברכים אף בשבת ויו''ט. אך המנהג הרווח הוא שלא לברך בשבת וביו''ט.
-
פוסט זה נמחק! -
ברכה על אילנות ערלה או על אילנות מורכבים או על אילנות שניטעו באיסור
-
הרכבה- על אילן שנעשתה בו הרכבה אסורה, הסכמת הפוסקים שאין לברך עליו ברכת האילנות, וזאת אע''פ שפירותיו מותרים באכילה.
ומ''מ כל זה בעץ שהוא מורכב בודאי. אבל בספק מורכב אפשר לברך. וכן בעץ שלא נעשתה הרכבה בגופו, אלא הוא מגרעין של מין מורכב אפשר לברך עליו. -
ערלה- מחלוקת הפוסקים אם אפשר לברך ברכת האילנות על פריחה של עץ ערלה, או שמא כיון שפירותיו אסורים באכילה אין לברך עליו.
-
ניטע באיסור- אם האילן ניטע באיסור כגון שנטעו אותו בשנת השמיטה או בשבת, אין מברכים עליו.
-
-
האם נשים חייבות בברכת האילנות
ראשית- צריך לדעת שהסכמת הפוסקים היא שברכת האילנות אינה חשובה כמי שהזמן גרמה, ואפילו לשיטת הפוסקים והמקובלים שזמנה הוא דוקא בחודש ניסן. ולכן מצד ''הזמן גרמה'' אין סיבה לפטור נשים מהברכה. ולכן יש מי שסובר שנשים חייבות בה כמו גברים. ויש שסוברים שהברכה אינה חובה לנשים אלא רשות.
ויש שכתבו שאין חובת השתדלות לנשים בברכה זו: (א) משום ''כל כבודה בת מלך פנימה''. (ב) לפי המקובלים ענין ברכה זו הוא תיקוני נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ולכן אין לנשים חובת הידור להשתדל בכך. ומ''מ הדבר מוסכם שאם נזדמן לה לראות אילנות מלבלבים תברך. -
אופן אמירת ברכת האילנות ע''פ דעת המקובלים
- דוקא בחודש ניסן.
- הברכה על אילנות מחוץ לעיר דוקא.
- יברך במקום שיש בו ריבוי אילנות מלבלבים, ולכל הפחות שני אילנות.
- יברך במנין אנשים.
- קודם הברכה יאמר ''לשם יחוד'' וכו' ''ויהי נועם'' וכו'.
- יברך בקול רם ובכוונה גדולה.
- לאחר הברכה יתן ג' פרוטות לצדקה למילוי נשמות ישראל ולתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים ויבקש עליהם רחמים, ויאמר ''שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון'' וכו', או''א מלך רחמן רחם עלינו וכו', פתח אליהו וכו', רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו', קדיש דרבנן.
-
ז'ק
חודש טוב ושבוע טוב
יישר כח גדול על הפירוט הנרחב עשית עבודה יפהפיה ומרובת תועלת
שאלה האם אפשר לברך על התמונות היפות שהבאת לנו כאן באתר? יש שם פריחות מדהימות. -
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ברכה על אילנות ערלה או על אילנות מורכבים או על אילנות שניטעו באיסור
-
הרכבה- על אילן שנעשתה בו הרכבה אסורה, הסכמת הפוסקים שאין לברך עליו ברכת האילנות, וזאת אע''פ שפירותיו מותרים באכילה.
ומ''מ כל זה בעץ שהוא מורכב בודאי. אבל בספק מורכב אפשר לברך. וכן בעץ שלא נעשתה הרכבה בגופו, אלא הוא מגרעין של מין מורכב אפשר לברך עליו. -
ערלה- מחלוקת הפוסקים אם אפשר לברך ברכת האילנות על פריחה של עץ ערלה, או שמא כיון שפירותיו אסורים באכילה אין לברך עליו.
-
ניטע באיסור- אם האילן ניטע באיסור כגון שנטעו אותו בשנת השמיטה, אין מברכים עליו.
כהמשך לדברים שאמרת
מה שידוע לי שכל פירות ההדר היום אינם ספק, אלא ודאי מורכבים ולכן אין לברך עליהם (זה מצוי מאוד תפוזים ולימונים וכו' ובעיני ראיתי הרבה פעמים שאנשים מברכים עליהם מחוסר ידע. ואגב, זה גם בעיה גדולה למי שקונה במשתלות יחור של עצי הדר שידע שהוא זורע כלאים)
פירות שודאי נקיים מהרכבה הם - פירות שבעת המינים - רימון (שפורח היום מאוד יפה) תאנה (נראה לי שזה לא זמן הפריחה שלה) זית (בדרך כלל היא מתחילה לפרוח בסוף ניסן תחילת אייר, השנה איני יודע מה קורה עם הזיתים.)
כמו כן שמעתי שאפרסק אינו מורכב וכן עוד כמה פירות שאיני זוכר מהם. -
-
פוסט זה נמחק! -
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
חודש טוב ושבוע טוב
יישר כח גדול על הפירוט הנרחב עשית עבודה יפהפיה ומרובת תועלת
שאלה האם אפשר לברך על התמונות היפות שהבאת לנו כאן באתר? יש שם פריחות מדהימות.תתפלא- לפי דעה מסויימת יתכן שכן, ולפי אותה דעה יתכן שגם סומא שלא רואה יכול לברך את הברכה ע''פ ידיעה שהאילנות פורחים. מחר בל''נ אפרט יותר בזה ובשאר הנושאים שהוזכרו כאן.
-
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
אופן אמירת ברכת האילנות ע''פ דעת המקובלים
- דוקא בחודש ניסן.
- הברכה על אילנות מחוץ לעיר דוקא.
- יברך במקום שיש בו ריבוי אילנות מלבלבים, ולכל הפחות שני אילנות.
- יברך במנין אנשים.
- קודם הברכה יאמר ''לשם יחוד'' וכו' ''ויהי נועם'' וכו'.
- יברך בקול רם ובכוונה גדולה.
- לאחר הברכה יתן ג' פרוטות לצדקה למילוי נשמות ישראל ולתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים ויבקש עליהם רחמים, ויאמר ''שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון'' וכו', או''א מלך רחמן רחם עלינו וכו', פתח אליהו וכו', רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו', קדיש דרבנן.
לא יאומן!
הליטאי שלנו הקר, המחושב, השקול, וכו' וכו'
הולך עם המקובלים אבל עד הסוף....
שתי הסברים או שיש לך נשמה חסידית (מה שפחות נראה לפי הפסימיות הקיצונית הידועה שלך, הגם שהתמונות בבינה דיי רואים אותך כחסיד)
או שהגיל עושה משהו.... -
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
אופן אמירת ברכת האילנות ע''פ דעת המקובלים
- דוקא בחודש ניסן.
- הברכה על אילנות מחוץ לעיר דוקא.
- יברך במקום שיש בו ריבוי אילנות מלבלבים, ולכל הפחות שני אילנות.
- יברך במנין אנשים.
- קודם הברכה יאמר ''לשם יחוד'' וכו' ''ויהי נועם'' וכו'.
- יברך בקול רם ובכוונה גדולה.
- לאחר הברכה יתן ג' פרוטות לצדקה למילוי נשמות ישראל ולתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים ויבקש עליהם רחמים, ויאמר ''שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון'' וכו', או''א מלך רחמן רחם עלינו וכו', פתח אליהו וכו', רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו', קדיש דרבנן.
לא יאומן!
הליטאי שלנו הקר, המחושב, השקול, וכו' וכו'
הולך עם המקובלים אבל עד הסוף....
שתי הסברים או שיש לך נשמה חסידית (מה שפחות נראה לפי הפסימיות הקיצונית הידועה שלך, הגם שהתמונות בבינה דיי רואים אותך כחסיד)
או שהגיל עושה משהו....יש לי נשמה ספרדית.
-
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר. -
הועבר מ פורום מזג האוויר אקלימוס ע"י
גשם עד בלי די
-
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר.לא לעיר אחרת אלא מחוץ לעיר דוקא, בין העיר שלו ובין עיר אחרת. בתוך עיר אחרת זה כמו בתוך העיר שלו, כי הענין ע''פ המקובלים לצאת מחוץ לעיר הוא משום שהברכה באה לתקן נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ומחוץ לעיר מצויות הנשמות המשוטטות.
-
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר.לא לעיר אחרת אלא מחוץ לעיר דוקא, בין העיר שלו ובין עיר אחרת. בתוך עיר אחרת זה כמו בתוך העיר שלו, כי הענין ע''פ המקובלים לצאת מחוץ לעיר הוא משום שהברכה באה לתקן נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ומחוץ לעיר מצויות הנשמות המשוטטות.
אז רציתי להודיע לכל הירושלמים שרוצים לקיים המצווה בשלימות וברוב עם, עם כל ההידורים.
יש בגבעון (בין רמות לגבעת זאב) מחוץ לעיר מקום עם שדה אפרסק ועצי זית (ואולי עוד מינים) וכל שנה בא' ניסן מגיעים לשם מלא מלא יהודים (אוטובסים מלאים בקהילות על רבניהם, וראשי ישיבות על תלמידיהם) שם גם יש רוב עם, גם עצים מהודרים לברכה לכתחילה, גם מקיימים זריזין, וגם מחוץ לעיר. בקיצור חתיכת תיקון לנשמות יש שמה.
ואגב, גם מבני ברק אפשר לבוא (גם ככה צריך לצאת מהעיר....) -
איש השלגים
הזיתים פורחים כבר -
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
כהמשך לדברים שאמרת
מה שידוע לי שכל פירות ההדר היום אינם ספק, אלא ודאי מורכבים ולכן אין לברך עליהם (זה מצוי מאוד תפוזים ולימונים וכו' ובעיני ראיתי הרבה פעמים שאנשים מברכים עליהם מחוסר ידע. ואגב, זה גם בעיה גדולה למי שקונה במשתלות יחור של עצי הדר שידע שהוא זורע כלאים)כמה תשובות בדבר. בספר תשובות והנהגות (ח"א, קצ"ב) כתב סברא מחודשת, שכתב לייסד שברכת האילנות היא על עצם מעשה ותכלית הבריאה. ולכן אין ראוי לברך על כלאים, כי כלאים חשוב כקלקול מעשה ותכלית הבריאה כמש"כ בחינוך מצוה ס"ב, ולא ברא אותם ה' מעיקרא כמו שהם עכשיו בהרכבה ליהנות. אבל בהרכבת התפוזים והאשכוליות שמרכיבים בחושחש, גם אם נאמר שאסור, מ"מ המטרה היא לחזק את העץ ולחסנו כנגד מחלות התוקפות אותו, אבל אין שינוי ניכר בטעם של הפירות, ולכן ראוי לברך הברכה, כי אין ניכר כ"כ בפרי שינוי ממה שהוא היה אם לא היו מרכיבים את האילן.
אבל גם בלאו הכי, אף בהרכבה של מינים שההרכבה אכן גורמת ליצירת כמין פרי חדש, מ"מ כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פרק ו') שכל האיסור לברך הוא דוקא באילן שנעשתה בו עצמו פעולת ההרכבה, ויש אומרים שצריך גם שתהיה ניכרת עדיין ההרכבה (עיין שו"ת יגל יעקב או"ח סי' י"ב, הערות למסכת ר"ה להגרי"ש אלישיב זצוק"ל ח' ע"א). אבל זה דבר כמעט מוסכם שאם לקחו גרעין מפרי מורכב וזרעו אותו וגדל מזה אילן חדש ("גידולי אילנות המורכבים"), אפשר לברך על אותו האילן את ברכת האילנות. וכמעט 100% מההדרים היום וכן עוד מינים של הכלאות הם מגידולים של גרעינים של הפרי המורכב או מגידול של ייחורים ולא מפעולת הרכבה של שני מינים. (ואגב- אין שום בעיה לנטוע יחורים של עצי כלאים. האיסור היחיד היא פעולת ההרכבה/ הכלאה עצמה. אבל לאחר שיש לנו את התולדה של ההכלאה כגון ייחור (ענף) או גרעין של הפרי שגדל כתוצאה מההרכבה, שוב אין שום איסור לנטוע או לזרוע אותו כמו שמבואר בשו"ע יו"ד סי' רצ"ה ס"ז, וממילא גם לפי כמעט כל הדעות לא תהיה בעיה לברך על אילן כזה, ויש שכתבו שאף מברכים ברכת "שהחיינו" על פירות שיצמחו מאותו ענף או גרעין).
אך למעשה המנהג הוא כפי שכתבת שלא לברך לכתחילה על מינים שהם מוחזקים כמורכבים, אף שלא נעשתה בהם עצמם הרכבה אלא הם רק גידולי אילנות המורכבים, משום שחוששים לדעת ספר "ברכת ה'" הסובר שאין לברך ברכת האילנות על אילן שתחילת יצירתו היתה בעבירה.
-
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
שאלה האם אפשר לברך על התמונות היפות שהבאת לנו כאן באתר? יש שם פריחות מדהימות.
התמונות שהבאתי הם בעיקר פריחות של צמחי בר ועצי סרק. וגם המקצת שיש שם מפריחת עצי פרי, אבל התמונות צולמו בחודשי שבט- אדר, חודשים שיש מחלוקת הפוסקים והמקובלים אם אפשר לברך בהם ברכת האילנות. ולברך בניסן על סמך מראות של ליבלוב בחודש אדר (על הצד שאפשר לברך על סמך תמונה וכמו שיתבאר לקמן) ? שאלה מעניינת.
ומ"מ לענין עצם הרעיון של ברכה על סמך ראיית תמונות של לבלוב האילנות, הנה בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' נ"ג אות ד') כתב להסתפק במי שלא ראה כלל פרחי האילנות, ורק סיפרו לו שהאילנות מלבלבים, ועל סמך שמיעה וידיעה זו נתן שבח והודאה בברכה, שיתכן שלא צריך לחזור ולברך שוב כשיראה אח"כ את האילנות, שאין זה ברור שמש"כ בשו"ע לשון "וראה" הוא תנאי לעכב. ובחזון עובדיה (פסח, עמ' כ"ח) הביא דעת הסוברים (מהרש"ל) שסומא מברך ברכת הלבנה, שאע"פ שאמרו לשון "ראייה" לאו דוקא הוא, וא"כ יתכן שה"ה לענין ברכת האילנות.
והנה זה פשוט שאם באמת אפשר לברך על סמך שמיעה וידיעה בלבד, ק"ו בן בנו של ק"ו שאפשר יהיה לברך על ידיעה ברורה ומוחשית שבאה ע"י תמונה או הסרטה. אך גם אם נאמר שמש"כ השו"ע לשון "וראה" הוא בדוקא, לא מספיקה ידיעה ושמיעה אלא צריך גם ראייה ממש, מ"מ יש מקום לומר שתמונות או הסרטות הבאות להראות את האילנות המלבלבים גם הם בכלל מש"כ השו"ע "וראה אילנות מלבלבין", ואדרבה- לפעמים יש בכח התמונה להמחיש בצורה החזקה ביותר את ה"אילנות מלבלבין" אף יותר מראייה בעלמא, וא"כ יש מקום אמיתי להסתפק שמא אף לכתחילה אפשר יהיה לברך על תמונה או הסרטה של אילנות מלבלבין בניסן. (ומ"מ לפי דברי המקובלים שברכת האילנות אינה רק ברכת השבח גרידא, אלא שתכליתה של הברכה הוא לתקן את הנשמות המגולגלות באילנות ובעשבי השדה ולברר הניצוצות, א"כ בודאי שבראייה של תמונה אין כל זה שייך).
