מטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני)
-
השבוע בלומדינו ב"כולל" במסכת שבת פרק "כלל גדול", נתעוררתי לשאלות/ קושיות על דברי הגמ' ורש"י שם, וברצוני לשתף את תלמידי החכמים כאן בדברים, ונראה מה נוכל לומר בכדי לנסות ליישב את הדברים. ואגב הדברים יעלו לנו כמה דברים מעניינים ללא ספק.
ונקדים- שוו בנפשכם שבפורום כאן מתחילה להתפרסם "תחזית מרן הגאון רבי ... שליט"א", כן- תחזית מטאורולוגית של אחד מתלמידי החכמים. שוו בנפשכם שביום חמישי גשם עד בלי די מפרסם שבמוצאי השבת הקרובה בשעה 21:30 תתפרסם התחזית העונתית של מורינו ורבינו הגאון רבי... שליט"א, ותזכרו שאתם הייתם הראשונים לדעת. אך בשונה מהתחזית האחרת שהוא מביא כאן, אותה תחזית היא תחזית מדויקת להפליא אשר מתקיימת אחת לאחת, כך שכל הרואה אותה מפטיר "רק חכם ונבון יכול לתת תחזית כל כך מדויקת שמתגשמת לבסוף אחת לאחת". נשמע לכם מוזר ומופרך? אז אולי התחזית לא תתפרסם כאן, אבל היא תתפרסם לדוגמא ביתד נאמן. תתכן מציאות כזאת של פירסום תחזית ע"י ת"ח שתהיה מדויקת להפליא אך לא תהיה מבוססת על מפות סינופטיות ומודלים ושאר נתונים מטאורולוגיים? אולי כן ואולי לא, ועל כך בפוסט הבא.
-
נמחק על ידי
ז'ק -
שוחזר על ידי ז'ק
-
בגמ' בשבת דף ע"ה ע"א אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב- אסור לספר הימנו. אמר רבי שמעון בן פזי א''ר יהושע בן לוי משום בר קפרא- כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר "ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו". א''ר שמואל בר נחמני א''ר יוחנן- מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.
ומצינו א"כ שמי שיודע לחשב תקופות ומזלות, חובה עליו לעסוק בחישוב תקופות ומזלות, ויש בכך מצוה, כי בכך הוא יכול להראות חכמה ובינה כנגד העמים.
-
איזה דבר חכמה ובינה אפשר להראות כנגד העמים ע"י חישוב תקופות ומזלות?
על דברי הגמ' שע"י חישוב תקופות ומזלות מראים חכמה ובינה כנגד העמים פירש רש"י, וז"ל: שחכמה הניכרת היא, שמראה להם סימן לדבריו בהילוך החמה והמזלות שמעידין כדבריו, שאומר שנה זו גשומה- והיא כן, שנה זו שחונה- והיא כן, שכל העיתים לפי מהלך החמה במזלותיה ומולדותיה במזל תלוי הכל לפי השעה המתחלת לשמש בכניסת החמה למזל, עכ"ל רש"י.
ומבואר ברש"י שהיודע לחשב את התקופות והמזלות (כמו שיתבאר הענין בעז"ה להלן), יכול הוא לדעת על פי זה את אופיה של השנה מבחינה מטאורולוגית, האם תהיה גשומה או שחונה, (וכן על מאורעות מטאורולוגיים במהלך השנה כפי שיתבאר להלן), ובזה הוא יכול להראות חכמה ובינה לעיני העמים, כי הוא יכול לתת מראש "תחזית מז"א עונתית- שנתית" או לצפות אירועים מטאורולגיים צפויים על בסיס הבנתו באסטרונומיה, ואח"כ כשתחזיתו תתקיים אז בזה יראו כולם את חכמתו ובינתו של בן העם הנבחר.
-
מה זה "תקופות ומזלות" וכמה סוגי מזלות יש, ומה הפירוש "לחשב תקופות ומזלות" ?
ה"תקופות" הם למעשה עונות השנה שאנחנו מכירים, דהיינו סתיו, חורף, אביב, קיץ. בשמם התלמודי הם "תקופת תשרי" שהיא מקבילה לסתיו, "תקופת טבת" שהיא מקבילה לחורף, "תקופת ניסן" שהיא מקבילה לאביב, ו"תקופת תמוז" שהיא מקבילה לקיץ. "תקופת תשרי" (האמיתית) מתחילה ביום השיוויון הסתווי (ביום שבו אורך היום והלילה שווה), ונמשכת עד ליום הקצר בשנה, בו מתחילה "תקופת טבת" שנמשכת עד יום השיוויון האביבי, אז מתחילה "תקופת ניסן" שנמשכת עד היום הארוך בשנה, אז מתחילה "תקופת תמוז" שנמשכת עד יום השיוויון הסתווי.
ה"תקופות" למעשה הם עונות השנה המטאורולוגיות, דהיינו סתיו, חורף, אביב, קיץ.
-
מהם ה"מזלות" ?
חוץ משבעת כוכבי הלכת שנמצאים במערכת השמש, יש מסביב לארץ מעגל של 12 קבוצות של כוכבים הנקראים "מזלות", ושמותם: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, דלי, דגים. וטעם השמות הללו, משום שבאותם קבוצות אפשר לראות מעין צורות אלו.
בכל יממה סובבים המזלות את העולם. על ידי כן, בכל שעתיים נמצא מזל אחר בקצה המזרח, והוא המשמש באותן שעות. החמה מונחת בגלגל המזלות, וסובבת יחד עימם את העולם בכל יממה. אמנם, החמה סובבת בכל יממה סיבוב מלא, אך המזלות סובבים בכל יום מעט יותר מהסיבוב המלא, ומחמת כן משתנה אט אט מקומה של החמה בגלגל המזלות, עד שבכל חודש מחודשי השנה של שנת החמה היא נמצאת במזל אחר. בניסן היא במזל טלה, באייר היא במזל שור וכן הלאה. ואותו המזל הוא השולט באותו חודש (מחודשי החמה).
המזל הנראה בצד מזרח בשמים בעלות השחר, הוא המזל שהחמה נמצאת בו באותו חודש, שהרי אף החמה נמצאת בצד מזרח באותה שעה, ועל כן בכל חודש נראה בצד מזרח מזל אחר בעלות השחר.
-
"מזל שעה"- מהו?
אף שבעת כוכבי הלכת (כוכב, לבנה, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה) קרויים מזלות, והם משמשים לפי שעות. כלומר- בתחילת ליל יום ראשון בשבת משמש "כוכב" שעה אחת, ואחריו "לבנה" שעה אחת, ובשעה שלאחריה שבתאי, ובשעה שלאחריה צדק, ובשעה שלאחריה מאדים, ובשעה שלאחריה חמה, ובשעה שלאחריה נוגה, וחוזר חלילה. אותה שעה שבה משמש אחד מכוכבי הלכת נקרא "מזל שעה".
-
כיצד נקבעת השפעתם של המזלות
כאמור לעיל- י"ב המזלות מחליפים ממשלתם (השפעתם) בכל שעתיים, ו"מזל שעה" מתחלף בכל שעה, ונמצא שבכל יממה יש שליטה לכל אחד מן המזלות. ומ"מ בכל יום יש שליטה יתירה לאותו מזל שבתחילת היום היתה ממשלתו. וכן בכל חודש- המזל שהיה במולד הלבנה יש לו שליטה יתירה באותו חודש.
כל העיתים ומקרי השנה- האם תהיה גשומה או שחונה וכדו', תלויים באיזה "מזל שעה" היה שולט בזמן שנכנסה בו החמה בתחילת החודש למזל מי"ב המזלות, דהיינו חשבון של שילוב המזל של הכוכב ששלט בשעת עלות השחר ("מזל שעה") עם המזל מי"ב המזלות ששלט באותה שעה. וכן חשבון איזה "מזל שעה" היה שולט בשעה שהתחילה התקופה. ומי שיודע לחשב את מהלך החמה והמזלות והמולדות של הלבנה, יכול לדעת האם השנה תהיה גשומה או שחונה וכדומה, (וזאת כמובן לאחר שיהיה לו את הידע בכל צירוף של נתונים על איזה דבר מצביע אותו צירוף).
-
ולסיכום הדברים- ע"י ידיעת הנתונים האסטרונומיים ביחד עם הידיעה על מה מצביע הצירוף של הנתונים השונים,- יכול אדם לתת "תחזית עונתית- שנתית" שמובטח לו שתביא לו "תהילה" כאדם חכם ונבון, כי ע"י הידיעה של חשבון התקופות והמזלות והמולדות אפשר לדעת בודאות את מזג האויר הצפוי, וממילא כשהתחזית בודאי תתגשם לבסוף כדבריו, כולם יכירו שהוא חכם ונבון.
-
מקומות נוספים בש"ס שבהם מצינו שצירוף של נתונים אסטרונומיים מסוימים מצביע על תופעות מטאורולוגיות
בגמ' במסכת עירובין (דף נ"ו ע"א) מובא: אמר שמואל- אין לך תקופת ניסן שנופלת בשעה שמשמש מזל צדק שאינה משברת את האילנות (דהיינו שעתידה להיות בתקופה זאת רוח סערה המשברת אילנות), ואין לך תקופת טבת שנופלת בשעה שמשמש מזל צדק שאינה מייבשת את הזרעים (דהיינו שעתידה תקופה זו להיות חמה ומייבשת את הזרעים). וכל זה הוא דוקא באופן שמולד הלבנה של חודש ניסן או חודש טבת היה או בזמן שמשמש מזל לבנה או בזמן שמשמש מזל צדק.
ובהקשר של הגמ' הזאת- לפני כמה שנים (תשפ"ב) כאשר למדנו את הגמ' הזאת ב"כולל", ישבתי לערוך את חשבון המזלות (דהיינו "מזל שעה") וכן את הזמן של תחילת תקופת ניסן, ומצאתי שהשעה שחלה בה תקופת ניסן באותה שנה היתה בתוך השעה שבה משמש מזל צדק, וגם שעת המולד של הירח בחודש ניסן באותה שנה היה במזל לבנה או צדק (לא זוכר בדיוק, צריך לבדוק בפורום הקודם שם פירסמתי את הדברים, בתקוה שלא מחקו אותם). ומה קרה חודש לאחר מכן בחודש אייר (ליל י"ד באייר)? רוחות עזות בכל הארץ וסופת השרקיה המטורפת בצפון ובמזרח הארץ עם רוחות של עד יותר מ- 100 קמ"ש, סופה שהחריבה את חופי מערב הכנרת ואת חופי טבריה, וזרעה הרס וחורבן במרינה של טבריה- ממש כדברי שמואל שאין לך תקופת ניסן שנופלת בשעה שמשמש מזל צדק שאינה משברת את האילנות.
-
הקושיות המתעוררות על פירוש רש"י בענין חישוב התקופות והמזלות
כאמור לעיל, רש"י פירש שהחיוב והמצוה לחשב תקופות ומזלות, הוא בכדי שעם ישראל יוכלו להראות חכמה ובינה שתהיה ניכרת לעיני העמים, וזה נעשה ע"י שמחשב את התקופות והמזלות ואז יכול לדעת אם השנה תהיה גשומה או שחונה, משום שכל הדברים הללו במזלות הם תלויים, וכשימצא בסוף כדבריו תהיה ניכרת חכמתו. מבואר בדבריו לכאו' שהמציאות של שנה גשומה או שחונה היא מציאות הקבועה מראש, ומציאות שאפשר לדעת אותה מראש ע"י חישוב התקופות והמזלות והמולדות. והנה מהלך המזלות וכן התקופות וכן המולדות הם דברים קבועים מראש, כך שמי שיודע את דרך החישוב שלהם יכול לדעת מה יהיה המצב של המזלות והמולדות בכל יום ויום ובכל שעה ושעה גם בעוד אלף שנים, וא"כ במידה שהוא יודע לחשב תקופות ומזלות ומולדות, וגם יודע מה המשמעות של כל צירוף שלהם, אותו אדם יוכל לתת לנו תחזית רב שנתית קדימה. (והיום בדור המחשבים וה- AI אין לך דבר קל מזה, רק צריך להזין את כללי הפיענוח והמחשב כבר יעשה את המלאכה וינפיק לנו תחזית עונתית לאלף השנים הבאות). ומדברי רש"י משמע שזה סוג של תחזית מדוייקת, שהרי מכוח אותה תחזית הוא יחשב חכם ונבון, ודבר זה יתכן אך ורק אם ימצא לבסוף כדבריו. אבל אם יכולים להיות שינויים ביחס למה שהוא ראה, ותתכן מציאות שמסיבה כזאת או אחרת המציאות בסוף לא תתאים לתחזיתו, א"כ לא חכם ונבון יחשב בעיני העמים אלא להיפך. אלא בודאי משמע שהדבר שהמזלות מורים עליו הוא מציאות מחוייבת.
ולפי"ז יש להבין מה התועלת שיש בתפילה על הגשם, והרי המזלות והמולדות הם קבועים מראש, ומכיון שהמאורעות המטאורולוגיים תלויים במהלך שלהם, נמצא שגם המאורעות המטאורולוגיים התלויים בהם גם הם קבועים מראש. אך מאידך מדברי הגמ' בכמה מקומות מתבאר שירידת הגשם והמציאות אם השנה תהיה גשומה או שחונה תלויה במה שיגזר ע"י הקב"ה בר"ה או בחג הסוכות שאז נידונים על המים. (עיין בפוסטים ששם הארכנו יותר בנושא). וכן פרשת בחוקותי ובפרשת עקב ובפרשת כי תבוא מבואר שירידת הגשמים תלויה בקיום המצוות ע"י עם ישראל.
-
חילוק בין עם ישראל וארץ ישראל לבין שאר אומות העולם ושאר הארצות
ביישוב הקושיא נראה שי"ל שיש חילוק בין עם ישראל לשאר אומות העולם, שהרי כידוע אין מזל לישראל (שבת קנ"ו ע"א),כי ישראל הם מעל המזל ונמצאים תחת השגחתו הישירה של הקב"ה, וע"י תפילה או זכות משתנה מזלם לטובה (רש"י שבת שם). וכן ארץ ישראל היא "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים י"א, י"ב), דהיינו שכל ענייניה וקורותיה נידונים ע"י הקב"ה לפי מעשי יושביה. ומעתה לא קשה דבר, שי"ל שהענין של לימוד תקופות ומזלות ומולדות כדי לדעת אם תהיה השנה גשומה או שחונה, כ"ז הוא דוקא ביחס לשאר העמים ולשאר העולם, כי הם נתונים תחת המזל, וממילא הבקי במזלות יכול לדעת אם תהיה להם השנה גשומה או שחונה, ובכל הנוגע לשאר העולם ולשאר העמים הדבר חשוב כמי שקבוע בטבע, כי הקב"ה נתן אותם תחת המזלות, וממילא היודע לחשב תקופות ומזלות ומולדות יוכל לדעת באופן ודאי מה צפוי להיות בשאר העולם לשאר האומות, ובכך הוא יהיה נחשב בעיניהם כחכם ונבון. אבל בכל הנוגע לעם ישראל וארץ ישראל אין הם נתונים תחת המזל, אלא נידונים בכל עת ע"פ מעשיהם, וע"י התפילה וכן הזכות הם יכולים לשנות ולעלות מעל המזל, ואף אם ע"פ המזלות ראוי להיות דבר מסוים, ע"י התפילות וע"י המעשים יכולים ישראל לשנות הדבר.
-
וראיתי בספר ליקוטי מהרי"ד (פרשת ואתחנן) שכתב, שהנה בפרשת ואתחנן (דברים ד', ו'- ח') נאמר: "כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה, כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כֹּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם" וגו'. ויש לעיין, שמתחיל בחוקים " אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה", ומפסיק בתפילה " כֹּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". וכתב לפרש, וז"ל: וי"ל דא"א ז"ל אמר שיש ארבעה ימים בחודש שבט שאפשר בכל יום לידע על תקופה אחת בשנה אם שחונה או גשומה וכדו', ואעפי"כ על ידי תפילה שאיש ישראל מתפלל לפני הקב"ה משתנה הטבע לטובת ישראל. ובזה י"ל דאיתא בגמרא "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים"- איזו היא חכמה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חשבון תקופות ומזלות. וזה אומרת לנו התורה כאן, שאף שיש חשבון תקופות שזה נקרא חכמה ובינה לעיני הגויים, עם כל זה "מי גוי גדול וגו' כה' אלוקינו בכל קראנו אליו", שישראל יכולים לשנות החשבונות האלה ע"י תפילה, עכ"ל.
כל מילה נוספת מיותרת, רק להתפלל.
-
ז'ק אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
ולפי"ז יש להבין מה התועלת שיש בתפילה על הגשם, והרי המזלות והמולדות הם קבועים מראש, ומכיון שהמאורעות המטאורולוגיים תלויים במהלך שלהם, נמצא שגם המאורעות המטאורולוגיים התלויים בהם גם הם קבועים מראש. אך מאידך מדברי הגמ' בכמה מקומות מתבאר שירידת הגשם והמציאות אם השנה תהיה גשומה או שחונה תלויה במה שיגזר ע"י הקב"ה בר"ה או בחג הסוכות שאז נידונים על המים. (עיין בפוסטים ששם הארכנו יותר בנושא). וכן פרשת בחוקותי ובפרשת עקב ובפרשת כי תבוא מבואר שירידת הגשמים תלויה בקיום המצוות ע"י עם ישראל.
ועוד י"ל ע"פ הגמ' בתענית ח:
'אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו אם לשבט בהרים ובגבעות אם לחסד ימצאהו לארצו בשדות ובכרמים אם לשבט לאילנות אם לארצו לזרעים אם לחסד ימצאהו בורות שיחין ומערות'
ופירש"י שם וז"ל
'אם לשבט אם גזר הקדוש ברוך הוא רוב גשמים לרעה אז יורדים בכח, כשבט שמכה בכח, וחזרו בתשובה הקדוש ברוך הוא מורידן על הרים וגבעות, מקום שאין שם איש'
אמנם ההתייחסות כאן היא לתשובה ולא לתפילה אך נראה שאין כל חילוק ואכן השאלה האם השנה תהיה שחונה או גשומה כבר נקבע מראש כפירש"י בשבת אך כמה תועלת תופק מכך? זה המקום לתשובה תפילה וצדקה -
ובמאמר המוסגר אני מניח שכל אחד שאל את עצמו יותר מפעם אחת האם ישנה משמעות לכל ה500-600 מילימטר שיורדים בכל רחבי עיר ועיר או שאין שום הבדל אם ירד 200 או 800 ורק שבתחנת המדידה ובמדים האישיים יצטברו מילימטרים רבים
-
ז'ק יישר כח. יפה מאוד.
אני רואה שלא משעמם לכם שם בכולל...
אפשר להצטרף אליכם?
כמה משלמים?... -
יפה מאוד,
אבל למה יתד נאמן???מזג האוויר היא חוויה שמסוגלת להשכיח את רוב הטרדות!
-
אדיב אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
אבל למה יתד נאמן???
אתה יודע, חינמון ביום שלישי (לפחות בבני ברק ובירושלים), כך שהוא מוכר יותר. תירצה להזמין מהדורה אחרת (המודיע, המבשר)? נשתדל להתחשב.
-
איש השלגים אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
אני רואה שלא משעמם לכם שם בכולל...
אפשר להצטרף אליכם?
כמה משלמים?...קפה- יש, סודה- יש, שמירת סדרים ומבחן - יש, ומזה בעיקר מגיעה המשכורת חוץ ממשרד הדתות. ובכל מקרה- לפי הידוע לי רמת המשכורות בבני- ברק בדרך כלל נמוכה מירושלים, כך שאם תורה ו"גדולה" במקום אחד אתה מחפש, אז "תורה" אולי תמצא בבני- ברק, אבל "גדולה" מן הסתם תמצא יותר במקומות אחרים.
גם קח בחשבון שאם תצטרף לכולל, תצטרך להתחיל לחשב תקופות ומזלות ומולדות, ואז זה יחייב אותך לפרסם כאן תחזיות, היית רוצה להיכנס לנעליו של מרשמלו ?
-
מאור גליל העליון אמר במטאורולוגיה ואסטרונומיה- הֲיֵלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו? (תוכן תורני):
ועוד י"ל ע"פ הגמ' בתענית ח:
'אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו אם לשבט בהרים ובגבעות אם לחסד ימצאהו לארצו בשדות ובכרמים אם לשבט לאילנות אם לארצו לזרעים אם לחסד ימצאהו בורות שיחין ומערות'
ופירש"י שם וז"ל
'אם לשבט אם גזר הקדוש ברוך הוא רוב גשמים לרעה אז יורדים בכח, כשבט שמכה בכח, וחזרו בתשובה הקדוש ברוך הוא מורידן על הרים וגבעות, מקום שאין שם איש'
אמנם ההתייחסות כאן היא לתשובה ולא לתפילה אך נראה שאין כל חילוק ואכן השאלה האם השנה תהיה שחונה או גשומה כבר נקבע מראש כפירש"י בשבת אך כמה תועלת תופק מכך? זה המקום לתשובה תפילה וצדקהיש גמרא דומה במסכת ר"ה (י"ז ע"ב): "עיני ה' אלהיך בה" (דברים י"א, י"ב)- עיתים לטובה עיתים לרעה. עיתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב''ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר''ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן, לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקב''ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן.
בגמ' בר"ה מתבאר שבר"ה נגזר כמה גשם ירד באותה שנה, אך אם בהמשך השנה חל שינוי במעמדו הרוחני של עם ישראל (לטוב ולמוטב), אז אופי ירידת אותה כמות גשמים שנגזר בר"ה שתרד באותה שנה יכול להשמנות לטוב ולמוטב. אומנם בגמ' בר"ה ובתענית מתבאר שלאחר שנגזר בר"ה כמה גשם אמור לרדת, מכאן ואילך עד סוף השנה כמות הגשם האמורה לרדת וגם אופי ירידת הגשם שוב אינם ניתנים לשינוי, אלא רק מקום ירידתם, שירדו במקום שהם מועילים בו או במקום שהם מזיקים בו, ולענין זה מועילה תשובה ומסתמא גם תפילה.
ומ"מ עיקר הקושיא כאמור היתה ממה שמבואר שכמות הגשם שתרד (ומסתמא גם אופיו של הגשם) נגזרת בר"ה (או בסוכות), ואין זה תלוי במזלות, כי אף אם ע"פ המזלות ראוי היה לדוגמא שתהיה שנה גשומה, מ"מ אם ח"ו לא היו ישראל ראויים לזה בר"ה אז הקב"ה יכול לפסוק שירדו להם גשמים מועטים ושלא כפי הראוי מצד המזל, וכן להיפך, וא"כ ידיעת המזל מצד עצמה אינה מבטיחה שאכן כך יהיה, שהרי תשובה או תפילה (וכן להיפך חלילה) יכולים לשנות.
-
בינתיים תופעת טבע מדהימה ועוצרת נשימה כאן
https://www.kore.co.il/viewArticle/197500
