הקונכיה של דוב הקוטב
-
בהגיע העונה,
כשמתקרבת התקופה.
ידידנו דובי דוב,
מתארגן לו טוב טוב טוב.הן מגיע תיכף חורף,
חורף קר איום נורא.
מיודענו הטורף,
מתנמנם במאורה.חושך את כל היממה,
טרף אין לו בסביבה.
את כל זה אינו אוהב,
כל היום הוא רק רעב.בזמן שדוב הולך לישון,
במדינה אחרת.
מיד עם בוא טפטוף ראשון,
מתעורר לו מתרדמת.הנה חורף כבר הגיע,
ולכולם בקול מודיע.
עכשיו יצא החילזון,
לחפש אחר מזון.לא אוהב הוא את השמש,
שאותו היא מיבשת.
ועם בוא שרב ראשון,
תמיד חוזר מיד לישון.אנו בני האנושות,
מפתחי החדשנות.
איך נבחר את העונה,
שנפתח בה בתנומה.הן החורף הוא הטוב,
כל הטבע כה רטוב.
האחר אוהב הסתיו,
הוא חושב חבל עכשיו.ואולי במקום לריב,
עדיף לנום בזמן אביב.
והכל במערבולת,
מתי יהיו כאן התרדמת.ובקיץ הרותח,
כל היום הוא מתווכח.
עכשיו ממש זה לא הזמן,
הרעיון פשוט מוגזם.כך נותרה לה הברירה,
להגיע לפשרה.
לכל עונה יש פתרון,
צריך למצוא רק רעיון.הן הקיץ הוא כה חם,
מזגן הוא פתרון חכם.
בחורף כדי להתחמם,
צעיף כפפות מעיל הולם.בסתיו בזמן של השלכת,
עם סוודר קל כדאי ללכת.
ובעונה של האביב,
טיול הוא רעיון חביב.בשביל לחמוק מבעיות,
אפשר גם בדרכים טובות.
במקום לישון כל השנה,
נהנה מכל עונה. -
פששששש....
איזה משורר
מגלים כשרונות...
