בלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...
-
נספח 10- היוצא מן הסוכה יצא כנכנע
כתב הרמ"א (או"ח סימן תרל"ט סעיף ז') בשם המהרי”ל: וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים- אל יבעט ויצא, אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו ושפכו על פניו.
ולעיל בנספח 3 (ב) הבאנו את דברי הגרי"ש אלישיב שכתב ע"פ דברי הריטב"א שבמקרה של ירידת גשמים המחייבת התפנות מהסוכה יש למהר לעשות את זה ולא להשתהות. ונראה שהדברים אינם עומדים בסתירה לדברי הרמ"א בשם המהרי"ל, שי"ל שיש להזדרז ולהתפנות, אך לא באופן של "מבעט ויוצא" (או כלשון העם "ברוך שפטרנו"), אלא מתוך תחושת צער על כך שנאלץ לצאת מן הסוכה. ובביכורי יעקב (סי' תרל"ט סעיף ז') כתב שהיציאה כנכנע היינו שידאג ויפשפש במעשיו וישוב אל ה'.
-
נספח 11- חובת אכילה בסוכה בלילה הראשון אף אם יורדים גשמים
כתב הרמ"א (סימן תרל"ט סעיף ה'): אבל בלילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ל"ה) שלמרות שהוא מצטער מחמת הגשם וכל מצטער פטור מסוכה, סובר הרמ"א כדעת הפוסקים שבלילה הראשון אף מצטער חייב, וטעמם- שמכיון שאת חובת אכילת כזית פת בלילה הראשון למדנו בגזירה שווה מחג המצות, אז כמו שבחג המצות חייב בכל אופן אף בלילה הראשון של חג הסוכות כן.
-
נספח 12- האוכל בסוכה בלילה הראשון בזמן ירידת גשמים אינו מברך "לישב בסוכה"
אומנם הרמ"א שהבאנו בנספח 11 פוסק שיש חובה לאכול כזית פת בלילה הראשון של סוכות אף אם יורדים גשמים, יש כמה מן הראשונים (רשב"א, ראב"ד, תוס') שסוברים שאף בלילה הראשון פטור מלאכול בסוכה אם יורדים גשמים. ולכן הכריעו כמה מהאחרונים (פמ"ג, דרך החיים, צל"ח, בית מאיר, חיי אדם) שאף שלענין האכילה בסוכה מחויב לאכול מספק, מ"מ לענין ברכה לא יברך, שספק ברכות להקל. (משנ"ב סי' תרל"ט ס"ק ל"ה).
-
נספח 13- המתנה בלילה הראשון עד חצות להפסקת הגשם
כפי שהבאנו בנספח 11 ו- 12 יש חובת אכילה בסוכה בלילה הראשון אף במצב של ירידת גשם, אך לענין ברכה אין לברך מספק. ולכן יש שכתבו שראוי להמתין עד חצות הלילה אולי יפסיק הגשם, ואז יוכל לאכול בסוכה ולברך לכתחילה לפי כל הדעות. (משנ"ב תרל"ט ס"ק ל"ט). אבל יותר מחצות לא ימתין, כי זמן סעודה הראשונה (שהיא חובה) הוא לכתחילה רק עד חצות. (שער הציון שם אות ס"ו).
וכל זה בתנאי שההמתנה לא באה על חשבון שאר בני הבית שההמתנה קשה להם ויש בהמתנה משום ביטול שמחת יום טוב, (משנ"ב שם, שערי תשובה שם ס"ק י"ג), וכן לא באופן שהוא מצטער בהמתנה זו מחמת רעב או עייפות, שאז יאכל בסוכה אף שיורד גשם ולא ימתין. (שער הציון שם אות ס"ז).
-
נספח 14- פטור מישיבת סוכה בגלל שרב או קור חזק
למרות שבגמ' הוזכר הפטור מסוכה במקרה של ירידת גשמים, כתבו הפוסקים שכשם שמפנים מפני הגשמים, כך מפנים מפני השרב. (משנ"ב תרל"ט ס"ק ל"א). וכן אם האדם מצטער מפני הקור שמותר לו לצאת מן הסוכה. (שער הציון שם אות נ"ט).
-
נספח 15- התפנה מהסוכה בעקבות הגשם והתחיל לאכול בבית ופסק הגשם, רשאי לסיים סעודתו בביתו
שו"ע או"ח סימן תרל"ט סעיף ו': היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים, אין מחייבין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו. וכתב המשנ"ב (ס"ק ל"ז) שהוא הדין אם היה בביתו וירדו גשמים ולכן התחיל לאכול בביתו, לכשיפסקו הגשמים אין צריך להפסיק סעודתו בביתו, אלא גומר בביתו.
-
נספח 16- אם עדיין לא התחיל לאכול והפסיק הגשם חייב לחזור לסוכה
משנ"ב (סי' תרל"ט ס"ק ל"ח): אם לא ישב עדיין לאכול בביתו, אף שפסק מלאכול בסוכה והלך לבית, צריך לחזור לסוכה אם פסקו הגשמים.
ובביאור הלכה (שם ד"ה היה אוכל) הביא שתי דעות מה הדין אם כבר התיישב לאכול אך לא הספיק להתחיל לאכול ופסק הגשם, שמלשון הלבוש משמע שדוקא אם התחיל לאכול אז יכול לסיים לאכול בביתו. אבל אם רק נתיישב לאכול ועדיין לא התחיל לאכול ופסק הגשם צריך לחזור ולאכול בסוכה. אבל ברש"י הלשון היא "כשישב לו פסקו", ומשמע שכבר כשהתיישב לאכול נפטר מלחזור לסוכה ויכול לסיים לאכול בביתו. אבל מ"מ בודאי שאם עדיין לא התיישב לאכול ופסק הגשם אז חייב לחזור לאכול בסוכה.
-
יישר כח.
מחכים ומעשיר כתמיד.
אם במצטער עסקינן - אשאל שאלה שנוגעת לי כל שנה למעשה, שאלתי אותה ת"ח גדול שלא ידע להשיב, אולי כבודו שעוסק בנושא - יידע.
אני אדם שמתקשה להירדם באור - על גבול הבלתי אפשרי (הלוואי בחושך זה היה תמיד בקלות), האם היות שמרב הסיכויים שלא ארדם, אני יכול מראש לישון בבית. (לאור מה שכתבתם נראה שכן, לא?) -
נספח 17- אם התפנה לביתו עקב ירידת גשם אינו חייב לחזור לסוכה קודם עלות השחר או קודם שיתעורר משנתו- המאוחר משניהם
שו"ע או"ח סימן תרל"ט סעיף ז': היה ישן וירדו גשמים בלילה, ונכנס לתוך ביתו ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר. והוסיף הרמ"א: ויעור משנתו. וכתב במשנ"ב (ס"ק ל"ט- מ"ג) שהוא הדין במי שהתחיל לישון בבית בגלל שירדו גשמים שאין צריך לחזור לסוכה כל אותו הלילה, ואף אם התעורר באמצע הלילה קודם שיעלה עמוד השחר אינו צריך לחזור לסוכה. אך יש שכתב שאם אין בזה טורח לחזור לסוכה, צריך ללכת לסוכה כדי להמשיך לישון שם. (הגר"נ קרליץ חוט השני סוכות עמ' רמ"ח).
ואם לא התעורר קודם עמוד השחר, אין צריך להעיר אותו בעמוד השחר אלא ימשיך לישון בבית עד שיתעורר מעצמו, ואינו צריך לדאוג שיהיה מי שיעיר אותו בעמוד השחר, אלא ממשיך לישון בבית עד שיתעורר מעצמו. (משנ"ב).
-
ז'ק מוקירנו
אין עליך -
נספח 18- התפנה לביתו בגלל גשם ולא הספיק עדיין ללכת לישון והפסיק הגשם חייב לחזור ולישון בסוכה
משנה ברורה סי' תרל"ט ס"ק מ', וז"ל: אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה- ודוקא כששכב כבר, אבל אם עדיין לא שכב יחזור לסוכה. ובאופן שהוא פינה מהסוכה את הכרים והכסתות בגלל הגשם, הסתפקו הבגדי ישע והמאמר מרדכי שמא פטור מלחזור לישון בסוכה אף שעדיין לא שכב לישון, מאחר שכבר טרח להכניס את הכרים והכסתות לתוך הבית אפשר שלא הטריחו לחזור ולהעלותם.
-
זלמן יש לי תגובה מיוחדת בשבילך שקשורה לחג הסוכות, ועל כך בהמשך.
-
איש רכסים ראשית צריך להדגיש דבר פשוט כמובן שאיני פוסק. ולענין שאלתך- אגלה לך סוד שגם אני סובל מהצרה הצרורה הזאת ומיד באור ראשון בסוכה אני כבר מתעורר (במידה והצלחתי להירדם...), כי החלק של השינה הוא לא בדיוק החלק החזק שלי. אבל אני לפחות מסוגל לתפקד כמו שצריך במשך היום גם לאחר לילה של נמנומים בלבד, ולכן אני לא פוטר את עצמי מהסוכה בגלל הסיבה הנ''ל. אך רוב האנשים שאני מכיר לא היו מצליחים לתפקד בנסיבות הנ''ל, ולא אתפלא אם אתה נימנה עם אותו רוב רובם של האנשים, והענין של השינה (או יותר נכון חוסר השינה) מפריע לך מאוד.
אז כידוע שלא רק הפרעה של גשם או חום וקור פוטרים את המצטער מישיבה ושינה בסוכה, אלא כל הפרעה שיש בישיבת הסוכה המצערת את האדם פוטרת מישיבת סוכה במידה וגם בביתו הוא היה נמנע מלגור בתנאים אלו. אז מי שגם בביתו טורח לצאת מחדר שיש בו אור המפריע לשינה ועובר לחדר אחר חשוך אז מסתבר שגם בסוכה הוא יכול לצאת מדין מצטער/ תשבו כעין תדורו. אבל כאמור איני פוסק, ואם אמצא משהו מפורש בנידון אז אני אכתוב כאן.
-
יישר כח.
אכן, צרה צרורה, אם כי אצלי בעיות השינה הם משהו שבא והולך, אך מאידך בלי שינה כמו שצריך אני לא מתפקד מי יודע מה.
אגב, לפני כמה שנים בעיות השינה החריפו אצלי מאוד בתקופת הסליחות ובר"ה התפללתי על כך רבות, תתפלא, אבל באותה שנה עד חודש אלול לא סבלתי בכלל מבעיות שינה, כנראה שתפילות מעומק הלב לפעמים מתקבלות...
כל טוב ושינה מתוקה... -
@ז-ק-2 אמר בבלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...:
זלמן יש לי תגובה מיוחדת בשבילך שקשורה לחג הסוכות, ועל כך בהמשך.
זלמן יקירי, הריני מקיים את הבטחתי. בגמרא במסכת שבת דף קל"ג ע"ב מובא: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"- הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת, עֲשֵׂה לְפָנָיו סוּכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה וכו'.
התוכל לנחש איזה קשר יש בין המימרא הנ''ל לבינך ?
אם אתה לא תנחש או מישהו אחר לא ינחש אז אני אכתוב את התשובה בהמשך.
-
בשולי הפוסט: איך נולד הרעיון של הפוסט ושל "פיקוד החורף" עם הסמל שעיצבנו ?
הרצון להעלות פוסט על איך לנהוג מבחינה הילכתית במקרה של ירידת גשמים בסוכות הביא אותי לחשוב איך עושים את זה בצורה מעניינת וקלילה עם קצת הומור, דבר שאולי יביא עוד מישהו לעיין בפוסט ואז על הדרך ללמוד כמה דברים שאולי לא ידועים לו. ואז ברוח הימים האלה עלה הרעיון לעשות את זה בסגנון של ההנחיות של פיקוד העורף.
ומנין צץ הרעיון של "פיקוד החורף"? ובכן- דבר ראשון כי זה מתאים לתוכן של הפוסט- כיצד לנהוג במקרה של אירוע חורפי. דבר שני- שמיעה של הונגרי זקן שמתאר כמה העורף בהונגריה היה קר, ואיך התנור הימם את הבית עד שהיה ממש עם. הטעויות כמובן במקור, כי ההונגרים הוגים את האות ח' כאילו היא ע' או א' או ה', כך שהחורף הוא עורף, והתנור חימם- הימם, והיה חם- עם. ידועה הבדיחה על ההונגרי שעזב את שני הוריו ועלה לארץ כאשר על רגליו זוג גרביים עם חורים, ואז ההונגרי סיפר: השארתי שני חורים בהונגריה ויש לי הורים בגרביים.
וכבר בגמרא מצאנו סיפורים כאלה שהיו עם רבי ובר קפרא ורבי חייא. בגמרא בכמה מקומות מתואר רבי חייא כמי שבמקום להגות ח' היה הוגה א' או ע' או ה'. במסכת מגילה (דף כ"ד ע"ב) מספרת הגמרא שרבי חייא אמר לרבי שמעון בנו של רבי: אלמלי אתה לוי - פסול אתה מן הדוכן, משום שקולך עבה. הלך רבי שמעון וסיפר לאביו רבי את דברי רבי חייא. אמר רבי לרבי שמעון בנו- לך תאמר לו לרבי חייא: אתה שקורא לחיתי"ן היהי"ן, כשאתה מגיע לפסוק: "וחכיתי לה'", ונמצא שאתה אומר "והכיתי", לא נמצאת מחרף ומגדף?! ובמסכת מועד קטן (דף ט"ז ע"ב) מספרת הגמרא שרבי הקפיד על רבי חייא שעבר על דבריו שלא ללמד תורה בשוק, ורבי אמר לרבי חייא כשבא לפניו: עייא! ראה מי קורא לך בחוץ. ובמסכת כריתות (ח' ע"א) מספרת הגמרא שרב הושעיא עזב את בר קפרא והלך ללמוד אצל רבי חייא. וכשפגש בר קפרא את רב הושעיא שאל אותו: מה עייא אומר בדבר זה? כינוי של גנאי לרבי חייא. ועיין בערוך לנר שם שפירש שבר קפרא שכינה את רבי חייא בכינוי עייא, לא התכוין לגנותו, אלא שרבי חייא לא יכול היה להגות את האות חי"ת, וכשהיה רבי חייא מזכיר את שמו בעצמו היה מכנה את עצמו בשם "עייא", ולכן קראו לו כן גם חבריו.
ונחזור לענינינו- חי"ת ועי"ן מתחלפות ? אז פיקוד העורף יכול להפוך לפיקוד החורף בדיוק כמו שהורים יכולים להפוך לחורים... ואם זה בא לנו טוב לצורך הפוסט לעשות אותו מעניין ומשעשע משהו, אז למה לא ?
הדבר השני שצד את עיני כשראיתי את הנחיות פיקוד העורף שהתפרסמו בעיתונות הוא הסמל של פיקוד העורף. שמתם לב לצד ימין של הסמל מה זה מזכיר ? נכון, לולב וערבות. ומצד שמאל של הסמל יש לנו בתים. אז לצורך הענין הם התחלפו בארבעת המינים ובסוכה.
-
@ז-ק-2
פשוט מדהים.
זה מה שיוצא כשידיעה אדירה בתורה. יצירתיות, הבנה בענייני העולם הזה, וסבלנות אין סופית, נפגשים ושוכנים באדם אחד.
תמשיך עם יצירות המופת שלך... -
אה שכחתי, וגם ענבה. (ענוה)...
-
איש השלגים אוי- חשבתי שעשית תשובה ביוה''כ... על עבירות שבין אדם לחברו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו... אבל לא נורא, גם אני יודע להיות נוקם ונוטר, ואני הולך לעשות בעז''ה ובל''נ ''פעולת תגמול'' למישהו שיש לו יום הולדת בעוד כשלושה שבועות...
-
@ז-ק-2 אמר בבלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...:
איש השלגים אוי- חשבתי שעשית תשובה ביוה''כ... על עבירות שבין אדם לחברו אין יוה''כ מכפר עד שירצה את חבירו... אבל לא נורא, גם אני יודע להיות נוקם ונוטר, ואני הולך לעשות בעז''ה ובל''נ ''פעולת תגמול'' למישהו שיש לו יום הולדת בעוד כשלושה שבועות...
וזאת מניין לך?
אמהלה מה עוד אתה יודע עלי?...
עכ"פ שלא תעז לעשות שום דבר על גבי הפורום
מקסימום במייל האישי...
