בלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...
-
נספח 5- המברך על ישיבת סוכה בזמן ירידת גשמים ברכתו ברכה לבטלה
כתב המשנ"ב (סימן תרל"ט ס"ק מ"ה), וז"ל: ק"ו בזה למי שרוצה להחמיר כשיורדים גשמים לילך לסוכה ולברך שם המוציא וברכת לישב בסוכה ואח"כ לאכול בבית והוי ברכה לבטלה אפילו יאכל שם בסוכה אכילת קבע [אחרונים].
-
נספח 6- גם כאשר הגשם הפסיק לרדת, עדיין יש להמתין עד שהמים יפסיקו לטפטף מהסכך
מדברי השערי תשובה בסימן תרל"ט ס"ק י"ג מתבאר שאף אם הגשמים פסקו מלרדת, מ"מ כל זמן שמטפטפים מים מהסכך פטורים מישיבת סוכה, והיושב בסוכה במצב כזה נקרא הדיוט. (וכל זה הוא כמובן באופן שהטפטוף הוא בשיעור הראוי לקלקל תבשיל כדלעיל בנספח 1).
-
נספח 7- יציאה מהסוכה עקב גשם שעומד לרדת ועדיין לא התחיל
דעת הריטב"א (סוכה כ"ט ע"א) היא שלא רק בירידת גשמים ממש הדין הוא שאוכל בביתו, אלא אף אם רואה שהגשמים ממשמשים ובאים ושמים מתקדרים בעננים, ויודע שאם יאכל בסוכה יצטרך להפסיק באמצע סעודתו, רשאי לאכול את סעודתו בביתו (ואינו צריך להתחיל לאכול בסוכה ולהתפנות רק לכשירד גשם).
ומה שיעור הזמן שבו נחשב הגשם כממשמש ובא (וכלשון הריטב"א "ראה גשמים באים ושמים מתקדרין בעבים") ? כתב הגר"נ קרליץ זצ"ל בספרו "חוט השני" (סוכות- עמ' רמ"ז) שלא נאמרו דברי הריטב"א אלא כשנראה שיתחילו הגשמים לרדת תיכף ומיד, אבל לא באופן שיתחילו לרדת רק כעבור זמן קצר.
אך מדברי הביכורי יעקב שהביא המשנה ברורה (עיין לעיל נספח 2) משמע שהוא חולק וסובר שכל זמן שלא חודר לסוכה גשם בשיעור הראוי לקלקל התבשיל עדיין יש חובת ישיבה בסוכה, שהביכורי יעקב כתב שכל זמן שלא הגיע הגשם לשיעור של תסרח המקפה עדיין יכול לברך "לישב בסוכה". ומשמע מזה שעדיין אין פטור מסוכה עד שירד גשם בשיעור שתסרח המקפה, ולכן ניתן לברך. (שו"ת שבט הלוי ח"ז סימן קצ"א ס"ק ב'). וכן בס' דעת תורה (שו"ע שם) כתב שהפוסקים לא נקטו להלכה כהריטב"א.
ומ"מ לענין ברכה חוששים לדעת הריטב"א וה"ז ספק אם אפשר לברך, ולכן מספק אין לברך מרגע שנקשרו השמים בעבים והגשם ממשמש ובא.
-
נספח 8- שינה בסוכה באופן שעומד לרדת גשם בזמן הקרוב
בספר "חוט השני" (סוכות עמ' רמ"ז) כתב הגר"נ קרליץ זצ"ל שאם רואה שהגשמים ממשמשים ובאים, אז אף אם יתחילו לאחר זמן מועט ולא מיד, אין צריך ללכת לישון בסוכה, כיון שאין דרך אדם ללכת לישון במקום שיתכן שיירטב באמצע שנתו מגשמים שירדו. אך לעומת זאת דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל היא שחייב לישון בסוכה, ויצא ממנה רק לכשירד גשם בפועל. (אשרי האיש ח"ג פכ"ו אות ל').
-
נספח 9- לצורך התפנות מהסוכה לענין שינה אין צריך את השיעור של קלקול התבשיל
כתב הרמ"א (או"ח סימן תרל"ט סעיף ז'): מי שהוא ישן בסוכה וירדו גשמים, אין צריך לשער בכדי שיתקלקל התבשיל, דבגשמים מועטים הוי צער לישן שם ויוכל לצאת, עכ"ל.
-
נספח 10- היוצא מן הסוכה יצא כנכנע
כתב הרמ"א (או"ח סימן תרל"ט סעיף ז') בשם המהרי”ל: וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים- אל יבעט ויצא, אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו ושפכו על פניו.
ולעיל בנספח 3 (ב) הבאנו את דברי הגרי"ש אלישיב שכתב ע"פ דברי הריטב"א שבמקרה של ירידת גשמים המחייבת התפנות מהסוכה יש למהר לעשות את זה ולא להשתהות. ונראה שהדברים אינם עומדים בסתירה לדברי הרמ"א בשם המהרי"ל, שי"ל שיש להזדרז ולהתפנות, אך לא באופן של "מבעט ויוצא" (או כלשון העם "ברוך שפטרנו"), אלא מתוך תחושת צער על כך שנאלץ לצאת מן הסוכה. ובביכורי יעקב (סי' תרל"ט סעיף ז') כתב שהיציאה כנכנע היינו שידאג ויפשפש במעשיו וישוב אל ה'.
-
נספח 11- חובת אכילה בסוכה בלילה הראשון אף אם יורדים גשמים
כתב הרמ"א (סימן תרל"ט סעיף ה'): אבל בלילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ל"ה) שלמרות שהוא מצטער מחמת הגשם וכל מצטער פטור מסוכה, סובר הרמ"א כדעת הפוסקים שבלילה הראשון אף מצטער חייב, וטעמם- שמכיון שאת חובת אכילת כזית פת בלילה הראשון למדנו בגזירה שווה מחג המצות, אז כמו שבחג המצות חייב בכל אופן אף בלילה הראשון של חג הסוכות כן.
-
נספח 12- האוכל בסוכה בלילה הראשון בזמן ירידת גשמים אינו מברך "לישב בסוכה"
אומנם הרמ"א שהבאנו בנספח 11 פוסק שיש חובה לאכול כזית פת בלילה הראשון של סוכות אף אם יורדים גשמים, יש כמה מן הראשונים (רשב"א, ראב"ד, תוס') שסוברים שאף בלילה הראשון פטור מלאכול בסוכה אם יורדים גשמים. ולכן הכריעו כמה מהאחרונים (פמ"ג, דרך החיים, צל"ח, בית מאיר, חיי אדם) שאף שלענין האכילה בסוכה מחויב לאכול מספק, מ"מ לענין ברכה לא יברך, שספק ברכות להקל. (משנ"ב סי' תרל"ט ס"ק ל"ה).
-
נספח 13- המתנה בלילה הראשון עד חצות להפסקת הגשם
כפי שהבאנו בנספח 11 ו- 12 יש חובת אכילה בסוכה בלילה הראשון אף במצב של ירידת גשם, אך לענין ברכה אין לברך מספק. ולכן יש שכתבו שראוי להמתין עד חצות הלילה אולי יפסיק הגשם, ואז יוכל לאכול בסוכה ולברך לכתחילה לפי כל הדעות. (משנ"ב תרל"ט ס"ק ל"ט). אבל יותר מחצות לא ימתין, כי זמן סעודה הראשונה (שהיא חובה) הוא לכתחילה רק עד חצות. (שער הציון שם אות ס"ו).
וכל זה בתנאי שההמתנה לא באה על חשבון שאר בני הבית שההמתנה קשה להם ויש בהמתנה משום ביטול שמחת יום טוב, (משנ"ב שם, שערי תשובה שם ס"ק י"ג), וכן לא באופן שהוא מצטער בהמתנה זו מחמת רעב או עייפות, שאז יאכל בסוכה אף שיורד גשם ולא ימתין. (שער הציון שם אות ס"ז).
-
נספח 14- פטור מישיבת סוכה בגלל שרב או קור חזק
למרות שבגמ' הוזכר הפטור מסוכה במקרה של ירידת גשמים, כתבו הפוסקים שכשם שמפנים מפני הגשמים, כך מפנים מפני השרב. (משנ"ב תרל"ט ס"ק ל"א). וכן אם האדם מצטער מפני הקור שמותר לו לצאת מן הסוכה. (שער הציון שם אות נ"ט).
-
נספח 15- התפנה מהסוכה בעקבות הגשם והתחיל לאכול בבית ופסק הגשם, רשאי לסיים סעודתו בביתו
שו"ע או"ח סימן תרל"ט סעיף ו': היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים, אין מחייבין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו. וכתב המשנ"ב (ס"ק ל"ז) שהוא הדין אם היה בביתו וירדו גשמים ולכן התחיל לאכול בביתו, לכשיפסקו הגשמים אין צריך להפסיק סעודתו בביתו, אלא גומר בביתו.
-
נספח 16- אם עדיין לא התחיל לאכול והפסיק הגשם חייב לחזור לסוכה
משנ"ב (סי' תרל"ט ס"ק ל"ח): אם לא ישב עדיין לאכול בביתו, אף שפסק מלאכול בסוכה והלך לבית, צריך לחזור לסוכה אם פסקו הגשמים.
ובביאור הלכה (שם ד"ה היה אוכל) הביא שתי דעות מה הדין אם כבר התיישב לאכול אך לא הספיק להתחיל לאכול ופסק הגשם, שמלשון הלבוש משמע שדוקא אם התחיל לאכול אז יכול לסיים לאכול בביתו. אבל אם רק נתיישב לאכול ועדיין לא התחיל לאכול ופסק הגשם צריך לחזור ולאכול בסוכה. אבל ברש"י הלשון היא "כשישב לו פסקו", ומשמע שכבר כשהתיישב לאכול נפטר מלחזור לסוכה ויכול לסיים לאכול בביתו. אבל מ"מ בודאי שאם עדיין לא התיישב לאכול ופסק הגשם אז חייב לחזור לאכול בסוכה.
-
יישר כח.
מחכים ומעשיר כתמיד.
אם במצטער עסקינן - אשאל שאלה שנוגעת לי כל שנה למעשה, שאלתי אותה ת"ח גדול שלא ידע להשיב, אולי כבודו שעוסק בנושא - יידע.
אני אדם שמתקשה להירדם באור - על גבול הבלתי אפשרי (הלוואי בחושך זה היה תמיד בקלות), האם היות שמרב הסיכויים שלא ארדם, אני יכול מראש לישון בבית. (לאור מה שכתבתם נראה שכן, לא?) -
נספח 17- אם התפנה לביתו עקב ירידת גשם אינו חייב לחזור לסוכה קודם עלות השחר או קודם שיתעורר משנתו- המאוחר משניהם
שו"ע או"ח סימן תרל"ט סעיף ז': היה ישן וירדו גשמים בלילה, ונכנס לתוך ביתו ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר. והוסיף הרמ"א: ויעור משנתו. וכתב במשנ"ב (ס"ק ל"ט- מ"ג) שהוא הדין במי שהתחיל לישון בבית בגלל שירדו גשמים שאין צריך לחזור לסוכה כל אותו הלילה, ואף אם התעורר באמצע הלילה קודם שיעלה עמוד השחר אינו צריך לחזור לסוכה. אך יש שכתב שאם אין בזה טורח לחזור לסוכה, צריך ללכת לסוכה כדי להמשיך לישון שם. (הגר"נ קרליץ חוט השני סוכות עמ' רמ"ח).
ואם לא התעורר קודם עמוד השחר, אין צריך להעיר אותו בעמוד השחר אלא ימשיך לישון בבית עד שיתעורר מעצמו, ואינו צריך לדאוג שיהיה מי שיעיר אותו בעמוד השחר, אלא ממשיך לישון בבית עד שיתעורר מעצמו. (משנ"ב).
-
ז'ק מוקירנו
אין עליך -
נספח 18- התפנה לביתו בגלל גשם ולא הספיק עדיין ללכת לישון והפסיק הגשם חייב לחזור ולישון בסוכה
משנה ברורה סי' תרל"ט ס"ק מ', וז"ל: אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה- ודוקא כששכב כבר, אבל אם עדיין לא שכב יחזור לסוכה. ובאופן שהוא פינה מהסוכה את הכרים והכסתות בגלל הגשם, הסתפקו הבגדי ישע והמאמר מרדכי שמא פטור מלחזור לישון בסוכה אף שעדיין לא שכב לישון, מאחר שכבר טרח להכניס את הכרים והכסתות לתוך הבית אפשר שלא הטריחו לחזור ולהעלותם.
-
זלמן יש לי תגובה מיוחדת בשבילך שקשורה לחג הסוכות, ועל כך בהמשך.
-
איש רכסים ראשית צריך להדגיש דבר פשוט כמובן שאיני פוסק. ולענין שאלתך- אגלה לך סוד שגם אני סובל מהצרה הצרורה הזאת ומיד באור ראשון בסוכה אני כבר מתעורר (במידה והצלחתי להירדם...), כי החלק של השינה הוא לא בדיוק החלק החזק שלי. אבל אני לפחות מסוגל לתפקד כמו שצריך במשך היום גם לאחר לילה של נמנומים בלבד, ולכן אני לא פוטר את עצמי מהסוכה בגלל הסיבה הנ''ל. אך רוב האנשים שאני מכיר לא היו מצליחים לתפקד בנסיבות הנ''ל, ולא אתפלא אם אתה נימנה עם אותו רוב רובם של האנשים, והענין של השינה (או יותר נכון חוסר השינה) מפריע לך מאוד.
אז כידוע שלא רק הפרעה של גשם או חום וקור פוטרים את המצטער מישיבה ושינה בסוכה, אלא כל הפרעה שיש בישיבת הסוכה המצערת את האדם פוטרת מישיבת סוכה במידה וגם בביתו הוא היה נמנע מלגור בתנאים אלו. אז מי שגם בביתו טורח לצאת מחדר שיש בו אור המפריע לשינה ועובר לחדר אחר חשוך אז מסתבר שגם בסוכה הוא יכול לצאת מדין מצטער/ תשבו כעין תדורו. אבל כאמור איני פוסק, ואם אמצא משהו מפורש בנידון אז אני אכתוב כאן.
-
יישר כח.
אכן, צרה צרורה, אם כי אצלי בעיות השינה הם משהו שבא והולך, אך מאידך בלי שינה כמו שצריך אני לא מתפקד מי יודע מה.
אגב, לפני כמה שנים בעיות השינה החריפו אצלי מאוד בתקופת הסליחות ובר"ה התפללתי על כך רבות, תתפלא, אבל באותה שנה עד חודש אלול לא סבלתי בכלל מבעיות שינה, כנראה שתפילות מעומק הלב לפעמים מתקבלות...
כל טוב ושינה מתוקה... -
ז'ק 2 אמר בבלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...:
זלמן יש לי תגובה מיוחדת בשבילך שקשורה לחג הסוכות, ועל כך בהמשך.
זלמן יקירי, הריני מקיים את הבטחתי. בגמרא במסכת שבת דף קל"ג ע"ב מובא: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"- הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת, עֲשֵׂה לְפָנָיו סוּכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה וכו'.
התוכל לנחש איזה קשר יש בין המימרא הנ''ל לבינך ?
אם אתה לא תנחש או מישהו אחר לא ינחש אז אני אכתוב את התשובה בהמשך.
