את הפוסט על "הים החם" זוכרים ? תם- אבל לא נשלם
-
לאורך חודשי הקיץ האחרון ליוה אותנו כאן הפוסט שעסק בהתחממות מי הים, (פוסט שהגיע ב"ה לכמעט 2000 צפיות), כאשר במסגרת הפוסט- חוץ מהמעקב אחר תהליך ההתחממות, גם טרחתי להרחיב במסגרת הפוסט בתופעות הלווי שבאו בעיקבות אותה התחממות, כי רציתי שמעבר לחלק החדשותי בפוסט, יהיה לו גם ערך לימודי ותרומה להרחבת אופקים.
אחת מהתופעות שהזכרתי כמה פעמים בתוך הדברים ושאיתה רציתי לחתום את אותו הפוסט היתה תופעת הלבנת האלמוגים, דבר שהתרחש כמה שנים קודם לכן בשונית האלמוגים באילת עקב ההתחממות החריגה של הים באותה שנה.
אך בנתיים הועלו כאן על ידי פוסטים רבים בשלל נושאים אחרים, ואותו נושא של הלבנת האלמוגים שקע בתהום הנשיה, וגם לא היה ברור אם הנושא כלל רלוונטי לנוכח המציאות, כי למרות שבדומה למה שהיה לפני כמה שנים, גם השנה היתה התחממות חריגה של הים במפרץ אילת (כ- 4 מעלות מעל הממוצע),- מ"מ לא הגיעה לידיעתי שום ידיעה על תופעה של הלבנת אלמוגים עקב אותה התחממות, וממילא הנושא די נשכח.
אבל כל זה עד אתמול, עת נחשפתי לכתבות על תופעת הלבנת האלמוגים המתרחשת כעת במפרץ אילת, וזאת לאחר ההתחממות החריגה של הים במהלך הקיץ האחרון. מדובר בתופעה שהיא שלילית וגרועה מאוד בכל הקשור לאלמוגים, אך מה לעשות- לפעמים דברים לא טובים נראים מאוד מרשימים בעין (ראה ערך התפרצות הרי געש, סופות המלוות במופעי ברקים מרשימים, סערות בים וכו' וכו'), ואחת התופעות שמצתלמות מאוד טוב היא תופעת הלבנת האלמוגים.
מצו"ב תמונות שצולמו ע"י עמרי עומסי ואסף זבולוני מרשות הטבע והגנים
-
על התופעה השנה- מתוך הפרסומים ברשת (JDN ועוד)
תופעה מרהיבה ומדאיגה; האלמוגים במפרץ אילת איבדו את צבעם והלבינו
מזג האוויר הקיצוני ששרר באזור מפרץ אילת בקיץ האחרון הביא לתופעה מעניינת ומדאיגה בקרב אוכלוסיית האלמוגים במפרץ היפהפה. אלמוגים רבים איבדו את צבעם והלבינו לחלוטין. מדובר במגמה מדאיגה באזור
בראשות הטבע והגנים מדווחים על תופעה מרתקת שעוברת על האלמוגים במפרץ אילת. על פי הדיווח, שוניות האלמוגים במפרץ השילו מעליהן לאחרונה את צבעיהן הופכו ללבנות לחלוטין.
ההשערה היא כי מדובר בתגובה של האלמוגים לגל החום הקיצוני שהיה באזור בקיץ האחרון. במאמר בכתב העת אקולוגיה וסביבה, כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה הסבירו ד”ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, ושני חוקרים מהמכון הבין־אוניברסיטאי למדעי הים באילת – ד”ר יונתן שקד ופרופ’ מעוז פיין, כי אירוע ההלבנה נגרם בשל שינויים קיצוניים בתנאים הסביבתיים, בעיקר עלייה חסרת תקדים של טמפרטורת מי הים, והוא מדגיש את רגישותן ושבריריותן של שוניות האלמוגים.
לדבריהם, כאשר טמפרטורת המים עולה מעל סף קריטי, הסימביוזה בין האלמוגים לבין האצות הזעירות (זואוקסנטלות) החיות בתוכם מפסיקה להתקיים והן נפלטות מהאלמוגים. אמנם האלמוגים יכולים לשרוד באופן זמני, אך הם סובלים ממשבר אנרגטי חמור (מרעב), וחשיפה ממושכת לטמפרטורות גבוהות עלולה להוביל לתמותה נרחבת.
מנגד, מחקרים רבים מראים שאלמוגי מפרץ אילת ידועים בחוסן (resilience) הטבעי הייחודי שלהם לעלייה בטמפרטורת מי הים ולתופעת הלבנת האלמוגים שנלווית לה. חוסנם של אלמוגי מפרץ אילת הוא תוצאה של סלקציה ארוכת שנים שמתרחשת בדרום ים סוף, באזור מְצָרֵי באב אל־מנדב, לטובת אלמוגים עם עמידות גבוהה לחום. הטמפרטורות הגבוהות השוררות באזור זה מאפשרות רק לאלמוגים בעלי עמידות גבוהה לחום להיכנס מהאוקיינוס ההודי לים סוף.
ד”ר אסף זבולוני מסביר: “קיץ 2024 היה חסר תקדים והביא לעומס חום חריג, עם טמפרטורות מים שהגיעו לשיא של 31.9 מעלות צלזיוס וערכי טמפרטורה יומיים מרביים שעמדו על יותר מ-30 מעלות במשך חודשיים רצופים! מניתוח נתוני לוויין שמפורסמים על ידי המינהל האוקיאני והאטמוספירי הלאומי (NOAA), מצאנו שעומס החום המצטבר ששוניות אילת חוו במהלך קיץ 2024 היה גבוה פי 3.75 מזה שגורם לאירועי הלבנה חמורים בשוניות אחרות בעולם. כלומר, אף על פי שהחוסן של אלמוגי מפרץ אילת גבוה וייחודי ברמה העולמית, מסתבר שגם לו יש קו אדום, וסביר שמערכת השונית הגיעה השנה לנקודה קריטית מדאיגה מאוד”.
התגובה הבלתי נמנעת של אלמוגי מפרץ אילת לטמפרטורות קיצוניות אלה התבטאה בפעם הראשונה בהלבנה של מיני אלמוגים רבים, ובימים אלה רשות הטבע והגנים מבצעת סקרים שיעזרו להבין את היקף התופעה ואת שיעור ההתאוששות והתמותה של האלמוגים שהולבנו.
ד”ר זבולוני מדגיש: “ישנם גם גורמי הפרעה מקומיים רבים שעלולים לפגוע בחוסן הטבעי של אלמוגי מפרץ אילת. מבחינת איכות המים, למשל, לשילוב של טמפרטורות גבוהות וזיהום הים בחנקות יש השפעה קריטית על רגישות אלמוגים לתופעת ההלבנה”.
כיום, ישנה חריגה מכמות החנקות שמוזרמות מהחוף הישראלי לצפון מפרץ אילת (כגון תמלחות שהן מי הפלט של תהליך ההתפלה ושל חקלאות ימית) ומופעלים לחצים להגדיל את החריגה. בהינתן העלייה הנצפית בטמפרטורות פני הים והתדירות הגבוהה והבלתי צפויה של גלי חום, כל חריגה בכמות החנקות מסכנת באופן ישיר את שוניות האלמוגים, מכיוון שהן מעלות בצורה ניכרת את ההסתברות לאירוע הלבנה חמור.
חשוב לציין שבמקרים רבים כאשר מערכות אקולוגיות ימיות נתונות לתנאים קיצוניים (כגון עומס חום וגורמי עקה מקומיים) ו”נדחפות” אל נקודה קריטית, התגובה עלולה להיות חריפה ופתאומית, כפי שקורה באזורי שונית רבים בעולם, ולאו דווקא התדרדרות ארוכה וליניארית. במקרים אלה, היכולת לחזור למצב ההתחלתי לרוב אינה קיימת, בייחוד לנוכח התנאים האקלימיים המשתנים שאינם בשליטתנו המידית, ועומס גורמי ההפרעה שלרוב גדל עם הזמן.
עד כה נראה שהלבנת האלמוגים שנצפתה באילת לא הגיעה למצב חמור, אולם מוקדם לקבוע מה יהיו תוצאותיה בטווח הארוך. ד”ר זבולוני אומר: “בהינתן החוסן הייחודי שיש לשוניות האלמוגים במפרץ אילת המקנה להן חשיבות מיוחדת בקנה מידה בין־לאומי, על מדינת ישראל מוטלת האחריות להפחית ככל שניתן גורמי הפרעה מקומיים ולשמור על איכות המים במפרץ אילת. מאמצי שימור מקומיים עשויים לשמר את החוסן הטבעי שיש לאלמוגי אילת לא רק כנכס לאומי, אלא גם כנכס בין־לאומי לנו ולדורות הבאים”.
-
לא הבנתי מהכתבה
הם יחזרו למצבם הקודם או ישארו כך לעולם
אולי הם כמו בני אדם מלבינים כשמזדקנים
-
איש השלגים הם לא יחזרו למצבם הקודם, אך אם הם ישארו במראה הנוכחי שלהם אז לפחות יהיה איזה רווח מבחינה ויזואלית. אבל המציאות היא שעל אלמוג מת תתחיל לגדול עם הזמן ירוקת, כך שהוא יאבד את כל יופיו הנוכחי.
-
ז'ק סימנתי לייק אבל חבל שאין פה לייק עצוב
-
פינקי אמר באת הפוסט על "הים החם" זוכרים ? תם- אבל לא נשלם:
ז'ק סימנתי לייק אבל חבל שאין פה לייק עצוב
מה כל כך עצוב?
איך נוגע אליך מצב האלמוגים בים סוף...
מבחינתי על כגון דא נאמר מעניין ת'סבתא... -
איש השלגים מענין ת'סבתא? העלבת את סבא סבבה...
חושב אולי לשנות את שמי ל''איש האלמוגים''. ככה אולי הם יקבלו כאן את כבודם הראוי.
-
איש השלגים לא יודע אבל משום מה מאוד מעניין אותי טבע ואכפת לי על מותם...
-
איש השלגים אמר באת הפוסט על "הים החם" זוכרים ? תם- אבל לא נשלם:
פינקי אמר באת הפוסט על "הים החם" זוכרים ? תם- אבל לא נשלם:
ז'ק סימנתי לייק אבל חבל שאין פה לייק עצוב
מה כל כך עצוב?
איך נוגע אליך מצב האלמוגים בים סוף...
מבחינתי על כגון דא נאמר מעניין ת'סבתא...מעניין איש השלגים, רק הלבן שיורד מלמעלה מעניין אותך ואילו הלבן בתוך המים לא מעניין אותך ? למה ה"לבן" בים מעניין רק ת'סבתא, כי יש לה כבר שערות לבנות כמו האלמוגים בים ?...
אז ידידי חביבי שמלאו לו לא מכבר כ"ח שנים, אם הייתי יודע שזה יחסך לאלמוגים, הייתי מממן לך כמתנת יום הולדת כרטיס כניסה למצפה התת ימי באילת, שם היית נוכח במו עיניך באחד מפלאי הבריאה מבחינת היופי.
אז הבה ונחזה באחד הדברים המופלאים בעולמו של הקב"ה- האלמוגים. מי אתם האלמוגים- סוג של צמחים ימיים? הם אולי נראים כך, אך לא ! מדובר בבעלי חיים ! הדבר המופלא הזה עם יופיו עוצר הנשימה אינו אלא מושבות של סוג של בעלי חיים. (אז אם תמצא באיזה מקום מתכון להכנת מאכל משובח מאלמוגים, כדאי לעשות קודם לכן שאלת רב אם בכלל מותר לאכול אלמוגים, כי מכיון שמדובר בסוג של בעלי חיים אז יתכן בהחלט שיש מיגבלות על אכילת אלמוגים, למרות שאיני מכיר מי שאוכל אלמוגים חוץ מבעלי חיים ימיים מסויימים...).
בתוך שוניות האלמוגים חיים לא פחות מ- 20% מהדגים בעולם, כאשר קיומם של האחרונים די תלוי בקיומם של שוניות האלמוגים. כך שלא רק ת'סבתא מעניין מצב האלמוגים, אלא גם 20% מהדגים בעולם מעניין אותם מצב האלמוגים.
ובכל מקרה, כאשר אנחנו רואים שמתרחשים בעולם תהליכים הגורמים לשיבוש מירקם החיים על פני כדור הארץ והכחדת כל מיני דברים שהבורא יתברך ברא בעולמו ושהתקיימו כאן שנים על גבי שנים, דבר זה אמור להדאיג אותנו במידה כזאת או אחרת, כי אחריתה מי ישורנו. ולדוגמא הנוגעת אלינו- מומחי בוטניקה מודאגים מאוד מתופעת ההתחממות העולמית, מכיון שהדבר מביא לפגיעה בסוגים מסויימים של צמחייה. אחד הדברים שההתחממות מסכנת אותו הוא ענף גידול האתרוגים, ועל כך בעז"ה בפוסט הבא.
אז ת'סבתא דוקא זה אולי פחות אמור לעניין, כי יתכן שאם וכאשר ח"ו תגיע הקטסטרופה בסופו של דבר הסבתא כבר לא תהיה כאן. אבל את בני התשחורת כמוך שיש להם עוד הרבה זמן לבלות כאן על פני כדור הארץ הדבר בהחלט אמור להדאיג ולעניין.
-
ז'ק בהחלט
תן דעתך שלא תחריב ותקלקל עולמי... -
אתרוג בסכנה: האם בעתיד אי אפשר יהיה לגדל אתרוגים בישראל ?
(מאת רעות אלון- אתר זוית)
האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים.
עליית הטמפרטורות העולמית מסכנת כיום את האתרוגים. וככל שהטמפרטורות בארץ ימשיכו לעלות, כך גם גדלים הסיכויים שלא יהיה אפשרי לגדל אותו בישראל.
גורלו העתידי של האתרוג הולך יד ביד עם גורלם של ההדרים האחרים. פירות ההדר שמוכרים לנו היום, כמו הלימון והתפוז, הם למעשה הכלאה טבעית או מלאכותית בין ארבעת האבות הקדמונים של זני עצי ההדר: האתרוג (או בשמו המדעי Citrus medica), המנדרינה (Citrus reticulata), הפומלו (Citrus maxima, שמכונה על ידי רבים "פומלה") והפאפדה (Citrus micrantha, פרי שמראהו דומה לזה של לימון בינוני וקליפתו דומה לקליפת האתרוג).
פירות אלה מצאו את דרכם לישראל הרבה אחרי האתרוג. ״ההדרים הנפוצים שאנחנו מכירים היום הגיעו לאגן הים התיכון ולישראל עם הפורטוגזים לפני כ-500 שנה, בתקופת גילוי הארצות", מסביר ד״ר ניר כרמי, החוקר האחראי על פיתוח זני הדר במכון וולקני. "לאחר כיבוש קונסטנטינופול על ידי העות'מאנים במאה ה-15 נסגרה דרך הבשמים, שהיוותה את נתיב הסחר בין אירופה למזרח – היה צורך למצוא נתיב סחר אחר, וכך נפתח הנתיב הימי״. לדבריו, באותם ימים רבים ממי שהפליגו בים חלו בצפדינה – מחלה קשה שנגרמת מחוסר בויטמין C. ״הפורטוגזים שהפליגו לאפריקה הבינו שיש משהו בפירות ההדר – מכיוון שאלו שאכלו מהם הבריאו מהמחלה, ועם ההבנה הזו הם החלו להפיץ את הפירות בדרכי המסחר״.חום והדר
כיום, פירות ההדר שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתפריט שלנו, ובהם האתרוג, עלולים להיות בסכנה. לפי חוקרים מספרד, עליית הטמפרטורה העולמית כתוצאה ממשבר האקלים משנה את תנאי הסביבה ומובילה לאירועי קיצון כמו שיטפונות, גלי חום ובצורות – שפוגעים בגידולי ההדרים ומסכנים את הישרדות הצמח.
במחקר הספרדי נמצא שטווח הטמפרטורות האופטימלי לגידול עצי הדר הוא בין 22-34 מעלות צלזיוס – אך בזמן גלי חום הטמפרטורה עלולה להיות גבוהה בהרבה. כך, במרוקו, שממנה אנחנו מייבאים כאמור אתרוגים רבים, נמדדו באוגוסט האחרון לא פחות מ-50 מעלות צלזיוס. רק במזל, גל החום לא פגע בגידולי ההדרים עקב תזמונו. ״פריחת ההדרים חלה בעונת האביב, בקיץ הם גדלים וקליפתם ירוקה ובחורף מתרחשת ההבשלה שלהם וקליפתם נעשית כתומה או צהובה״, אומר כרמי. ״אם יש גל חום בזמן הפריחה הוא יכול לגרום לפרחים לנשור, כך שאם הטמפרטורות ימשיכו לעלות וגלי החום יקדימו לאביב– תהיה סכנה רצינית״.
בנוסף, במקומות שמתחממים במהירות גבוהה יותר – כמו המזרח התיכון – שאיבת מים מוגברת מאקוויפרים (מאגרי מים תת-קרקעיים) בשל בצורת גורמת לחדירה גדולה של מי ים אליהם. עצי הדר הם גידול שדורש השקיה מרובה – וכשמשקים אותם בעזרת המים המלוחים יותר הדבר מוביל לעלייה במלחים בקרקע, דבר שפוגע בתנובת העצים.
טמפרטורות גבוהות ומחסור במים גורמים גם לעלייה ברמת החומציות של הפירות. בנוסף, יש להם גם השפעה על הרבייה והגדילה של פירות ההדר: הם מעכבים את הפריית הביציות שבצמח ומובילים לנשירה של חנטים (פרי "תינוק") – מה שגורם בהמשך לירידה בכמות הפירות.
כיום, פירות ההדר ובהם האתרוג עלולים להיות בסכנה.
בעיה אחרת, שעימה חקלאים צריכים להתמודד כבר עכשיו, היא שגלי החום הקשים בקיץ משפיעים על צבע הפירות– מה שמקשה על מכירתם. ״שבירת צבע ההדרים מירוק לכתום או צהוב תלויה בטמפרטורה ודורשת מנות קור״, מסביר כרמי. ״אצלנו, גלי החום גרמו לכך שההבשלה של הפרי מקדימה ומגיעה כשהוא עוד ירוק מבחוץ, כך שאין סנכרון בין ההבשלה הפנימית והצבע החיצוני– דבר שיכול להשפיע על היכולת למכור את הפירות״. לפי כרמי, את הפער הזה אפשר לפתור בעזרת גז אתילן, שמזרז את שינוי צבע הקליפה– אך מדובר בטיפול שלא עובד היטב עם כל זני ההדרים ושדורש זמן והשקעה כספית, כך שהוא לא בהכרח הפתרון האופטימלי.
לצד כל זאת, בעשורים האחרונים נרשמת בישראל מגמה מובהקת של נטישת גידולי הדרים עקב חוסר כדאיות כלכלית, ומעבר לגידולים אחרים (כמו אבוקדו). זאת במקביל לירידה הכללית במספר החקלאים ובהיקף החקלאות הישראלית.
ומה יהיה עם האתרוגים? לדברי כרמי מדובר בגידול רגיש מאוד למחלות, ולכן באופן כללי קשה לגדל אותו. אם מוסיפים לכך את עליית הטמפרטורות, לדברי כרמי, כנראה שבעתיד אי אפשר יהיה לגדל יותר את הפרי בישראל. במקום זאת גידוליו יעברו למדינות צפוניות יותר (תהליך שכבר מתחיל להתרחש – למשל עם כניסת גידולי ההדרים למדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית, שבה בעבר היה קר מכדי לגדלם). ״הבעיות שקיימות כרגע הן מינוריות יחסית ולא מהוות סכנה קיומית לפרי, אבל אנחנו כוססים ציפורניים, מכיוון שאם ההתחממות תחמיר וגלי החום יקדימו לזמן הפריחה תהיה סכנה אמיתית– וזה יכול לגמור את הענף בארץ״.
-
-
פינקי רק שידידנו ''איש השלגים'' לא יגיב לך ''מעניין ת'סבתא''.... (אא''כ הוא קונה אתרוג מרוקאי כפי שהתחלתי אני לעשות מאז השמיטה. מה לעשות- אחרי שטעמתי את הטעם של ''אתרוג ברסלב'ר'' בשמיטה אני מתקשה לקחת דבר אחר. מה זה ''אתרוג ברסלב'ר'' ? מרוקאי עם גארטעל...).
-
פינקי אמר באת הפוסט על "הים החם" זוכרים ? תם- אבל לא נשלם:
ז'ק בהחלט
תן דעתך שלא תחריב ותקלקל עולמי...כבר דיברנו על זה כאן לפני כמה חודשים
בכל מה שנוגע להתנהגותו של האדם הוא באמת צריך ליתן דעתו לא להחריב ולקלקל.
אך בעניין האלמוגים אין לי כאיש קטן שום דרך לעזור להם.
אין בידי לעשות שום דבר שימנע את הלבנתם.
אמנם הייתי מעדיף שמשאב הטבע הזה ימשיך ויהנה את אלו שבאים לצפות בו (לי אין תוכנית כזו כרגע,)
אבל אני לא מוטרד יותר מידי מהעדרותו
מה, אני צריך בכוח ללכת עצוב על דבר שאני לא עשיתי, שלא ראיתי בעבר, ושאף פעם אני לא ילך לראות?
מה אני יכול לעשות? לא מי יודע מה מטריד אותי
ואם קצת נחפור בזה יותר,
אפשר לומר שתגובתי הקיצונית משהו, הגיעה מכך ששמעתי כתבה על העניין והפריע לי לשמוע את עוצמת הצער והזעזוע העמוק בו היו שרויים הדוברים שם.
הבנתי שזה יכול להטריד , אבל מכאן ועד לפתוח סוכת אבלים ולשבת ולבכות כל היום, קצת מוגזם! לא?
משום מה זה מחבר אותי לכל הליברלים השמאלנים זובחי האדם אשר עגלים ישקו
שהדברים הבאמת חשובים בחיים מעניינים אותם כקליפת השום, ואת החסר והחלל שבחייהם הם מוצאים דרך למלאות על ידי קידוש כל מיני דברים מינוריים.
בכל אופן יכול להיות שקצת הגזמתי בביטוי מעניין ת'סבתא אני לא יכול להגיד שזה דבר ששווה כזו תגובה
וסליחה מכל מי שנפגע ובמיוחד מ ז'ק -
ז'ק אמר באת הפוסט על "הים החם" זוכרים ? תם- אבל לא נשלם:
פינקי רק שידידנו ''איש השלגים'' לא יגיב לך ''מעניין ת'סבתא''.... (אא''כ הוא קונה אתרוג מרוקאי כפי שהתחלתי אני לעשות מאז השמיטה. מה לעשות- אחרי שטעמתי את הטעם של ''אתרוג ברסלב'ר'' בשמיטה אני מתקשה לקחת דבר אחר. מה זה ''אתרוג ברסלב'ר'' ? מרוקאי עם גארטעל...).
אגב, עניין אותי לפי הכתבה שהבאת איך זה שמרוקו היא ארץ נהדרת לגידול אתרוגים?
האקלים שם חם, לא? -
איש השלגים נפגע ? מסכים עם כל מילה שלך. הכל כמובן נכתב בהומור, למרות שאני סבור שבאמת שהרס עולמו של הקב''ה צריך באיזה מקום לצער אותנו במידה כזאת או אחרת. ולזה מן הסתם התכוין גם פינקי, שמזה שהקב''ה מזהיר את האדם שלא יקלקל את עולמו, אנו רואים שרצון ה' הוא בתיקונו של עולם. אז גם במקום שקלקולו של עולם אינו בא ישירות כתוצאה ממעשינו, עדיין יש מקום להצטער על קלקולו של עולמו של הקב''ה.
-
ז'ק לא התכוונתי שאתה נפגעת במיוחד,
התכוונתי שאני מבקש סליחה ממך במיוחד
אני ועוד רבים כאן מאוד מכבדים אותך. -
איש השלגים אמר באת הפוסט על "הים החם" זוכרים ? תם- אבל לא נשלם:
אגב, עניין אותי לפי הכתבה שהבאת איך זה שמרוקו היא ארץ נהדרת לגידול אתרוגים?
האקלים שם חם, לא?כידוע אינני אגרונום, ועיקר הידע שלי בבוטניקה הוא בלצלם את עולם הצומח ולשתף אתכם בתמונות. אבל אני יכול לשער שאולי זה ענין של זנים שמתאימים למזג אוויר חם. או שאיזור הגידול של האתרוגים הוא באיזורים קרירים ולחים כמו הרי האטלס במרוקו. צריך לשאול את העוסקים בתחום.
