עדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12)
-
-
ז'ק אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
איש השלגים אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
מה זה? מישהו מכיר?
זה אמין?לא, זה אמין
מי זה? מה זה?
-
ז'ק אתה קשיש (יחסית) החברה הצעירים לא זוכרים מה/מי זה אידי אמין.
אידי אמין היה מנהיג "אוגנדה" בתחילה היה לו קשר מאוד אדוק עם הישראלים.
ואף מדינתו הייתה כאילו בסיס ישראלי במרכז יבשת אפריקה
לאחר מכן שינה את עורו ואף אירח את המטוס שנחטף והוטס ל"אנטבה" בירת אוגנדה.
ועל מבצע "אנטבה" כנראה גם הצעירים שמעו. -
איש השלגים אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
ז'ק אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
איש השלגים אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
מה זה? מישהו מכיר?
זה אמין?לא, זה אמין
מי זה? מה זה?
סליחה, שכחתי שיש לי פה עסק עם ינוקות שטרם נולדו בתקופה המדוברת. על ''מבצע אנטבה'' שמעת? ובכן, כל תושבי הארץ באותה תקופה זכו להכיר את שליט אוגנדה אידי אמין שלמדינתו נחטף המטוס. הוא אירח את הטרוריסטים ונתן להם להחזיק את בני הערובה בטרמינל של נמל התעופה באנטבה, משם הם חולצו במבצע הידוע שקיבל את השם ''מבצע יונתן'' על שם אחיו של ראש הממשלה יוני נתניהו שהיה מפקד המבצע ונהרג באותו מבצע.
מכיון שההפסקה שלי קצרה ואין לי זמן להאריך, הרי שני קישורים לפניך שם תמצא את כל הפרטים.
-
ז'ק
אוקיי אבל גם אתה לא זוכר את זה מזמן אמת מן הסתם בכל אופן זה היה לפני 50 שנה... -
אני רק מזכיר זה שרשור מודלים ולא דברים אחרים
עכשיו לדידן גפס צהריים מקצין את שבוע הבא. -
איש השלגים אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
ז'ק
אוקיי אבל גם אתה לא זוכר את זה מזמן אמת מן הסתם בכל אופן זה היה לפני 50 שנה.זוכר גם זוכר, וזה אחד מזכרונות הילדות היותר עוצמתיים שלי.
בין החטופים היתה משפחת גרוס, זוג ההורים עם אחד מהבנים. משפחת גרוס התגוררה ברח' שלומציון המלכה בת''א, כאשר בית המגורים של המשפחה היה צמוד לבית הספר ''מירון'', בו למדתי בילדותי. שניים מבני משפחת גרוס למדו בבית הספר, כאשר הבן החטוף היה בן כיתתי וישב בשולחן הסמוך אלי. כמובן שמרגע שנודע על החטיפה נהיה בית הספר כמרקחה, שהרי התברר שאחד מתלמידיו הוא בין החטופים, וגם אחיו ובנם של בני הזוג גרוס שנשאר בארץ הוא מתלמידי בית הספר. נקל לשער את הסערה הקשה שבה היה נתון בית הספר על תלמידיו. וכדי לסבר את האוזן נאמר, שמה שקורה היום עם החטופים מהבחינה הציבורית ותשומת הלב הוא כאפס וכאין לעומת מה שהיה אז בארץ בימים שלאחר החטיפה. כל הארץ היתה מרותקת לכל אמצעי תקשורת אפשרי במעקב אחר כל שביב של מידע ומתוך תחושה של חרדה קשה לגורל החטופים. כל ילד זב חוטם שעדיין לא ניגמל ידע לומר את השם ''אנטבה'' ו''אידי אמין'', כי במשך כמה ימים כל החיים בארץ סבבו אך ורק סביב זה. אז תתאר לעצמך מה היה המצב בבית הספר שבו למדו שניים מהילדים של החטופים, ואחד מהילדים היה בין החטופים. ולאחר המבצע והשחרור, החגיגות בבית הסוף ובבית הספר. ללא ספק בלתי נשכח.
-
עדכון ערב:
גרמני לא משהו
גפס בהתמתנות מעדכון צהריים אולי גם מעדכון בוקר. -
חיים 2 חבל על עדכונים לא יהיה שינוי לפני 17 במפות תרשום לעצמך אנחנו עדין בחסימה
-
הקנדי גם לא משהו.
-
ז'ק אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
איש השלגים אמר בעדכוני מודלים שבוע פרשת וישלח (7/12):
ז'ק
אוקיי אבל גם אתה לא זוכר את זה מזמן אמת מן הסתם בכל אופן זה היה לפני 50 שנה.זוכר גם זוכר, וזה אחד מזכרונות הילדות היותר עוצמתיים שלי.
בין החטופים היתה משפחת גרוס, זוג ההורים עם אחד מהבנים. משפחת גרוס התגוררה ברח' שלומציון המלכה בת''א, כאשר בית המגורים של המשפחה היה צמוד לבית הספר ''מירון'', בו למדתי בילדותי. שניים מבני משפחת גרוס למדו בבית הספר, כאשר הבן החטוף היה בן כיתתי וישב בשולחן הסמוך אלי. כמובן שמרגע שנודע על החטיפה נהיה בית הספר כמרקחה, שהרי התברר שאחד מתלמידיו הוא בין החטופים, וגם אחיו ובנם של בני הזוג גרוס שנשאר בארץ הוא מתלמידי בית הספר. נקל לשער את הסערה הקשה שבה היה נתון בית הספר על תלמידיו. וכדי לסבר את האוזן נאמר, שמה שקורה היום עם החטופים מהבחינה הציבורית ותשומת הלב הוא כאפס וכאין לעומת מה שהיה אז בארץ בימים שלאחר החטיפה. כל הארץ היתה מרותקת לכל אמצעי תקשורת אפשרי במעקב אחר כל שביב של מידע ומתוך תחושה של חרדה קשה לגורל החטופים. כל ילד זב חוטם שעדיין לא ניגמל ידע לומר את השם ''אנטבה'' ו''אידי אמין'', כי במשך כמה ימים כל החיים בארץ סבבו אך ורק סביב זה. אז תתאר לעצמך מה היה המצב בבית הספר שבו למדו שניים מהילדים של החטופים, ואחד מהילדים היה בין החטופים. ולאחר המבצע והשחרור, החגיגות בבית הסוף ובבית הספר. ללא ספק בלתי נשכח.
וואו. מפעים!
