חודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני)
-
היוצא בימי ניסן וראה אילנות מוציאין פרח, אומר: ''ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם''. (שו''ע או''ח סימן רכ''ו).
-
מדוע בניסן והאם דוקא בניסן
במשנ''ב (שם ס''ק א') כתב שמה שהשו''ע נקט לשון ''היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאים פרח'', אין הכוונה דוקא לחודש ניסן, אלא ה''ה בחודש אחר, ומה שנקט ''ניסן'' היינו משום שדרך הארצות החמות ללבלב האילנות בניסן.
השנה- בגלל תנאי מזג האוויר, רבות מן הפריחות הקדימו והתחילו כבר בחציו השני של חודש שבט ותחילת אדר. לדוגמא- פריחת מינים מסוימים של ההדרים שהינה אופיינית לחציו השני של אדר ולתחילת ניסן הקדימה כבר לסוף שבט, וכעת לקראת חודש ניסן כבר הרוב המכריע של הפרחים נשר כאשר נשארו רק פרחים בודדים. וכן הוא הדבר בעוד הרבה מיני אילנות. אז האם היינו יכולים לברך כבר בחודש אדר את ''ברכת האילנות'' לנוכח הפריחות הרחבות שהיו החודש? לפי דברי המשנ''ב שהזכרנו לעיל לכאורה כן.
אך לפי דברי המקובלים- זמנה של ברכה זו הוא דוקא בחודש ניסן, לא קודם לכן ולא לאחר מכן, וכן היא דעת כמה מן הפוסקים שכתבו שאם לא בירך בניסן יברך באייר בלי שם ומלכות. אך יש מן הפוסקים שכתבו שאף בחודש אייר מברכים בשם ובמלכות, אך לא נתבאר בדבריהם האם ה''ה למי שרוצה להקדים לברך כבר בחודש אדר, או שמא לכתחילה אין מקדימים את הברכה לפני חודש ניסן וכפי מינהג העולם.
ומ''מ כאשר יש מציאות של התאחרות הפריחה, וכגון במקומות הקרים, בודאי שלפי דברי הפוסקים אפשר לברך אפילו לכתחילה בשם ומלכות גם באייר או בסיון, כי כאמור מש''כ הגמ' ובפוסקים לשון ''ימי ניסן'' הוא כפי הרגיל בארץ ישראל ושאר מקומות החמים הדומים לה שאז זה הזמן הרגיל לפריחת האילנות. אבל בארצות שדרך הפריחה להתאחר בהם, בודאי שזמן הברכה לכתחילה הוא גם בחודשים שלאחר ניסן. (אך יש לעיין אם כן הוא הדבר גם לפי דברי המקובלים, או שמא לפי דברי המקובלים נוהגת ברכה זו לתיקון זה של ברכת האילנות דוקא בניסן, ואם לא בירכו בניסן בגלל שעדיין לא ליבלבו האילנות שוב לא יברכו בשאר חודשים).
-
אופן הראייה של האילנות המלבלבים
יש שכתבו שצריך שהפריחה שעליה מברכים תיראה היטב בראייה ברורה. וראייה דרך חלון או משקפיים ואפילו משקפי שמש,- כל שרואה את הפריחה באופן ברור שפיר דמי. וגם בלילה- אם רואה את הפריחה היטב יכול לברך.
ויכול לברך בתוך כדי דיבור של הראייה למרות שבשעת הברכה כבר אינו רואה את הפריחה.
-
באופן שראה אילנות פורחים ולא בירך, האם יכול לברך לאחר מכן כשיראה שוב אילנות פורחים
נחלקו הפוסקים אם ברכת האילנות היא כשאר ברכות הראייה שהדין הוא שאם ראה ולא בירך שוב אינו חוזר ומברך, או שמא יכול לברך אף אם לא בירך בפעם הראשונה כשראה. ולכן טוב שכל זמן שלא בירך שלא להתבונן היטב באילנות כדי שלא להיכנס לספק אם יוכל לברך אח''כ כשיראה.
-
כמות האילנות עליה יש לברך
הרבה מן הפוסקים נקטו שצריך שיהיו לכל הפחות שני אילנות מאכל מלבלבים, ואין צריך שיהיו משני מינים דוקא, אלא אפשר שיהיו שניהם ממין אחד. אבל יש ענין גדול לברך במקום שיש בו ריבוי אילנות. ויש שכתבו שאם אין אפשרות לברך על שני אילנות יכול לברך גם על אילן פורח אחד.
-
מקום האילנות עליהם מברכים
כתבו הפוסקים שמעיקר הדין יכול לברך גם על אילנות הפורחים בחצירו. אך לפי דברי המקובלים מקום הברכה הוא דוקא מחוץ לעיר.
-
על איזה סוג אילנות מברכים, ומה הדין אם בירך על אילנות סרק
ברכת האילנות ניתקנה על פריחת אילנות מאכל שעתידים לצאת מאותם פרחים פירות שאפשר יהיה להנות מהם. ולכן על פריחת עצי סרק שלא עושים פירות אין מברכים, תהיה הפריחה יפה כמה שתהיה.
ומ''מ יש שכתבו שאם בירך ברכת האילנות על פריחת אילנות סרק, שוב אינו חוזר ומברך ברכת האילנות כשרואה פריחה של אילנות מאכל.
ויש מי שסובר שאף על פריחת אילנות סרק אפשר לברך (דעת יחיד).
ועל פריחת פירות, מברכים גם על סוגי פריחה שאינם בולטים כ''כ, כגון פריחת הגפן והזית שהתפרחת שלהם קטנה בגודלה ואינה ניכרת לעין אלא במבט מקרוב.
פריחה בזיתים
פריחה בגפניםועל פריחת ירקות אין מברכים, למרות שמאותה פריחה עתיד לצאת פרי. וכללו של דבר- כל דבר שברכתו ''בורא פרי העץ'' אפשר לברך על פריחתו את ברכת האילנות, ומה שברכתו ''בורא פרי האדמה'' אין מברכים עליו את ברכת האילנות.
ואילנות מאכל הגדלים בעציצים או בחממות או במצעים מנותקים, מכיון שברכתם היא ''בורא פרי העץ'' ממילא אפשר לברך עליהם את ברכת האילנות.
-
הזמן הראוי לברכה- והאם אפשר לברך בשבת וביו''ט
כפי שהבאנו בתחילת הדברים, יש מחלוקת הפוסקים האם אפשר לברך אף קודם ניסן או לאחר ניסן, ולפי דברי המקובלים הברכה היא בחודש ניסן דוקא. וכתבו הפוסקים שבהגיע ניסן יש למהר לברך את הברכה, שזריזין מקדימים למצוות.
ולברך בלילה- באופן שרואה היטב את הפריחה יכול לברך גם בלילה.
ולענין לברך בשבת וביו''ט נחלקו הפוסקים, שיש שכתבו להימנע מלברך בשבת ויו"ט משום החשש שמא יבוא להריח ולתלוש, ויש שכתבו שע''פ הקבלה אנו מבררים את הניצוצות ע''י הברכה, וא''כ יש בזה גם משום בורר. ועוד שלפי דעת המקובלים שיש לצאת מחוץ לעיר כדי לברך, יש לחוש שיבואו לידי איסור תחומין. אבל אחרים כתבו לדחות את כל הטעמים הנ''ל, ולשיטתם מברכים אף בשבת ויו''ט. אך המנהג הרווח הוא שלא לברך בשבת וביו''ט.
-
פוסט זה נמחק! -
ברכה על אילנות ערלה או על אילנות מורכבים או על אילנות שניטעו באיסור
-
הרכבה- על אילן שנעשתה בו הרכבה אסורה, הסכמת הפוסקים שאין לברך עליו ברכת האילנות, וזאת אע''פ שפירותיו מותרים באכילה.
ומ''מ כל זה בעץ שהוא מורכב בודאי. אבל בספק מורכב אפשר לברך. וכן בעץ שלא נעשתה הרכבה בגופו, אלא הוא מגרעין של מין מורכב אפשר לברך עליו. -
ערלה- מחלוקת הפוסקים אם אפשר לברך ברכת האילנות על פריחה של עץ ערלה, או שמא כיון שפירותיו אסורים באכילה אין לברך עליו.
-
ניטע באיסור- אם האילן ניטע באיסור כגון שנטעו אותו בשנת השמיטה או בשבת, אין מברכים עליו.
-
-
האם נשים חייבות בברכת האילנות
ראשית- צריך לדעת שהסכמת הפוסקים היא שברכת האילנות אינה חשובה כמי שהזמן גרמה, ואפילו לשיטת הפוסקים והמקובלים שזמנה הוא דוקא בחודש ניסן. ולכן מצד ''הזמן גרמה'' אין סיבה לפטור נשים מהברכה. ולכן יש מי שסובר שנשים חייבות בה כמו גברים. ויש שסוברים שהברכה אינה חובה לנשים אלא רשות.
ויש שכתבו שאין חובת השתדלות לנשים בברכה זו: (א) משום ''כל כבודה בת מלך פנימה''. (ב) לפי המקובלים ענין ברכה זו הוא תיקוני נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ולכן אין לנשים חובת הידור להשתדל בכך. ומ''מ הדבר מוסכם שאם נזדמן לה לראות אילנות מלבלבים תברך. -
אופן אמירת ברכת האילנות ע''פ דעת המקובלים
- דוקא בחודש ניסן.
- הברכה על אילנות מחוץ לעיר דוקא.
- יברך במקום שיש בו ריבוי אילנות מלבלבים, ולכל הפחות שני אילנות.
- יברך במנין אנשים.
- קודם הברכה יאמר ''לשם יחוד'' וכו' ''ויהי נועם'' וכו'.
- יברך בקול רם ובכוונה גדולה.
- לאחר הברכה יתן ג' פרוטות לצדקה למילוי נשמות ישראל ולתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים ויבקש עליהם רחמים, ויאמר ''שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון'' וכו', או''א מלך רחמן רחם עלינו וכו', פתח אליהו וכו', רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו', קדיש דרבנן.
-
ז'ק
חודש טוב ושבוע טוב
יישר כח גדול על הפירוט הנרחב עשית עבודה יפהפיה ומרובת תועלת
שאלה האם אפשר לברך על התמונות היפות שהבאת לנו כאן באתר? יש שם פריחות מדהימות. -
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ברכה על אילנות ערלה או על אילנות מורכבים או על אילנות שניטעו באיסור
-
הרכבה- על אילן שנעשתה בו הרכבה אסורה, הסכמת הפוסקים שאין לברך עליו ברכת האילנות, וזאת אע''פ שפירותיו מותרים באכילה.
ומ''מ כל זה בעץ שהוא מורכב בודאי. אבל בספק מורכב אפשר לברך. וכן בעץ שלא נעשתה הרכבה בגופו, אלא הוא מגרעין של מין מורכב אפשר לברך עליו. -
ערלה- מחלוקת הפוסקים אם אפשר לברך ברכת האילנות על פריחה של עץ ערלה, או שמא כיון שפירותיו אסורים באכילה אין לברך עליו.
-
ניטע באיסור- אם האילן ניטע באיסור כגון שנטעו אותו בשנת השמיטה, אין מברכים עליו.
כהמשך לדברים שאמרת
מה שידוע לי שכל פירות ההדר היום אינם ספק, אלא ודאי מורכבים ולכן אין לברך עליהם (זה מצוי מאוד תפוזים ולימונים וכו' ובעיני ראיתי הרבה פעמים שאנשים מברכים עליהם מחוסר ידע. ואגב, זה גם בעיה גדולה למי שקונה במשתלות יחור של עצי הדר שידע שהוא זורע כלאים)
פירות שודאי נקיים מהרכבה הם - פירות שבעת המינים - רימון (שפורח היום מאוד יפה) תאנה (נראה לי שזה לא זמן הפריחה שלה) זית (בדרך כלל היא מתחילה לפרוח בסוף ניסן תחילת אייר, השנה איני יודע מה קורה עם הזיתים.)
כמו כן שמעתי שאפרסק אינו מורכב וכן עוד כמה פירות שאיני זוכר מהם. -
-
פוסט זה נמחק! -
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
חודש טוב ושבוע טוב
יישר כח גדול על הפירוט הנרחב עשית עבודה יפהפיה ומרובת תועלת
שאלה האם אפשר לברך על התמונות היפות שהבאת לנו כאן באתר? יש שם פריחות מדהימות.תתפלא- לפי דעה מסויימת יתכן שכן, ולפי אותה דעה יתכן שגם סומא שלא רואה יכול לברך את הברכה ע''פ ידיעה שהאילנות פורחים. מחר בל''נ אפרט יותר בזה ובשאר הנושאים שהוזכרו כאן.
-
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
אופן אמירת ברכת האילנות ע''פ דעת המקובלים
- דוקא בחודש ניסן.
- הברכה על אילנות מחוץ לעיר דוקא.
- יברך במקום שיש בו ריבוי אילנות מלבלבים, ולכל הפחות שני אילנות.
- יברך במנין אנשים.
- קודם הברכה יאמר ''לשם יחוד'' וכו' ''ויהי נועם'' וכו'.
- יברך בקול רם ובכוונה גדולה.
- לאחר הברכה יתן ג' פרוטות לצדקה למילוי נשמות ישראל ולתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים ויבקש עליהם רחמים, ויאמר ''שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון'' וכו', או''א מלך רחמן רחם עלינו וכו', פתח אליהו וכו', רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו', קדיש דרבנן.
לא יאומן!
הליטאי שלנו הקר, המחושב, השקול, וכו' וכו'
הולך עם המקובלים אבל עד הסוף....
שתי הסברים או שיש לך נשמה חסידית (מה שפחות נראה לפי הפסימיות הקיצונית הידועה שלך, הגם שהתמונות בבינה דיי רואים אותך כחסיד)
או שהגיל עושה משהו.... -
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
אופן אמירת ברכת האילנות ע''פ דעת המקובלים
- דוקא בחודש ניסן.
- הברכה על אילנות מחוץ לעיר דוקא.
- יברך במקום שיש בו ריבוי אילנות מלבלבים, ולכל הפחות שני אילנות.
- יברך במנין אנשים.
- קודם הברכה יאמר ''לשם יחוד'' וכו' ''ויהי נועם'' וכו'.
- יברך בקול רם ובכוונה גדולה.
- לאחר הברכה יתן ג' פרוטות לצדקה למילוי נשמות ישראל ולתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים ויבקש עליהם רחמים, ויאמר ''שיר המעלות בשוב ה' שיבת ציון'' וכו', או''א מלך רחמן רחם עלינו וכו', פתח אליהו וכו', רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו', קדיש דרבנן.
לא יאומן!
הליטאי שלנו הקר, המחושב, השקול, וכו' וכו'
הולך עם המקובלים אבל עד הסוף....
שתי הסברים או שיש לך נשמה חסידית (מה שפחות נראה לפי הפסימיות הקיצונית הידועה שלך, הגם שהתמונות בבינה דיי רואים אותך כחסיד)
או שהגיל עושה משהו....יש לי נשמה ספרדית.
-
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר. -
הועבר מ פורום מזג האוויר אקלימוס ע"י
גשם עד בלי די
-
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר.לא לעיר אחרת אלא מחוץ לעיר דוקא, בין העיר שלו ובין עיר אחרת. בתוך עיר אחרת זה כמו בתוך העיר שלו, כי הענין ע''פ המקובלים לצאת מחוץ לעיר הוא משום שהברכה באה לתקן נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ומחוץ לעיר מצויות הנשמות המשוטטות.
