ישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי)
-
ז'ק סוף סוף הצלחתי לתת לך יותר מלייק אחד על הפוסטים המרתקים
אולי תשלח תמיד כפול? -
פוסט זה נמחק! -
פוסט זה נמחק! -
פינקי אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):
ז'ק סוף סוף הצלחתי לתת לך יותר מלייק אחד על הפוסטים המרתקים
אולי תשלח תמיד כפול?לא שלחתי כפול, אלא עקב החסימה בנטפרי נאלצתי ללחוץ כמה פעמים על ''שלח'' כאשר בכל פעם אני מקבל תשובה באנגלית ''חסום ע''י נטפרי''. לא ידעתי שבפועל ההודעות נשלחו.
-
ז'ק אדרבה ואדרבה
-
ז'ק אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):
תשובה לשאלה ג'-|
(ב) הערוך השולחן (או''ח רכ''ו, א') כתב שהברכה לה' היא על ההנאות שמגיעות לאדם על אף שהן לא נצרכות לו. האדם מברך על הנאות שאינן הכרחיות כמו פירות האילנות שנועדו רק ליהנות בהן בני אדם (משא''כ הירקות שחשובים כדבר הכרחי, שהרי אמרו בעירובין נ"ה ע"ב שעיר שאין בה ירק אין ת"ח רשאי לדור בה).רש"י מסביר אין תלמיד חכם כו' לפי שהירק טוב למאכל ונלקח בזול ויכול לעסוק בתורה. השאלה מה נקרא ירק? רק העשבים כמו חסה פטרוזליה שמיר וכד'? או גם מה שאנחנו קוראים להם ירקות, כמו מלפפון עגבניה פלפל וכד'?
ואולי הרש"י הוא רמז לתשובה על השאלה אם צריך לבטל מלימודו עבור ברכת האילנות...??? -
תשובה לשאלה ד'
הנה הסכמת כמעט כלל הפוסקים היא שברכת האילנות אינה אלא אך ורק על אילני פרי ולא על אילני סרק, שהרי הברכה עיקרה הוא על הטוב וההנאה שיגיעו לאדם מהאילנות בכך שעתידים לתת פרים, וזה שאנו מסיימים "להנות בהם בני אדם". וזה ג"כ הטעם לברך עליהם בשעת הפריחה, כי אז ניכר שהם עתידים להוציא פירות. (ערוך השולחן או"ח סימן רכ"ו).
אבל האשל אברהם (בוטשאטש) סימן רכ"ו כתב להסתפק שמא אפשר לברך גם על אילני סרק. והיעב"ץ בספר מור וקציעה (סימן רכ"ה) כתב שיש לברך גם על אילנות סרק מלבלבין.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ו סימן נ"ג) נשאל על מי שבירך על אילן סרק האם צריך לחזור ולברך, כי הברכה היא דוקא על אילני מאכל, או שמא יש לחוש לדעת המור וקציעה שגם על אילני סרק אפשר לברך. כתב השבט הלוי שלא יחזור לברך, ולא בגלל ספק ברכה, אלא שברכה זו ברכת שבח על בריות טובות ואילנות טובות- מאכל וסרק, וכיון שנתן הודאה עליהם לא צריך לברך עוד. ועוד-שגם יש להסתפק שמא אפשר לברך על סמך ידיעה אף בלא ראייה ממש, וא"כ גם על הצד הזה אפשר שנפטר בברכה שבירך מחמת הידיעה.
ולכן נאמר להרשל שלאחר שבירך על אילני סרק לא יחזור ויברך. (וכן כתב גם בספר הלכה ברורה חלק י"א סימן רכ"ו סעיף ט', וכן בספר ילקוט יוסף פסח ח"א הלכות ברכת האילנות סעיף ז').
ומ"מ ראוי שהרשל יחפש מישהו שעדיין לא בירך את ברכת האילנות ויבקש ממנו לכוין בברכתו להוציא גם אותו.
-
ז'ק
על הרעמים שנשמעים פה מעזה צריך לברך? -
פינקי אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):
ז'ק
על הרעמים שנשמעים פה מעזה צריך לברך?על שמועות טובות מברך ''הטוב והמטיב''
-
שאלה ט'
הגברת פורטונה אלמקייס (אשתו של ג'וג'ו אלמקייס מהשאלה הקודמת) שמעה מבעלה על חשיבות ברכת האילנות. בעוד בעלה עסוק במשך כל ימות השבוע בכל שעות היממה בלמכור גרוטאות שנקראות ''מכוניות'' בבוטיק האוטו, ולא מוצא זמן פנוי לברך את ברכת האילנות, לאשתו פורטונה יש זמן פנוי בשפע. וכך מוצאת פורטונה את עצמה מרימה טלפון למחותנת שלה מרת שרה באסה קופרשטיין, ושואלת אותה מה דעתה על הרעיון שהן תיפגשנה, ומרת שרה באסה תיקח אותה לברך את ברכת האילנות. מרת שרה באסה עונה לה שצריך לראות האם נשים חייבות או רשאיות בכלל לברך את ברכת האילנות.
התוכלו לענות לשתי הגברות הנכבדות מה הדין ?