"בחג נידונין על המים" (תוכן תורני)

[ז'ק]

ביו"ט הראשון של סוכות קראנו בהפטרה (זכריה י"ד, ט"ז- י"ז): "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָים, וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַים לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם". ופירש רש"י (וכן שאר המפרשים), וז"ל: ולא עליהם יהיה הגשם- גשמים ממש להצמיח פירות ארצם. ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים? לפי שמצוות החג על הגשמים הם- ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים, על שהחג זמן גשמי שנה הוא. ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם, כך למדתי בתוספתא דסוכה, עכ"ל רש"י. (ומה שהביא רש"י ראיה מהתוספתא, שהנה בתוספתא סוכה פ"ג ה"ז מובא: א"ר עקיבא וכו' הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים, ואומר "וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַים לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם". מוכח מהתוספתא שאותו גשם שעליו דיבר הנביא זכריה הוא גשם ממש, ומכיון שבחג הסוכות נידונים על המים, לכן לעת"ל מי שלא יעלה לירושלים לחוג את חג הסוכות לא יזכה לירידת גשמים).

אז אנחנו כעת ממש בימים הגורליים שיקבעו מה יהיה בשנה הקרובה מבחינת הגשמים. וכפי שכבר הארכנו בפוסט אחר לפני כשנתיים, יש כמה דעות בענין זה של מתי הוא הזמן שבו נידונים על הגשמים: (א) דעת הברייתא בר"ה י"ז ע"ב שנידונים ונחתמים על הגשמים בראש השנה. (ב) דעת רבי ישמעאל היא שנידונים (וכן נחתמים) על הגשמים בחג הסוכות. (ודעת הבבלי היא שכן היא דעת המשנה). (ג) דעת רבי יהודה שבראש השנה נידונים על המים, וגזר הדין (חתימה) היא בחג הסוכות. (ודעת הירושלמי היא שכן היא דעת המשנה). [לחץ כאן למעבר לפוסט]. אז עלינו לדעת שהכל תלוי בנו ובעבודת הימים הללו שאנחנו נמצאים בעיצומם, ואם כי שבעוונותינו ניסוך המים בטל בגלל חורבן בית המקדש, אבל עדיין נטילת ארבעת המינים וכן מנהג ההושענות וזכר לשמחת בית השואבה שאנחנו נוהגים בהם קיימים, וכמובן התפילות על הגשמים שאנחנו מתפללים ונתפלל ובמיוחד ביום הושענא רבה.

שמא תאמרו- הרי אנחנו לקראת שנת סופר אל ניניו, וגם כל המודלים העונתיים מאוחדים בדעה שאנחנו לפני סתיו וחורף גשומים במיוחד, אז מדוע להתאמץ ולהילחץ כ"כ, וחוץ מזה- היום כאשר מתפילים מי ים לצורך שתיה והשקייה, וכידוע שמי ים יש לנו ללא הגבלה, א"כ ירידת הגשם היום היא יותר סוג של תחביב לחובבי מזג האויר בפורומים השונים שיש להם תחביב לספור מילימטרים, ופחות דבר קריטי למשק המים ולחקלאות שמצליחים ושיצליחו להתקיים גם בלעדיו. אז מי שחושב כך עליו לדעת שיש לו שיבוש ועיוות מחשבתי קשה מכמה בחינות, דבר ראשון- למרות שבדרך הטבע סופר אל ניניו אמור להשפיע עלינו בצורת ריבוי משקעים, ולמרות שהמודלים מאוחדים בדעה שזה באמת מה שעתיד לקרות, אנו כאנשים מאמינים יודעים שבסופו של דבר הכל יהיה כפי שיגזר מלמעלה, ואם חלילה לא יגזר לטובה, אז לא יעזרו סופר ומגה אל ניניו, וכבר היו דברים מעולם. דבר שני- מי שסבור שבמציאות של היום ירידת הגשם היא יותר סוג של עיסוק חביב למשוגעי מזג האויר ופחות דבר קריטי למשק המים ולחקלאות טעות ענקית בידו, והקיץ האחרון הוכיח לנו את זה בענק. אצות ים זעירות (ציאנובקטריה) התפשטו מהדלתא של הנילוס לים התיכון ומשם לחופי הארץ, כאן הן התרבו במהירות וגרמו לסתימת מערך הסינון של מפעלי התפלת המים, מה שהביא להשבתתם- מי באופן מלא ומי באופן חלקי, ובעקבות זה גם לשיבושים בהספקת המים לשתייה וחקלאות. פתאום גילינו שמפלס הכנרת הוא לא רק עיסוק חביב למהמרי פורום אקלימוס המשועממים, אלא דבר קריטי למשק המים, כי בגלל המחסור נאלצו לחזור לשאיבת מים מוגברת מהכנרת שנמצאת הרבה מתחת לקו האדום התחתון, דבר שהגביר עוד יותר את קצב הירידה. ופתאום ניזכרנו שוב במי התהום. וגם אסור לשכוח שבמצב הבטחוני המורכב שאנחנו נימצאים בו, וכן במציאות של סכנה ממתקפות סייבר, מערך ההתפלה נימצא תמיד ברמה של סיכון להיפגע חס ושלום, אם פגיעה פיזית ואם פגיעת סייבר, ואז מה? נצטרך לחזור להתבסס בעיקר על מקורות המים הישנים כגון הכנרת ומי התהום, אך בלי כמות מספיקה של גשם אלו לא יוכלו לספק את כל הנצרך. וגם מבחינת החקלאות, גם אם נוכל להבטיח שמים מותפלים יהיו זמינים לצורך השקייה בכל עת, עדיין אסור לשכוח את העלויות הכרוכות בכך וממילא ביוקר הנגרם בעיקבות זה. ולכן הנושא הזה של ירידת גשמים בכמות מרובה הוא קריטי גם היום.

(ובהקשר לזה ראוי להזכיר את מה שקראנו בהפטרת יו"ט הראשון של סוכות. "וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת". ופירשו המפרשים- שהנה המצריים יכולים לומר- מה איכפת לנו אם לא ירדו לנו גשמים, והרי אנחנו לא תלויים בגשם כי אנחנו שותים ומשקים את השדות ע"י מי הנילוס שזמינים לנו תמיד, וא"כ גם אם לא נחוג את חג הסוכות ובגלל זה לא ירד לנו גשם לא איכפת לנו מזה, כי בין כך אנחנו לא תלויים בגשם. ואומר הנביא שאז ה' יביא עליהם מגפה במקום עצירת גשמים. ומהי אותה מגיפה- שתהיה גם להם בצורת ורעב בגלל שהנילוס לא יעלה בשביל להשקות את השדות. לא דומה להחריד למציאות של היום של אלה שמסתמכים על מי ההתפלה ? אז בן אדם- מה לך נרדם- קום קרא אל אלוקיך שיתן לנו גשם בשפע לברכה, ובמיוחד בימים הקדושים הללו שהם הזמן שבו אנו נידונים על המים).

דבר נוסף שצריך לזכור, שכמות מרובה של גשמים בסיכום העונה היא לא סוף פסוק, כי כידוע צריך שהגשם ירד לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון. ולכן גם אם נניח שבגלל תופעת סופר אל ניניו כבר מעכשיו מובטח לנו חורף עם כמויות גשם של 150% ויותר מהממוצע, עדיין צריך המון תפילות שהגשם ירד בתפזורת ובתיזמון ובמקומות הראויים כפי שצריך. זוכרים את שנת הבצורת הקשה לפני שנתיים? אז היו מקומות שלשם שינוי כן הגיעו לממוצע העונתי ואף יותר כגון איזור זכרון יעקב. אבל איך הם הגיעו לזה ? בכמה אירועים בודדים של גשם מטורף, כאשר במקרה אחד ירדו יותר מ- 200 מ"מ גשם בפרק זמן של כשעתיים, ועוד כמה אירועים של עשרות מ"מ בכל אחד. אם מסכמים את פרק הזמן שבו ירדה כמעט כל הכמות לאורך העונה, אז מדובר במשהו שלא מגיע ליממה (פחות מ- 24 שעות במצטבר). אז מצד אחד קיבלנו את כמות הגשם השנתית ואף יותר, אך במציאות? כל הגשם הזה היה רק נזק אחד גדול בגלל העוצמות המטורפות שלו שירדו בתוך פרקי זמן קצרים יחסית. אז צריך המון תפילות שהשנה הגשומה שאנחנו מאמינים שאנחנו עומדים בפתחה תהיה לברכה ולא לקללה חלילה. [[לחץ כאן למעבר לפוסט בנושא "האם הברכה בירידת הגשמים תלויה בכמות הגשם שתרד"].]

ואל נשכח- שחלק מקיום מצות ארבעת המינים הם גם הנענועים. וכידוע שנטילת ארבעת המינים עניינה הוא לרצות על הגשמים שירדו, וענין הנענועים הוא לעצור רוחות רעות וטללים רעים. וזה בא לומר- שגם אם בזכות קיום מצוות נטילת ארבעת המינים נזכה לירידת גשמים, עדיין אנחנו צריכים שזה יהיה בחסד וברחמים, ללא רוחות רעות וללא טללים רעים, דהיינו ללא נזקים נילווים, אלא גשמי ברכה ונדבה לחיים ושלום כשנים הטובות לברכה.

גמר חתימת גשמים טובה !