ז'ק תותח!!!! הצלחת לשמח עוד כמה אנשים מהפורום שקרא שמו בישראל "אקלימוס". כושר כתיבה מדהים!! אולי תועיל בטובך לכתוב עוד "מגילות וספרים" בפרט אחרי אירועים משמעותיים כמו מערכת שלגים קלאסית שבעזרת ה" תהיה עוד החורף.

ז'ק אני מניח שרוב האנשים כן מבינים ויבינו את סגנון הכתיבה כי הם כבר ראו את השיח שהיה פה כמו שאמרת. ומי שלא מבין לא חייב לקרוא! ואני מניח שגם אין לו זכות כל כך לצאת נגדך כי לא הבין בדיוק מה התכוונת…
אז יאללה למה אתה מחכה? כבר ממש סיקרנת.

נידון ה'- האם התאריכים לתחילת התענית על הגשמים הם תאריכים קבועים, או שמא הם נתונים לשינוי

כפי שכתבנו- הרי המציאות היא שיש שינוי בין השנים ביחס לזמן שבו חלים י"ז במרחשוון ור"ח בכסלו, שבעוד שבשנה שלאחר שנה מעוברת יחול י"ז במרחשוון בחציו השני של חודש נובמבר, ור"ח כסלו יחול בתחילת דצמבר, בשנה מעוברת יחול י"ז במרחשוון ממש בתחילת נובמבר, ור"ח כסלו באמצע נובמבר. ומכיון שהגשמים תלויים בשנת החמה, נמצא שיש כאן הבדל גדול בין שנה מעוברת לשנה שלאחריה. (לדוגמא- בשנה שעברה 17 בנובמבר היה בד' כסלו, שזה כבר אחרי התאריך השני של התענית על הגשמים (ר"ח כסלו), ואילו השנה הוא חל בט"ז במרחשוון שזה עוד לפני התאריך הראשון של התענית על הגשמים).

אז האם התאריכים שנזכרו במשנה הם קבועים, או שמא הדבר נתון לשינוי? מצינו בדבר שתי דעות. יש שכתבו שהתאריכים הנ"ל הינם קבועים ואינם משתנים משנה לשנה. (דברי יוסף סימן מ"ה, ספר שולחן מלכים, שו”ת שואל ונשאל חלק ז' סימן נ'). אך יש שכתבו שבשנה מעוברת יש לאחר את זמן התעניות. (שו"ת בני בנימין, שו"ת הלק"ט ח"א סימן צ').

איזה נושא כיפי להדיין עליו 😁
תמיד נחמד לראות עוד אנשים שמשוגעים על חורף גשם וסערות כמוני
(ולא כמו רוב האנשים שלא מבינים אותך מה מעניין במודלים סינופטיקה וכו'
וכמובן שלא מבינים מה כ"כ מרגש בגשם וק”ו בשלג...)

זה סימן טוב בעזרת השם התברך

ז'ק 2 אמר בבלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...:

ז'ק 2 אמר בבלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...:

זלמן יש לי תגובה מיוחדת בשבילך שקשורה לחג הסוכות, ועל כך בהמשך.

זלמן יקירי, הריני מקיים את הבטחתי. בגמרא במסכת שבת דף קל"ג ע"ב מובא: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"- הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת, עֲשֵׂה לְפָנָיו סוּכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה וכו'.

התוכל לנחש איזה קשר יש בין המימרא הנ''ל לבינך ?

אם אתה לא תנחש או מישהו אחר לא ינחש אז אני אכתוב את התשובה בהמשך.

זה אלי ואנוהו1.jpg

אני לא יודע לאן זלמן יקירינו נעלם, אבל למי שהסתקרן מה הקשר בין המימרא (וחג הסוכות) לבין זלמן , הרי התשובה: אחד מהדברים המרכזיים שיש במצוות חג הסוכות זה הענין של ''זה אלי ואנוהו'' וכדברי הגמרא במסכת שבת. (גם דברים כמו אגידת הלולב הם מטעם זה של ''זה אלי ואנוהו'').

אז כאן הוא הקשר לזלמן. זלמן בגימטריא- 127, ''זה אלי ואנוהו'' בגימטריא- 127.

ובסופו של יום- שפך הירקון לים באיזור רידינג

img_20241021_200402_optimized_2400x1350_optimized.jpg img_20241021_200243_optimized.jpg img_20241021_200324_optimized.jpg

ידידי המלומד, לא זכיתי לרדת לשרשי ההבדל בין "קללה" ל"רע", הם מילים נרדפות לענ"ד, ואף מה שכתבתם שזה מלמד על מצב נתון וכו', אותו מצב נתון הוא עצמו הוא עניין דין (שהרי לרחמים אין סוף, ולכך נצרכת ג"כ מידת הדין - כך שמעתי פעם בשם הגר"א) שתוצאותיו - ה"י.
בכל מקרה נראה שהשנה אין צורך ב"סימן קללה" באשר המצב המלחמתי נמשך כבר שנה על כל ההשלכות הנוראיות שלו זה הקללה בעצמה.

והיכן היה המקום שבו היו משיאין משואות בצפת ?

כתב ר"ש סיריליאו שביעית פ"ו ה"א: קצרא דגלילא- נראה דזו צפת, שיש בה מגדל גדול ובלשון ערבי קרוי הבירה אל קצר ובירושלמי דר"ה מוכח דמשואות היה להן במגדל צפת וא"כ נראה שכבשוהו וכן הקבלה כאן.

והיכן הוא אותו מגדל גדול "מגדל צפת" שבו היו משיאין משואות ? אולי “המצודה" ? לא יודע. אך לפי הפירושים שהבאנו לעיל לענין המשואות אולי נוכל לבחון את הדבר.

לפירוש הגרח"ק- הדלקת המשואות בצפת היתה בכדי להודיע לבי"ד שהיו יושבים בטבריה שהשלוחים הגיעו לצפת והודיעום שנתקדש החודש. ולפירוש זה יתכן בהחלט ש"מגדל צפת" שהוא מקום השאת המשואות היה ב"מצודה" שהיא מקום גבוה הנראה היטב בטבריה.

וגם לפירוש שבשביל הידיעה שקידשו החודש היה דרכם של אנשי צפת לעשות משואות מפני השמחה, יתכן שהיו עושים כן ב"מצודה", שהרי כפי שמבואר בפי' הר"ש סיריליאו שהזכרנו לעיל, את המשואות היו משיאין ב"מגדל צפת", ויתכן מאוד שהכוונה היא ל"מצודה".

אבל לפירוש השלישי שהבאנו לעיל, יש להסתפק אם ה"מצודה" היתה המקום שבו השיאו את המשואות, שהרי לפירוש השלישי- בצפת היה המקום הנקרא במשנה "בית בילתין" שהוא הנקודה האחרונה בארץ ישראל שבה היו משיאין משואות, והיו משיאין בה משואות עד שהיו רואים את כל הגולה (דהיינו בבל) כמדורת האש. (ר"ה פ"ב משנה ד'). ובגמ' בר"ה (כ"ג ע"ב) מבואר ש"בית בילתין" זו בירם. אז לומר ש"המצודה" היא בירם ? לא יודע. אבל מה שבטוח ש"המצודה" היא לא בדיוק המקום המתאים להשאת משואות כדי להודיע לבני הגולה דהיינו בבל, כי בבל נמצאת צפונית מזרחית לצפת, כך שהמצודה למרות גובהה, מ"מ יש את הר כנען וכן את ביריה שמסתירים את האופק הצפון מזרחי, כך שהדלקת המשואות ב"מצודה" לא תיראה בבבל, כי יש את ההרים ממזרח ומצפון למצודה שמסתירים את האופק, ומי שעומד ב"מצודה" יכול אומנם לראות הרבה מאוד למצד מערב וכן לצד דרום וכן לצד דרום מזרח, אבל לא לצד צפון מזרח שם האופק מוסתר ע"י ההרים, ומי שעומד במצודה לא יוכל לראות "את כל הגולה כמדורת האש". ובודאי שהיה יותר מתאים להדליק את המשואות בהר כנען או ב"פיקוד צפון" אשר שם רואים היטב את האופק הצפון מזרחי.

זלמן ''חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו''. נודה לך על ניסך שבכל יום עמנו.

''לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב''. אולי קצת נתעורר יותר ערב יום הדין תשפ''ה להתחנן לפניו יתברך שיאמר לצרותינו די ושיגאל אותנו בקרוב.

מאור גליל העליון כרגיל, הערה של ת''ח. אז כמובן שאני כתבתי את דברי כדעת ת''ק בתחילת הפרק (משנה א') שאומר ''ניסוך המים שבעה'', וההלכה היא כת''ק ולא כר' יהודה וכמ''ש הרע''ב בפ''ד משנה ט'.

אבל גם לדעת רבי יהודה הסובר שניסוך המים כל שמונה, בפשטות אין זה מפני שהוא סובר שנידונים על המים כל שמונה, שהרי ניסוך המים הוא הלכה למשה מסיני, וההלכה למשה היא שניסוך המים הוא שבעה ימים כמו שמבואר בתכנית ג' ע''א, ואין זה מסתבר שרבי יהודה יחלוק על זה וכמש''כ התיו''ט (סוכה פ''ד מ''ט). ולכן כתב התיו''ט שרבי יהודה לומד שניסוך המים נוהג גם ביום השמיני, שכמו שמצינו שהיום השמיני נתרבה לשמחת שלמים, כך יש לרבות אותו גם לניסוך המים מכיון שגם הוא נקרא שמחה.

והעולה מדברי התיו''ט שגם רבי יהודה למעשה מודה שניסוך המים מצד ההלכה למשה מסיני הוא שבעה ימים (ועניינו של אותו ניסוך כל שבעה בפשטות הוא משום שנידונים על המים כל שבעה וכדברי בגמ' בר''ה ט''ז ע''א). ואילו ביום השמיני ניסוך המים הוא מדין שמחה.

(אגב- אני עומד להעלות פוסט שבו אני זקוק במיוחד לעזרתך כתושב צפת. בתקוה שתהנו משקט וישוב הדעת ושלא יהיו מפריעים לענות ולהתייחס לדברים).

ביתר ירושמיים יום ל"ג בעומר שנת תשפ"ד, דרכי מירון כמעט שוממות לגמרי, וגם אותם שהחליטו להגיע בכל מחיר לאתרא קדישא מירון טועמים את נחת זרועם של שוטרי מחוז הצפון. את "ההדלקות" באיזור מירון עושים בעיקר שלוחי השטן מביירות, כך שלהדלקות האמיתיות לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי כמעט ולא נותר מקום, הדלקות בודדות הנעשות בחופזה, שלא לפי כבודו של התנא האלוקי.
וידענו גם ידענו כמה התנא האלוקי הקפיד על ההילולא שלו, והסיפורים ידועים, וכאן היה ברור שמי שגרם לכך שדרכי מירון יהיו שוממות ובמיוחד ביום ההילולא של התנא האלוקי ישלם מחיר יקר מאוד על זה. וכך לאחר כמעט שלושה חדשים- בארץ הארזים נפלה שלהבת, ביטלתם הדלקות? תקבלו הדלקות כהנה וכהנה,- מי בביפרו ומי במכשיר הקשר שלו, מי בביתו ומי בבונקרו, ובעז"ה עוד היד נטויה.

Document11.jpg

ביתר ירושמיים
חכה עדיין לא התחלנו
זה בקושי הקדמה.
(מבחינת שתי הצדדים...)

ז'ק 2 אמר בהחרמון המטווח:

מאור גליל העליון אמר בהחרמון המטווח:

ז'ק 2 יש"כ גדול
לא נעים לי שלא ידעתי שזה מהרש"א😥 😥

אדרבה ואדרבה ! יש את המעשה הידוע במסכת גיטין (דף ו' ע"ב) עם רב אביתר ששלח אגרת שהיה כתוב בה פסוק ללא שרטוט, וזאת למרות שרב יצחק אמר שאין כותבין ללא שרטוט שלוש מילים או יותר מתוך פסוק. ורצה רב יוסף להסיק מכך שרב אביתר לאו גברא רבה הוא. וע"ז ענה לו אביי: אטו כל דלא ידע הא דר' יצחק לאו גברא רבה הוא (האם כל מי שאינו יודע את דברי רב יצחק אינו אדם גדול- בתמיה), בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי (הדבר היה נכון אם הוא לא היה יודע לומר דבר התלוי בסברא שאז זה היה מוכיח שבאמת הוא אינו אדם גדול), הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה, ע"כ הגמ' שם. ומבואר בגמ' שאי ידיעה של דבר אינה מהווה פגם במעלתו של אדם, ואפילו במקרה של אי ידיעת הדין, כי יתכן שאדם לא שמע ולכן לא ידע. לעומת זאת ידיעת דבר מכח השגתו מסברא מעידה על גדלותו של אדם, ומאידך אי ידיעה של דבר התלוי בסברא מעידה שאינו אדם גדול.

אז מה היה לנו במקרה שלך? אדם שמסברא למדנית ידע לומר פשט נפלא, ועוד זכה לכוין בסברתו לדברי גדולים, רק שהוא לא ידע שאותם גדולים כבר הזכירו קודם לכן את הפשט הנפלא הזה. אז מי חשוב יותר "גברא רבה"? מי שיודע את הפשט הזה בגלל שהוא שמע (או ראה) אותו, או מי שלא שמע ולא ראה אותו אלא זכה לכוין לפשט מכח הסברא? לפי הסוגיא בגיטין בודאי שמי שזכה לחדש מכח הסברא הוא זה שראוי לתואר "גברא רבה".

ובלאו הכי- ידוע הפתגם שאומרים שכשהולכים בדרך ישרה פוגשים את כולם. ולענייננו- כשאומרים פשט טוב ואמיתי אך טבעי הוא שתמצא עוד אחרים שאמרו את אותו פשט.

גברא רבה.png

הדבר נכון שבעתיים כשמכונים לדברי המהרש"א שידוע שכוחו הוא בסברה ישרה ובעומק הסברה
ומי שלומד גפ"ת כמו שצריך, אבל באמת כמו שצריך. ויש לו ראש ישר, בהרבה מהמקרים מצליח להגיע לדברי המהרש"א לבד
וידוע בשם אחד מגדולי דורנו (לא זוכר מי...) שאם אדם רוצה לבחון עצמו אם הוא הבין את הגפ"ת טוב שיקרא מהרש"א על הסדר, ואם הוא מבין את דבריו בקלות, סימן שהוא למד כמו שצריך את הגמ'.
אשריך מאור גליל העליון

ביתר ירושמיים אין כמו התיעודים והסיפורים שלך, מתובלים בהומור, כתיבה ועריכה ברמת על, מדהים

אכן, אין כל צל ספק. אלו שתי מדינות מנותקות ושונות בתכלית. אך לא אני הוא זה שכרתתי ביניהם את הקרע העמוק, המציאות המפתיעה היא זאת שיצרה את הפער.
כי אם במדינה אחת הקיץ סביר, הלילות קרירים והלחות בימים נסבלת יחסית.
ובאחרת הקיץ נוראי, הלילות קשים בתכלית ובימים הלחות לרגע לא תרפה.
באחת אוגוסט החולף היה סביר לחלוטין עם טמפרטורות בקירוב ממוצע (0.8).
ובאחרת אוגוסט שבר (כמעט) כל שיא אפשרי.
באחת הגשם התאפיין בכך שיהיה אחיד ארוך ורציף, כשאת שיאי הגשם נקבל גם בשיא התקופה.
ובאחרת הוא יהיה 'קצר וכועס', משל שטפונות ובצורת שהתערבלו להם, ויצרו מערכת מוזרה ובלתי הומוגנית, כשאת שיאי הגשם נרשום דווקא בתחילת העונה.
באחת החורף יקפיא עצמות, הז'קט ילווה אותנו בחום משלהי אוקטובר והמעיל יעבור קילומטרז' ארוך.
ובאחת נסתפק במטריה ומגפיים גבוהות, והמעיל יתאבק לו בארון העליון.
באחת נצפה לאירועי שלג כמעט בכל שנה.
ובאחרת אולי לפעם במאה שנה.
וכך, למרות השפעתה הבלתי מעורערת של מדינת ה'אחרת' על מדינת ה'אחת', מדינות נפרדות הן, שונות הן בתכלית.
אמנם, אם אכן יוכלו ממשק כנפי הפרפר האוסטרלי להתל באירועי האטמוספירה בבריטניה הרחוקה, ואם יוכלו ההתפרצויות הגעשיות האינדונזיות להביא בישראל לחורף 92 נוסף, זרימות הלחות הימיות יוכלו לבטח לצלוח גם הם את שמי מדינת החוף מלאות בכל טוב בדרכם לישובי ההר.

ולנוכח כל הנ"ל, היכן נמצא הפורום מול השקפת התורה ?

צילום מסך.png

עיקר עיסוקו של הפורום הזה אינו בפרסום תמונות של השקיעה או שאר תמונות נוף, ואפילו לא עיסוק בפרשת השבוע וכדו' (כפי שאני עושה מידי פעם). כל הדברים הנ"ל הם עיסוק צדדי, בעיקר בימים שאין בהם איזה חדשות מיוחדות בכל הקשור למזג האויר כמו ימי הקיץ המשעממים. עיסוקו העיקרי של הפורום הוא בשני תחומים: הראשון- דיווח על אירועי מזג האויר. והשני- עיסוק בנסיון לחזות את מה שצפוי לנו בהמשך מבחינת מזג האויר.

ונתחיל מהדבר השני "ניתוח מפות המודלים, תחזית מודלים" ואפילו "תחזית מרשמלו". אז כפי שכבר כתבתי כמה פעמים בכמה פוסטים- המודלים במקרה הטוב הם רק בכדי לעמוד על המגמה הצפויה, וגם זה בעיקר רק בטווחים הקרובים של עד חמישה ימים שאז אפשר להתייחס למודל יותר ברצינות (למרות שגם כאן חוסר הדיוק קיים, ופעמים רבות אף באופן משמעותי). מעבר לטווח הזה- רמת הדיוק יורדת פלאים לא רק במה שנוגע לחיזוי של כמות הגשם שתרד במקום או באיזור מסוים, ואפילו לא בחיזוי באיזה מקום ירד גשם בלי קשר לכמות או חיזוי של כמות באופן כללי בלי קשר למקום,- אלא אפילו בכל הנוגע לשאלה האם בכלל ירד גשם או לא, גם בתחום הזה המודלים רחוקים פעמים לא מעטות מהמציאות. כבר שבענו אכזבות ממודלים לטווח היותר ארוך שצפו מערכת גשם חזקה מרובת גשמים, ולבסוף ? לא רק שלא היתה מערכת חזקה אלא פשוט כלום, ולפעמים גם ההיפך- מתחזית של כלום בטווח הרחוק קיבלנו לבסוף מז"א גשום !

ובכל הנוגע למודלים העונתיים לעונות המעבר והחורף כאן המצב כבר גרוע יותר. בפורום המקביל פירסמתי בעבר פוסט ארוך מרובה בנתונים שבו העמדתי את התחזיות העונתיות למיניהם במשך השנים מול המציאות, והראתי שם שכל התחזיות העונתיות אינן שוות את הנייר שעליהם הן כתובות. הטענה של דיוק של בין 50- 70 אחוזים הוא בלוף אחד גדול. גם במיקרים שבהם התחזית העונתית במקרה דייקה פחות או יותר, כ"ז היה ברמה הכללית של לצפות חורף גשום מהרגיל/ ממוצע/ גשום פחות מהרגיל (וגם בזה ברוב הפעמים התחזית העונתית לא צדקה). אבל בכל הנוגע לפרטים מהם ניבנתה התחזית לא היה כמעט שום קשר בין התחזית למציאות. לדוגמא: תחזית עונתית לחורף גשום מהממוצע שבאמת התגשמה לבסוף, אך בפרטי התחזית העונתית שפירטה את חלוקת המישקעים הצפויה בחודשי החורף היא פיספסה בגדול, כך שהחודשים שהיו צפויים להיות ממוצעים לפי התחזית העונתית היו מאוד גשומים, ואילו החודשים שהיו אמורים להיות גשומים מהרגיל ע"פ התחזית היו דוקא ממוצעים ומטה, רק שבסיכום כלל העונה קיבלנו תוצאה של עונה גשומה מהממוצע כפי שהתחזית העונתית צפתה מראש, אך כאמור בכל הנוגע למבנה העונה לא היה שום קשר בין התחזית לבין המציאות.

אך מכיון שהפוסט הנוכחי הוא בעל אופי תורני, אני רוצה לקחת את הדברים לצד האמוני וההשקפתי. כפי שהבאתי לעיל בפוסט- בכל הנוגע לארץ ישראל, יש הנהגה של השגחה מיוחדת של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכמות ואופי הגשמים והחורף (וכן הקיץ) אינם ענין טבעי גרידא הנתון לחוקי הטבע המוכרים לנו, אלא דבר שניגזר בתשרי כיצד תיראה השנה. וגם לאחר שניגזר מה שניגזר, הדבר יכול להשתנות במשך השנה בכל יום לטוב ולמוטב, וזאת בהתאם לזכויות שלנו. כך שניסיון לחזות את העתיד מבחינת מזג האויר ע"פ חוקי הטבע לחוד- ומציאות לחוד, כי כאמור המציאות יכולה להשתנות, ומי כמו חברי הפורום יודעים כמה שנושא מזג האויר הוא דינמי ונתון לשינויים ולהפתעות כל העת.

ורק נביא כאן כמה גמרות ומידרשים שמהם נוכל לראות עד כמה מזג האויר תלוי במעשי בני אדם ובתפילתם. מה היה הכהן הגדול מתפלל ביום הכיפורים בבית קודש הקדשים? "ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים". (יומא נ"ג ע"ב). דהיינו- שתפילתם של עוברי דרכים שמתפללים שלא ירד גשם יכולה למנוע את ירידת הגשמים, ובשביל זה צריך שהכהן הגדול (שהוא האדם הקדוש ביותר) יתפלל ביום הכיפורים (שהוא היום הקדוש ביותר) בבית קודש הקדשים (שהוא המקום הקדוש ביותר) שהקב"ה לא ישמע לתפילתם של עוברי דרכים. הרי לכם שתפילה אפילו של אנשים פשוטים כעוברי דרכים יכולה לגרום שגשם שהיה אמור לרדת על פי כל חוקי הטבע לא ירד בסופו של דבר.

ובגמרא בתענית דף ט' ע"ב מובא עוד- שיש עננים הנקראים "פורחות", ואותם עננים הם סימן שהגשם ממשמש ובא. ומספרת הגמרא שעולא נזדמן לבבל, וראה את אותם עננים הנקראים "פורחות", והוא אמר לבני אותו המקום שימהרו לפנות את הכלים שלהם מהשדה לתוך הבית כדי שלא יתקלקלו בגשם שעומד לרדת. לבסוף לא ירד גשם. אמר ע"ז עולא "כמו שהבבלים הם שקרנים, כך גם סימני הגשמים שלהם משקרים", דהיינו שהעננים מבשרים על ירידת גשמים, אך בפועל הגשמים אינם יורדים. עד כאן הסיפור. אנו רואים שהשקר יכול לגרום לכך שלא ירדו גשמים, או שסימני הגשמים לא יהיו מהימנים. (מודלים שמפשלים קשות- כבר אמרנו?).

ובגמרא במסכת תענית דף ח' ע"ב אמר ר' יוחנן אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין, שנאמר "נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר", ופירש רש"י שנשיאים (עננים) ורוח באים לעולם כאילו שהולך לרדת גשם, אך הגשמים אינם יורדים בגלל האיש המתהלל במתת שקר, וזה מידה כנגד מידה, כשם שהוא משקר ומראה כאילו הוא נותן לעניים והוא באמת אינו נותן, כך השמים מראים כאילו הם הולכים להוריד גשם אך בפועל אינם מורידים. וכן בספרי (עקב פיסקא ז') נידרש עה"פ (דברים י"א, י"ז) "ועצר את השמים ולא יהיה מטר"- שיהו עננים טעונים גשמים ואין מורידים גשמים אפילו טיפה אחת. ובשפה שלנו- המודלים צופים הרבה גשם, וגם מכ"ם הגשם צבוע בצבעי צהוב/ כתום/ אדום/ ורוד, ובפועל? כלום ! (וכבר היו דברים מעולם).

ועל "חוני המעגל" כבר סיפרנו? ועל "אבא חלקיה" ו"חנן הנחבא" נכדיו של חוני המעגל כבר סיפרנו ? ומה עם מסכת תענית המלאה סיפורים על גדולי ישראל שהורידו גשמים בתפילתם, וכן שעניינה הוא תעניות שמיתענים הציבור במקרה של עצירת גשמים בכדי לגרום לירידת גשמים. ובגמ' בתענית דף ט' ע"א- ע"ב מבואר שאפילו בשביל אדם יחיד יורד מטר, ואפילו עד כדי כך שהגשם ירד בשדה שלו בלבד ובאותו חלק הזקוק לגשם בלבד (עיין בתענית ט' ע"ב במעשה של רב דניאל בר קטינא). מכל זה נילמד שענייני הטבע בכל הקשור למזג האויר נתונים הם ביד ישראל לפעול שינוי בטבע.

אז לסיכום- יהודי החי בארץ ישראל יודע ש"עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", וממילא נותן משקל מישני ביותר למודלים ותחזיות למיניהם, כי בהתאם למעשינו כך יכולה המציאות להשתנות ואפילו מחוץ לחוקי הטבע הרגילים.

שנת אל ניניו1.jpg

efrat32
זה נכון אבל באירועים המפורטים לעיל הם בהחלט התחממות
(וכולנו תפילה שלא מחזוריות...)