בשבת הקרובה נקרא בעז"ה את פרשת וירא, בה כאמור מופיע הענין של "והוא יושב פתח האהל כחום היום" שע"ז אמרו חז"ל שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה באותו היום. מי שירצה ללמוד קצת על הנושא מבחינת מתי היה האירוע יקרא את התוכן של הפוסט לעיל.

ולהזכיר מה היה הרקע לכתיבת הפוסט. לפני כחודש וחצי כתבתי את הפוסט הזה עקב צפי שהיה אז לעליה תלולה בטמפרטורות בתאריך י"ב בתשרי, שכפי שהבאנו לעיל בתוך הדברים, יתכן שזה היה התאריך שבו הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה בזמן אברהם אבינו, משהו בבחינת "בימים ההם בזמן הזה".

אך מה היה לבסוף לפני כחודש? החמה אומנם יצאה מנרתיקה, אבל לא בי"ב בתשרי אלא בי"א בתשרי- יום לאחר יוה"כ. אז האם הפוסט הזה שניסה למצוא הקבלה בין אירוע היסטורי לבין אירוע עכשווי מבחינת התאריכים ואופי האירוע לא הצליח לי לבסוף? לאו דוקא. לפי דברי האור החיים הק' בפרשתינו יתכן שהאירוע של "הוציא חמה מנרתיקה" היה דוקא בי"א בתשרי.

ועיקרי הדברים- בגמ' בב"מ פ"ו ע"ב מבואר שהמלאכים באו לאברהם ביום השלישי למילתו, ובאותו היום הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה. וכאן שואל האוה"ח הק' שמדוע הקב"ה בא לשאול בשלומו של אברהם ולבקר את החולה דוקא ביום השלישי למילתו, והרי היום הראשון והשני למילה הם מסוכנים יותר מהיום השלישי, וא"כ היה ראוי שהקב"ה יבוא לבקר אותו ולשאול בשלומו דוקא ביום הראשון או השני. (ואע"פ שמצינו בבני יעקב שהיכו את שכם דוקא "ביום השלישי בהיותם כואבים", היינו משום שביום השלישי למילה הם חלושים יותר מאשר ביום הראשון והשני, ולכן זה הזמן היותר מתאים לבוא ולהלחם בהם. אבל מצד הסכנה, היום הראשון והשני למילה הם היותר מסוכנים, וא"כ מי יאמר שהקב"ה לא בא ביום הראשון או השני). ומביא האוה"ח הק' שהטור גרס "מלמד שבא הקב"ה לבקר את החולה", ולא גרס כלל "ביום השלישי". ולפי גירסת הטור י"ל שהיום שבא הקב"ה לבקר את אברהם היה דוקא היום הראשון או השני למילתו. ובהמשך דבריו מביא האוה"ח הק' את דברי הגמ' בנדרים (מ' ע"א) שאין מבקרים את החולה ביום הראשון, וא"כ י"ל שמטעם זה לא בא הקב"ה לבקרו ביום הראשון. ונמצא לפי כל הנ"ל שלפי גירסת הטור יתכן שהקב"ה בא לבקר את אברהם דוקא ביום השני למילתו, שלפי הפרקי דרבי אליעזר היה זה ביום י"א בתשרי. ונמצא ממילא שגם התאריך שבו החמה שיצאה מנרתיקה היה בי"א בתשרי.

והנמשל?

לפי מה שהבנתי מדברי ידידנו היקר ברוך הכשרונות המושך בעט סופר והנותן אמרי שפר ביתר ירושמיים , ברצונו היה לדמות במשל שלו את תהליך ירידת השלג והפשרתו לאחר מכן לתהליכים בעולם ובחיינו שבהם מגיע הפסד וכליון לדבר שהיה טוב ויפה מתחילה, ואותו דבר עצמו שהיה כ''כ טוב וחביב מתהפך ומאבד את יופיו ואף הופך למיטרד. ''עולם חולף'' כלשונו.

אך לדידי, אליבא דאמת השלג הוא משל לדבר הפוך ממש לגמרי ושלא כדברי המשורר. לדידי תהליך ירידת השלג והפשרתו לאחר מכן הם משל לדבר שנחשב מתחילה כיפה וטוב אבל אך ורק מצד הדמיון שרואה אותו כך, אבל אליבא דאמת אין בו בשלב הזה עדיין שום תועלת אמיתית ואף אפשר שיש בו נזק, ודוקא כאשר הוא מאבד את חינו וכל יופיו סר ממנו, אז מגיעה התועלת האמיתית ממנו.

ואקדים- בתפילת ''כל נדרי'' אנו אומרים: ''אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר, מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף''. יש כאן 8 המשלות של האדם לדברים שכלים ועוברים. ושאלתי את עצמי, מדוע בנוסף לכל ההמשלות שהבאנו בפיוט לדברים שעוברים ומיתכלים לא הבאנו גם המשלה תשיעית ''כשלג יימס'' ? והתשובה: כי אדרבה- ''שלג יימס'' אינה בחינה של כילוי, אלא דוקא בחינה של הגעה לתכלית הדבר, ואילו ירידת השלג קודם להינמסותו דוקא היא דבר שדומה לחלום ודמיון בעלמא שאין לו תכלית במצבו הזה.

ונסביר- תארו את עולמינו מכוסה כולו בשלג באופן תמידי. האם היו חיים תקינים בארץ? התשובה- לא רק שלא היו חיים תקינים, אלא גם ספק אם היה בכלל קיום לעולם, כי גידולי הקרקע למיניהם פשוט לא היו קיימים, וגם המים לצרכים השונים לא היו זמינים אא''כ היינו לוקחים שלג וממיסים אותו, דבר שהיה מקשה מאוד על קיום חיים תקינים. כידוע שמקומות שמכוסים בשלג במשך ימות החורף הם מקומות שהטבע בהם יחסית "מת" בתקופת החורף, ורק עם תהליך הפשרת השלגים הוא מתעורר לחיים.

נביא דוגמא נוספת. תארו לעצמכם מה היה קורה עם על הרי החרמון היה יורד רק שלג, ואותו השלג לא היה נמס. נכון שאז היה לנו אתר סקי ובילוי במשך כל ימות השנה. אבל האם נחלי דן והבנייאס והחצבאני היו קיימים? כן- הם היו קיימים, אבל רק בתור ואדיות שמזרימים מי גשמים מיד לאחר ירידתם. אבל מיד עם סיום עונת הגשמים הם היו מתייבשים במהירות, כי המים שמגיעים אליהם מהמעיינות פשוט לא היו קיימים, שהרי אותם מים הם למעשה מים שמגיעים מהפשרת השלגים וחילחול המים בקרקע. אבל אם על החרמון היה יורד רק שלג ואותו השלג לא היה נמס, אז לא היה מקור הספקה של מים למעיינות שמזינים את אותם נחלים ידועים, אלא היה לנו רק מראות מרהיבים של לובן, ושום דבר לא יותר מזה. נמצא שדוקא הפשרת השלג לבסוף היא עיקר מקור הספקת המים לאותם מעיינות.

אז נכון שמבחינת המראה- מראה של שלג הוא מראה מרהיב, ואילו המראה של הארץ לאחר הפשרתו של השלג רחוקה מאוד מלהיות מרהיבה, אבל כל זה הוא רק בכל מה שנוגע למראית העין. אבל בכל הנוגע לתועלת האמיתית האמת היא הפוכה, שבשלג כמות שהוא אין שום תועלת אלא במקרה הגרוע רק נזק, ואילו בהפשרתו יש את התועלת האמיתית, גם אם היא לא באה כ"כ טוב בעין.

ולרגל המעמד (יום הולדת כ"ט- 29) מצאתי כמה פסוקים שיש בתוכם מילה או צירוף מילים היוצר את הגימטריא 29.

"וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל־אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל". (דברים פרק לג פסוק כח).

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אִישׁ טוֹב זֶה וְאֶל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה יָבוֹא". (שמואל ב פרק יח פסוק כז).

"עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ".

היי לך ידידי הנכבד, הסופר המוכשר כמר ג'אקו היקר.
היטבת לתאר את מערכת הדמיון בין בעלי הכוחות ה'מיסטיים-שמימיים', לבין כותבי התחזיות העונתיות.
הקשר נראה מובהק, החיבור כמעט מושלם,
כמעט.
אך יקראו עיניך קודם מה אצבעותיך מקלידות.
צא וראה את ההמונים הצובאים על דלתות "באבות" כאלו או אחרים, הנה בעלי "ראיה" רוחנית-מיסטית מוצפים עד צוואר. כשישנו ביקוש, ישנו היצע, המחירים בשמיים אך ההמון זורם ומשלם יופי.
הנה גם לתחזיות ישנו ביקוש ומכאן גם נולד ההיצע.
ובשונה מאותם "באבות" אפלוליים, שוכני המערות על ארגזי הזהב, להם אין כל צורך להביט למציאות בעיניים פקוחות (מסתבר כי זאת הסיבה הגורמת להם להרכיב משקפי שמש...😉 ) דווקא אצל החזאים תוכלו גם למצוא כאלו שיעמדו בשלהי העונה, עם מבט עמוק על התקופה שחלפה ועל ההתאמה למה שנכתב בתחילתה.
הנה התהום הפעורה בין כותבי ה"קמיעות", רוקחי שמני ה"פלא" וגלולות ה"קסם", המתבססים על נתונים מיסטיים עד מכושפים, לבין כותבי התחזיות הנסמכות על נתונים גלובליים מקדימים, על מחקרים מאומתים ועל סטטיסטיקות ארוכות טווח.
האמת תאמר, גם בתחזיות מעין אלו, נשענים על מספר סימנים רוחניים, על חלקם תסתמך גם אתה עצמך, (מודל שמיני עצרת מוכר למישהו?) צורכים אנו איזה הימור במינון מסוים, אך הדמיון רחוק בהחלט, והשוואת מזרח ומערב הינה עיוורת כמעט לחלוטין.

איש השלגים זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר.

Or https://www.wetterzentrale.de/de/default.php

מבקש ג"כ סליחה מכולם וכמובן מוחל וסולח בלב שלם לכולם.
גמר חתימה טובה.

ז'ק אמר בלקראת ערב מרגש, ממתינים בצפיה דרוכה.:

שימי אמר בלקראת ערב מרגש, ממתינים בצפיה דרוכה.:

ז'ק אמר בלקראת ערב מרגש, ממתינים בצפיה דרוכה.:

ז'ק אמר בלקראת ערב מרגש, ממתינים בצפיה דרוכה.:

אדיב אמר בלקראת ערב מרגש, ממתינים בצפיה דרוכה.:

תכינו את המצלמות.
עד כמה שהבנתי, השיא הינו בין 21:11 - 21:45

כותרת: "לקראת ערב מרגש- ממתינים בציפיה דרוכה". שאלה הילכתית- האם מותר להסתכל בליקוי לבנה, האם מותר לספר לחברו ''יש ליקוי לבנה של פעם בכמה שנים, בוא תראה''. תבררו היטב ויתכן שתקבלו תשובה מפתיעה שתקלקל לכם קצת את החגיגה.

וז"ל שו"ת ישועת משה ח"ג סימן ל"ז: נראה לי דגם מטעם אחר אין לברך על הלבנה בשעת לקויה, כי הרי אמרו חז״ל בסוכה כ"ט ע"א בזמן שלבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל. ואמרו: אין מזכירים שמו של הקב״ה על הקללה (מדה״ג בראשית כד), ואין מברכין על כוס של פורענות (ברכות נ"א ע"ב), ואין הקב״ה מייחד שמו על הרעה אלא על הטובה (מד״ת תזריע ט), בפרט במצוה זו שצריכים לקבל פני השכינה בשמחה וקבעהו בדרך זו כבד״מ אר"ח תכ"ו ב', ואנו מתפללים שהם עתידים להתחדש כמותה, ואין להסתכל בליקויה וקלקולה, ואם כן כש״כ שאין לברך אז, עכ"ל.

ואם ננקוט כדבריו, נמצא גם שכל הפירסום הגדול לליקוי הלבנה הצפוי, וההזמנה של אחרים לצפות ולתעד את התופעה, כ"ז בטעות יסודו, שהרי לגבי ראיית קשת הביא המשנ"ב (סי' רכ"ט ס"ק א') את דברי החיי אדם, וז"ל: ואין כדאי להגיד לחבירו שיש קשת מטעם "מוציא דבה". ואף שידוע שהגר"ע יוסף זצוק"ל פסק שכן יגיד לחבירו שיש קשת בכדי לזכותו בברכה, מ"מ כ"ז לא שייך לענין ליקוי לבנה, שהרי כאן יש רק את הסימן הרע ואין שום ברכה שנוכל לומר שהוא מזכה לחבירו, וא"כ לכו"ע הרי זה בבחינת "מוציא דיבה הוא כסיל".

ויעוין בספר חסידים סי' ר"ל שכתב, וז"ל: ואם אדם רואה מאורות לוקים כגון לבנה, צריך להתענות, שהרי בשביל חלום מתענה, מפני כל העולם לא כ"ש, עכ"ל. (הו"ד במשנ"ב סי' תק"פ ס"ק ב').

צילום מסך 2025-09-08 141153.png
כנראה שבאמת היינו צריכים לצום!!
😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧 😧

לאחר שבוע של ליקוי מאורות, ולאחריו מאורעות לא עלינו, מתוך ההפטרה של השבת (כי תבוא)

לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁוד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה. לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹוקיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ. לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ.

ה_ציור_של_אוריאל_פלד.jpg

אדיב נפלא ביותר, הקדמת אותי, כי את כתיבת הפוסט אתמול הפסקתי באמצע בגלל השעה המאוחרת, וכעת אני עומד להמשיך את כתיבתו, וזה באמת התירוץ הפשוט שהיה צריך לתרץ על השאלה, רק שאתמול רציתי לשתף אתכם בדברי התוס' שהביא האבודרהם שהם צריכים עיון לכאורה כפי שכתבתי, כי אמרתי אולי מישהו מיכם ימצא פשט אחר בדברי התוס' שלא יקשה מה שהקשנו על דבריו. אבל לולא דברי התוס' בודאי שיש לתרץ בפשטות כפי שכתבת. וכעת אני נפנה להשלים את הפוסט שלא סיימתי אתמול.

ז'ק
בוא נסכם שדבר אחד ודאי לא חזית
והוא - את המריבה הנוכחית בינינו.
ואת העובדה שידידנו מאור גליל העליון יקרא לך מהר''י, וישכב על הכביש למען הגן על כבוד זקנותך...
אגב, למה הפסקת ליתן לייקים? זה גם בגלל הבעיה של הזמן, או שזה בגלל ששום אחד מההודעות האחרונות שלי לא מצאה חן בעיני מר, או שזה סתם קבלה של אלול - להיות יותר ליטאי.... ?
עריכה: שו"ר שבפוסט האחר פרגנת לי לייקים. אין לי אלא להסיק שההודעות שנכתבו כאן לא מצאו חן בעיני מר.
סליחה, אני מתחיל קצת להיות רגיש יותר בימים אלו, אלוללללללללל!

ביתר ירושמיים דבר ראשון היה לי טעות קטנה הקיץ הסתיים במקום החמישי הכי חם ולא שישי
אם כל הכבוד לגל החום שהיה לנו עדיין שבוע אחד מתוך 12 שבועות של הקיץ זה עדיין מראה לנו כמה הקיץ היה חם. רק לדוגמה חודש יוני הסתיים במקום השביעי הכי חם (ועוד בתחילת החודש היה די קר)
חודש יולי היה ממוקם במקום שישי הכי חם והיה בו רק יומיים של חום קצת רציני.
חודש אוגוסט ממוקם מקום שלישי ורק בו היה גל חום חריג וארוך.

איש השלגים לצערי בנושא שאתה רומז אליו לא צריך לייבא מחו''ל, יש לנו מספיק רפש מקומי, ומשנה לשנה המצב נהיה יותר קשה, וגם כאלה שנחשבים כביכול מאנ''ש יוצרים בעיות לא פשוטות. (הדברים אומנם נכתבו בלשון זכר, אך כמובן מתייחסים גם ובמיוחד לנשים). אך לא כאן הוא המקום והזמן לעסוק בזה, כי זה מסוג הדברים שהצנעה יפה להם.

ז'ק כבר חשבתי שיש לך איזושהי הבטחה מאחד הצדיקים שתחיה xx שנים,
ואתה רוצה להאריך את זה - אז אתה מורח כל שנה על פני 24 חודשים....

וואוו באמת אחרי היירוטים פה בבי”ש(היום)ראיתי כתם ענק בצבע ירוק ומסביב קצת סגול ונורא הסתקרנתי מה זה
חבל שלא נכנסתי לפורום כמה ימים הייתי יודע מיד מה זה

איש השלגים אמר בגל חום קיצוני במערב אירופה:

ז'ק אמר בגל חום קיצוני במערב אירופה:

(דרך אגב- המדוזות כבר כאן ובגדול).

כיאה לך מתאים שאתה אומר זאת על סמך מפגש אישי איתם. נכון? נו נעקצת?

לא, היחידי שנעקצתי על ידו הוא ה''מורד במלכות'' אוהב שלג לא ישבע... מה שכתבתי הוא על סמך דיווחי חברת החשמל שנכנסה למתכונת חירום עקב חשש של חסימת מתקני הקירור של הטורבינות.

לכתבה בנושא לחץ כאן

גמרת אותי מצחוק.... אתך לגמרי....

גלילאו גליליי הוא נתן לי סתם אין לי מושג למה

בית גוברין והקשר שלה לפוסט

מה הקשר בין בית גוברין לבין נושא הפוסט ? ובכן- התשובה היא כפי שהביא איש השלגים את דברי הילקוט (המקור הוא במדרש רבה פרשה ס"ז סעיף ו'). לאחר שיעקב קיבל את הברכות מיצחק, מבקש עשיו מיצחק אביו לברך גם אותו. לבסוף מתרצה יצחק ומברך אותו "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל". ואומר המדרש: "הנה משמני הארץ"- זו איטליה, "ומטל השמים מעל"- זו בית גוברין.

כידוע בית גוברין היתה בזמן הרומאים עיר הבירה של ממלכת אדום. בימיו של המלך הורדוס (37 עד 4 לפנה"ס) ירשה בית גוברין את העיר "מרשה" כבירת חבל אדום. עם השנים הלך ועלה מעמדה של בית גוברין כעיר רומאית מרכזית, ובשלב מסוים נשתנה שמה לאלאותרופוליס. כאמור- בית גוברין היתה עיר רומאית מרכזית, והיתה מקום מושבם של נציבי רומי בארץ.

וכל זה היה מכח ברכת יצחק לעשיו שיקבל מקום שתהיה בו ברכה של "טל השמים מעל", ודבר זה נתקיים בבית גוברין.

הקשר בין בית גוברין לירידת הטל הוא בעיקר גאוגרפי ואקלימי. בית גוברין נמצאת באזור השפלה, בין ההר למישור החוף. האקלים שם הוא ים-תיכוני: חורף גשום וקיץ יבש. ירידת טל מתרחשת בעיקר בעונות המעבר (אביב וסתיו) וגם בקיץ, כאשר הטמפרטורה יורדת בלילה והלחות גבוהה – תנאים שמתאימים להיווצרות טל.

הטל נוצר כאשר אדי מים באוויר מתעבים לטיפות מים על פני השטח הקרים (כמו דשא, סלעים, אדמה וכו'). באזור בית גוברין, יש תנאים טובים יחסית להיווצרות טל בגלל המיקום הפתוח והמרחק מהים – מה שגורם לשינויי טמפרטורה חדים יחסית בין יום ולילה, ויוצר טל בשעות הבוקר המוקדמות.

לסיכום: הקשר בין בית גוברין לירידת הטל הוא כאמור מברכת יצחק לעשיו שיקבל מקום מושב בארץ שבו יש ברכה של ירידת טל, ובית גוברין הוא מקום שהמיקום והאקלים של האזור תורמים לכך שטל יורד שם לעיתים קרובות יחסית, במיוחד בעונות המעבר.

האם הקללה היתה על כלל הרי הגלבוע?

כפי שהזכרנו בתוך הדברים לעיל, הרי הגלבוע הם רכס הרים שבו קיימות 11 פסגות. ושמעתי פעם מי שרצה לפרש שיתכן שקללת דוד לא היתה על כלל ההרים המרכיבים את רכס הרי הגלבוע (המשתרעים על שטח באורך 18 ק''מ ורוחב של כ- 8 ק''מ), אלא היתה רק על אותו הר מסוים מבין ההרים המרכיבים את הרכס שעליו נפלו שאול ובניו. ורצה לפרש בזה את לשון הקינה ''הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם'' ולא נאמר ''הרי הגלבוע''. ורבים מן המפרשים כתבו שמש''כ ''הרי בגלבוע'' בבי''ת ה'''ז כאילו כתוב ''הרי הגלבוע''. אך אם נאמר שהקללה לא היתה על כלל ההרים אלא רק על אותו הר עליו נפלו שאול ובניו, אז י''ל שלכך נכתב "הרי בגלבוע" שמשמעותו הרים שבגלבוע, דהיינו הרים מסויימים שנמצאים בתוך הרי הגלבוע, והכוונה היא לאותו הר/ הרים עליהם נפלו שאול ובניו.