בואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ? (וגם: ההשפעות הנובעות מהתחממות מי הים)
-
ההשפעות של העלייה בעומסי החום על הבריאות ויעילות העבודה
(מתוך פירסום באתר זוית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, מאת נועה רובין ).
ממצאים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר ?
בשבועות האחרונים שהייה ארוכה בחוץ, מחוץ לחלל ממוזג, נראית כמו משימה בלתי אפשרית. תנאי החום הקשים ועליית הטמפרטורות המתמדת בתקופה זו מורגשים ביתר שאת על ידי עובדי החוץ – שמעבירים את רוב שעות היום שלהם הרחק מהמזגן, בחום הקופח.
לא מדובר בקושי סובייקטיבי בלבד: במחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים בינלאומי נמצא שעומס חום תעסוקתי (Occupational Heat Stress) משפיע על גופם של עובדים וכן פוגע ביעילותם– ושעם עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, השפעותיו של החום ייאלצו אותנו לעבוד קשה יותר כדי להתפרנס.
במחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Temperature, נותחו כמה עשרות מחקרים קודמים, כך שהוא כלל נתונים על אלפי עובדים, מ-21 מדינות, שעסקו ב-41 תפקידים מקצועיים שונים. החוקרים חישבו את השפעת החום על טמפרטורת הגוף, קצב הלב וכמות הנוזלים בגוף.
החוקרים מצאו שעומס חום תעסוקתי מעלה אצל עובדי החוץ את טמפרטורת הגוף והעור, את קצב הלב ואת המשקל הסגולי של השתן (עליה בריכוז המומסים בשתן, מדד שעלול להעיד בין השאר על התייבשות), ושהוא אחראי לשני שלישים מההפחתה בקצב חילוף החומרים בגופם. מעבר לכך, עומס החום פוגע ביכולתם לבצע עבודה גופנית, כך שכאמור, נוכח משבר האקלים ההולך ומחריף, אלה מאיתנו שעובדים רבות בחוץ ייאלצו להתאמץ יותר כדי להגיע לאותה התפוקה שמצופה מאיתנו.
הגוף מאט כדי להגן על עצמו
“עומס חום תעסוקתי עלול להוביל לשתי סכנות בריאותיות עיקריות: מכת חום והתייבשות”, מסביר פרופ’ יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה של גוף האדם במאמץ, לשעבר הפיזיולוג הראשי של צה”ל בחיל הרפואה וראש התוכנית לתואר שני בפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים.
מכת חום היא אירוע שבו טמפרטורת הגוף עולה אל מעל 41-40 מעלות צלזיוס, מה שמלווה בפגיעה במערכות כמו הלב, הכבד והמוח, ועלול אף להוביל לתמותה. גם כשעומס החום לא קטלני, הוא עלול להוביל לסכנות ארוכות טווח, כמו פגיעה במערכת ויסות החום בגוף.
לצד מכת החום עומדת ההתייבשות, שהיא איבוד מוגבר של נוזלים. התייבשות עלולה לגרום לשיבוש פעילות או להרס של מנגנונים רבים בגוף, כמו הולכה עצבית ועיכול, והיא הופכת את הדם לסמיך יותר, כך שקשה יותר להניעו בגוף (מה שעלול לגרום לפגיעה בפעילות הלב ובחילופי גזים כמו חמצן, ולכן לנזק לאברים רבים). בנוסף, ההתייבשות פוגעת ביכולת ויסות החום של הגוף – במצב זה יש כמות פחותה יותר של נוזלים בגוף והיכולת להזיע נפגעת. מקרי התייבשות מובילים לתפקוד ירוד, ובמקרים קיצוניים אף עלולים להיות קטלניים.
מדוע אנחנו הופכים לעובדים פחות יעילים כשאנחנו נחשפים לטמפרטורה גבוהה? “במוח שלנו יש וסת שמגן עלינו מפני סכנותיו של עומס החום”, מסביר חלד. “הוסת מעכב את מערכת התנועה – מה שמרגיש לנו כעייפות. בעצם, כשהסטרס הפיזיולוגי עולה עקב החום, אנחנו, באופן טבעי ולא מודע, מבצעים ויסות עצמי – מורידים את קצב העבודה בכדי להגן על עצמנו”. ואכן, המחקר הראה למשל שתחת עומס החום תנועות הידיים של העובדים פוחתות, והופכות איטיות יותר.
על אף ניסיונו של הגוף להגן על עצמו, בפועל, במקרים רבים העובדים נדרשים לאותה התפוקה, גם תחת עומסי החום הכבדים. כיוון שלא ניתנת להם האפשרות לקרר את עצמם, וכן לאור רצונם להגיע לאותה התפוקה בכדי לא לפגוע בפרנסתם, בפועל הם הופכים חשופים לסכנות בריאותיות רבות. מעבר לכך, פעמים רבות טמונה בכך סכנה – אם מדובר בעובדי שליחויות, למשל, שמבלים חלק גדול מהזמן בנהיגה, התשישות מהחום עלולה להוביל לעליית הסיכוי לתאונות.
ירידה בעמידות האנושית לחום
יש לציין שהאדם, בבסיסו, הוא בהחלט יצור שנועד לעבוד בחום. “מערכת ויסות החום שלנו היא טובה משל יונקים אחרים– שמזיעים פחות מאיתנו, למשל”, אומר חלד. “עוצבנו בכדי להתמודד עם מאמצים ממושכים בחום גבוה”. עם זאת, לדבריו, בעשורים האחרונים יש ירידה משמעותית בחוסן שלנו ובעמידותנו לעומס החום. “כיום אנחנו רגילים לחיות במזגן, אחוז ההשמנה גדל, התחלואה במחלות הכרוניות עולה ואנחנו נוטים לאורח חיים יושבני. כל אלה גורמים לנו להיות שבריריים יותר ומועדים יותר לתחלואה, ומקשים על יכולתנו להסתגל לשינויים סביבתיים”. לכל זאת, כאמור, מתלווה עליית הטמפרטורות העולמית, שעלולה לגרום לכך שמבחינה פיזיולוגית, ייצור החום שלנו יגבר על היכולת שלנו לפזר חום – מה שעלול לסכן ולפגוע בנו.
אחד הממצאים שאליו מתייחס המחקר הוא שכשמדובר בנשים, הסכנה הבריאותית עקב עומס החום גבוהה יותר מאשר כשמדובר בגברים. סיבה אחת לכך היא שמבחינה פיזיולוגית, יכולתן של נשים לווסת את חום גופן נמוכה יותר: נשים מזיעות פחות מגברים, ומסוגלותן לפזר את החום פחותה. מעבר לכך, המחקר מלמד שנשים ייטו להתאמץ יותר, וכתוצאה מכך גם לייצר יותר חום, בכדי להשוות את התפוקה שלהן לתפוקתם של הגברים, ולא להיראות חלשות מהם.
-
השפעת התחממות מי הים- פליטה מוגברת של דו תחמוצת הפחמן
(מתוך זוית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, ענבר נעמן)
הפתעה לרעה: מחקר ישראלי מצא במזרח הים התיכון כמויות גדולות של חומר מינרלי שתהליך היווצרותו משחרר לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. מה זה אומר? שהים שלנו פולט יותר גזי חממה ממה שחשבנו עד-כה.
יש מקרים שבהם הטבע עצמו הוא המעבדה שלנו: בתוך אזור מסוים משתלבים כמה גורמים שיוצרים תופעה שעשויה ללמד אותנו דברים שלא ידענו. כך גם אזור מזרח הים התיכון– הים שלנו, שלאורך חופי ישראל: התנאים הייחודיים שבו, שכוללים מים דלים יחסית בפעילות בעלי חיים, במקביל להתערבות אנושית ענפה (כמו הקמת סכר אסואן על הנילוס) ששינתה את הרכב המים באזור– הופכים אותו למעין “מעבדה חיה” לחקר ההשפעות של משבר האקלים על הימים והאוקיינוסים.
אותה “מעבדה” סיפקה לאחרונה ממצאים מדאיגים: מחקר ישראלי חדש מצא שההתחממות הגוברת במזרח הים התיכון מאיצה את היווצרותו של מינרל קריסטלי מסוג ארגוניט, שהתהוותו משחררת לאטמוספרה פחמן דו-חמצני. משמעות הדבר היא שאזור מזרח הים התיכון פולט כמויות גדולות משחשבנו של גז החממה העיקרי שמחריף את משבר האקלים.
האוקיינוסים והימים הם גורמים מרכזיים בוויסות הפחמן-הדו חמצני עבור איזון אקלים הפלנטה שלנו; על כן, לדברי ד”ר אור ביאליק, חוקר באוניברסיטת חיפה במסגרת פרויקט EMS FORE (שמשתמש במזרח הים התיכון כמודל לעתיד האוקיינוסים) ועמית מחקר באוניברסיטת מונסטר שבגרמניה, שהוביל את המחקר בשיתוף עם חקר ימים ואגמים לישראל – יש להסתכל על התופעה הזאת כחלק ממכלול. “זה סימפטום של המשבר יותר ממחלה בפני עצמה”, הוא מסביר. “ישראל מהווה מדגם למה שקורה בעולם כולו”.
כמו בקבוק סודה במושב האחורי
לפני שצוללים לממצאי המחקר, יש כמה דברים שחשוב להבין על הפחמן הדו-חמצני. ראשית, למים יש יכולת גבוהה יותר מאשר לאטמוספרה לספוג את הגז הזה. שנית, מים חמים יעילים פחות ב”החזקת” גזים; כל מי ששכחו בקבוק סודה במושב האחורי של רכבם כנראה ידעו להעיד על כך. לפיכך, כל עוד רמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה גבוהה יותר – המים (האוקיינוסים והימים) הם אלה שיספגו אותו. אבל כשטמפרטורת המים, בימים ובאוקיינוסים, עולה, כחלק מעליית הטמפרטורות העולמית- היכולת שלהם לספוג פחמן דו-חמצני מהאוויר נפגעת.
שני המאפיינים האלה באים לידי ביטוי במצבו הנוכחי של הים שלנו, שלדברי ביאליק– מגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד, של 32-31 מעלות בקיץ. עד כמה המצב חמור? מחקרים של חקר ימים ואגמים לישראל מראים שב-40 השנה האחרונות נמדדה עלייה של 4-2 מעלות בטמפרטורת המים באזורנו; מדובר על שינוי משמעותי מאוד, שיש לו השלכות קשות. “בשל ההתחממות, יכולתו של הים לקליטת הגז נפגעה– וכיום אזור מזרח הים התיכון הפסיק לקלוט פחמן דו-חמצני”, מסביר ביאליק.וזאת לא הבעיה היחידה: לא רק שהים “ננעל” בפני פחמן דו-חמצני, הוא גם ממשיך לפלוט אותו לאטמוספרה, ובקצב מוגבר. “נוצרת פה לולאת היזון חיובית (מצב שבו שני תהליכים מחריפים זה את זה בקצב גובר). תהליך ההתחממות המים, שנוצר כחלק מעליית הטמפרטורות העולמית, גורם לפליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, ופליטת הגז לאוויר תורמת להתחממות”, אומר ביאליק. “זה תהליך שמזין את עצמו”.
מי אתה, ארגוניט?
אז איפה נכנסים כאן קריסטלי הארגוניט? קודם כול, יש שני דברים שחשוב שנדע עליהם, ועל הקשר שלהם לים שלנו: הראשון, המינרל המדובר הוא החומר שממנו צדפות ואלמוגים בונים את השלדים שלהם. השני, במזרח הים התיכון אין גדילה משמעותית של צדפות ואלמוגים. וכאן נכנסים החוקרים. “בשל הפער הזה הגענו למסקנה שלא מדובר בתופעה ביולוגית, כלומר בתוצר של פעילות בעלי חיים, אלא בתופעה כימית– זאת אומרת, בשינוי של תכונות הים, שיוצר את הארגוניט”, מסביר ביאליק.
לדברי ביאליק, הימצאות הארגוניט באזורנו מספקת ראייה לאופן שבו משבר האקלים משנה את הכימיה של המים. “בקיץ נמדד בים התיכון הפרש של 8 מעלות בין החלק העליון ביותר של המים לחלקים התחתונים של הים”, הוא מעיד. “לצד תהליכים של ירידה בחומציות המים, נרקמים תנאים שבהם יכול להיווצר ארגוניט”. כלומר, הים נהיה כל כך חם, שהתכונות הכימיות שלו מתחילות להשתנות, והוא מייצר בעצמו את הקריסטלים הללו, בתהליך כימי שגורם לתופעת לוואי: פליטת פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, שמהווה להערכת החוקרים כ-15 אחוז מסך פליטות הפחמן הדו-חמצני שהים התיכון פולט.
-
גשם עד בלי די אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ?:
ז'ק 2 התשובה מורכבת. אנחנו לקראת קטסטרופה בגלל שהתחלנו את הקיץ עם ים די חם, וההימור שלי שישבר שיא ויגיעו לאזור 32.2-3, אבל העניין הוא שברגע שהפרסי ישב כאן סופית אז הים יתחיל להיות עם גלים גבוהים מה שיגרום לעירבול טוב של הים ואוטומטית טמפרטורות הים גם תרד למרות שיהיה עדיין יוני או יולי.
חכם עדיף מנביא
בדיוק כמו שכתבת, תהליך ההתחממות בשבוע האחרון נבלם, ואדרבה- בשבוע האחרון היתה במצטבר ירידה של יותר מחצי מעלה בטמפרטורת המים. תוצאה כנראה מהים הגלי עד גבה גלי שהיה בימים האחרונים. אז האם ישבר השנה לבסוף השיא ? אני כבר לא כל כך בטוח.
תופעה מעניינת נוספת היא שהחוף הצפוני השנה חם יותר מהחוף הדרומי. בתחילת הקיץ הדרומי היה חם יותר, אך כעת המגמה השתנתה כאשר דוקא החופים הדרומיים קצת פחות חמים מאשר הצפוניים.
-
לקראת עידן הקרח בנמל יפו ?
לאחר שבזכות "גשם עד בלי די" עקבנו אחר התחממות הים בין השאר באמצעות התחנה המטאורולוגית של מטאוטק בנמל יפו, והגענו בשיא ל- 31.7 מעלות לפני כשבוע וחצי, קרה משהו למיכשור התחנה בכל הקשור למדידת טמפרטורת מי הים, בהתחלה בצורה של צלילה של הטמפרטורה, ואח"כ בצורת שיתוק מלא. בקצב הירידה של הטמפרטורה שהיתה לפני שבוע וחצי מ- 31.7 מעלות עד ל- 20 מעלות, אז כנראה כעת התחנה נמצאית במצב של קיפאון מוחלט... אז נצטרך להמתין כנראה לקיץ הבא להפשרת הקרח.
-
נתוני התחלואה בקדחת מערב הנילוס נכון ליום 7/7- כמאתיים חולים שאושפזו, מתוכם נפטרו 12 חולים ל"ע.
-
ועוד תוצאה של התחממות מי ים- מקרה נדיר של תחלואה ומוות כתוצאה מ"אמבה אוכלת מוח"
שמה של האמבה הוא "נגלריה פאולרי" (Naegleria fowleri). ניתן למצוא את האמבה בעיקר במקורות מים מתוקים חמים כמו אגמים, נחלים, נהרות ומעיינות חמים. וכאן הקשר לעניינינו- עם התחממות המים במקומות כמו הכינרת האמבה מתרבה במים החמים במהירות, וחדירה של מים עם האמבה דרך האף עלולה לגרום לאמבה להגיע אל המוח, ואז האמבה עלולה לתקוף את תאי העצב של המוח ולאכול אותם, ומכאן הכינוי שלה "אמבה אוכלת מוח". סיכויי ההישרדות של מי שמוחו הותקף ע"י האמבה שואפים לאפס ר"ל.
היום התפרסם על מקרה נדיר של צעיר בגיל 26 שרחץ בחוף גיא בכינרת, ונידבק באמבה. לאחר כמה ימים של מאבק במחלה האמבה הכריעה אותו ומותו נקבע היום. זהו מקרה שני בישראל לאחר שלפני כשנתיים נפטר אדם בגיל 36 כתוצאה מהידבקות באמבה.
כאמור- כאשר טמפרטורת המים אינה גבוהה, אין לאמבה כ"כ תנאים להתרבות ולשגשג. התחממות המים בתקופה זאת בכינרת גורמת לה לשגשג, אך כאמור המסוכנות של האמבה היא רק באופן של חדירת מים הנגועים באמבה דרך האף והגעת המים עם האמבה למוח, דבר שלא מצוי בדרך כלל, ומכאן הנדירות הגדולה של המחלה בארץ וכן בעולם.
-
סיכום חודש לפוסט
חודש עבר מאז הועלה הפוסט, והגיע שלב הסיכומים לחודש הראשון לפוסט.
אז מה היה לנו החודש? התחממות מים מצטברת של כ- 3.5 מעלות צלסיוס בתוך חודש, שזה קצת יותר מקצב ההתחממות הרגיל לתקופה שעומד בדר''כ על כ- 3 מעלות, וזה למרות שהיה שבוע אחד בתוך החודש האחרון שבו הטמפרטורה ירדה בחצי מעלה, אך בשבוע האחרון היא חזרה לטפס בקצב מוגבר מהרגיל של קצת יותר ממעלה צלסיוס תוך שבוע.
לפי כל המדידות- אנחנו בין סביבות 30.5 מעלות ל- 31 מעלות פלוס, שנכון לאמצע יולי זה קרוב ל- 2 מעלות מעל לממוצע. כאמור- ההתחממות ממשיכה באופן נורמלי בכל שנה לתוך חציו הראשון של אוגוסט, כך שיש לנו עוד קרוב לחודש של התחממות. שבירת שיא טמפרטורת מי הים שנמדדה אי פעם נראית קרובה מאי פעם.
במהלך החודש קרסה נקודת המדידה של מטאוטק בנמל יפו, כאשר בשיא (לפני כשבועיים וחצי) מדדה התחנה טמפרטורה של 31.7 מעלות.
גשם עד בלי די הבאת בזמנו נתוני מדידה מתחנת חדרה אשר אינם זמינים אצלי. אשמח אם תוכל לעדכן בנתונים ולתת קישור לתחנה שם.
-
ועוד סיכום חודשי עגום- קדחת הנילוס המערבי שוברת שיאי תחלואה
כפי שהבאנו לעיל בגוף הפוסט, אחד מתופעות הלואי של התחממות הים המוקדמת השנה היתה הופעתה המוקדמת של הקדחת כבר בחודש מאי. וכעת באמצע יולי אנו מגיעים לשיא תחלואה ותמותה כפי שלא היו מעולם. נכון להיום אושפזו עד כה כ- 440 חולים, מתוכם נפטרו ל''ע 32 חולים. זהו שיא של כל הזמנים, ואנחנו רק באמצע יולי.
ומה יותר מתאים מאשר להתפלל שיקויים בנו הפסוק: ''כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך''.
-
הזיג- זג ממשיך: לאחר עליה של יותר ממעלה שבאה לאחר ירידה של חצי מעלה מלפני שבועיים,- שוב ירידה בטמפרטורת המים בשלושת הימים האחרונים.
בסה''כ השלמנו היום ירידה של 0.3 מעלות בתוך שלושה ימים. אז הזיג- זג ממשיך, בהתחלה (מלפני כחמישה שבועות) עליה של יותר משלוש מעלות במשך פחות משלושה שבועות, לפני שבועיים ירידה של חצי מעלה, ואחרי זה שוב עליה של יותר ממעלה עד לפני ארבעה ימים, וכאמור בשלושת הימים האחרונים שוב ירידה של כמעט 0.3 מעלות.
אז השיא ישבר לבסוף? נמתין ונראה. מצד אחד לא נשאר עוד הרבה מאוד זמן עד שתהליך ההתחממות יפסק סופית ותתחיל התקררות הדרגתית (בדר''כ בחציו השני של אוגוסט). אבל אנחנו רחוקים פחות משתי מעלות מהשיא, ובזמן שנשאר עדיין הכל יכול להיות.
-
טמפרטורת פני הים בעומק 10 מטר בחופי חדרה (תחנה רשמית של השמ"ט)
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די "פני הים" בעומק 10 מטרים ?
בכל מקרה יישר כח על הנתונים, כי זה מחזק את אשר כתבתי על הזיגזוג.
-
ז'ק 2 צודק, בעומק 10 מטר. הקו הכחול זה טמפרטורת המים
אני זה לא מרשמלו
-
התיזוז נמשך, מעניין מה פשר התופעה
לאחר שבמשך שבוע חלה ירידה מצטברת של 0.4 מעלות בטמפרטורת מי הים, ביומיים האחרונים שב הים להתחמם במהירות עם זינוק של 0.7 מעלות בתוך יומיים ! מעניין מה קרה ביומיים האחרונים שגרם לטמפרטורה לעלות בשיעור כ''כ חד, ומאידך מה גרם עד לפני יומיים לכך שטמפרטורת המים תרד במשך שבוע בכמעט חצי מעלה.
-
ז'ק 2 אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ? (וגם: ההשפעות הנובעות מהתחממות מי הים):
ועוד תוצאה של התחממות מי ים- מקרה נדיר של תחלואה ומוות כתוצאה מ"אמבה אוכלת מוח"
שמה של האמבה הוא "נגלריה פאולרי" (Naegleria fowleri). ניתן למצוא את האמבה בעיקר במקורות מים מתוקים חמים כמו אגמים, נחלים, נהרות ומעיינות חמים. וכאן הקשר לעניינינו- עם התחממות המים במקומות כמו הכינרת האמבה מתרבה במים החמים במהירות, וחדירה של מים עם האמבה דרך האף עלולה לגרום לאמבה להגיע אל המוח, ואז האמבה עלולה לתקוף את תאי העצב של המוח ולאכול אותם, ומכאן הכינוי שלה "אמבה אוכלת מוח". סיכויי ההישרדות של מי שמוחו הותקף ע"י האמבה שואפים לאפס ר"ל.
היום התפרסם על מקרה נדיר של צעיר בגיל 26 שרחץ בחוף גיא בכינרת, ונידבק באמבה. לאחר כמה ימים של מאבק במחלה האמבה הכריעה אותו ומותו נקבע היום. זהו מקרה שני בישראל לאחר שלפני כשנתיים נפטר אדם בגיל 36 כתוצאה מהידבקות באמבה.
כאמור- כאשר טמפרטורת המים אינה גבוהה, אין לאמבה כ"כ תנאים להתרבות ולשגשג. התחממות המים בתקופה זאת בכינרת גורמת לה לשגשג, אך כאמור המסוכנות של האמבה היא רק באופן של חדירת מים הנגועים באמבה דרך האף והגעת המים עם האמבה למוח, דבר שלא מצוי בדרך כלל, ומכאן הנדירות הגדולה של המחלה בארץ וכן בעולם.
נדיר ביותר!
בר מינן מקרה שני בישראל בתוך שבועיים
עוד ילד בן עשר חולה באותה אמבה
חקירה אפידמיולוגית העלתה שהוא וגם הנדבק הקודם רחצו בחוף גיא בכינרת
משרד הבריאות סגר את החוף עד להודעה חדשה -
איש השלגים כל שנה אנחנו שומעים על בעיות וחולי שנובעות מהרחיצה בנהרות ובימים בימי בין הזמנים (אני כבר לא מדבר על תופעות הטביעה רח"ל) ובכל זאת ממשיכים ללכת שם, ולהידבק בכל המרעין בישין
-
זלמן הסיפור השנה קצת שונה, כי זיהום הנחלים בצפון הוא סיפור קבוע בכל שנה (עכברה וכו'), שברגע שזרימת המים נחלשת מחד, ואילו הסיבות לזיהום מתגברות (בעיקר רעיית בקר בשטחים שבהם עוברים הנחלים שמזדהמים מההפרשות של הבקר)- אז אנחנו מקבלים זיהום בנחלים והתראה של משרד הבריאות. אבל הפעם מדובר באמבה שמתפתחת במקורות מים מתוקים לא זורמים בעיקר כאשר המים מתחממים. זה סוג חדש של דבר שלא היכרנו עד כה. אם נגיע למצב שלא נוכל לרחוץ בשום מקום בגלל עכברה/ חיידקי קולי/ אמבות/ מדוזות וכו' וכו' אנחנו בהחלט במצב לא טוב.
-
ז'ק 2 מצד אחד אתה צודק שזה לא טוב שלא יהיה איפא להתרחץ, אבל מצד שני נחסוך את כל הפחדים של כל השנים בימי בין הזמנים
-
זלמן לדעתי אין באמת סיבה לפחד מדובר על אחוזים אפסיים ועל מקומות מאוד מסוימים
-
זלמן אי- אי- אי זלמן יקירי, מהיכן התמימות הזאת? משרד הבריאות יודיע על זיהום בנחלי הצפון? מצוין- עכשיו זה יותר כיף להתרחץ והופך להיות יעד מועדף, שהרי "מים גנובים (או מזוהמים) ימתקו ולחם סתרים ינעם". יש חוף שאסור וסגור לרחצה? יופי- מעכשיו זה החוף המועדף לרחצה, ואם אפשר שהכניסה אליו תתאפשר רק ע"י איזו התגנבות או טיפוס על איזה גדר גבוהה- עדיף טפי. מה לעשות? "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", וכשאומרים "אסור" אז יש מתיקות מיוחדת לעשות להיפך. ודוקא אצל הרבה מה"ישיבע בחורים" יש משום מה את התכונה הזאת, שהרי "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו". (ונוכח המצב הביטחוני הלא פשוט בצפון, הריני להודיעך נאמנה שאתה עתיד לראות הרבה בחורים שיעשו כל השתדלות להגיע דוקא לאיזורי הסכנה, כי איזה כיף יהיה לספר אח"כ לחבר'ה שהסתובבתי ליד הגבול והסתכלתי לחבר'ה מהחיזבאללה לתוך העיניים).
ובקיצור- אם יש לך אשלייה שבלהגיד "אסור" או "מסוכן" תימנע איזה תופעה מן התופעות שתיארת, טעות בידך, ואדרבה- הדבר רק עלול להחמיר את התופעה.
הלוואי שאני טועה, שבזה הייתי שמח לגלות שאני "מוציא שם רע" ולא רק מדבר לשון הרע.
-
ז'ק 2 ניתוח ענק, שאפו
