השפעת התחממות מי הים על היווצרותם של תנאי מזג אויר קיצוני
התחממות מי הים מביאה לשתי תופעות שפועלות במקביל. כאשר הים חם יותר, הפועל היוצא הוא שגם האטמוספרה חמה יותר, דבר שגורם לכך שהאטמוספרה יכולה להכיל כמות גדולה יותר של אדי מים. ובמקביל- ככל שהים חם יותר, כך גם קצב אידוי המים גובר, כך שלאטמוספרה נפלטת כמות אדי מים גדולה יותר. נמצא שיש כאן שני דברים שפועלים במקביל- הים החם גורם לכך שגם האטמוספרה תהיה חמה יותר, וממילא תהיה בעלת כושר קיבול גדול יותר של אדי מים. ובמקביל- הים החם פולט כמות גדולה יותר של אדי מים, כך שאנו מקבלים בפועל אטמוספרה עם קיבולת מים גדולה יותר.
האטמוספירה כיום מכילה כמות של 4% יותר אדים מאשר לפני 40 שנה, וכל זה כתוצאה מההתחממות. העליה בכמות האדים באטמוספרה מגדילה את הסיכון לאירועי גשם קיצוניים, כי כשהאדים מתעבים בתוך עננים והופכים לגשם, גם כמות המשקעים גדלה בהתאם. התוצאה היא שבפרקי זמן קצרים צפויות לרדת כמויות גשם גדולות יותר.
כולם מכירים את התופעות האופייניות של עונת המעבר (סתיו) ותחילת החורף, אז טמפרטורת מי הים עדיין גבוהה יחסית, דבר שגורם שבתנאים סינופטיים מתאימים אנחנו מקבלים פעמים רבות אירועי מזג אויר עוצמתיים עם הרבה אנרגיה, כגון מופעי ברקים מרשימים (או כפי שנהוג לכנות זאת "הרבה חשמל באויר"), גשמים קצרים וחזקים מאוד (שברי ענן), וכל זה לאו דוקא כתוצאה משקע חריג או אויר קר במיוחד. ודוגמא לדבר היא הסופה "דניאל" בשנה שעברה שאת קצה זנבה קיבלנו במקומות מסויימים בארץ, שם ירדו בפרק זמן של כשעתיים עשרות מילימטרים של גשם, וכל זה כשבחוץ שוררת טמפרטורה של כ- 30 מעלות ! (כך זה היה בבני ברק שקיבלה בפחות משעתיים כמות גשם של 37 מ"מ ב- 13 לספטמבר). גם בתאריך ז' במרחשוון תשפ"ב (יום הבחירות) ירדו כאן בבני ברק 30 מ"מ גשם בפרק זמן של 40 דקות. וכל זה נובע כאמור מהעובדה שהים בזמנים הללו עדיין היה חם, מה שהביא לגשם בעוצמה גבוהה מאוד ברגע שנוצרו תנאים לירידת גשם. (בפורום הקודם סיקרתי כמה פעמים אירועי גשם עוצמתיים וכן שטפונות שבאו בעיקבותיהם. המשותף לכמעט כל המיקרים- מדובר באירועי תחילת העונה בחודשים נובמבר- תחילת דצמבר). אז מובן מאליו שככל שהים יהיה חם יותר בזמן שמבחינה סינופטית יווצרו תנאים לירידת גשם או להיווצרות סופות רעמים, כך עוצמת הגשם או סופות הרעמים תיגבר בהתאם.
ולגבי ההשפעה של התחממות מי הים על השכיחות של אירועי הגשם, המומחים טוענים שההתחממות תוביל דוקא להתמעטות של מספר אירועי הגשם ומספר ימי הגשם במשך השנה, אך מאידך להתגברות של עוצמת האירועים. אז יתכן שבסיכומה של עונה כמות הגשם שירדה בפועל תהיה מתאימה לממוצע, אך כאמור הכמות הזאת תרד בפרק זמן קטן יותר ובעוצמה חזקה יותר, דבר שאולי מהווה בשורה טובה לחברי הפורומים של מזג האויר שאוהבים אירועי קיצון, אך בשורה פחות טובה לחקלאים שעלולים לחוות הפסקות ממושכות יותר בין פרק גשם לפרק גשם, ומאידך לחוות גשמים חזקים בזמן קצר שגורמים נזקים רבים לחקלאות. גם מבחינה הידרואולוגית (משק המים) פרקי גשם מעטים יותר ועוצמתיים יותר אינם בשורה טובה, כי בתנאי גשם חזק וקצר האדמה אינה מספיקה לספוג את המים, מה שמביא לשטפונות והתנקזות המים לנחלים או לחילופין למערכות הביוב והניקוז ומשם לים, כך שהאקוויפרים מקבלים בסופו של תהליך כמות מים פחותה. ועל נזקים לתשתיות ועל נזקי ההצפות וכו' אין צריך להאריך בדיבור.
וכאן המקום לציין, כי הים המאוד חם אינו מבטיח בשום אופן סתיו עם כמות גשם גבוהה מהרגיל ! בשביל לקבל סתיו גשום צריך לקבל את התנאים הסינופטיים לירידת גשם. כבר חוינו בעבר כמה עונות מעבר (סתיו) עם מיעוט מישקעים, כאשר גופי חיזוי מסויימים הבטיחו לפניהם סתיו גשום במיוחד, וכל זה לנוכח טמפרטורת הים הגבוהה מהרגיל. ובפועל? בקושי ירד גשם, כי מה לעשות שאיזה רכס החליט להתנחל באיזור לזמן ממושך ולגרום לסתיו יבש במיוחד. אבל מאידך מה שהוא כן מבטיח זה שאם כבר יגיע משהו אז הוא יהיה באמת בעוצמה גדולה יותר. אחת מהעונות הללו היתה בשנת תשע"ד שבה הסתיו היה חם מהרגיל וחלש מאוד מבחינת מישקעים. אבל אז הגיע חודש דצמבר עם סופת השלגים הגדולה והמפורסמת בירושלים, תוצאה של מיפגש נדיר של אויר קר מאוד עם ים שהיה עדיין חם יחסית, דבר שהביא לכמות המישקעים החריגה של בין 50- 80 ס"מ שלג שרובם המכריע ירד בפרק זמן של כ- 12 שעות ! בצפת ירדה כמות של כמטר שלג בפרק זמן דומה.