גל חום משמעותי בדרך ?
-
גשם עד בלי די אמר בגל חום משמעותי בדרך ?:
אפיק ים סוף אפשר איך אתה בודק את הצפי?
יש מודלים. איסי וגפס. וגם עוד כמה, ויש גם תחזיות של השמ''ט וכו'. ויש נסיון אני עוקב אחרי אירועים חריגים (גלי חום או לחילופין גלי קור, משקעים פחות מעניין אותי, חוץ משלג וארועי קיצון ממש) כבר עשור, עשור וחצי.
-
אפיק ים סוף אז איך הגעת למסקנה שהיה התמתנות הבוקר? במודלים שאני ראיתי לא היה התמתנות
-
צפי מעניין של השמט
-
שימי טוב לראות אותך
-
עדיין יש אי הסכמה בין המודלים לגבי המשך גל החום מיום ראשון והלאה. למעשה,, גם על ששי - שבת עדיין אין הסכמה מתי שיא החום ומתי הלחות. בכל מקרה, תיתכן שבירת שיאים במזרח הארץ, בקעת הירדן, רמת הגולן ים המלח והערבה. עדיין אין הסכמות לפרטים. יש גם פוטנציאל לאירועי גשם ועננות - שווה מעקב.
-
סליחה מכבוד אפיק ים סוף אבל אני לא רואה שום חילוקי מודלים ברמה המורגשת ( אני לא מדבר על הבדלים של חצי מעלה) המודלים מסכימים על גל חום משמעותי עם טמפרטורות קרובות ל-40 בהרים, גם שבוע הבא די מוסכם שיתמתן הגל חום משני אבל הלחות תעלה. סיום סופי של הגל חום נראה פחות או יותר ביום רביעי.
החילוקי דעות היחידים שיש במודלים זה האם יש גשם מזרחית אלינו או שאין! -
גשם עד בלי די אמר בגל חום משמעותי בדרך ?:
סליחה מכבוד אפיק ים סוף אבל אני לא רואה שום חילוקי מודלים ברמה המורגשת ( אני לא מדבר על הבדלים של חצי מעלה) המודלים מסכימים על גל חום משמעותי עם טמפרטורות קרובות ל-40 בהרים, גם שבוע הבא די מוסכם שיתמתן הגל חום משני אבל הלחות תעלה. סיום סופי של הגל חום נראה פחות או יותר ביום רביעי.
החילוקי דעות היחידים שיש במודלים זה האם יש גשם מזרחית אלינו או שאין!הגל הראשון כבר כמעט סגור. החילוקים זה מתי שיא החום ולגבי העננות. חום ולחות ודאי יהיה, ברוב האזורים בארץ לא צפוים שיאים, אולי בהרי הצפון והגולן (צפת וכו')
האירופי הערב שתרחיש חריג לגל השני, הרבה יותר חם. אבל לטווח ארוך הוא לא כ''כ טוב. יש חוסר הסמכה בעוצמה ובתיזמון של הגל השני. נראה לאן זה יתפתח.
-
אפיק ים סוף בהחלט נראה קיצוני, אם כי ההרצה המבצעית של איסי די קיצונית כך שכנראה בעדכון בוקר הוא יתמתן אבל עדיין נראה שבוע הבא תושבי ההרים יהנו ממזג אויר רותח ובלילות הבית ומסריח כמו במישור החוף.
השבוע האחרון של בין הזמנים נראה סבבה. -
הגל הראשון יחסית קריר ולח, יהיה בעיקר בששי-ראשון. תיתכן עננות וטיפטופים, לא סגור עדיין. הטמפ' בירושלים סביב ה36-37 מעלות. לא חריג. בהרי הצפון מעט יותר חם. עם הלחות הגבוהה יהיה עומס חום קיצוני של יותר מ40 מעלות גם בחוף וגם בהרים. בבקעה נראה עד 47 מעלות.
הגל השני מסתמן יבש יותר, עם פוטנציאל לחום הרבה יותר גבוה. 40 מעלות בירושלים זה לא מילה גסה, נכון להיום. עדיין יתכנו שינויים. מי שמצפה לשיאי חום, צריך לעקוב אחרי שני-חמישי הבאים. בהחלט יתכן שבפעם הראשונה בהיסטוריה נחצה את ה-50 מעלות בישראל (חוץ מהשיא המפוקפק של 54 מלפני 85 שנה ...) -
קריר
-
הגל הראשון כבר די סגור. אין טמפ' קיצוניות מידי, אבל לחות קיצונית מאוד. הגל השני עם פוטנציאל להיות יותר יבש, וגם יותר חם. יש למה לשאוף ...
-
-
כמה ביזארי ששבת הקרובה התאריך הוא טו באב שעליו נאמר"תש כוחה של חמה"ודווקא אז הצפי שהחום יהיה בשיא תוקפו כנראה היום הכי חם מתחילת השנה(אגב זאת לא סתירה בין זה שתש כוחה של חמה כי הקרינה נחלשת לזה שהחום עדיין בתקופה זו בשיאו)
-
אפל
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קו/ב
וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום
מרשים, לא?
ולעצם הסתירה צריך עיון רב -
תש כוחה של חמה - הולך על הקרינה
שלהי דקייטא וכו' המבוא במסכת תענית, זה על הלחות, ועיין בפירוש רש''י שם. -
כך הנראה לענ''ד.
-
מאור גליל העליון פרסמתי בעבר פוסט מפורט מאוד על נושא ''עונות השנה'' ע''פ התנ''ך והתלמוד לחץ כאן למעבר לפוסט
-
בענין ט'ו באב, אצטט מה שקראתי ב'פורום לתורה'. כתב זאת ניק בשם 'סתם יעקב':
בס"דאיתא בתענית ל"א ע"א דתניא רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין.
- לדעת רבי אליעזר הגדול מט"ו באב ואילך תשש כוחה של חמה.
- ט"ו באב התשס"ה חל בתאריך 20/8/2005.
- ט"ו באב התשע"ג חל בתאריך 22/7/2013.
- שעות היום ושעות הלילה משלימים ל-24 שעות, לכן כאשר היום מתקצר הלילה מתארך, וכאשר היום מתארך הלילה מתקצר.
- היום הארוך בשנה הינו 21/6 והיום הקצר בשנה הינו 21/12, אם כן הימים מתקצרים מ-21/6 ועד ה-21/12.
- מטענה 5 וטענה 2 וטענה 3 נובע כי לא ייתכן שפירוש המושג 'תשש כוחה של חמה' מוסב על התקצרות שעות היום והתארכות שעות הלילה, שהרי נקודת המפנה שבה היום מתקצר והלילה מתארך הינה 21/6 שהינו תאריך שלעולם לא יחול בו ט"ו באב.
- הטמפרטורה הממוצעת בחודש יולי (למשל בירושלים 29.0 מעלות צלזיוס ביום) נמוכה במעט מהטמפרטורה הממוצעת של חודש אוגוסט (למשל בירושלים 29.4 מעלות צלזיוס ביום). והטמפרטורה הממוצעת של חודש ספטמבר (למשל בירושלים 28.2 מעלות צלזיוס ביום) נמוכה משל חודש אוגוסט.
https://www.israelweather.co.il/page3.asp?topic_id=76&topic2_id=73&page_id=61 - מטענה 7 נובע כי בחודש אוגוסט חם יותר (מבחינת מעלות צלזיוס) מחודש יולי. ובחודש ספטמבר קר יותר מבחודש אוגוסט.
- מטענה 8 נובע כי לא ייתכן שפירוש המושג 'תשש כוחה של חמה' מוסב על החום (במעלות צלזיוס) המופק מהשמש, שהרי נקודת המפנה שבה הטמפרטורה (במעלות) קרה יותר הינה בין חודש אוגוסט לספטמבר, ולפי טענה 3 יש מקרים בהם ט"ו באב חל בחודש יולי, ולבטח חודש יולי אינו נקודת המפנה.
- הלחות הממוצעת המינימאלית בחודש יולי (למשל בירושלים מינימום 79 אחוזי לחות ביום לעומת מינימום 83 אחוזי לחות בתל אביב ביום) גבוהה בכל חלקי הארץ, למעט מישור החוף שבו הלחות נמוכה במעט, מהלחות הממוצעת המינימאלית של חודש אוגוסט (למשל בירושלים מינימום 82 אחוזי לחות ביום לעומת מינימום 82 אחוזי לחות בתל אביב ביום).
https://www.israelweather.co.il/page3.asp?topic_id=76&topic2_id=73&page_id=59 - עומס החום (כמה לא נוח לנו עקב החום) תלוי בטמפרטורה ובלחות, ככל שהלחות גבוהה יותר עומס החום יהיה גבוה יותר.
- מטענה 10 וטענה 11 נובע כי עומס החום באוגוסט יהיה גדול יותר מעומס החום ביולי בכל חלקי הארץ, למעט במישור החוף שבו עומס החום יהיה נמוך במעט.
- מטענה 12 נובע כי לא ייתכן שפירוש המושג 'תשש כוחה של חמה' מוסב על עומס החום, שהרי עומס החום באוגוסט גדול יותר מעומס החום ביולי, ולפי טענה 3 יש מקרים בהם ט"ו באב חל בחודש יולי, ולבטח חודש יולי אינו נקודת המפנה. (לגבי מישור החוף - נוכיח מטענה 2 המראה כי ט"ו באב יכול לחול ב-20/8 ולגבי מישור החוף נק' המפנה כבר היתה בחודש יולי)
- מטענה 9 וטענה 13 נובע כי המושג 'תשש כוחה של חמה' אינו מוסב תחילת החלשות של כוח החמה (שהוא החום שפולטת השמש).
(פוק חזא מה עמא דבר - אין כיום אף אחד שמפסיק להפעיל את המזגן בביתו באמצע חודש יולי, רובם מפסיקים להפעיל את המזגן בתחילת אוקטובר או נובמבר)
- לדעת רבי אליעזר מט"ו באב ואילך העצים אינן יבשין לכן אין כורתין אותם.
- לחות העץ תלוייה בכמות המים שנמצאת בתוך העץ שהם אותם המים שהעץ יונק מהאדמה ולא מהלחות הנמצאת באויר, וכפי שהלחות באויר תלוייה בכמות אדי המים שיש באוויר - כך הלחות של העץ תלוייה בכמות המים שמכיל העץ בעצמו.
- מטענה 16 נובע כי דווקא בחודשי הקיץ יוני יולי אוגוסט העצים יהיו יבשים יותר ואילו לקראת חודש ספטמבר שאז יתחילו לרדת גשמים שירטיבו את העצים ולחות העצים תגדל מספיגת מי הגשמים. לכן עד חודש ספטמבר העצים יבשים וזאת בניגוד לדברי רבי אליעזר שבטענה 15.
לכן יש לפרש את דברי רבי אליעזר כך:
- עץ לח הינו עץ המכיל בתוכו מים בכמות ניכרת, ואילו עץ יבש הינו עץ שלא מכיל בתוכו מים בכמות ניכרת. מקובל לומר כי עץ יבש הינו עץ בעל לחות של 20% ומטה, וככל שהלחות יותר קטנה העץ יותר יבש.
- עץ לח הינו עץ גרוע לבעירה מכמה סיבות:
(א) עץ לח אינו נדלק מהר מכיוון שהוא מכיל בתוכו מיים המבצים פעולה הפוכה של בעירה, עץ לח יידלק רק לאחר 20 דקות.
(ב) עץ לח לא ייתן חימום מירבי מכיוון וחלק מהארנגיה של הבעירה תתבזבז על מנת לאדות את המים שבתוך העץ.
(ג) עץ לח יפלוט עשן סמיך בעת בעירתו מחמת המים המתאדים מהעץ. (כפי שברגע ששופכים מים על המנגל).
(ד) עץ לח יפלוט ריחות רעים של שריפה בעת בעירתו. - עץ יבש הינו עץ אידיאלי לבעירה, שהרי מכיל כמות קטנה של מים ולכן כל החסרונות של עץ לח לא מתקיימות בו. ויידלק תוך 2 דקות וייתן חימום מירבי בלי עשן סמיך ובלי ריחות רעים.
- על מנת לקבל עץ יבש צריכים לייבש את העץ לאחר שנכרת בין 6 חודשים ל-9 חודשים באוויר הפתוח. ולאחר מינימום 6 חודשי ייבוש העץ יהיה מתאים לבעירה. (את זאת יודע כל אחד שיש לו קמין בבית ומשתשמש להסקת ביתו בעצים)
22.מטענה 21 נובע כי עץ שנכרת בט"ו באב יהיה מתאים לבעירה רק בט"ו באדר. - 'באחד באדר משמעין על השקלים' ופירש רבינו עובדיה מברטנורא - בית דין שולחים בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהן. לפי שבאחד בניסן צריך להביא קרבנות צבור מתרומה חדשה, דכתיב זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. חדש והבא קרבן מתרומה חדשה עכ"ל. אם כן מכריזין על השקלים על מנת לקנות את קורבנות הציבור ולשכנם בלשכת הטלאים, וכן את עצי המערכה ולשכנם בלשכת העצים.
- מטענה 22 וטענה 23 נובע כי עץ שנכרת לאחר ט"ו באב לא יימכר לעצי המערכה מכיוון שהוא לא יהיה יבש דיו.
- מטענה 24 נובע כי אין כל טעם לכרות עצים לעצי המערכה מט"ו באב ואילך מכיוון שלא יספיקו להיות יבשים עד אדר שהוא עת מכירתם לעצי המערכה.
- ואם תאמר - נכרות עצים לאחר ט"ו באב על מנת למוכרם בשנה הבאה (לאחר שנה וחצי), על זאת עונה רש"י כי חוששים מתולעים, שהרי לאחר שהעץ יבש ישנה סכנה שתולעים וחרקים ייכנסו לתוכו, לכן לא כורתים עצים על מנת לייבשם שנה וחצי.
אם כן פירוש דברי רבי אליעזר יהיה כך:
מט"ו באב ואילך - מט"ו באב שהוא 6 חודשים קודם אדר.
תשש כוחה של חמה - אין מספיק כוח, כלומר אין מספיק ימים חמים עד לחודש אדר, על מנת לייבש את העץ שיהיה ראוי לבעירה.
ולא היו כורתין עצים למערכה - לא היו כורתין עצים על מנת למוכרם או להשתמש בהן לשם עצי המערכה.
לפי שאינן יבשין - שהרי עץ שנכרת הינו לח מחמת המים ששתה מהאדמה, ועצים שנכרתו לאחר ט"ו באב לא יספיקו להתייבש עד חודש אדר על מנת לאחסנם בלשכת העצים לשם עצי מערכה.וכעת מובנים על בוריין כל דבריו המדוייקים של רש"י על הגמרא - לפי שהן לחין ומאותו הזמן אין כח בחמה לייבשן וחיישינן מפני התולעת
-
עוד כתב שם ניק אחר בשם 'נחמייה':
למעשה, זה לא מתסדר עם המציאות. לכן מוכרחים לפשט הנ''ל.
אמנם כבר כמה שנים עלה בדעתי שבאמת תש כוחה של חמה מתחיל מתי שהוא מתחיל, אם זה מבחינת אורך היום וחוזק קרינת השמש, אז כבר ב22.06 מתחיל, ואם זה בבחינת החום והלחות, רק בסוף ה8 או ב9 מתחיל ה'מפנה'. אבל מ''מ נקטו תאריך ממוצע. אבל גם קצת קשה לומר כן, כי למה כל פעם היו מפסיקים לכרות עצים ביום זה, הרי לעיתים יכול להיות שזה היה לפני או אחרי. ואולי אפשר לומר שנקטו כל הזמן תאריך קבוע של טו באב, כמו שיש טו בשבט, למרות שלפעמים הוא יוצא באמצע החורף, ולפעמים קצת יותר מאוחר, או יותר מוקדם ובפרט בשנה מעוברת, נקטו תאריך שווה, למרות שהתאריך אמור להיות ה'מפנה' שכבר עברו רוב גשמי שנה. -
אפיק ים סוף ה'ווארט' יפה מאד!
אולם קשה להכניס במילים 'מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה' את ההסבר שאין מספיק ימי חמה עד ליום קניית העצים באדר
מלבד זאת יש להעיר 2 הערות
א בעניין סעיף 7 הטוען שבאוגוסט ממוצע הטמפ' גבוה יותר אכן כך מופיע בקישור לאתר של בועז דיין אולם ב- weather2dayב https://www.weather2day.co.il/jerusalem מופיע שבאוגוסט חם במעט יותר
ב בעניין סעיף 16 הטוען שכמות הלחות בעץ לא נגזרת מכמות האדים באויר כמובן שאינו נכון, שכן ברור שכאשר האויר רווי יותר הלחות בעץ מתפוגגת לאט יותר ולהיפך
לכן נראה לענ"ד שכפי שכמעט כל הנידונים ההלכתיים התלויים בעונות השנה לא נקבעו לפי תאריך לועזי (או במרחק ימים מה'תקופה') ועל אף שהם ידעו היטב שחודשי השנה 'מתחשבים' בלבנה יותר מאשר בחמה, אכן היום פחות ניכר שהשינוי הוא בסביבות התאריך הנ"ל אולם צריך לזכור שבעבר הרחוק ייתכן מאד שזה היה אחרת אך גם היום השינוי הוא לא הרבה אחרי, פעמים רבות בתחילת אלול הלילות כבר הופכים קרירים
אכן אכתי צריך ליישב את עניין ה'חצי אב אלול וחצי תשרי חום' ואולי הוא העניין שאצל האנשים הצטברות החום היא זו שמרגישה כך אך צריך לבדוק האם זה מסתדר עם הגמ' שם
