ראש חודש ניסן- ברכת האילנות

ז'ק 1

ושוב שאלה- מדוע מברכים דוקא פריחה של אילנות מאכל, ולא מברכים גם על פריחה של ירקות וכדו' למרות שגם מפריחה זאת יגדלו ירקות שיהיו נאכלים?

דוד

@ז-ק-2 אמר בראש חודש ניסן- ברכת האילנות:

מה יש לדוכיפת לחפש בעיר מלאת עכברושים...)

דווקא אני ראיתי כמה פעמים כאן בבני ברק דוכיפת...

צבי דוידוביץ

ז'ק 1 אמר בראש חודש ניסן- ברכת האילנות:

ושוב שאלה- מדוע מברכים דוקא פריחה של אילנות מאכל, ולא מברכים גם על פריחה של ירקות וכדו' למרות שגם מפריחה זאת יגדלו ירקות שיהיו נאכלים?

כי עכשיו זה פריחה של פירות ולא של ירקות (לפחות רובם)
ז-ק-1 תודה רבה על הכל שידרגת את הפורום

פינקי

@ז-ק-2
תודה על השיתוף
ושנזכה להנות כאן מעוד בריות טובות כמוך
נ.ב. לגבי הדוכיפת אתה בטוח שזה הדוכיפת המקראי?

פינקי

ז'ק 1
את הדררות התחלתי לראות לאחרונה גם באיזור בית שמש
אחד היפים אבל חבל על חוסר האיזון האקולוגי

יצחק מירושלים

תמונות מדהימות כרגיל
יישר כח על השיתוף

ז'ק

צבי דוידוביץ לא מדויק, כי פריחה בירקות אפשר למצוא כל השנה, זה רק תלוי במתי זרעו אותם.
ולעצם השאלה- שתי תשובות בדבר. (א) אפשר להסביר את זה ע''פ מה שפירש הרא''ה. הרא''ה מסביר שטעם הברכה הוא לשבח את הקב"ה על ההתחדשות שבעצים שהיו יבשים ועתה הם פורחים. דהיינו- בחורף העצים נימצאים במצב של שלכת ולא ניכר הבדל בין עץ חי לעץ יבש. וכעת שהעצים מתחילים לפרוח ניכרת בהם ההתחדשות, ואנחנו מודים לה' על ההתחדשות. ולפי''ז יובן מדוע הברכה לא שייכת על ירקות וכדומה, כי בהם לא ניכרת שום התחדשות. (ב) ערוך השולחן (או''ח רכ''ו, א') כתב שהברכה לה' היא על ההנאות שמגיעות לאדם על אף שהן לא נצרכות לו. האדם מברך על הנאות שאינן הכרחיות כמו פירות האילנות שנועדו רק ליהנות בהן בני אדם (משא''כ הירקות שחשובים כדבר הכרחי).
אולי היה ראוי להעלות את הפוסט הזה כבר אתמול כדי שנבין טוב יותר על מה אנו מברכים ומודים,- על ההתחדשות, ועל כל הדברים הטובים שאנחנו מקבלים מלמעלה אע''פ שהיינו יכולים לחיות גם בלעדיהם, כי על טיפים ובעיקר על טיפים צריך לדעת להודות ולברך !

ז'ק

פינקי בכל הקשור לזיהוי בעלי החיים שנזכרו בפרשה באחרונה, בחלק לא קטן מהם אין ודאות של 100% באיזה בעל חיים בדיוק מדובר. העכבר והעורב ועוד כמה הם בודאי מה שאנחנו מכירים. אבל לגבי אחרים אין ודאות של 100%, רק משערים שהכוונה היא למה שאנו מכירים היום, וכן הדבר לגבי הדוכיפת.