בד"ה: בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על סיומם של ימות הגשמים
-
במסכת נדרים דף ס"ב ע"ב אומרת המשנה שהנודר איזה נדר "עד שיפסקו הגשמים", הרי חלות הנדר היא עד שיצא ניסן כולו לפי דעת רבי מאיר. (וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע להלכה). וכן במסכת תענית דף ה' ע"א אמר רבי מאיר ששואלין "ותן טל ומטר לברכה" עד שיצא ניסן. והטעם לכל זה- משום שעד סוף ניסן זה עדיין חשוב כימות הגשמים.
ויש מצב שימי הגשמים ימשכו אפילו לתוך חודש אייר. ועיקרי הדברים- שבמסכת תענית פרק ראשון מובא סדר התעניות שהיו מתענים כשלא היו יורדים גשמים. ובמשנה האחרונה בפרק אומרת המשנה שאם יצא ניסן ולא ירדו גשמים שוב אין מוסיפים להתענות שירדו גשמים. ובירושלמי בתענית בסוף פרק ראשון מבואר ש"יצא ניסן" אין הכוונה לחודש ניסן, אלא הכוונה ל"ניסן של תקופה", והיינו עד שלושים יום לאחר שהתחילה תקופת ניסן, שזה אומר שלושים יום לאחר יום השוויון שהוא תחילת תקופת ניסן. נמצא שעד שלושים יום לאחר תחילת תקופת ניסן (דהיינו יום השוויון) עדיין חשוב הדבר כימות הגשמים. וממילא בשנה שיום השוויון חל בתוך חודש ניסן, אז ממילא ימות הגשמים ימשכו לתוך חודש אייר.
אבל כעת ערב ב' דר"ח אייר תשפ"ד, לפי כל הדעות והשיטות תמו להם ימות הגשמים, שהרי אנחנו כעת גם אחרי חודש ניסן וגם אחרי "ניסן של תקופה", שהרי יום השוויון היה כבר לפני יותר מחודש וחצי.
אז לפי כל הדעות תמו להם ימי הגשמים לצערם הרב של רבים מאיתנו. חבל על דאבדין, וכעת הוא זמן ההספדים.
-
תמונה מפועלה האחרון של עונת הגשמים
השטח בדרום הכינרת אתמול היה מאוד בוצי, וזאת לאחר שני אירועי גשם חזקים בתוך שבוע באיזור. (על צבעי הוורוד במכ''ם באיזור דרום הכינרת כבר דיווחנו כאן). אחד מהסימנים למה שהיה שם רק יום קודם היו השלוליות הגדולות בחניון שבו חנינו וכן בצידי הדרכים.
-
ו''התמונה'' על פועלה של עונת הגשמים זיכרונה לברכה
התמונה אומרת הכל- עליית מפלס אגדית של 2.25 ס''מ בעונה.
-
אני מאוד אוהב גשם... אבל אינני מצטער כלל.
גם קיץ צריך לעולם.
יש אנשים שקשה להם הקור, ואני מאמין שחלק מהגשם דווקא נוצא מהחום...אז להתראות חורף נחכה לך בשנה הבאה..
והימור שלי.. יש עוד סיכוי של 5 אחוז שיהיה עוד משו של גשם בארץ - אבל זה רק תחושה ללא שום ביסוס.
-
אוהב לדעת הכל אתה לא טועה!
-
אוהב לדעת הכל כל הגשם נוצר מהחום ולא רק חלק.
-
ובנימה יותר רצינית- סיפור אישי הנוגע ל''ימות הגשמים''.
לפני 11 שנים, שנת תשע''ג (2013) בשלהי חודש שבט, עלינו רעייתי ואני למעונו של מרן הגאון רבי יעקב איידלשטיין זצ''ל ברמת השרון להתברך בענין מאוד חשוב.
ביתי שתחי' הייתה באותו זמן ב''שידוכים'', ולמרות היותה נחשבת כבחורה מאוד מוצלחת, משום מה העניינים היו מאוד יגעים, הצעות ופגישות אומנם היו כל העת, אך בפועל הדברים לא הגיעו לידי גמר.
בנוסף גילה של ביתי התחיל להיות ''מתקדם'' (קרוב ל- 23, גיל שנחשב כ''מופלג'' במחוזותינו), ועובדה זאת ביחד עם העובדה שדברים לא מצליחים להגיע לידי גמר טרדה את מנוחתינו, וכך מצאנו את עצמינו מטריחים את עצמינו למעונו של הגר''י איידלשטיין זצ''ל לקבלת עיצה וברכה. (כאן נספר שכמה מן האחיינים והאחייניות שלי שהתברכו על ידו נושעו ממש כדברי בירכתו).
בהגיע תורנו שטחנו לפני הרב את העובדות ואת דאגתינו לנוכח התנהלות הדברים. הסיפור היה כאמור בשלהי חודש שבט. הרב זצ"ל שמע את העובדות, ואז אמר לנו בזאת הלשון "בעז"ה היא תתארס עד סוף ימות הגשמים". שוב- אתם שומעים ? "עד סוף ימות הגשמים", לא "עד סוף החורף" לא "עד תחילת הקיץ", אלא "עד סוף ימות הגשמים".
יצאנו מהרב זצ"ל מעודדים אבל תמהים. בדרכינו חזרה לבני- ברק אמרה לי אשתי בהומור: "התחתנתי עם בעל שהראש שלו כל הזמן בגשם וימות הגשמים הם ימי חג עבורו. אבל איך הם בדיוק הגיעו לברכה של הרב? מעניין למה הרב לא בירך פשוט "עד סוף החורף" ? שאלה שנותרה תלויה באוויר וגם אני לא ידעתי לענות עליה, חוץ מהשערה שאולי הרב מדבר בלשון תלמודית או משהו כזה.
כאמור הסיפור היה בשלהי חודש שבט, ואנחנו התחלנו לחשב שבעוד קצת יותר מחודש וחצי יגיע הפסח ואיתו יסתיימו להם ימות הגשמים. וא"כ פירוש הדבר שביתנו שתחי' אמורה להתארס בתוך חודש וחצי. אבל מה שקרה בפועל הוא שדוקא אז הגיעה תקופת יובש מבחינת הצעות השידוכים, וכך מצאנו את עצמינו עורכים את סדר ליל הפסח מבלי שהגיעה אפילו הצעת שידוכים בודדת בכל הימים מאז היינו אצל הרב זצ"ל. לא אשכח את התחושה שליוותה אותי למחרת כאשר התפללו תפילת טל והכריזו "שאתה הוא ה' אלוקינו משיב הרוח ומוריד הטל". מבחינתי זה היה כמו הכרזה רשמית "ימות הגשמים תמו והברכה לא התקיימה".
גמרנו אומר שלאחר החג נשוב אל הרב זצ"ל לספר לו שהברכה משום מה לא התקיימה. אך בערב שביעי של פסח התקשרה אלינו שדכנית עם הצעה חדשה. מיד למחרת שביעי של פסח התחלנו בבירורים מהירים, בעיקבותיהם הוחלט שהזוג יפגשו, וממילא לא היה טעם להגיע לרב. הזוג נפגשו מספר פגישות עד שלבסוף ביום ראשון י"א באייר תשע"ג זכינו שהשידוך הגיע לידי גמר.
אבל מה עם הברכה של הרב? ובכן תשמעו סיפור מדהים. מיד לאחר שהצעת השידוך הגיעה בסוף הפסח, החורף החליט שהוא חוזר במלוא העוצמה לפרק זמן של כמעט שלושה שבועות, כאשר בפרק זמן של 20 ימים יורד גשם ב- 11 ימים מתוכם עם כמויות גשם מצטברות האופייניות לחודשי החורף העיקריים. פתאום נוצרה לנו בעיה עם עריכת פגישות במקומות פתוחים, כי התברר לנו ש"ימות הגשמים" עדיין נמצאים כאן ועכשיו במלוא העוצמה, והייתי צריך בתוך חודש אייר להיות מעודכן כל העת בתחזית כדי לדעת איך ומתי לסדר את הפגישות. בקיצור- "צרות" של "ימות הגשמים". השידוך הגיע לגמר טוב כאמור בי"א באייר בלילה גשום וסוער שבא לאחר ששה (!) ימים של גשם. ותנחשו מה קרה למחרת ? לאחר פחות מ- 24 שעות הכל היה מאחורינו, וכדברי הפסוק "כי הנה הסתיו עבר- הגשם חלף הלך לו".
כל אלו שהיו בסוד הסיפור ראו כאן מין מופת של הגר"י אדלשטיין זצ"ל, שידע לדקדק בלשונו ולהבטיח שביתי תתארס עד "סוף ימות הגשמים" ולא "עד סוף החורף", וראו בזה כמין רוח הקודש לדעת שימות הגשמים ימשכו באותה שנה עד אמצע חודש אייר, ושהאירוסין יהיו יום לפני סיום הגשם באותה שנה.
אתמול כשכתבתי את הפוסט הנוכחי על "סיום ימות הגשמים" והבאתי את דברי הירושלמי והרמב"ם והשו"ע, פתאום נזכרתי בסיפור מלפני 11 שנים, והחלטתי לבדוק באיזה תאריך לועזי היו האירוסין. ותנחשו מה גיליתי? האירוסין היו ב- 21 באפריל, דהיינו שלושים יום לאחר יום השוויון ! כמו שהבאתי בפוסט- בירושלמי בתענית וברמב"ם ובשו"ע מבואר שעד סוף שלושים יום לאחר תחילת תקופת ניסן עדיין זה נחשב לזמן של גשמים ! אז בדיעבד התברר שגם אם בפועל לא היו יורדים אותם גשמים בחודש אפריל 2013, עדיין ברכתו של הגר"י איידלשטיין זצ"ל במקומה היתה עומדת, שהרי עד סוף שלושים יום לאחר התקופה זה עדיין חשוב כימות הגשמים, ונמצא שביתי התארסה ביום האחרון לימות הגשמים כברכת הרב !
(מצו"ב צילום של סקירת השמ"ט של חודש אפריל 2013 על אירועי הגשם החריגים שהיו בו- וכפי שאפשר לראות- ימות הגשמים לכל דבר).
-
ז'ק 2 ואוו !!!!
לא הרשתי לעצמי רק ב:
אלא לכתוב פשוט שאתה תותח! -
שימי לא תותח ולא אקדח... בסיפור הזה אני רק מספר עובדות מופלאות שבמקרה זיכני ה' להיות זה שבחלקו נפל הסיפור, ובדרך מקרה הסיפור התקשר לי גם לפוסט שכתבתי כאן.
-
סיפור יפה,
אגב לא בטוח שזה רוח הקודש, אלא זה כלל פשוט ותגזר אומר ויקם לך. הצדיק אמר משהו וה' מקיים בדקדוק.
ואגב גם לי היה סיפור דומה קיבלתי אמירה מרב מסויים שעד פסח אני יתארס
הגיעה הצעה בערב פסח והתקדמה יפה ולילה לפני שביעי של פסח סגרתי.