היום לפני 90 שנה, כ"ט באייר תרצ"ד: השיטפון הגדול בטבריה
-
כך נראה השטח הסמוך לכינרת היום. הרבה שטחים פתוחים ומיעוט יחסי של מיבנים.
-
אבל לפני 90 שנה אותו השטח היה נראה כך. (בגלל יושנן של התמונות- האיכות בהתאם. ביצעתי "השבחה" לתמונות, אך למרות הכל זה לא זה. ובכל זאת- אפשר להתרשם מהתמונות כמה שהאיזור היה צפוף בעבר, ומכך שהבתים הסמוכים לכינרת היוו כמין חומה בין העיר לכינרת. התמונה השלישית היא מעכשיו ובה אפשר לראות את שרידי העיר העתיקה).
-
וכל זה הקדמה לסיפור של היום (כ"ט באייר) לפני תשעים שנה (תרצ"ד).
כאמור- טבריה העתיקה היתה מקום צפוף במיבנים כאשר השורה האחרונה של הבתים הסמוכה לכינרת מהווה כמין חומה בין העיר לבין הכינרת. כזכור- טבריה תחתית בנויה במורדותיו של מדרון תלול המתנשא מעל העיר,- מידרון באורך של כמה קילומטרים ובשטח של כולל של אלפי דונמים. מבנה העיר הביא לכך שכאשר היו יורדים גשמים חזקים סבלה העיר העתיקה לעיתים מהצפות ושיטפונות, זאת עקב המים הרבים שהיו מגיעים מהמדרונות המערביים לטבריה, ובנוסף לכך עקב הסימטאות הצרות ועקב כך שהבתים הסמוכים לכינרת שהיוו כאמור כעין חומה ומנעו מהמים להתנקז בקלות לכינרת, מצב שהביא כאמור להצפות בזמן של ירידת גשמים חזקים. אבל עד לאותה שנה הדבר לא בא לידי ביטוי בפגיעה בנפש או בפגיעה קשה מידי ברכוש.
-
האירוע בכ"ט באייר תרצ"ד
באותה שנה בין הימים כ"ו באייר ועד לב' בסיון התחוללו בארץ מספר סופות גשמים, בעיקר באזור הפנימי של הארץ, כשהקשה שבהם אירעה כאמור בכ"ט באייר, וזאת למרות שהיה מדובר לאחר עונת הגשמים של הארץ.
השיטפון החל סמוך לשעה 11:30 בבוקר, כאשר שבר ענן התבקע על רכסי ההרים שממערב לעיר והוריד גשמי זלעפות. כמות עצומה של מי גשמים, המשוערת ב-52–54 מ"מ, ירדו בתוך פחות מ–45 דקות, ולוו בסופות רעמים וברקים. המסה הגדולה של הגשמים ארכה לא יותר מ-20 דקות, אז החלו המים לזרום לכיוון העיר.
הכמות העצומה של הגשמים בזמן כה קצר, יחד עם המבנה הטופוגרפי של האזור, גרמו לכך שהמים התפשטו בשיטפון אדיר לכיוון העיר התחתית, הרסו את גדר הבטון של גן העיר והציפו את הרחובות הצרים ואת הסמטאות המפותלות של העיר העתיקה, השוכנת בעומק 208 מטרים מתחת לפני הים. כמויות מים עצומות התנקזו בשני זרמים ראשיים והגיעו לעיר בשני נהרות עזים, אשר סחפו עמם גם סלעי בזלת גדולים, בני 5–8 טון. הרחוב הראשי של קריית שמואל, בגובה 120 מטרים הפך למשך חצי שעה לנהר של ממש. המים הזורמים בשצף קצף גרפו כל דבר שנקרה בדרכם, וסלעי ענק התדרדרו ממורדות ההרים ברמת פוריה והתגלגלו לעבר העיר. עוצמת הזרימה של השיטפונות הייתה כה חזקה, עד שקורת בית אחת נכרכה מסביב לעמוד טלגרף.
כתוצאה מכך, החלק התחתון של העיר הוצף. העיר העתיקה התמלאה במים שהגיעו לגובה 1.5 מטרים, ובמקומות מסוימים אף ל־3 מטרים, וגרמו להרס וחורבן בממדים עצומים. נחשולי מים אדירים סחפו והחריבו בתים, סחורות, אוטומובילים ומשאיות לכיוון הכנרת. מרצפות העיר נהרסו וחנויות נפרצו.
השיטפון שבא בזמן לא צפוי, שלהי האביב, מצא את תושבי העיר לא מוכנים וזרע בהלה ופאניקה בעיר העתיקה. התושבים, יהודים וערבים שלא הספיקו אף לסגור את חנויותיהם, ניסו להימלט בכל דרך מאימת השיטפון, ורבים עלו לגגות הבתים כשהם נושאים את ילדיהם. אחרים נאחזו בסבכות החלונות ובקורות הברזל שבלטו מהגגות, וכך נשארו תלויים עד בוא העזרה הראשונה. באחד המקרים ניסו שמונה תושבים למצוא מפלט באחת החנויות ללא הצלחה, עד שמשאית משא נשטפה בכוח עצום לתוך החנות ואלה עלו עליה ברגע האחרון. אדם אחד ניצל בנס כשנתלה על עמוד טלגרף, ושני זקנים "הפליגו" על מכונת תפירה גדולה שנקרתה בדרכם ונישאה על נחשולי המים. השיטפון נמשך גם ביום שלמחרת (ר"ח סיון), אז החלו להתברר ממדי האסון.
-
נזקי השיטפון
בעקבות השיטפון, 32 תושבים מצאו את מותם מהיסחפות במים, ומספר תושבים נוסף מתו בשל מפולות הבתים. כ-100 אנשים נוספים נפצעו. אחדים מהקורבנות, בעיקר ילדים, נסחפו עם המים לכנרת וגופותיהם נמצאו רק כעבור ימים אחדים. מזלה הגדול של הקהילה היהודית היה שרוב ילדיה שהו בשעת השיטפון בבית הספר שבשכונת קרית שמואל, מחוץ לתחומי העיר העתיקה.
נזק כבד נגרם גם לרכוש. הבתים הרעועים בעיר העתיקה לא עמדו בזרמים וכמאתיים מהם קרסו. כ-400 משפחות ניזוקו (מחציתם יהודים), וכחמשת אלפים איש נותרו ללא קורת גג. מחצית החנויות נהרסו ורהיטים וסחורות רבות נסחפו בשיטפון. בין הבניינים הרבים שנהרסו היה גם בית הכנסת העתיק "עץ החיים" הסמוך לכנרת, ששוקם לאחר מכן רק בשנת תש"י.
-
בעקבות השיטפון
בעקבות השיטפון והנזקים האדירים שהסב לטבריה שונו פניה של העיר העתיקה, במטרה למנוע הישנות מקרים מעין אלו בעתיד. נעשו פעולות יעור וננטעו עצים על רכס ההר מעל טבריה, נבנו טרסות לעצירת השיטפונות ונהרסו בתים רבים כדי לפתוח רחובות נוספים שהוליכו לכנרת במטרה להקל על ניקוז זרמי המים. שלושת הרחובות שנפרצו הם אלו החוצים את העיר העתיקה גם היום: רחוב הירדן, רחוב הירקון (רחוב השוק) ורחוב הקישון. הם החליפו את הסמטאות הצפופות והמגובבות שמילאו את העיר העתיקה עד האירוע. הבתים על שפת הכנרת פונו ובמקומם נבנתה טיילת, שבנוסף לייעודה התיירותי, נועדה גם לחצוץ בין הים לבין שכונות המגורים והמסחר. עד אז, היו הבתים בנויים על החוף ורבים מהם אפילו בתוך המים. כל אזור הטיילת של היום היה חלק מהרובע היהודי בעבר.
-
קרדיטים
קרדיט תוכן- המכלול.
קרדיט תמונות- אתר ''תמונות מספרות'' וז'ק השני. -
@ז-ק-2 צריך להוסיף שבסתיו שנה אחרי (ליתר דיוק אחרי חצי שנה) היה שיטפון נוסף רציני באותם מקומות ובגלל השינויים שנעשו שם אז לא היה הרוגים חוץ מאחד שהיה בכלל צפונית לטבריה
אגב בשתי המקרים ירד 54 מ"מ במקרה בסתיו תוך שעה וחצי ובמקרה ש @ז-ק-2 דיבר זה ירד תוך 45 דקות
-
עוד קרדיט ל ז'ק היקר שעבד ועמל להביא את הדברים בצורה מעניינת ויפה
וזה חוץ מהתמונות שלו (שמשום מה חסומות בנטפרי) -
איש השלגים ''עימו אנוכי ב''צרה''...
החסימות כמובן גם אצלי. בכל מקרה שלחתי לך את התמונות במייל. כמו שתוכל לראות, תמונה אחת ''נחסמה'' בגלל שמצולם בה מסגד...
תמונות נוספות ''נחסמו'' בגלל שיש שם פיסול בצמחייה שאולי מזכיר אשה ?!
התמונה עם המלון ברקע ''נחסמה'' כנראה בגלל שברקע הרחוק רואים את אישתי...
תמונה נוספת ''נחסמה'' מסיבה באמת לא מובנת. פסנתר ? סירה ? מה בדיוק הבעיה לא סכיתי
אבל אני מקבל הכל באהבה. שווה חסימה אחת יותר מידי מאשר ח''ו חסימה אחת פחות מידי.
-
השקיעה ערב ראש חודש סיון- תפילת השל''ה
היום- ערב ר''ח סיון, המונים פקדו את קבר השל''ה הקדוש בטבריה. רק לחשוב שהמקום הזה בו קבור השל''ה הקדוש היה לפני תשעים שנה בדיוק נהר שוצף שזרע הרס ומוות.
למרות שהיתה לי אפשרות להצטרף לאחת המשלחות שעלו לקבר השל''ה למעמד תפילה, העדפתי להישאר בבני- ברק מטעמים מסויימים, והסתפקתי בתפילה בקברי גדולי בני- ברק.
לפניכם תמונה של השקיעה בבית החיים בבני- ברק היום ערב ר''ח סיון.
בתמונות התקריב- קברו של מרן הגרא''מ שך זצוק''ל וקברי החזו''א והסטייפלר והגר''ח קנייבסקי ואשתו הרבנית זכותם תגן עלינו.
-
@ז-ק-2 אפה אתה...
צילמת את בית החיים בבני ברק, מטאלנא?
תתפלל עלינו מבני ברק. -
אוהב לדעת הכל Wow! ''כי אין נסתר מנגד עיניך''. קלעת בול !
