בואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ? (וגם: ההשפעות הנובעות מהתחממות מי הים)
-
השפעת התחממות מי הים על היווצרותם של תנאי מזג אויר קיצוני
התחממות מי הים מביאה לשתי תופעות שפועלות במקביל. כאשר הים חם יותר, הפועל היוצא הוא שגם האטמוספרה חמה יותר, דבר שגורם לכך שהאטמוספרה יכולה להכיל כמות גדולה יותר של אדי מים. ובמקביל- ככל שהים חם יותר, כך גם קצב אידוי המים גובר, כך שלאטמוספרה נפלטת כמות אדי מים גדולה יותר. נמצא שיש כאן שני דברים שפועלים במקביל- הים החם גורם לכך שגם האטמוספרה תהיה חמה יותר, וממילא תהיה בעלת כושר קיבול גדול יותר של אדי מים. ובמקביל- הים החם פולט כמות גדולה יותר של אדי מים, כך שאנו מקבלים בפועל אטמוספרה עם קיבולת מים גדולה יותר.
האטמוספירה כיום מכילה כמות של 4% יותר אדים מאשר לפני 40 שנה, וכל זה כתוצאה מההתחממות. העליה בכמות האדים באטמוספרה מגדילה את הסיכון לאירועי גשם קיצוניים, כי כשהאדים מתעבים בתוך עננים והופכים לגשם, גם כמות המשקעים גדלה בהתאם. התוצאה היא שבפרקי זמן קצרים צפויות לרדת כמויות גשם גדולות יותר.
כולם מכירים את התופעות האופייניות של עונת המעבר (סתיו) ותחילת החורף, אז טמפרטורת מי הים עדיין גבוהה יחסית, דבר שגורם שבתנאים סינופטיים מתאימים אנחנו מקבלים פעמים רבות אירועי מזג אויר עוצמתיים עם הרבה אנרגיה, כגון מופעי ברקים מרשימים (או כפי שנהוג לכנות זאת "הרבה חשמל באויר"), גשמים קצרים וחזקים מאוד (שברי ענן), וכל זה לאו דוקא כתוצאה משקע חריג או אויר קר במיוחד. ודוגמא לדבר היא הסופה "דניאל" בשנה שעברה שאת קצה זנבה קיבלנו במקומות מסויימים בארץ, שם ירדו בפרק זמן של כשעתיים עשרות מילימטרים של גשם, וכל זה כשבחוץ שוררת טמפרטורה של כ- 30 מעלות ! (כך זה היה בבני ברק שקיבלה בפחות משעתיים כמות גשם של 37 מ"מ ב- 13 לספטמבר). גם בתאריך ז' במרחשוון תשפ"ב (יום הבחירות) ירדו כאן בבני ברק 30 מ"מ גשם בפרק זמן של 40 דקות. וכל זה נובע כאמור מהעובדה שהים בזמנים הללו עדיין היה חם, מה שהביא לגשם בעוצמה גבוהה מאוד ברגע שנוצרו תנאים לירידת גשם. (בפורום הקודם סיקרתי כמה פעמים אירועי גשם עוצמתיים וכן שטפונות שבאו בעיקבותיהם. המשותף לכמעט כל המיקרים- מדובר באירועי תחילת העונה בחודשים נובמבר- תחילת דצמבר). אז מובן מאליו שככל שהים יהיה חם יותר בזמן שמבחינה סינופטית יווצרו תנאים לירידת גשם או להיווצרות סופות רעמים, כך עוצמת הגשם או סופות הרעמים תיגבר בהתאם.
ולגבי ההשפעה של התחממות מי הים על השכיחות של אירועי הגשם, המומחים טוענים שההתחממות תוביל דוקא להתמעטות של מספר אירועי הגשם ומספר ימי הגשם במשך השנה, אך מאידך להתגברות של עוצמת האירועים. אז יתכן שבסיכומה של עונה כמות הגשם שירדה בפועל תהיה מתאימה לממוצע, אך כאמור הכמות הזאת תרד בפרק זמן קטן יותר ובעוצמה חזקה יותר, דבר שאולי מהווה בשורה טובה לחברי הפורומים של מזג האויר שאוהבים אירועי קיצון, אך בשורה פחות טובה לחקלאים שעלולים לחוות הפסקות ממושכות יותר בין פרק גשם לפרק גשם, ומאידך לחוות גשמים חזקים בזמן קצר שגורמים נזקים רבים לחקלאות. גם מבחינה הידרואולוגית (משק המים) פרקי גשם מעטים יותר ועוצמתיים יותר אינם בשורה טובה, כי בתנאי גשם חזק וקצר האדמה אינה מספיקה לספוג את המים, מה שמביא לשטפונות והתנקזות המים לנחלים או לחילופין למערכות הביוב והניקוז ומשם לים, כך שהאקוויפרים מקבלים בסופו של תהליך כמות מים פחותה. ועל נזקים לתשתיות ועל נזקי ההצפות וכו' אין צריך להאריך בדיבור.
וכאן המקום לציין, כי הים המאוד חם אינו מבטיח בשום אופן סתיו עם כמות גשם גבוהה מהרגיל ! בשביל לקבל סתיו גשום צריך לקבל את התנאים הסינופטיים לירידת גשם. כבר חוינו בעבר כמה עונות מעבר (סתיו) עם מיעוט מישקעים, כאשר גופי חיזוי מסויימים הבטיחו לפניהם סתיו גשום במיוחד, וכל זה לנוכח טמפרטורת הים הגבוהה מהרגיל. ובפועל? בקושי ירד גשם, כי מה לעשות שאיזה רכס החליט להתנחל באיזור לזמן ממושך ולגרום לסתיו יבש במיוחד. אבל מאידך מה שהוא כן מבטיח זה שאם כבר יגיע משהו אז הוא יהיה באמת בעוצמה גדולה יותר. אחת מהעונות הללו היתה בשנת תשע"ד שבה הסתיו היה חם מהרגיל וחלש מאוד מבחינת מישקעים. אבל אז הגיע חודש דצמבר עם סופת השלגים הגדולה והמפורסמת בירושלים, תוצאה של מיפגש נדיר של אויר קר מאוד עם ים שהיה עדיין חם יחסית, דבר שהביא לכמות המישקעים החריגה של בין 50- 80 ס"מ שלג שרובם המכריע ירד בפרק זמן של כ- 12 שעות ! בצפת ירדה כמות של כמטר שלג בפרק זמן דומה.
-
ומה בנוגע להיווצרות סופות טרופיות/ מדיקן, האם ההתחממות של מי הים התיכון תשפיע ?
בהתחלה נקדים שתנאי ההכרחי להיווצרותם של סערות טרופיות הוא גוף מים גדול, כמו האוקיינוס, בעל טמפרטורה חמה של ºC 26 לפחות. מהאוקיינוס החם עולים אדי מים רבים. אדי המים מתקררים עם עלייתם ומתעבים לענני סערה מסוג קומולונימבוס. בתהליך התקררותם נפלטת אנרגיית חום כמוסה שמחממת את האוויר שבסביבה. אוויר חם נוסף נשאב אל תוך אזור הלחץ האוויר הנמוך שנוצר מעליית האוויר הקודם וגם הוא עולה מעלה ומתעבה. כך חוזר על עצמו התהליך עד שנוצר מרכז לחץ אוויר נמוך ומעליו עננות מפותחת ביותר. תנועת האוויר אל תוך מרכז הסופה הנו בתנועה מעגלית עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו. לסערה טרופית מספר שמות בהתאם לאזורים שבהם היא נוצרת. באוקיינוס האטלנטי היא נקראת הוריקן, באוקיינוס השקט היא נקראת טייפון ובאוקיינוס ההודי היא נקראת ציקלון.
הסערה הטרופית מאופיינת ברוחות עזות, גלי ים גבוהים, משקעים רבים, סופות רעמים וברד. מרכז הסופה, הנקרא גם עין הסופה מאופיין במזג-אוויר שקט.
וכאן נגיע לאיזורינו- איזור הים התיכון, שגם בו קיימת תופעה של כעין סופה טרופית שכולם מכירים בכינוי שלה "מדיקן", תופעה לא שכיחה כ"כ, אבל קיימת. וקצת על התופעה (מתוך ויקיפדיה). סופה טרופית ים תיכונית (לפעמים נקראת "מדיקן", באנגלית Medicane: שילוב בין Mediterranean - הים התיכון, ל-Hurricane - הוריקן) היא תופעה מטאורולוגית לא-שכיחה המתרחשת בים התיכון. עקב האוויר היבש בים בתיכון, הופעת סופה טרופית היא תופעה לא-מצויה, עם רק 99 סופות דמוי טרופיות מתועדות בין השנים 1948–2011, מרביתן מתפתחות באזור שמדרום-מזרח לאיטליה.
בשונה מהוריקן, סופה טרופית בים התיכון יכולה להתפתח גם כשטמפרטורת המים מתחת ל-26°C. התפתחות סופה טרופית מתרחשת בשני אזורים נפרדים של הים. האזור הראשון, האזור של מערב הים התיכון, בעל יותר סיכויים להיווצרות של סופה לעומת האזור השני, מהים היוני עד מזרח הים התיכון. הטפאוגרפיה ההררית של האזור מעלה קשיים נוספים למרות היותו נוח להתפתחות של מזג אוויר סוער, ורק עם סיבות מטאורולוגיות לא רגילות יכול להתפתח מדיקן.
מחקרים רבים על השפעת ההתחממות הגלובלית על סופות טרופיות ים תיכוניות הגיעו למסקנה שיופיעו סופות יותר אינטנסיביות.
אז טמפרטורה של 26 מעלות יש לנו (למרות שכאמור בשביל מדיקן לא צריך 26 מעלות דוקא). אך גוף המים של הים התיכון הוא קטן יחסית, כך שכמות הלחות שמעליו אינה גבוהה כ"כ, ומכאן הנדירות היחסית של אירועי המדיקן בהשוואה לאירועי ההוריקן והציקלונים והטייפונים ששכיחים באיזורים אחרים בעולם פי כמה וכמה. יש עוד כמה גורמים לכך שהתנאים להיווצרות מדיקן אינם טובים כ"כ, וזאת למרות שמצד טמפרטורת מי הים יש את התנאים המתאימים, אך כאמור הטמפרטורה היא רק חלק אחד מהתנאים להיווצרות מדיקן. ובכל זאת, כאשר נוצרים התנאים להיווצרות מדיקן, בודאי שהעובדה שהים התיכון חם יותר תיגרום לתידלוק הסופה בגלל העובדה שכמות הלחות שמעל הים גדולה יותר, והיא למעשה הדלק של הסופה, כך שאומנם יתכן שהשכיחות של הסופות לא תעלה, אך במידה ויווצרו התנאים להתפתחות סופה היא תהיה באופן ודאי בעוצמה חזקה יותר ובהיקף שטח גדול יותר, ומכאן שיש סיכוי גובר שגם האיזור שלנו יקבל איזה משהו כפי שהיה בשנה שעברה עם הסופה דניאל שקיבלנו את זנב הסופה באיזורים שונים בארץ.
-
חודש יולי מסתיים היום כשובר שיאים מבחינת עומסי החום במישור החוף (שילוב של הטמפרטורה והלחות היחסית).
ניתוח שבוצע באגף אקלים בשירות המטאורולוגי מצביע על מגמת עלייה בעומסי החום בעשורים האחרונים בישראל.
גם טמפרטורת הים התיכון שוברת בימים האחרונים שיאים והגיעה אתמול ל-31.5 מעלות (ורגעית אף ל-32 מעלות במצוף של המכון לחקר ימים ואגמים בחדרה).
טמפרטורות הים הגבוהות תורמות לעומס החום לאורך החוף ולטמפרטורות הגבוהות בלילות.
אף חודש אוגוסט צפוי להיפתח עם טמפרטורות ועומסי חום גבוהים מהרגיל כאשר הטמפרטורות בהרים יגיעו 33-34 מעלות. התחזיות ארוכות הטווח מצביעות על כך שגם אוגוסט יהיה חם מהרגיל וישלים קיץ לוהט (יוני - אוגוסט).מתוך פרסומי השמט
-
אני לא גרה במישור החוף יולי חם לא משהו שלא ראינו
-
גשם עד בלי די לא יותר חם מיולי המשך רגיל טמפ נמוכות ב2 מעלות מיולי עצמו הזה לא תהיה טמפ של 37 הפעם לא יהיה
-
אגב טמפ ים חמה מעולה למערכות בסתיו מעולה שכחתם את זהההה כמה שיותר אידוימעולה לצורך פעילות חשמלית באוקטובר
-
לידעתכם באתונה נישבר שיא חום היה שם חם מישראל גם אוגוסט צפוי שם חםזה לא בישראל רק מבקשת להבהיר אני טוענת באמצע אוגוסט טממפ יחזרו לממוצעעע
-
ז'ק 2 אמר בבואו נהמר: האם השנה ישבר השיא של טמפרטורת המים בים התיכון ? (וגם: ההשפעות הנובעות מהתחממות מי הים):
התיזוז נמשך, מעניין מה פשר התופעה
לאחר שבמשך שבוע חלה ירידה מצטברת של 0.4 מעלות בטמפרטורת מי הים, ביומיים האחרונים שב הים להתחמם במהירות עם זינוק של 0.7 מעלות בתוך יומיים ! מעניין מה קרה ביומיים האחרונים שגרם לטמפרטורה לעלות בשיעור כ''כ חד, ומאידך מה גרם עד לפני יומיים לכך שטמפרטורת המים תרד במשך שבוע בכמעט חצי מעלה.
הסבר שקיבלתי על הזיגזוג, וגם על ההבדלים בין המדידות השונות
עלי להודות שכשהעליתי את הפוסט הזה לפני כחודש וחצי, חשבתי שאני הולך להעלות עוד פוסט חביב של הימורים, ושעל הדרך אשלב בתוכו להעשרת הידע גם פוסטים על המשמעות של התחממות מי הים (כפי שבאמת עשיתי ואמשיך לעשות בעז”ה). אך בכל הקשור לעצם נושא ההתחממות, חשבתי שהנושא של התחממות מי הים הוא נושא לא מורכב במיוחד ודומה למה שקורה אצלנו במיטבח, שבו אתה לוקח סיר וממלא אותו במים ומניח אותו על האש, ובהתאם לגובה האש או כמות המים שבסיר אתה יכול לנסות לשער ולהמר מתוך נסיונך בתוך כמה זמן יגיע הסיר לרתיחה לדוגמא. אך בדיעבד ככל שעבר הזמן ועקבתי אחרי הנתונים היומיים של טמפרטורת מי הים וכן הנתונים השונים שהתקבלו מהתחנות השונות ומהאתרים השונים, התברר לי שהדברים אינם דומים בכלל, והנושא של התחממות מי הים מורכב ומסובך פי כמה. נכון שלנוכח הנתונים הכלליים שיש בידינו על הטמפרטורה הממוצעת של מי הים בכל חודש אנחנו יכולים לעמוד על המגמה הכללית של קצב ההתחממות או ההתקררות הצפוי, אבל התברר לי שאני עדיין לא מבין בזה כלום, שהרי הנושא הזה של התהליך של התחממות מי הים לא העסיק אותי אף פעם בעבר והנושא חדש לגמרי עבורי, כך שתוך כדי העיסוק בנושא גיליתי שאני ממש בור בנושא.
תוך כדי כתיבת הפוסט החכים אותי ידידנו גשם עד בלי די בכמה ידיעות חשובות בנושא, וכבר בהתחלה העמיד אותי מול הידיעה שהתהליך של ההתחממות של מי הים אינו דומה כפי שסברתי לאיזה סיר שאתה מניח על גבי האש שבו התהליך של ההתחממות הוא די קבוע ולא נתון לשינויים, אלא מדובר בתהליך מורכב בהרבה, כאשר הוא מקדים לי מראש שהתהליך של ההתחממות אינו קבוע אלא נתון לתנודות, כך שאפשר שפתאום באמצע מגמה של התחממות טמפרטורת הים דוקא תרד בגלל כל מיני סיבות כגון גלים שגורמים לעירבול של המים וכדומה.
אך למרות כל הידיעות המקדימות הללו, מה שקרה בשבועיים וחצי האחרונים לא היה מובן לי, וזאת לנוכח התזזיתיות החריפה של שינויי הטמפרטורה של מי הים, עד כדי רמה של עלייה וירידה חדה של קרוב למעלה צלזיוס בפרק זמן קצר של יומיים- שלושה ואף פחות מזה, כאשר באופן רגיל תנודה בכזאת רמה של מעלה לכאן ולכאן מתרחשת בפרק זמן של כעשרה ימים וכפי שהיה באמת עד לפני כשבועיים וחצי. מבחינת תנאי הים (כגון גובה גלים) ותנאי מזג האויר (טמפרטורה ומשטר רוחות) לא היה משהו חריג בשבועיים וחצי האחרונים מעבר למה שכבר היה קודם לכן, ולכן השינויים החדים בטמפרטורה למעלה ולמטה לא היו מובנים לי. (מצו"ב צילום גרף של הימים האחרונים מתחנת חדרה בה אפשר לראות באופן ברור את התנודות הגדולות בטמפרטורה תוך פרקי זמן קצרים, וכן צילום מלפני עשרה ימים שהביא גשם עד בלי די. תמונה דומה עולה גם מנתוני אתר GOSURF).
בשיחה שקיימתי עם מישהו שמבין קצת יותר ממני בנושא, הלה הסביר לי כי חוץ מטמפרטורת האויר מעל הים וקרינת השמש, יש עוד גורמים מגוונים המשפיעים על טמפרטורת המים, ובמרכזם זרמי המים שיש בים שיכולים להביא מים מאיזור אחר חם יותר או להיפך, וכך נקבל מצב שלדוגמא טמפרטורת האויר שמעל איזור מסויים בים תרד, ובאותו זמן ממש טמפרטורת המים באותו איזור דוקא תעלה וכן להיפך, וזאת מחמת זרמי ים חמים יותר או קרים יותר שהגיעו לאותו איזור מאיזור אחר. ואותם זרמים יכולים להביא לשינויים יחסית גדולים בטמפרטורה בזמן קצר. (שינוי של מעלה צלזיוס בטמפרטורת מי הים זה משהו דרמטי באופן יחסי כמו שינוי של 5 מעלות בטמפרטורת האויר). וכל זה בנוסף לתהליכי סירקולציה (עירבול) שנובעים כתוצאה של גלים או של הבדלי טמפרטורה בין שכבות המים השונות. כל זה יכול להביא לשינויים משמעותיים בטמפרטורה גם בזמן קצר יחסית.
ולסיכום- אם טמפרטורת המים היתה ניקבעת רק כתוצאה מטמפרטורת האויר וקרינת השמש, אז תהליך ההתחממות היה באמת דומה לתהליך התחממות סיר שהונח על האש, שם התהליך של ההתחממות די קבוע ואינו נתון כ"כ לשינויים (אא"כ תגדיל את האש או תקטין את האש). אבל מכיון שבים יש גם את התהליכים של עירבול המים וכן של זרמי מים העוברים ממקום למקום, לכן טמפרטורת מי הים נתונה לשינויים גדולים יותר.
ומכאן גם השוני בין תחנות המדידה השונות, כי יש תחנות שהמדידה בהם היא בגובה פני הים, ויש שהמדידה היא בעומק של מטר, ויש שהמדידה היא בעומק של עשרה מטרים (כמו תחנת חדרה), כך שבעיקבות תופעת זרמי המים בים וכן הסירקולציה יתכן שנקבל טמפרטורה שונה בכל שיכבת מים, ויתכן שבזמן ששכבת מים מסויימת נמצאת במגמת התחממות, השיכבה האחרת נמצאית דוקא במגמת התקררות (מה שמסביר את השוני בתוצאות המדידות ולפעמים גם את השוני במגמות).
-
ועוד משהו שמצאתי בנושא זרמי הים והשפעתם על טמפרטורת מי הים התיכון
(מתוך האתר SEA-GAL מאת: סקיפר יער ארז)טמפרטורות הקיץ הממוצעות לחופי הים התיכון גבוהות למדי, כך שהמים מתאדים במהירות. סך כל המשקעים והנהרות הזורמים לים התיכון מהווים רק שליש מהמים שמתאדים; כך שנוצר גרעון משמעותי בכמות המים בים התיכון. ולכן אל הים התיכון נכנסים באופן קבוע מים מהאוקיינוס האטלנטי.
הים התיכון כולל שני אגנים עמוקים: מערבי ומזרחי. האגן המערבי כולל את השטח מכף טרפלגר וגיברלטר (שם הים-התיכון פוגש את האוקיינוס-האטלנטי) עד למיצר שבין סיציליה לתוניסיה.
האגן המזרחי משתרע מהחוף המזרחי של איטליה עד לחופי ישראל, לבנון וסוריה.
המים באגן המזרחי חמים יותר מהמערביים, בין היתר כי האגן המזרחי דרומי יותר: במרכז האגן המזרחי עובר קו הרוחב 34.N, בעוד שבאמצע האגן המערבי עובר קו הרוחב 40.N – הבדל של 6 מעלות.
הטמפרטורה הגבוהה ביותר של הים התיכון נרשמת מידי שנה במפרץ סידרה, מול חופי לוב. גם טמפרטורת המים הממוצעת בנקודה המזרחית ביותר של הים-התיכון באוגוסט מגיעה לטמפרטורה קרובה לזה.
לעומת זה, טמפרטורות המים הנמוכות ביותר נמצאות בצפון הים האדריאטי קרוב לעיר וונציה. בחודש פברואר, טמפרטורת המים הממוצעת שם יורדת עד 5 מעלות צלסיוס. ומדי פעם אף נוצר קרח משמעותי במפרץ טרייסטה.
נוסיף שבאופן כללי, יש טווח של 10 מעלות צלזיוס בין הטמפרטורות הממוצעות של החורף והקיץ בים התיכון.
עכשיו בואו נעמיק מעט
לא נכון יהיה להניח שההבדלים בטמפרטורת המים תמיד תלויים במיקומם הצפוני או הדרומי יותר. ולדוגמא- החוף הדרומי של צרפת למשל, במיוחד מפרץ ליון, שבו שוכנת העיר מרסיי, קר משמעותית מהחוף האיטלקי, הצפוני יותר.
הסיבה לכך היא השפעת הזרמים הימיים: מים חמים יחסית הנכנסים לים התיכון דרך גיברלטר זורמים תחילה לאורך החוף הצפוני של אפריקה ומגיעים למיצר סיציליה, שם הם מתפצלים: חלק מהמים נע מזרחה, בעוד שחלק אחר נע צפונה לאורך החוף המערבי של איטליה.
הזרם החם יחסית שנע צפונה מתקרר בהדרגה. לכן החופים האיטלקיים מתברכים במים חמימים, אך כאשר אותם מים מגיעים למפרץ ליון, הם כבר התקררו לטמפרטורות המוצגות בתמונה למעלה. גורם חשוב נוסף המשפיע על טמפרטורת המים במפרץ היא עליית מי עומק (רוחות חזקות דוחפות את מי פני הים החמים לעומק הים, מה שמאלץ מים קרים יותר לעלות מלמטה) כמו כן נהר הרון מזרים מים קרים מאוד אל הים במפרץ ליון.
-
אז זהו. כצפוי וכפי שהימרנו- שיא הטמפרטורה בים התיכון נשבר
ובאמת לא היה קשה לנחש ולהמר שזה מה שיקרה, וזאת לנוכח נתוני הפתיחה של הקיץ עם טמפרטורת מי ים של כמעט 2 מעלות מעל הממוצע.
בסוף שבוע שעבר מדדו כל התחנות טמפרטורה של מעל ל- 32 מעלות, וזה כלל את החוף הצפוני המרכזי והדרומי. ותחנת חדרה (שאת נתוניה התחיל להביא כאן גשם עד בלי די) מדדה בשיא טמפרטורה של 32.38 מעלות. מאז נבלמה העלייה בטמפרטורה ואף החלה לרדת לרמה של מתחת ל- 32 מעלות. אך כאמור בשבוע שעבר נשבר השיא. השיא הקודם עמד על 31.9 מעלות בחוף אשדוד ו- 31.3 מעלות בחוף חיפה. כאמור בשבוע שעבר חצתה הטמפרטורה את רף ה- 32 מעלות בחוף הדרומי המרכזי והצפוני.
לגבי המספרים המדוייקים נצטרך להמתין לפירסומים הרשמיים, כי כפי שנוכחתם לראות לאורך הפוסט, יש כמה גופים שמבצעים מדידות במקומות שונים ובתנאים שונים של עומק וכדו', מה שמביא למיגוון של מיספרים. אך בכל מקרה זה ברור שהטמפרטורה שנימדדה הקיץ בתחנות השונות שברה את השיא הקודם.
-
ועוד שיא שלילי שנשבר- תחלואה ותמותה מקדחת הנילוס המערבי
כפי שכתבנו בתחילת הפוסט, התחממות מי הים המוקדמת והגבוהה מהרגיל הביאה מוקדם מהרגיל למזג אויר חם ולח כבר בתחילת העונה, כאשר אחת מתופעות הלווי שנבעו מהחום והלחות היתה התרבות של יתושים בשלב מוקדם של העונה אשר הביאה להתפרצות חריגה של קדחת הנילוס המערבי, כאשר שיעורי ההתאשפזות עקב המחלה וכן התמותה בעיקבותיה שברו הקיץ את השיא של כל הזמנים. נכון להיום אושפזו עד כה 784 חולים, כאשר 56 מתוכם נפטרו ל"ע, שזה שיעור תחלואה ותמותה גבוה פי כמה ממה שהיה בעבר, ואנחנו עדיין בשיא העונה.
-
עוד על השפעת התחממות מי הים- מדענים מזהירים מפני ההשלכות הקשות של עליית הטמפרטורה בים התיכון
(מתוך פירסום באתר נציב נט מתאריך 19/8/22)
בעוד הנופשים נהנים מחום הקיץ בים התיכון, מדעני אקלים מזהירים מפני ההשלכות הקשות על החיים הימיים בעקבות טמפרטורות קרובות לחריכה עקב גלי חום עוקבים.
מדענים הודיעו שהם מבחינים בעלייה חריגה בטמפרטורות שנעו בין 3 מעלות צלזיוס לחמש מעלות, שזהו שיעור גבוה מהרגיל בתקופה זו של השנה (אוגוסט), וזו הסיבה שטמפרטורת המים עלתה על 30 מעלות צלזיוס בימים מסוימים.
טמפרטורות גבוהות מדי באירופה ובמדינות הים התיכון משכו את תשומת הלב של העיתונות והתקשורת, אבל אף אחד לא שם לב ולא חשב למה העלייה בטמפרטורת הים עלולה לגרום.
גלי חום בים נגרמים מזרמי ים היוצרים אזורים של מים חמימים, ומזג האוויר ומשטר החום באטמוספירה יכולים לתרום לעלייה בטמפרטורת המים, ובהשוואה למה שקורה כשטמפרטורת היבשה עולה, גלי החום הימיים מתרחבים לתקופות ארוכות יותר, מגיעות בתדירות תכופה יותר, והן חמורות יותר ממה שהיא ביבשה, וכל זה קורה עקב שינויי אקלים הנגרמים על ידי אדם.
“המצב מדאיג מאוד“, אומר חואקים גאראבו, חוקר במכון למדעי הים בברצלונה. “דחפנו את המערכת הזו לקצה גבולה, אז עלינו לעשות משהו בנוגע לבעיות האקלים במהירות האפשרית”.
גאראבו עובד בצוות מחקר שפרסם דו”ח על גלי חום בים התיכון בתקופה שבין 2015-2019, ובאותו דו”ח צוין כי תופעה זו גרמה למוות המוני של סוגים רבים של חיים ימיים, המונים עד 50 מינים, כולל אלמוגים, ספוגים ואצות ים, ושניזוקו אלפי קילומטרים מחופי הים התיכון, לפי מחקר זה שפורסם בכתב העת Global Change Biology.
נזקים בחופי סוריה
עם זאת, המצב במזרח הים התיכון חמור מאוד, מכיוון שהמים מול חופי קפריסין לבנון וסוריה הם “בהחלט החמים בים התיכון”, אמר גיל רילוף, ביולוג ימי במכון לחקר מים מתוקים ומים מלוחים ואחד מכותבי מאמר המחקר, מכיוון שטמפרטורת הים הממוצעת במהלך הקיץ הפכה היום למעל 31 מעלות צלזיוס, והעלייה בטמפרטורת הים דוחפת חיים ימיים רבים אל מותם, מכיוון שהטמפרטורות בכל קיץ הפכו מעבר לטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה בקיץ שלפניו, לדברי החוקר, והוא וצוותו צופים אובדן מגוון ביולוגי נוסף הצפוי להתרחש במערב הים התיכון, ביוון באיטליה וספרד בשנים הקרובות .
בעוד גראבו מציין שהימים מגנים על כדור הארץ, שכן הם סופגים 90% מעודפי החום של האדמה, ו-30% מהפחמן הדו חמצני הנפלט לאטמוספירה עקב ייצור פחם, נפט וגז, וזה מגן על כדור הארץ מפני השפעות האקלים החמורות ביותר, אבל זה יוכל להימשך רק אם הימים והאוקיינוסים יישארו בריאים. היום, לפי דעתו, אנחנו דוחפים את הימים והאוקיינוסים למצב לא בריא שמשבש את תפקידם ומשימותיהם.
בתקופה שבה יש להפחית את פליטת גזי החממה במידה המקסימלית על מנת להפחית את טמפרטורת הים, מדענים מחפשים שהמדינות יגנו על 30% מהשטחים הימיים ע”י הרחקת פעילויות אנושיות הכוללות דיג מהם, מה שיאפשר למינים ימיים אלה להתאושש ולשגשג.
ראוי לציין כי 8% מהאזורים של הים התיכון נמצאים כיום תחת הגנה.
יצורים ימיים בסכנה
ראוי לציין שגלי חום מתרחשים כאשר טמפרטורת מזג האוויר עולה במשך ימים רצופים ללא גשם או רוח כלשהי, וגלי חום ביבשה תורמים לגלי חום גבוהים בים, כלומר האחד גורם לשני ליפול למעגל קסמים.
גלי חום ביבשה הפכו לתופעה שכיחה במדינות רבות באגן הים התיכון, מה שגורם לנזקים חמורים כמו שריפות יער, בצורת, אובדן יבול וטמפרטורות גבוהות מדי.
עם זאת, גלי טמפרטורה גבוהים בים עלולים לגרום נזק רב יותר למדינות הים התיכון, שבהן חיים יותר מ-500 מיליון בני אדם, אם לא יטופלו במהירות האפשרית, לדברי מדענים, מכיוון שהדבר עלול לגרום לדלדול מלאי הדגים, יפגע עוד יותר בתיירות, שלא לדבר על הסערות ההרסניות שעלולות לחזור על הקרקע.
למרות שהים התיכון מהווה פחות מ-1% מהמים העיליים הימיים בעולם, הוא אחד המאגרים החשובים ביותר של המגוון הביולוגי בים, שכן הוא כולל 4-18% מהמינים המוכרים של החיים הימיים. המינים הימיים המושפעים ביותר הם אלה שממלאים תפקיד מפתח בהגנה על מגוון הסביבות הימיות והמשך תפקידם, מכיוון שמינים כמו כרי עשב ים מהסוג Posidonia oceanica, שיכולים לספוג כמויות אדירות של פחמן דו חמצני בנוסף להגן על החיים הימיים, או שוניות אלמוגים, שהן ביתם של חיות בר רבות, עלולות להיות בסכנה.
גראבו מספר כי מותם של מינים אלה נצפה באזורים שנעים בין פני השטח ל-45 מטרים בעומק הים, בהם גלי חום ימיים מתועדים הגיעו לדרגות יוצאות דופן, וגלי חום אלו פגעו ביותר מ-90% משטח פני הים התיכון.
לפי מה שפורסם במאמרי המחקר האחרונים, טמפרטורת המים העיליים בים התיכון עלתה ב-0.4 מעלות צלזיוס במהלך כל עשור במהלך התקופה שבין 1982 ל-2018. באשר למה שקרה בעשור האחרון, טמפרטורה זו עלתה ב-0.05 מעלות צלזיוס, ללא כל אינדיקציה לכך שהיא הפסיקה לעלות, כי עלייה בטמפרטורה של פחות ממעלה עלולה לגרום נזק קטסטרופלי לבריאות הים, לפי מומחים.
האזורים שנפגעו גדלו והתרחבו מאז שנות השמונים של המאה הקודמת, וכוללים כיום את רוב אגן הים התיכון, לפי המחקר. גראבו אומר: “הנושא לא קשור רק להמשכיות הטבע, כי המגוון הביולוגי חייב למצוא דרך לחיות את זה על פני הכוכב הזה, אבל הנושא קשור להמשך המגמה הזו, שעלולה למנוע מהחברה שלנו ומכל בני האדם למצוא מקום מתאים לחיות בו”.
-
זהו אפשר לומר שהשנה כבר הים לא יתחמם יותר מהשיא שהיה בסוף יולי מכיוון ששיא הטמפרטורה הוא בערך בסביבות 10-15 באוגוסט ואנחנו כבר בשיא, אולי צריך לפתוח פוסט כמה הים יהיה קר
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די יש לי קצת השלמות לעשות שעדיין לא עשיתי כאן, כדי שהפוסט הזה באמת יהיה איזה "סוג של ויקיפדיה" מה שיותר מושלם על נושא התחממות מי הים והשפעותיה וכפי שכתבה כאן הצעירה לפני כחודש וחצי.
אז בחלק המדידות כפי שכתבת כנראה הגענו לשיא, ולמרות שעדיין יש תנודות למעלה ולמטה, כנראה שזה יהיה כבר בטווח שמתחת לשיא שנמדד. עכשיו רק ניתן לצפות ולראות לקראת הסתיו שמתקרב כיצד ישפיע הים החם על עונת המעבר והחורף שלאחריו. (את ההשפעה שלו כעת מרגישים תושבי איזור החוף היטב).
-
באתר השמט החוף הצפוני התקרר ל 30° בלבד
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די אם אתה עוקב ברמה יום- יומית אחרי תחזית השמ''ט לחופי ישראל, כבר היתה ירידה ל- 30 מעלות אחרי שהגיעו כבר ל- 32, ואח''כ חזר ועלה ל- 31. גם בתחנת חדרה היתה ירידה בימים האחרונים, והיום שוב חזר לעלות, כך שעדיין יש תנודות למעלה ולמטה, אך כאמור הכל מתחת לטווח של 32.
-
ז'ק 2 אינני עוקב בצורה יום יומית זה לא כ"כ מעניין
-
בשבוע האחרון טמפרטורות המים הממוצעת של הים התיכון הגיע עד 28.15 מעלות - שיא של כל הזמנים.
אני זה לא מרשמלו
-
גשם עד בלי די חום הים פשוט זוועה. הייתי הלילה בנמל ת''א, אנשים פשוט נוטפים מזיעה. לאור הפנסים שלאורך החוף נראה כמין אדים שעולים מהים (שהיה די גלי הלילה).
יותר מ- 29 מעלות עם 77% לחות קרוב לחצות, פשוט זוועה!
גם כעת בשעה 1:15, 28.9 מעלות עם 77% לחות. עומס חום כבד!
-
ז'ק 2 אני ינחם אותך שנשאר לכם רק חודש למצב הקיצוני הזה…
