חידון (עם חיוך) לפרשת בלק
-
את עשרה בטבת תשע"ד- זוכרים?
אם יש משהו שמזכיר את הסיפור עם הלל הזקן שבו ירדה כמות עצומה של שלג "בערב שבת בתקופת טבת", אז עשרה בטבת של שנת תשע"ד הוא הדבר הקרוב ביותר לזה. סופת שלגים בירושלים שהתחילה בליל שישי ונמשכה עד בוקר יום שישי עשרה בטבת, כאשר בזמן הזה יורדת כמות שלג של בין 50- 80 ס"מ שלג.
(מומלץ לשנות בהגדרות הצפיה לאיכות 720P). -
לא זוכרת
-
efrat32 אין מצב, אא''כ היית מאוד צעירה/ילדה ואינך תושבת איזור ההרים.
-
לכל חידון יש פיתרון
דבר ראשון, לאיזה שלוש מילים בפרשה התכוונתי. אז מה היו לנו ברמזים ? (א) שלושת המילים מופיעות ב"שישי שהוא שביעי כשהם מחוברים". כמובן הכוונה היא לעליית שישי בפרשה, שהיא עליית שביעי כאשר פרשת חוקת ופרשת בלק מחוברות. (ב) 24/7- שלושת המילים מופיעות בפרק כ"ד (24) פסוק ז' (7). (ג) ראשי התיבות של שלושת המילים הוא כשם משפחתם של המופיעים בתמונה. ומי בתמונה ? הרב עידו ובר, רבי משה ובר זצ"ל, וכן ספריהם של שניאור ובר ורן ובר, ובקיצור: ראשי התיבות של שלושת המילים הוא וב"ר. (ד) פוסט של שימי (ערוך לצורך החידון) שבו מופיעים המילים "מים רבים".
אז מה קיבלנו ? פרק כ"ד פסוק ז' "וזרעו במים רבים", (ר"ת וב"ר).
-
ומה הקשר בין שלושת המילים לבין הפורום ורבים מחבריו? (עם חיוך כמובן)
בלעם מתאר במשלו את בני ישראל, ובין שאר הדברים שאומר בלעם על בני ישראל זה ש"זרעו במים רבים". רוצים דוגמא ל"זרעו במים רבים"? בבקשה- הפורום כאן והעיסוק של רבים מחבריו הוא דוגמא לזה. תתחילו לעבור על הפוסטים בפורום. מה כמות המים (הגשם) שירדה, ומה שה"מים רבים" יותר השמחה וההתרגשות גדולים יותר. על מפלס מי הכנרת כבר דיברנו ? נושא להימורים מלווים בהרבה אמוציות. ומה עם ספיקת המים בנחלים ? כמה ממ"ק מים לשניה זורמים וכמה זה יתרום למיפלס מי הכינרת. ומה עם טמפרטורת מי הים ? בקיצור- כאן בפורום זרע ישראל עסוקים במים רבים,- מי גשם (עדיף רבים מה שיותר), מי הכנרת, מי הים התיכון, ספיקת המים בנחלים, מצב המים באקוויפרים וכו'.
-
ז'ק 2 אמר בחידון (עם חיוך) לפרשת בלק:
ואם בפורום מזג האויר עסקינן, התדעו היכן מרומזים המודלים לחיזוי גשם (לפחות חלקם) בפרשת השבוע ?
אל תנסו למצוא את השם שלהם וכדומה כי מן הסתם לא תצליחו למצוא (למרות שאחד מהם יש מילים בפרשה הקרובות לשמו), אלא בעיקר כוונתי יותר לאופי של המודלים...
האמת שיש מודל אחד שדוקא נחשב לאמין ביותר מבין המודלים, וזה מודל קוסמו, ויש פסוק שיש בו מילה שקצת מזכירה את שם המודל (פרק כ"ג פסוק כ"ג) "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל".
אבל אני התכוונתי לשאר המודלים (כגון EC ו- GFS וגם אייקון אירופה) שחלקם בתקופת החורף וחלקם בתקופת הקיץ מפשלים פעמים רבות בגדול, כגון עם תצפיות מידי פעם לגשם קייצי עם כמויות מדידות (EC פיתח את זה לרמת אומנות ממש. אין כמעט מפה שבועית שלא תופיע איזה נקודה של גשם באיזה שהוא מקום במשך כל הקיץ. כנראה שבמודל הזה גם הזיעה נמדדת בתור מישקעים...), או לחילופין תצפיות לגשם חורפי משמעותי, ולבסוף? קדחת (במיוחד במודלים לטווח ארוך).
ובאיזה פסוק מצאתי רמז למודלים ? בפרק כ"ג פסוק י"ט: "הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֵּר וְלֹא יְקִימֶנָּה", ובשפה שלנו: הבטחות לחוד ומציאות לחוד.
-
האם למילים הללו "וזרעו במים רבים" יש קשר לפרשה הקודמת ?
אם לא נתייחס לניקוד של הפסוק, אז נוכל לקרוא אותו כך "וְזַרְעוֹ- בַּמַּיִם רָבִים", ואז יהיה קשר לפרשה הקודמת שבמרכזה עומד הסיפור של "מי מריבה"...
-
"וזרעו במים רבים" בגירסת שכונת קרית- הרצוג בבני- ברק, פרשת בלק תשע"ד
רבים מתושבי הקריה זכו לחוות השבת את "וזרעו במים רבים" בצורה מיוחדת. בצהרי השבת החליט הגנרטור השכונתי לעשות לנו הכנה גנרלית לקראת מה שמתריעים לנו מפניו כבר הרבה זמן- הפסקת חשמל ממושכת במקרה של מלחמה ח"ו. בטמפרטורה ממש נעימה של 31 מעלות עם לחות קלילה של 70% החליט הגנרטור ש"מספיק להתפנק", ופרש למנוחת שבת ללא התרעה מוקדמת. וכך מצאנו את עצמינו באמצעה של השבת עם עומס חום לא נעים, בלי מזגנים ובלי מאווררים, אבל עם המון המון לחות, כאשר אנחנו רטובים מזיעה ונראים כמי שיצאו ממקלחת. ונתקיים בנו מקרא שכתוב בפרשה "וזרעו במים רבים".
-
אוי לא נעים בכלל
ליבנו אתכם -
ובאותו ענין- הערה לא להלכה ולא למעשה
כפי הידוע לי, בכמה משכונות בבני- ברק שבהם מסופק החשמל בשבת ע"י גנרטור, מקובל הנוהל שבמקרה של הפסקת פעולת הגנרטור בשבת, קוראים לגוי ע"מ שיפעיל את הגנרטור בחזרה אך ורק במקרה שהגנרטור הפסיק לעבוד לפני שעה מסויימת. לאחר אותה השעה נימנעים מלקרוא לגוי. ולדוגמא- בחודשי הקיץ אם ההפסקה היתה עד לשעות לפני הצהריים המוקדמות אז עדיין קוראים לגוי, אבל החל משעות הצהריים נימנעים מלקרוא לגוי, אלא נישארים ללא חשמל עד למוצאי שבת. (כך זה לפחות בשכונת מגורי). מה שעומד מאחורי הנוהל הזה הוא שרק במקרה של "הפסד מרובה" אז קוראים לגוי. ובזמנו שיערו שאוכל הנמצא במקרר סגור או במקפיא יכול להחזיק מעמד מבלי שיתקלקל בין 10- 12 שעות. ולכן קבעו שאם החשמל הפסיק יותר מפרק הזמן הזה קודם ליציאת השבת אז מותר לקרוא לגוי להפעיל את הגנרטור משום שיש כאן חשש ל"הפסד מרובה" של הרבה אנשים. אבל בשיעור זמן קצר יותר לא התירו.
בקיצור- הפרמטר היחידי האם לקרוא לגוי להפעיל את הגנרטור הוא האם יש כאן "הפסד מרובה" (של האוכל) או לא. אבל את הצד האנושי שבסיפור לא לקחו בזמנו בחשבון.
כאמור- הנוהל הזה הוא כבר בין כמה עשרות שנים עוד מהימים שהגעתי לשכונה (שזה לפני יותר מ- 36 שנים). לא ידוע לי שמשהו השתנה במשך השנים. אך כידוע משהו אכן השתנה במשך השנים, וזה עומס החום בקיץ שהוא כבד יותר בצורה משמעותית ממה שהיה לפני יותר משלושים שנה (לפחות כאן במישור החוף), ומאידך העובדה שאין היום בית או מיתחם שאינם ממוזגים, כך שלגוף שלנו יש בהרבה פחות סיבולת למצבי חום, דבר שיכול אולי להכניס אותנו להגדרה ש"הכל חולים אצל חום" בדומה להגדרה ש"הכל חולים אצל צינה" שמתירה אמירה לנכרי. בפוסט אחר כאן בפורום שעוסק בנושא התחממות הים הארכתי בנושא תוך הבאת מחקרים מהשנים האחרונות על ההשפעה השלילית של עומס החום על הגוף מבחינת בריאותית והבאת דעת פוסקי דורינו בענין אמירה לנכרי בהפעלת מזגן בקיץ. אז אולי כדי לשקול שוב האם הפרמטר היחידי לאמירה לגוי הוא "הפסד מרובה", או שמא כדאי לבחון אם אין אנחנו בבחינה של "הכל חולים אצל חום" לפחות בשבתות עם עומס חום כבד ? (הדברים כאמור נכתבו לעיון- לא להלכה ולא למעשה).
