"כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (גלריית תמונות).
-
אז הסתיו (דהיינו החורף בלשון המקרא) אומנם עבר, אך במקרה שלנו הגשם כנראה עדיין לא לגמרי חלף הלך לו, וזה מורגש מאוד בטבע, כי בשנה המשונה שאנחנו נימצאים בה, חווינו מצד אחד אביב באמצע החורף (בסוף ינואר וכן בפברואר), כאשר כתוצאה מזה התחילה להופיע באיזור מישור החוף פריחה אביבית בהקדמה של כחודש, כך שבפברואר חווינו כאן במישור החוף פריחות האופייניות לחודש מרץ ואפילו לאפריל. אבל אז פתאום חזר החורף, כאשר מרץ היה בחילוף תפקידים עם פברואר, וכך המגמה החורפית נמשכה גם לתוך אפריל. וזה כאמור מורגש מאוד בטבע, כי מצד אחד אנחנו חווים כעת את הפריחות המרהיבות של האביב, ומאידך השטח עדיין ירוק ולח כמו בסוף החורף. באיזור ההרים התמשכותו של החורף לתוך אפריל מורגשת יותר, כי כידוע שהפריחות באיזור ההרים מתאחרות בכחודש ביחס לאיזור החוף. אז השנה החורף שחזר במרץ לתוך אפריל עם גשמים מרובים וקור, כל זה גרם שבאיזורי ההרים יש עצים שעדיין נמצאים בשלכת כמו בתקופת החורף, ואילנות מאכל מסויימים שעדיין לא התחילו לפרוח (כגון הרימונים- שבאיזור החוף התחילו לפרוח כבר לפני כמה שבועות וכעת הם בשיא פריחתם, ואילו באיזור ההרים הם לא התחילו לפרוח עדיין). כפי שתוכלו לראות בעז"ה בתמונות- גם הפרחים האופיינים לעונת החורף כגון הרקפות עדיין נמצאים בשיא הפריחה באיזור ההרים כאילו אנחנו עדיין בחורף.
אז בואו ותצטרפו למסע מצולם לנופי האביב החורפי כפי שקלטה עדשת המצלמה. אנחנו נשלב את הדבר מידי פעם עם הפסוקים בשיר השירים המתארים את תקופת האביב. התמונות צולמו באיזור הסטף, וגם בחצר ביתי שבקרית הרצוג. בתקוה שתהנו. (בגלל זמנים לחוצים שאני נמצא בהם, יתכן שהעלאת הפוסט תימשך במשך יום- יומיים).
-
-
! -
-
-
מה אנחנו יודעים על השקד (שקדייה) ? השקד הוא העץ שפריחתו היא המוקדמת ביותר, וממילא גם הוצאת הפירות שלו היא המוקדמת. ומכאן גם נגזר שמו, משום שהוא שוקד (ממהר) להוציא פירות לפני שאר האילנות. (מהר"י קרא ירמיה א', י"א). ה' מראה לירמיהו מקל שקד בתור נבואה "כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ", ופירש רש"י (ירמיה א', י"ב), וז"ל: השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות אף אני ממהר לעשות דברי, ומדרש אגדה השקד הזה הוא משעת חניטתו עד גמר בישולו עשרים ואחד יום כמנין ימים שבין שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר לתשעה באב שבו נשרף הבית, עכ"ל רש"י.
גם לאחר מחלוקת קורח, ה' מצווה לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל שבט, ולהניח אותם באוהל מועד לפני העדות, והמטה אשר יפרח הוא יורה על מי בחר ה'. משה מניח את המטות באהל מועד, "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר י"ז, כ"ג). והביא רש"י (שם) את דברי המדרש- "ולמה שקדים? הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות, אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא".
אז כרגע עצי השקדים עמוסים פירות כפי שאפשר לראות בתמונות.
כפי שאפשר לראות בתמונות, השקדים כרגע עדיין עם קליפתם החיצונית הירוקה. כאשר פרי השקד נאכל בשלמותו הוא מכונה "שקדים ירוקים". הוא נאכל כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה, שעירה בשרנית וחמצמצה, והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשחה. הפרי בכללותו חמצמץ. שקדים ירוקים הם חטיף פופולרי בחלקים רבים של המזרח התיכון. לרוב הם נאכלים טבולים במלח בישול כדי לאזן את הטעם החמוץ, כבושים, ובמגוון צורות נוספות.
-
-
-
-
-
-
ז'ק
מרהיב
יישר כוחך על השיתוף -
וואו!
מה רבו מעשיך ה'
תודה רבה!מחכה גם לתמונות של אל ניניו שחוגגים באיזור...
-
