גובה מפלס ים המלח

[מה שמעניין]

מה באמת קורה בים המלח?
אחרי סרטוני השיטפונות המדהימים מהדרום בשבועות האחרונים. לראות את עוצמת המים זורמת לכיוון המדבר תמיד עושה הרגשה טובה, אבל זה גם העלה אצלי שאלות לגבי המצב האמיתי של ים המלח,
אשמח לעזרתכם בכמה שאלות שמעסיקות אותי:
מבחן המציאות: האם הגשמים הרבים שירדו השנה באזור המדבר וים המלח באמת מצליחים להעלות את המפלס, או שהנסיגה שלו ממשיכה?
נתונים מהשטח: מישהו יודע מה גובה המפלס נכון להיום והאם יש אתר אמין שמעדכן את זה באופן שוטף?
מגמת הירידה: האם יש למישהו נתונים על קצב הירידה בשנה-שנתיים האחרונות? האם זה נבלם מעט או שהמצב נמשך כרגיל?
הקשר לכנרת: מה יקרה אם יחליטו לפתוח את סכר דגניה? האם זה הפתרון שיכול לעזור למפלס ים המלח, או שזה צעד שפשוט לא יספיק?
סדר עדיפויות לאומי: מה דעתכם, האם החשיבות של מפלס הכנרת (כמאגר מים) גדולה יותר מהחשיבות של מפלס ים המלח, או שיש חשיבות מרובה למפלס של הים הדרומי?
אני ממש סקרן לשמוע את הידע שלכם.

[איש השלגים]

מה שמעניין אמר בגובה מפלס ים המלח:

סדר עדיפויות לאומי: מה דעתכם, האם החשיבות של מפלס הכנרת (כמאגר מים) גדולה יותר מהחשיבות של מפלס ים המלח, או שיש חשיבות מרובה למפלס של הים הדרומי?

על שאלה זו בלבד אענה את דעתי.
כיום שישראל כבר לא עם בעיית מים מאחר ורוב המים שאנו שותים הם מותפלים.
חשיבות מפלס הכנרת ירדה פלאים והיא נשארה בעיקר כמפלס המצב רוח הלאומי בלי סיבה שיותר מידי נראית לעין.
ומשכך לכאו' הקערה התהפכה ומפלס רמת ים מלח אמור להדאיג יותר, מאחר ומדובר במשאב טבע נדיר ויחודי שלא קיים בשום מקום בעולם. (לכנרת יש עוד הרבה מתחרים, גדולים פי אלף...)
עם זאת אי אפשר להתעלם מהמפגע האונקולוגי שיכול להיווצר עם הצטמקותה של הכנרת, מה גם שהשטחים החקלאיים הרבים הסובבים את הכנרת עלולים להפגע עם הצטמקותה. (כך שמעתי, לא מאומת.)
כך שבשכלול הנתונים זה נראה פיפטי פיפטי, שניהם פחות או יותר באותו משקל.
אחרי כל זה ראוי לציין, שבעוד מפלס הכנרת נתון לשינויים כבר עשרות שנים, ומכל המצבים הקשים שלה היא יצאה, ושוב חוזר חלילה, אני לא חושב שמצבה אמור להטריד יותר מידי, כי נכון שעכשיו היא במצב קשה אחרי שנות בצורת, אבל בעתיד בעז''ה היא תעלה בחזרה, ואח''כ תרד שוב, ושוב תעלה. זאת בניגוד לים המלח שלפי הידוע לי הוא במצב מתמיד של ירידה בלתי נפסקת כבר עשרות שנים. (גם כן לפי מה שהבנתי, לא מאומת.)
באמת מעניין האם בחורף הנוכחי הוא הצליח לעלות בצורה משמעותית...

[אוהב שלג לא ישבע]

לפי מה ששמעתי פעם, הסיבה שלא פותחים את סכר דגניה בשביל להציל את ים המלח, זה כי זה לא יעזור בכל מקרה, ורק נפסיד את הכינרת,
סכר דגניה לא מספיק בשביל להציל את ים המלח

[גשם עד בלי די]

לגבי מפלס ים המלח אין נתונים קבועים. בכללי במהלך דצמבר הוא עלה ב 1 ס"מ.
לגבי האם צריך בשבילו לפתוח את דגניה התשובה חד משמעית לא כי בסוף הכינרת משמשת כמאגר חירום לאומי במקרה חריג.
אם אתם רוצים ים המלח מלא דבר ראשון תשברו את כל הסכרים שנבנו על כל הנחלים שמגיעים אליו.

[מאור גליל העליון]

גשם עד בלי די אמר בגובה מפלס ים המלח:

אם אתם רוצים ים המלח מלא דבר ראשון תשברו את כל הסכרים שנבנו על כל הנחלים שמגיעים אליו.

כמו מה למשל?

[מטאורולוגיה]

פוסט זה נמחק!

[מטאורולוגיה]

בקשר למצבו העגום של ים המלח:

1. המפלס ירד בעשרות(!!!) מטרים מאז קום המדינה ובפרט מאז פתיחת מפעלי ים המלח. למעשה רובו המוחלט של כל החלק הדרומי של ים המלח הוא היום בריכות אידוי של כי"ל.
2. במטרה להציל את הים מהתיבשות מוחלטת, מתוכנן פרויקט בשם "תעלת הימים" שעיקרו העברת מים בצינור מים סוף לים המלח. הפרויקט נסחב כבר שנים בשל העובדה שהוא אמור להתבצע בשת"פ עם ירדן (שכ50% מים המלח נמצא בשטחה) וכדרכו של כל פרויקט בין לאומי הוא תקוע בהררים של בירוקרטיה.

[סענדער]

חברים תתעדכנו,
בשנת 2021 הודיעו הירדנים על ביטול פרויקט תעלת הימים (ויקיפדיה).

[איש השלגים]

מה שמעניין
חבר שלח לי מתוך התכתבות שלו עם ג'י פי טי
יש כאן תשובות לכמה מהשאלות שלך.
מעניין מאוד. שווה קריאה!

מה העומקו המירבי של ים המלח?

העומק המרבי של ים המלח הוא בערך 304 מטר (כ-997 רגל).
הוא נחשב לאגם המלוח העמוק ביותר בעולם.

העומק נמדד במרכזו, ומשתנה מעט עם השנים בהתאם לשינויים במפלס המים, שיורד בהתמדה מאז שנות ה-60 בשל ניצול מקורות המים והאקלים.

הנה הנתונים המעודכנים לשנת 2025 לגבי מפלס ים המלח:

מפלס ים המלח הנוכחי (2025)
לפי ויקיפדיה באנגלית, מפלס פני הים עומד על כ־-439.78 מטר מתחת לפני הים .

מקור עברי מספק תמיכה נוספת לכך – המפלס צפוי להגיע בשנת 2025 לכ־-440 מטר מתחת פני הים .

גם Times of Israel ציין בעבר שמפלס הים נמוך בכ־-436 מטר, ויורד בקצב של כ־1.10 מטר בשנה .

יחד, המידע מראה מגמה ברורה: כ־-440 מטר מתחת לפני הים הוא הערך הריאלי הנכון לשנת 2025.

קצב הירידה השנתי
ירידת המפלס השנתי עומדת על כ-110 ס"מ בשנה, כלומר כ-1.1 מטר לשנה .

גם ניתוחים סביבתיים וחוקרים תומכים בקצב הזה; לדוגמה, דיווח בעיתון The Guardian ציין שהירידה חלה בקצב של כ-1 מטר בשנה ב־50 השנים האחרונות .

לסיכום מהשאלות:
מפלס ים המלח נכון ל־2025: כ־-440 מטר מתחת לפני הים.

קצב הירידה: כ־1.1 מטר בשנה, או סביב -110 ס"מ לשנה.

אם תרצה, אוכל לבדוק גם מגמות היסטוריות לאורך השנים, השוואות עם מקומות אחרים, או הסבר סביבתי ומידתי לגביי הסיבות לירידה הזו — תגיד לי!

האם מי הגשמים מוסיפים לו מים? אם ככה בעוד כ30 שנה הוא יתייבש לחלוטין

שאלה מצוינת

נכון להיום, מי הגשמים כן מוסיפים מים לים המלח, אבל זה חלק קטן מאוד ביחס למה שהוא "מאבד".

מקורות המים לים המלח
מי גשמים ישירים – כ־50–100 מ"מ גשם בשנה באזור ים המלח. זה מעט מאוד למדבר, ולכן התוספת הישירה מהגשם זניחה.

נגר ונחלים – בעיקר מהירדן הדרומי ומנחלי ההרים שממערב וממזרח. אבל רוב מי הירדן העליון (שנכנס אליו פעם) מנוצלים להשקיה ולשתייה בצפון, כך שכמעט לא מגיע מים לים המלח.

מעיינות תת־קרקעיים מליחים – יש, אך גם הם קטנים יחסית.

האיזון מול האידוי
בים המלח יש טמפרטורות גבוהות מאוד ושיעורי אידוי קיצוניים – כ־1,300–1,600 מ"מ לשנה (פי 15–20 מכמות המשקעים).

כלומר, מה שנכנס ≪ מה שיוצא.

האם הוא יתייבש תוך 30 שנה?
לא בדיוק.

אם קצב הירידה הוא כ־1.1 מטר בשנה, בתוך 30 שנה יתווספו עוד כ־33 מטר ירידה.

מפלס הים כיום בערך -440 מטר, ולכן הוא יגיע ל־-473 מטר בעוד 30 שנה (אם שום דבר לא ישתנה).

הים לא יתייבש לחלוטין, אלא פשוט יהפוך לקטן וצר הרבה יותר. למעשה, חוקרים מעריכים שהוא עלול להתפצל לכמה אגמים קטנים ומלוחים במיוחד.

רוצה שאעשה עבורך חישוב גרפי או טבלה שמראה איך ייראה מפלס ים המלח ב־50–100 השנים הבאות לפי קצב הירידה הנוכחי?

זה עלול לשבש את הגבול בין ירדן לישראל

נכון מאוד — זה אחד הנושאים הרגישים ביותר סביב ירידת מפלס ים המלח.

איך הירידה משפיעה על הגבול?
הגבול בין ישראל לירדן בקטע הזה מוגדר לפי הקו האמצעי של ים המלח (הקו שבאמצע האגם).

ככל שהים נסוג, האגם מתכווץ, והקו האמצעי "זז". זה יוצר אזורים חדשים של אדמה חשופה ("חוף חדש") שלא היה קיים קודם.

השאלה היא: למי שייך הקרקע החדשה – לישראל או לירדן? זה לא הוגדר במפורש בהסכמי השלום.

אתגרים אפשריים
מחלוקות טריטוריאליות – החופים החדשים עלולים להפוך לנקודות מחלוקת.

נגישות למשאבים – למשל, אם ימצאו משאבי טבע (כמו מינרלים או מי תהום) בשטחים שנחשפים.

סכנות סביבתיות משותפות – כמו בולענים (sinkholes), שמתרבים מאוד בגלל הירידה במפלס. זה פוגע גם בתשתיות בישראל וגם בירדן.

מה נעשה כיום?
יש שיתופי פעולה מדעיים בין שתי המדינות כדי לעקוב אחרי הירידה.

עלו רעיונות של "תעלת הימים" (קישור מים מים סוף או מים התיכון לים המלח), אבל יש מחלוקות סביבתיות, פוליטיות וכלכליות שמעכבות.

בינתיים, אין פתרון מוסכם, והמצב ממשיך להחמיר.

רוצה שאסביר לך מהו בדיוק פרויקט "תעלת הימים" ולמה הוא תקוע כבר שנים?

כן

אז ככה — פרויקט "תעלת הימים" (שנקרא גם תעלת הים האדום–ים המלח) הוא יוזמה ישנה שמטרתה להציל את ים המלח מירידה מתמדת במפלס המים.

הרעיון המקורי
לחבר בין ים סוף (באזור עקבה–אילת) לים המלח באמצעות תעלה/צינור באורך של כ־180 ק"מ.

להזרים מים מים סוף צפונה → לנצל את הפרשי הגובה האדירים (ים המלח הוא הנקודה היבשתית הנמוכה בעולם, כ־440- מטר) כדי:

לייצר חשמל באמצעות טורבינות מים.

להתפיל מים לשתייה ולחקלאות (בישראל, ירדן וגם לרשות הפלסטינית).

להזרים מים לים המלח כדי לבלום את ההתייבשות שלו.

מי היה אמור להרוויח?
ישראל – מים מותפלים לאזור הדרום.

ירדן – מים מותפלים חיוניים מאוד (כי יש לה מחסור חמור במים).

הפלסטינים – אמורים היו לקבל חלק מהמים.

העולם – פרויקט של שיתוף פעולה אזורי נדיר במזרח התיכון.

למה זה תקוע?
בעיות סביבתיות

חשש שהכנסת מי ים סוף (שונים מאוד בהרכבם) תשנה את הכימיה של ים המלח, תגרום לשקיעת גבס ותפגע במערכת האקולוגית.

סכנה לדליפות שיפגעו באקוויפרים של הערבה.

בעיות פוליטיות

חוסר אמון הדדי בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

לחצים פנימיים – יש מתנגדים בכל אחת מהמדינות.

בעיות כלכליות

עלות מוערכת: מעל 10 מיליארד דולר. קשה למצוא מימון בינלאומי.

מה קורה בפועל?
ב־2013 נחתם הסכם משותף ראשוני בין ישראל, ירדן והרשות, כולל ניסוי פיילוט קטן.

מאז היו עיכובים – גם בגלל מתיחות פוליטית וגם בגלל שהקהילה המדעית והבינלאומית הסתייגה מהסיכונים הסביבתיים.

ירדן החלה לקדם חלופה עצמאית: מתקן התפלה גדול בעקבה, עם צינורות מים פנימיים, בלי להזרים לים המלח.

בקיצור: "תעלת הימים" נראתה פעם כמו פתרון חלומי – אבל בפועל היא כמעט נזנחה, ובינתיים ים המלח ממשיך לרדת.

רוצה שאסביר לך גם מהן האלטרנטיבות האחרות שנשקלות להצלת ים המלח (למשל חיבור מים מהים התיכון, או שיטות אחרות)?

כן

יש כמה חלופות שנשקלו להצלת ים המלח חוץ מ"תעלת הימים" מים סוף. כל אחת מהן מורכבת, יקרה, וגם שנויה במחלוקת:

1. חיבור מים מהים התיכון (ה"תעלה הים-תיכונית")
רעיון: להביא מים מהים התיכון (באזור אשדוד/אשקלון) לים המלח דרך צינורות/תעלה.

יתרון: קרוב יותר לישראל, מים זמינים, אפשר לשלב מתקני התפלה בדרך.

חסרון:

עלות גבוהה מאוד (צריך לעבור את הרי יהודה).

התנגדות סביבתית – מעבר דרך שמורות טבע ואזורים מאוכלסים.

פחות רלוונטי לירדן (שהיא השותפה העיקרית).

2. הזנה ישירה ממי הירדן העליון
רעיון: להחזיר לירדן הדרומי (הנחל שנכנס לים המלח) מים שמוסטים היום לצרכי חקלאות ושתייה בצפון.

יתרון: פתרון טבעי, שומר על המערכת האקולוגית המקורית.

חסרון:

פוגע במקורות מים לישראל, ירדן, סוריה ולבנון – כולם כבר תלויים במים האלה.

דורש שיתוף פעולה אזורי רחב שלא קיים כיום.

3. מתקני התפלה אזוריים
רעיון: להקים מתקני התפלה גדולים (בישראל ובירדן), להשתמש במים המתוקים לשתייה, ואת ה"פסולת המלוחה" (מי הרכז) להזרים לים המלח.

יתרון:

מתקן התפלה נותן מים לשתייה, וים המלח מקבל תוספת מים מלוחים.

פחות תלות במדינות שכנות.

חסרון:

עדיין יש סכנות סביבתיות מהשפעת הרכז על הכימיה של ים המלח.

עלות גבוהה ותשתית מסובכת.

4. לא לעשות כלום (תסריט טבעי)
רעיון: להשלים עם כך שים המלח ימשיך להתכווץ, ולטפל רק בנזקים (כמו בולענים).

יתרון: לא דורש השקעה אדירה או סיכונים סביבתיים.

חסרון: הים יהפוך תוך עשרות שנים לשורה של אגמים קטנים ומלוחים מאוד → פגיעה בתיירות, בכלכלה, ובמערכת האקולוגית.

מה נחשב הכי ריאלי היום?
כרגע, מה שמתקדם ביותר הוא פרויקטי התפלה בירדן (בעקבה) ובישראל.

הרעיון הוא להשתמש ברכז המלוח שנפלט מההתפלה ולהעביר חלק ממנו לים המלח.

זה עדיין לא "מציל את הים", אלא רק מאט את ההידרדרות.

מה אורכו של ים המלח?

ים המלח הוא לא "ים" אלא אגם מלוח ארוך וצר.

ממדים עיקריים של ים המלח:
אורך: כ־50 ק"מ מצפון לדרום.

רוחב מירבי: כ־15 ק"מ (במרכזו).

שטח פני המים כיום (2025): כ־600 קמ"ר בלבד – לעומת יותר מ־1,000 קמ"ר בשנות ה־60.

עומק מירבי: כ־304 מ' (כפי שכתבתי קודם).

האם אפשר לשוט על ים המלח?

באופן עקרוני – כן, אפשר לשוט על ים המלח, אבל זה נדיר מאוד, ומוגבל מסיבות טכניות ובטיחותיות:

למה זה קשה?
מליחות קיצונית – המים סמיכים מאוד (פי 9 מהים התיכון).

זה מקשה על תנועה של סירות קטנות, כי המים "כבדים".

מנועים עלולים להיסתם ממלח.

אין נמל טבעי – חופי ים המלח רדודים או בולעניים, ולכן קשה לעגון סירות.

אין כמעט שימוש תחבורתי – אין דיג ואין תיירות שיט מסודרת, בניגוד לכנרת או לים התיכון.

איפה כן שטים?
מדי פעם מתקיימים סיורי מחקר עם סירות קטנות של אוניברסיטאות ומכוני מחקר (כדי למדוד מליחות, עומק, חיים מיקרוסקופיים).

יש מקרים נדירים של שיט תיירותי מצומצם, לרוב ביוזמות פרטיות עם סירות מנוע מותאמות.

️ מסקנה
אפשר לשוט, אבל זה לא נגיש לציבור הרחב, ורוב המבקרים מגיעים לים המלח כדי לצוף – החוויה הייחודית ביותר שם.

[גלילאו גליליי]

גשם עד בלי די כמדומני הכנרת לא משמשת כמאגר חירום לאומי כי אם כל המדינה תשתה מהכינרת ביום אחד זה יגיע למקום שכבר אי אפשר לשאוב