גשם בסוכות "סימן קללה"- מתי ובאיזה תנאי ?
-
שיטה ד': גשם בחג "סימן קללה"- רק כשהתחיל לרדת בחג ולא קודם לכן
הביכורי יעקב (סימן תרל"ט ס"ק ל"ט) הביא בשם ספר חמדת הימים, וז"ל: וראיתי בספר חמדת הימים שכתב, וזה לשונו: וקבלנו שלא אמרו זה דהוי כמוזג כוס לרבו וכו' אלא כשלא ירדו גשמים קודם ימי החג, ופתע פתאום נתקשרו שמים בעבים בהתקדש החג וירדו גשמים. אכן כבר היו יורדים גשמים בטרם התקדש החג ונמשכו עד החג אין כל מאומה בזה וגשמי רצון ברכה ונדבה הוו, עכ"ל.
גם בספר צפנת פענח (סוכה פ"ו ה"ב) כתב לבאר כן בכוונת הרמב"ם בפירוש המשניות (סוכה סוף פ"ב) שכתב "וירידת הגשמים בתחילת הסוכות רמז כי ה' אינו מקבל מעשיהם ברצון". וכתב הצפנת פענח שכוונת הרמב"ם היא שרק אם התחלת ירידת הגשם היתה בסוכות אז הוא סימן קללה. אבל אם הוא התחיל לרדת כבר קודם לכן והמשיך לרדת בסוכות אין זה סימן קללה.
-
גשם בחג "סימן קללה" ? לפעמים לאו דוקא
ובהתחלה הקדמה קצרה. כידוע שה"בית יוסף" מרן רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך" זכה שהיה לו "מגיד" מהשמים שהיה מגלה לו דברים שונים ועונה לו על דברים שבהם הסתפק מרן הבית יוסף. על פיו של המגיד של הבית יוסף נכתב הספר "מגיד מישרים". ספר זה הוא למעשה יומן של התגלויות המגיד, הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות- לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו.
וכעת לענינינו- בספר מגיד מישרים (פרשת אמור) כתב רבינו הבית יוסף שהמגיד גילה לו שאותם גשמים שירדו בסוכות באותה שנה אינם סימן קללה, אלא באו מחמת הקפת ארבעת המינים.
נמצא שאדרבה- כל אותם דברים שאנחנו עושים בחג הסוכות בכדי לרצות על הגשמים הם עצמם יכולים לפעול שירדו גשמים בחג, וזה כולל את ההקפות עם ארבעת המינים והנענועים וכן ההושענות שאנחנו עושים. ובמידה שכך הוא אז אדרבה- הגשם לא רק שאינו סימן קללה, אלא הוא סימן ברכה שהפעולות שאנחנו עושים לרצות על הגשם אכן פועלות את פעולתן.
אז נאחל ונתפלל שיהיה לכולנו חג סוכות שמח ומבורך, שנזכה לקיים את מצות סוכה ככל הילכותיה ודקדוקיה, ושיהיה שימושינו בישיבת הסוכה לרצון לפני מלך אדון כל.
-
ומשהו מלפני כמה שנים מהפורום הקודם (מהזמן שעדיין הייתי שם "משקיען"...), לא יאומן, היום ספק אם זה היה עובר. (אגב- מי זה דובי מירושלים שכותב שם ? הייתי מאוד משתוקק לראות אותו כאן, כי ממעקב אחרי הפוסטים שלו אני יכול לומר שיש לו כתיבה ברמה מאוד גבוהה שמבחינת התוכן מתאימה יותר לכאן ולא לשם).
-
אגב, בשנה שעברה ירדו גשמים החל מיום שני ב' דחול המועד מדי יום (!) במקומות שונים בארץ ועד יום שישי ערב שמחת תורה.
וכמו שאומרים, השאר היסטוריה, לצערינו זה עדיין הווה...
אם כי יש לציין שנים שירד בהם גשם בסוכות ואפי' גשם חזק שלא ארעו בהם דברים קשים כהנ"ל כמו שנת תשס"ט, תש"ע, תשע"ח. (זה מה שאני זוכר).
לעומתם צרוב בזכרוני הגשם ירד בשעת מנחה בשבת חוה"מ שנת תשע"ד, שעות אח"כ פונה מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א לבית החולים עקב חוליו האחרון.
כמו כן גשם מלווה רוחות עזות בסוכות תש"פ - שנת הקורונה הארורה.
נמצא שסימן קללה הוא ולא יותר מכך. (סימן הוא כשמו - איתות). לתשומת לב מי שלחוץ מדי ממה שמסמל גשם זה.
אגב בשנת תשפ"א, שארע בה אסון מירון היה מזג אויר מצוין בסוכות ולא ירד גשם, כך ששום דבר לא חתוך, הכל יש לקחת בפרופורציות.
בשורות טובות. -
איש רכסים נדגיש שלא נאמר בגמרא גשם בחג הוא ''סימן רע'', אלא ''סימן קללה''. גשם בסוכות אינו מהווה ''סימן רע'' ואינו מורה בהכרח על משהו עתידי שעומד לקרות, אלא מורה על מצב נתון שבו הקב''ה כביכול אינו חפץ בשימוש שלנו חלילה, אך אין זה מחייב שחלילה ילווה לכך איזה אסון. וכפי שכתבתי בגוף הדברים, יש כמה תנאים לכך שזה יחשב סימן קללה.
-
איש רכסים נדגיש שלא נאמר בגמרא גשם בחג הוא ''סימן רע'', אלא ''סימן קללה''. גשם בסוכות אינו מהווה ''סימן רע'' ואינו מורה בהכרח על משהו עתידי שעומד לקרות, אלא מורה על מצב נתון שבו הקב''ה כביכול אינו חפץ בשימוש שלנו חלילה, אך אין זה מחייב שחלילה ילווה לכך איזה אסון. וכפי שכתבתי בגוף הדברים, יש כמה תנאים לכך שזה יחשב סימן קללה.
האמת שלפי פירוש הגר"א יתכן בהחלט שב"סימן קללה" שיש בירידת הגשמים יש גם משום "סימן רע", וז"ל הגר"א (חידושי וביאורי הגר"א סוכה): משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו- יש לומר משל זה עם מה שנודע כי ראש השנה ויום הכיפורים המה ימי דין, ואחריהם ימי החג במצות לקיחת הלולב וישיבת הסוכה. והימים האלה המה ימי רחמים להמתיק הדינים הנ"ל, ע"י המצוות המקיפות אותנו, ואשר אנחנו ממלאים ידינו ברכה בימים ההם. אמנם ברדת גשמים המכריחים אותנו לבטל מצות הסוכה, הנה זה עד משחק נאמן כי הוא יתברך אינו חפץ ח"ו לפשר הדינין, כי אם שישארו בתוקפם וגבורתם כאשר היו. ונודע כי המזיגה היא עירוב מים ביין, זהו ענין המשל לעבד הבא למזוג כוס לרבו, היינו לבטל חריפותו, והאדון שפך המים הלאה, וזהו שפך לו קיתון מים וכו'.
-
ידידי המלומד, לא זכיתי לרדת לשרשי ההבדל בין "קללה" ל"רע", הם מילים נרדפות לענ"ד, ואף מה שכתבתם שזה מלמד על מצב נתון וכו', אותו מצב נתון הוא עצמו הוא עניין דין (שהרי לרחמים אין סוף, ולכך נצרכת ג"כ מידת הדין - כך שמעתי פעם בשם הגר"א) שתוצאותיו - ה"י.
בכל מקרה נראה שהשנה אין צורך ב"סימן קללה" באשר המצב המלחמתי נמשך כבר שנה על כל ההשלכות הנוראיות שלו זה הקללה בעצמה. -
איש השלגים אמר במודלים תשרי תשפ''ז (!):
אפיק ים סוף אמר במודלים תשרי תשפ''ז (!):
איש השלגים אמר במודלים תשרי תשפ''ז (!):
ממטרי שלג אמר במודלים תשרי תשפ''ז (!):
אפיק ים סוף אתה יודע כמה דברים תכננתי לשבוע שאחרי סוכות בא נקווה שזה ידחה לתחילת חשוון
ולא תתקבל תפילת עוברי דרכים לפניך
לעניין הגשם בלבד בשעה שהעולם צריך לו....העולם לא צריך גשם בסוף ספטמבר, ובטח לא כשזה יוצא בסוכות
חז''ל 'אסרו' אפילו 'להזכיר' גשם בתפילה בסוכות, עי' תענית ב.שים לב
אני הגבתי לבקשה הזו
הוא דיבר על השבוע שאחרי החג. חלילה שאכתוב זאת על חג הסוכות (שעליו נאמר שזה סימן קללה.)
לגבי סוף ספטמבר, (גם אם נתעלם מהעובדה שמדובר כבר באוקטובר...) זה פחות מענייין, אנחנו בזמן גשמים לפי רבותינו. והעולם הו הו זקוק לגשם...
כמובן שמה שכתבתי היה במוצאי היום הקדוש ובהשראת תפילת הכה''ג.עיין כאן
-
פוסט זה נמחק! -
איש רכסים אמר בגשם בסוכות "סימן קללה"- מתי ובאיזה תנאי ?:
אגב, בשנה שעברה ירדו גשמים החל מיום שני ב' דחול המועד מדי יום (!) במקומות שונים בארץ ועד יום
אגב בשנת תשפ"א, שארע בה אסון מירון היה מזג אויר מצוין בסוכות ולא ירד גשם, כך ששום דבר לא חתוך, הכל יש לקחת בפרופורציות.לדעתי לא היה מצוין, כי ב3 ימים האחרונים של סוכות היה שרב כבד, מעל 35 מעלות בהרים, ובאזור 40 בהרבה מקומות, ובאותה שנה היה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לישון שנת צהריים בסוכה
-
אפיק ים סוף הוא לא מתכוון להגיב לך כי הוא כבר לא נכנס לפורום כבר שנה וחצי
-
ADA אמר בגשם בסוכות "סימן קללה"- מתי ובאיזה תנאי ?:
אפיק ים סוף הוא לא מתכוון להגיב לך כי הוא כבר לא נכנס לפורום כבר שנה וחצי
לא שמתי לב ...
