ז'ק אמר בהפטרת פרשת כי תשא- עצירת גשמים- מידת הדין או שמא מידת הרחמים (תוכן תורני):
עונה החתם סופר על הקושיות בדברים מופלאים. כידוע שהגשמים מתהווים בטבע כתוצאה מהאדים וההבל (לחות) העולים מן הארץ, וגם מהבל פיהם של אנשי העולם. אומנם ההבל היוצא מפיהם של האנשים הוא שולי למדי, ועיקר הגשם מגיע מההבל המגיע ממימי הים, אבל מ"מ יש איזה אחוזון קטנטן שמגיע גם מההבל המגיע מהארץ מהבל פיהם של האנשים. וכותב החתם סופר, וז"ל: "והיות כן, החוש והשכל יעיד כי אם בני אדם וההבל והאדים העולים מהם הוא מהבל פה דובר נבלה ולשון הרע ורכילות, הגשמים המתאוים מזה המה מלוכלכים מזוהמת קליפת עוונות ופשעים ההמה, והמאכלים המתאווים מזה מטמאים אוכליהם ביתר שאת באופן שיהיה הבל פיהם של שנה הבאה רע יותר משל אשתקד, ועל ידי זה גשמי שנה הבאה ותבואתה רע וגורם טומאה ומרי יותר ומגדל אנשים רעים וחטאים יותר, ושוב יעשו האנשים את הגשמים רע יותר בשנה השלישית מבשניה, וכן לעולם חוזר חלילה עד שחס וחלילה כל כך מושרשים בחטא וטומאה עד כי אין תרופה למכתם חלילה. ומטובו של אלוקי ישראל יתברך שמו לעצור השמים ולא יהיה מטר רע ולא יולידו פירות רעים עד שיכנע לבבם הערל וישובו אל ה' ויטהרו האויר ויהנו מזיו ה' ותפארתו. וזה מה שכתוב "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה", או "ואבדתם מהרה",- או שיעצר השמים כדי שישובו ויטהר האויר, או אם לא יעצר ועל ידי זה יושרשו בטומאה חס וחלילה על ידי זה "ואבדתם מהרה". ובימי אחאב הגיעו לזה השיעור ובינתיים לא נעצר השמים. אומנם בהתלוצץ אחאב עם אליהו נשבע שלא יהיה מטר כי אם לפי "דברי" דוקא, כפי ההבל שיצא בקדושה על פי דברי אליהו הצדיק או כדומה לו, לא על פי הבל הרשעים. על כן כששלחו ה' ליתן מטר והיה יודע שהאויר מטומאה, קבץ את כל ישראל אל הר הכרמל וקדש שם שמים ברבים, וצעקו "ה' הוא האלוקים", ומההבל פה של אותה צעקה נעשה עב קטנה ככף איש, שהרי לא היה כי אם הבל של שני דיבורים שאמרו פעמיים "ה' הוא האלוקים", והם היו לברכה", עכ"ל של החת"ס בדרשות ודבריו המופלאים, ודפח"ח.
מעניין עוד דבר שכתוב " "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן".
ולכאורה אפשר להוסיף על דברי החת"ס שאפשר להוסיף הבל של קדושה כנגד ההבל של הטומאה.
ואם ההבל של תינוקות של בית רבן או של אנשים טהוריפ יתגבר על ההבל של האנשים הטמאים, אז גם יירד גשם. (ואולי גם זה כוונת החת"ס)
