ועל ניסיך שבכל יום עמנו !!!
-
ז'ק 2 אמר בועל ניסיך שבכל יום עמנו !!!:
הלילה היינו בהיפוך מצב. יש לי בן שגר ברמת בית שמש, ובמלחמה שבחצי שנה האחרונה הוא ראה כמה פעמים באופק המערבי את היירוטים אצלנו כאן בגוש דן. הפעם לשם שינוי תושבי גוש דן היו יכולים לראות את מעוף הטילים וכן את היירוטים באופק המזרחי.
הדבר המדהים הוא- שבגלל הגובה הרב של מעוף הטילים וכן הירוטים, נוצרה אשלייה כאילו מעוף הטילים וכן היירוטים הם לא רחוק מאיתנו. אך מאחר שלא שמענו אפילו בום קטנטן, יכולנו להבין את המרחק והגובה הרב שבו הטילים עפים וכן מיורטים.
וכאן נזכרתי בקידוש החודש, שבו היו מודיעים לגולה שהחודש התקדש ע''י השאת משואות, כאשר בחשבון פשוט יוצא שהיה מרחק של כמה עשרות קילומטרים מנקודה לנקודה. אתמול נוכחתי לראות כיצד ניתן לראות בלילה בצורה כה ברורה נקודת אש מאוד רחוקה.כידוע בקשר לנושא של השאת המשואות שהעלית
יש על זה שאלה מאוד גדולה שמישראל עד בבל שזה עירק יש מרחק רב וההתעגלות של כדור הארץ היא ביחס כזה שעל כל קילומטר יש התעגלות של חצי מטר בערך, ואם כן לא מובן איך היה ניתן לראות מהר אחד את ההר השני עם מספר ההרים הכתוב במשנה בראש השנה, כמו שכתבת שהיה מרחק של עשרות קילומטרים מנקודה לנקודה.
(אני קצת פחות מסודר עם הנתונים, ראיתי את זה פעם באיזה ספר בנושא גאוגרפיה ואסטרונומיה, אבל ז'ק אתה נראה לי בקי בכל דבר... אולי אתה מכיר את הנושא, אם לא וזה חשוב לך אני יבדוק את זה ויביא את הנתונים במדוייק.)
עכ''פ מה שראיתי שעונים על זה שמוכרחים לומר שהיו עוד הרבה הרים בדרך שגם עליהם היו משיאים משואות ובמשנה שם היא הביאה רק את ההרים המרכזיים שבהם -
אגב, זה לא בסדר שאת הכתבמי''ם יירטו מחוץ לגבולות ישראל וחסכו מאיתנו לראות את המופע הזה זה באמת היה משהו מרהיב...
-
א''ר יהודה לא נברא הלילה אלא לשינה... (עירובין ס''ה ע''א), ודי לחכימא ברמיזא...
-
דבר ראשון- תיקון טעות !
כתבתי ש"בחשבון פשוט יוצא שהיה מרחק של כמה עשרות קילומטרים מנקודה לנקודה". בנקודה זו טעיתי והטעתי ! בגמ' בר"ה כ"ג ע"ב מבואר שכל אותם ראשי ההרים שנזכרו במשנה היו בארץ ישראל, כאשר בית בילתין (בירם) היתה הנקודה בקצה ארץ ישראל לצד בבל. בגמ' שם אמר רבי יוחנן בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות, שזה אומר משהו בין 4- 5 ק"מ בסה"כ,- מרחק לא גדול בין נקודה לנקודה. ובמיוחד שיש דעה אחת בגמ' שם (בדעת ר"ש בן אלעזר) שהיו עוד כמה ראשי הרים שהיו בין ראשי ההרים שנזכרו במשנה שגם בהם היו מדליקים משואות בראשם (חרים,כייר, גדר וחברותיה).
אז בחלק הזה טעיתי בגדול, כי לפי מה שנתבאר בגמ' באמת לא היה בין הנקודות שנזכרו במשנה מרחק כ"כ גדול, ובודאי לא "עשרות ק"מ" כפי שכתבתי, אלא מס' קלומטרים בלבד (ר' יוחנן) או אפילו פחות (לפי דעה אחת בדעת ר"ש בן אלעזר שסוברת שהיו הרים נוספים בין ההרים שנזכרו במשנה).
אבל מה היה שורש הטעות ? מכיון שלא זכרתי את דברי הגמ', ומאידך ידעתי שמירושלים ועד לנקודה הרחוקה ביותר בארץ ישראל לצד בבל יש מרחק אוירי של מאות ק"מ, אז בחישוב של כמה ראשי הרים היו וכמה מרחק היה ביניהם נקבל מרחק ממוצע של כמה עשרות ק"מ. כיצד ? הר המשחה (ירושלים) היה הנקודה הראשונה שבה היו משיאים משואות, ואילו בית בילתין הנקודה האחרונה. בין הר המשחה לבית בילתין היו שלושה ראשי הרים שהיו משיאין בהם משואות (סרטבא, גרופינא, חוורן). נמצא שהיו לנו ארבעה מירווחים בין הנקודה הראשונה לאחרונה, שבמציאות של היום מדובר במרחק ממצוצע של כמה עשרות ק"מ.
אבל כאמור הגמ' אומרת דברים אחרים, ולפי המתבאר שם אין זה פלא כ"כ גדול מה שהיו רואים בבירור את המשואות.
אך הראשונים והמפרשים כבר עמדו על כך שהמרחקים שמובאים בגמ' לא מסתדרים כ"כ עם מה שידוע לנו מהגמ' על גודלה של א"י (ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה), וכן על המרחק בין א"י לבין בבל (מהלך חמישה עשר יום), כך שבכל מקרה מה שהיו רואים בבבל את המשואות שהשיאו בראש בית בילתין זה דבר מופלא מפאת המרחק העצום בין ארץ ישראל לבין בבל. -
לגבי נושא כיצד ראו את המשואות לנוכח העובדה שכדור הארץ מתעגל.
נראה שכמה תשובות בדבר: (א) גם אם נניח שבין הנקודות היה מרחק של כמה עשרות ק"מ (כפי שכתבתי בטעות- עיין בתגובה הקודמת), עדיין אין זה פלא כ"כ גדול מדוע ההתעגלות של כדור הארץ לא מפריעה לראייה, כי את המשואות היו מדליקים כידוע בראשי ההרים ולא ב"גובה פני הים", וכידוע שמראש הר גבוה אפשר לראות גם למרחקים גדולים מאוד, וק"ו שאפשר לראות נקודה גבוהה. (ב) יש תופעה הנקראית "רפרקציה" דהיינו תשבורת- שבירת קרני האור. הדבר בא לידי ביטוי בכך שאפשר לראות חפצים שלמעשה מוסתרים מתחת לאופק, אך התשבורת (רפרקציה) גורמת לכך שנוכל לראות אותם. אחד הדברים שהדבר בא בו לידי ביטוי זאת הזריחה והשקיעה. הידעת ? הזריחה שאנו רואים בעין מתרחשת למעשה רק כמה דקות מאוחר יותר ! אנו רואים את השמש אע"פ שהיא עדיין מתחת לאופק, וזאת מחמת ששבירת קרני האור באטמוספרה גורמת לכך שנוכל לראות אותה עוד קודם שהיא עולה בפועל מעל האופק. ומאידך בשקיעה אנו עדיין רואים את השמש למרות שבפועל היא כבר מצויה מתחת לאופק ! (על כך אולי בפוסט נפרד בהמשך בעז"ה). וא"כ גם בנידון דידן, יש מציאות שנוכל להבחין בדברים שבפועל מצויים מתחת לאופק, וזאת בגלל הרפרקציה. -
ז'ק 1 שאלה:
האם אפשר לראות את היירוטים של אילת הרי מיירטים בגובה של יותר מ10 ק"מ מעלה[מחוץ לאטמוספירה]? -
אדרבה- מכיון שהיירוט הוא במיקום כ''כ גבוה (לא רק 10 ק''מ אלא הרבה יותר גבוה) הוא ייראה למרחקים גדולים ביותר.
הבזק האור שנוצר בזמן יירוט של טיל בסדר גודל כזה ע''י מיירט כמו החץ הוא עצום ! מדובר בשני טילים עם ראש נפץ ענק שהפיצוץ שלהם יוצר הבזק חזק מאוד, כך שבתנאי חושך כמו ששררו במוצ''ש אפשר היה לראות אותו בבירור גם ממרחק של מאות ק''מ! גם את מעוף הטילים אפשר היה לראות בבירור, ושוב בגלל שעוצמת האור של שובל האש היוצא ממנוע הטיל היא חזקה ביותר ובתנאי חשכה היא נראית למרחקים גדולים מאוד ! -
שימי הבעיה שם שמיירטים שם את הטילים גם מאוד רחוק
-
גשם עד בלי די אז עד כמה ק"מ אפשר לראות?
-
שימי לא יודע אבל בטח גם מאוד רחוק
-
ז'ק 2
לא הייתי על המחשב כמה ימים ועכשיו אני רואה את הדיון המרתק שנהיה פה
פשוט מעניין ומרתק אשמח אם תעלו פה עוד נושאים מרתקים כאלו
דרך אגב פה בבית שמש לא ראו רק את היירוטים אלא פשוט הרשתי בסרט אימה
אני עומד במרפסת ביתי ופשוט שורקים טילים מעל הראש
זה היה פשוט מפחיד לראות את שובלי האש שזה נראה כל שניה כאילו זה נופל עליך
ועוד לא דיברתי על עוצמת הפיצוצים וההדף
השם ישמור אותנו
וכמו שנאמר בכל דור ודור עומדים עלינו..והקב"ה מצילנו -אמן