מלחמת העולם הראשונה

[ביתר ירושמיים]

כמידי שנה מתנהלת לה מלחמת עולם, הקיץ והחורף.
החורף מצידו מרענן הכל, מביא הוא בכנפיו את הגשם הרוח והקור, ומתיימר ברצונו להרוות את הבריאה בכל הטוב שרק אפשר. אמנם, מפנה הוא אט אט את מקומו, ודרכו של האביב הססגוני, נפלטים אנו באחת אל תמרות הקיץ הלוהט, המרתיח בזעמו יקום על יושביו. ורק לאחר שבערה כל חורשה, והאש שכילתה כאן כל יער, מחליט הוא סופסוף להדרים כעת, ולהבעיר גם את חלקו הדרומי של הגלובוס. במקביל, יטפס לו החורף צפונה, ובביישניותו הטיפוסית ירפא את היקום החרוך, יצנן את האטמוספירה הרגזנית, ילחלח את האדמה החריבה, וירפא את חריציה העמוקים.
אסור לנו להפסיד את המלחמה הזאת!
איך עוצרים את טרפת הקיץ הנוראי המקצין את עצמו ומוחק גם את שאר העונות. מאיים על החורף האהוב שלנו, מחמם אותו אט אט וגורר אותו אל תהום אבדון.
מי ישיב לחורף את בטחונו את עוצמתו את יכולותיו??

[ז'ק]

"וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אלוקים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹוד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ב', ה'). ופירש רש"י: "מה טעם "לֹא הִמְטִיר"? לפי ש"אדם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים, עכ"ל רש"י. אתם שומעים? עבודת האדמה אינה רק חרישה וזריעה וכדו', אלא בראש ובראשונה תפילה על הגשמים שירדו ויצמיחו את הצמחים והאילנות, והאדמה תתן את יבולה.

"אז מי ישיב לחורף את בטחונו את עוצמתו ואת יכולותיו" שאל המשורר? ואנחנו נענה: אתה ואני ואתם- כולנו יחד, כי הכל תלוי בתפילות שלנו.

בפורום המקביל היה איזה "תינוק שנשבה" מהרצליה שהיה מרבה ללעוג על כאלו שכתבו שם שבגלל שהשנה היא שנה מעוברת "עדיין חורף ארוך לפנינו". כמובן שמבחינה מדעית טהורה הוא צדק, כי החורף בשנה מעוברת אינו מתארך, אלא רק מתחיל מאוחר יותר וממילא מסתיים גם מאוחר יותר. אך לדידן כיהודים מאמינים בני מאמינים נאמר בקול שהדברים ממש לא מדוייקים, כי מתברר שגם בהסתר הפנים של שנות האלפיים מתברר שעדיין יש דברים שחורגים מעל הטבע. לא בדקתי את הנתונים של כל השנים המעוברות, אך כידוע שרובן של השנים המעוברות בארבעים השנים האחרונות היו גשומות עד גשומות מהרגיל, ופעמים לא מעטות גשומות מהרגיל בשיעור ניכר. רק נציין לדוגמא ששנת תשנ"ב (1992) הייתה אחת השנים הגשומות ביותר בהיסטורית המדידות, ובשנה זו וכן בשנת תשנ"ה (1995) נפתח סכר דגניה עקב ריבוי הגשמים. ושתי השנים הנ"ל היו שנים מעוברות. גם חורף תשס"ג היה גשום מהרגיל, ומפלס הכינרת הגיע כמעט לקו האדום העליון. כמו כן שלושת השנים המעוברות האחרונות תשע"ט, תשפ"ב, תשפ"ד היו גשומות מהרגיל. ואת ההסבר לתופעה הזאת נתן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל בכך שבשנים מעוברות אנחנו מבקשים "ותן טל ומטר לברכה" חודש נוסף, ואנחנו מתפללים על הגשם יותר מחצי שנה, כך שאך טבעי הוא שבעיקבות התפילות של חודש נוסף ירד בסופו של דבר יותר גשם מבשנה רגילה.

אז המשורר חרד מהמלחמה של הקיץ על החורף. ואנחנו נאחוז אומנות אבותינו בידינו כי "הקול קול יעקב", ונתפלל על החורף, כי אם "האדם אין לעבוד את האדמה" והיינו שאינו יודע להכיר בטובתם של גשמים ואינו מבקש עליהם, אז ח"ו "לא המטיר ה' אלוקים על הארץ".

[efrat32]

ביתר ירושמיים מה על מה אתה מדבר זה לא חיזוי זה המצאה