היי לך ידידי הנכבד, הסופר המוכשר כמר ג'אקו היקר.
היטבת לתאר את מערכת הדמיון בין בעלי הכוחות ה'מיסטיים-שמימיים', לבין כותבי התחזיות העונתיות.
הקשר נראה מובהק, החיבור כמעט מושלם,
כמעט.
אך יקראו עיניך קודם מה אצבעותיך מקלידות.
צא וראה את ההמונים הצובאים על דלתות "באבות" כאלו או אחרים, הנה בעלי "ראיה" רוחנית-מיסטית מוצפים עד צוואר. כשישנו ביקוש, ישנו היצע, המחירים בשמיים אך ההמון זורם ומשלם יופי.
הנה גם לתחזיות ישנו ביקוש ומכאן גם נולד ההיצע.
ובשונה מאותם "באבות" אפלוליים, שוכני המערות על ארגזי הזהב, להם אין כל צורך להביט למציאות בעיניים פקוחות (מסתבר כי זאת הסיבה הגורמת להם להרכיב משקפי שמש...😉 ) דווקא אצל החזאים תוכלו גם למצוא כאלו שיעמדו בשלהי העונה, עם מבט עמוק על התקופה שחלפה ועל ההתאמה למה שנכתב בתחילתה.
הנה התהום הפעורה בין כותבי ה"קמיעות", רוקחי שמני ה"פלא" וגלולות ה"קסם", המתבססים על נתונים מיסטיים עד מכושפים, לבין כותבי התחזיות הנסמכות על נתונים גלובליים מקדימים, על מחקרים מאומתים ועל סטטיסטיקות ארוכות טווח.
האמת תאמר, גם בתחזיות מעין אלו, נשענים על מספר סימנים רוחניים, על חלקם תסתמך גם אתה עצמך, (מודל שמיני עצרת מוכר למישהו?) צורכים אנו איזה הימור במינון מסוים, אך הדמיון רחוק בהחלט, והשוואת מזרח ומערב הינה עיוורת כמעט לחלוטין.
