🎉 תחרות הצילום התחילה! 🎉

פינקי אמר בהמלחמה שאחרי המלחמה:

געצל כן אבל לא את התוכן
נכון! אז מה התוכן?

אדיב אמר בלא בנינו תיבה:

ז'ק לא התחלתי היום.

צר לי, אני יחסית חדש כאן, בקושי שלושת רבעי השנה, כך שאיני יודע כ''כ מה היה כאן קודם שהצטרפתי.

געצל

געצל אמר בסִיפּוּר מַעֲשֶׂה מִתַּעֲנִית עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁלֹּא הָיְתָה (ובו ח' פרקים ואחרית דבר):

מגילה יפה מאוד כל הכבוד עדיו לגדולות

''עדיו לגדולות''? דוקא אחד אברכים בכולל שלי שנחשף ל''מגילה'' (שלא ברשות) אמר לי בחיוך ''עדיו לשטויות''... לא נפגעתי, ככה זה שיש לך עסק עם מישהו שיבש כמו צנון. (וגם לימוד זכות, כי מי שלא מכיר את הרקע של הדברים ואת השיח שהתפתח כאן בפורום לא יבין כ''כ מה עומד מאחורי הדברים).

IMG_20241211_104058.jpg

געצל זה מה שעלה ברעיוני https://weather-forum.co.il/post/22939

efrat32 את נביא חדש, או חסיד של מרשמלו?
כי הוא דיבר על אחרי ה 20

אדיב אמר בחורף קר מהממוצע:

בלי קשר עלה במחשבתי זה זמן רב,
אולי נצא כולם ביחד לטיול בו נשב יחד על כוס יין מלא כברכת ה',
וכל אחד ואחד יוציא מליבו את הגיגיו ומחשבותיו ושטויותיו למיניהם...

רעיון אדיר! אני מת לפגוש את ז'ק
(לחפש את העוקץ היוצא מפיו ואת הכובע האכול למחצה....)
אל תדאג ז'ק במוקדם ובמאוחר זה יקרה

השמ"ט-
ב- 28 בנובמבר 1953 שרר גל קור קיצוני לחודש סתוי זה, ובדומה למקומות רחוקים באירופה גם תושבי ההרים בישראל זכו לראות פתיתי שלג בתקופה כה מוקדמת.

בירושלים, השלג ירד לזמן קצר בלבד, אך היה זה אירוע מפתיע, שכמותו לא התרחש בנובמבר מאז תחילת המדידות. גם בצפת דווח על שלג ועל צניחת הטמפרטורה בצהרי היום, ונרשמה מעלה בודדת מעל האפס. אך שם זה אינו אירוע יחיד, ותועדו שם אירועי שלג נוספים בנובמבר 1982 ואף בנובמבר 2004.

יצוין, כי בלבנון אותו אירוע היה משמעותי יותר וגרם לחסימות כבישים וניתוקי יישובים.

בארץ, בשל טמפרטורת הים שעדין חמימה ביחס לחורף, שלגים עד אמצע דצמבר נחשבו לקוריוז שמסתכם בפתיתים באוויר או לכל היותר נערמים לשכבה דקה על הקרקע. כל זאת עד האירוע של דצמבר 2013...

נידון ה'- האם התאריכים לתחילת התענית על הגשמים הם תאריכים קבועים, או שמא הם נתונים לשינוי

כפי שכתבנו- הרי המציאות היא שיש שינוי בין השנים ביחס לזמן שבו חלים י"ז במרחשוון ור"ח בכסלו, שבעוד שבשנה שלאחר שנה מעוברת יחול י"ז במרחשוון בחציו השני של חודש נובמבר, ור"ח כסלו יחול בתחילת דצמבר, בשנה מעוברת יחול י"ז במרחשוון ממש בתחילת נובמבר, ור"ח כסלו באמצע נובמבר. ומכיון שהגשמים תלויים בשנת החמה, נמצא שיש כאן הבדל גדול בין שנה מעוברת לשנה שלאחריה. (לדוגמא- בשנה שעברה 17 בנובמבר היה בד' כסלו, שזה כבר אחרי התאריך השני של התענית על הגשמים (ר"ח כסלו), ואילו השנה הוא חל בט"ז במרחשוון שזה עוד לפני התאריך הראשון של התענית על הגשמים).

אז האם התאריכים שנזכרו במשנה הם קבועים, או שמא הדבר נתון לשינוי? מצינו בדבר שתי דעות. יש שכתבו שהתאריכים הנ"ל הינם קבועים ואינם משתנים משנה לשנה. (דברי יוסף סימן מ"ה, ספר שולחן מלכים, שו”ת שואל ונשאל חלק ז' סימן נ'). אך יש שכתבו שבשנה מעוברת יש לאחר את זמן התעניות. (שו"ת בני בנימין, שו"ת הלק"ט ח"א סימן צ').

איזה נושא כיפי להדיין עליו 😁
תמיד נחמד לראות עוד אנשים שמשוגעים על חורף גשם וסערות כמוני
(ולא כמו רוב האנשים שלא מבינים אותך מה מעניין במודלים סינופטיקה וכו'
וכמובן שלא מבינים מה כ"כ מרגש בגשם וק”ו בשלג...)

זה סימן טוב בעזרת השם התברך

@ז-ק-2 אמר בבלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...:

@ז-ק-2 אמר בבלעדי לחברי פורום אקלימוס: להלן הנחיות "פיקוד החורף" לחג הסוכות למקרה של...:

זלמן יש לי תגובה מיוחדת בשבילך שקשורה לחג הסוכות, ועל כך בהמשך.

זלמן יקירי, הריני מקיים את הבטחתי. בגמרא במסכת שבת דף קל"ג ע"ב מובא: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"- הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת, עֲשֵׂה לְפָנָיו סוּכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה וכו'.

התוכל לנחש איזה קשר יש בין המימרא הנ''ל לבינך ?

אם אתה לא תנחש או מישהו אחר לא ינחש אז אני אכתוב את התשובה בהמשך.

זה אלי ואנוהו1.jpg

אני לא יודע לאן זלמן יקירינו נעלם, אבל למי שהסתקרן מה הקשר בין המימרא (וחג הסוכות) לבין זלמן , הרי התשובה: אחד מהדברים המרכזיים שיש במצוות חג הסוכות זה הענין של ''זה אלי ואנוהו'' וכדברי הגמרא במסכת שבת. (גם דברים כמו אגידת הלולב הם מטעם זה של ''זה אלי ואנוהו'').

אז כאן הוא הקשר לזלמן. זלמן בגימטריא- 127, ''זה אלי ואנוהו'' בגימטריא- 127.

ובסופו של יום- שפך הירקון לים באיזור רידינג

img_20241021_200402_optimized_2400x1350_optimized.jpg img_20241021_200243_optimized.jpg img_20241021_200324_optimized.jpg

ידידי המלומד, לא זכיתי לרדת לשרשי ההבדל בין "קללה" ל"רע", הם מילים נרדפות לענ"ד, ואף מה שכתבתם שזה מלמד על מצב נתון וכו', אותו מצב נתון הוא עצמו הוא עניין דין (שהרי לרחמים אין סוף, ולכך נצרכת ג"כ מידת הדין - כך שמעתי פעם בשם הגר"א) שתוצאותיו - ה"י.
בכל מקרה נראה שהשנה אין צורך ב"סימן קללה" באשר המצב המלחמתי נמשך כבר שנה על כל ההשלכות הנוראיות שלו זה הקללה בעצמה.

והיכן היה המקום שבו היו משיאין משואות בצפת ?

כתב ר"ש סיריליאו שביעית פ"ו ה"א: קצרא דגלילא- נראה דזו צפת, שיש בה מגדל גדול ובלשון ערבי קרוי הבירה אל קצר ובירושלמי דר"ה מוכח דמשואות היה להן במגדל צפת וא"כ נראה שכבשוהו וכן הקבלה כאן.

והיכן הוא אותו מגדל גדול "מגדל צפת" שבו היו משיאין משואות ? אולי “המצודה" ? לא יודע. אך לפי הפירושים שהבאנו לעיל לענין המשואות אולי נוכל לבחון את הדבר.

לפירוש הגרח"ק- הדלקת המשואות בצפת היתה בכדי להודיע לבי"ד שהיו יושבים בטבריה שהשלוחים הגיעו לצפת והודיעום שנתקדש החודש. ולפירוש זה יתכן בהחלט ש"מגדל צפת" שהוא מקום השאת המשואות היה ב"מצודה" שהיא מקום גבוה הנראה היטב בטבריה.

וגם לפירוש שבשביל הידיעה שקידשו החודש היה דרכם של אנשי צפת לעשות משואות מפני השמחה, יתכן שהיו עושים כן ב"מצודה", שהרי כפי שמבואר בפי' הר"ש סיריליאו שהזכרנו לעיל, את המשואות היו משיאין ב"מגדל צפת", ויתכן מאוד שהכוונה היא ל"מצודה".

אבל לפירוש השלישי שהבאנו לעיל, יש להסתפק אם ה"מצודה" היתה המקום שבו השיאו את המשואות, שהרי לפירוש השלישי- בצפת היה המקום הנקרא במשנה "בית בילתין" שהוא הנקודה האחרונה בארץ ישראל שבה היו משיאין משואות, והיו משיאין בה משואות עד שהיו רואים את כל הגולה (דהיינו בבל) כמדורת האש. (ר"ה פ"ב משנה ד'). ובגמ' בר"ה (כ"ג ע"ב) מבואר ש"בית בילתין" זו בירם. אז לומר ש"המצודה" היא בירם ? לא יודע. אבל מה שבטוח ש"המצודה" היא לא בדיוק המקום המתאים להשאת משואות כדי להודיע לבני הגולה דהיינו בבל, כי בבל נמצאת צפונית מזרחית לצפת, כך שהמצודה למרות גובהה, מ"מ יש את הר כנען וכן את ביריה שמסתירים את האופק הצפון מזרחי, כך שהדלקת המשואות ב"מצודה" לא תיראה בבבל, כי יש את ההרים ממזרח ומצפון למצודה שמסתירים את האופק, ומי שעומד ב"מצודה" יכול אומנם לראות הרבה מאוד למצד מערב וכן לצד דרום וכן לצד דרום מזרח, אבל לא לצד צפון מזרח שם האופק מוסתר ע"י ההרים, ומי שעומד במצודה לא יוכל לראות "את כל הגולה כמדורת האש". ובודאי שהיה יותר מתאים להדליק את המשואות בהר כנען או ב"פיקוד צפון" אשר שם רואים היטב את האופק הצפון מזרחי.

זלמן ''חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו''. נודה לך על ניסך שבכל יום עמנו.

''לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב''. אולי קצת נתעורר יותר ערב יום הדין תשפ''ה להתחנן לפניו יתברך שיאמר לצרותינו די ושיגאל אותנו בקרוב.

מאור גליל העליון כרגיל, הערה של ת''ח. אז כמובן שאני כתבתי את דברי כדעת ת''ק בתחילת הפרק (משנה א') שאומר ''ניסוך המים שבעה'', וההלכה היא כת''ק ולא כר' יהודה וכמ''ש הרע''ב בפ''ד משנה ט'.

אבל גם לדעת רבי יהודה הסובר שניסוך המים כל שמונה, בפשטות אין זה מפני שהוא סובר שנידונים על המים כל שמונה, שהרי ניסוך המים הוא הלכה למשה מסיני, וההלכה למשה היא שניסוך המים הוא שבעה ימים כמו שמבואר בתכנית ג' ע''א, ואין זה מסתבר שרבי יהודה יחלוק על זה וכמש''כ התיו''ט (סוכה פ''ד מ''ט). ולכן כתב התיו''ט שרבי יהודה לומד שניסוך המים נוהג גם ביום השמיני, שכמו שמצינו שהיום השמיני נתרבה לשמחת שלמים, כך יש לרבות אותו גם לניסוך המים מכיון שגם הוא נקרא שמחה.

והעולה מדברי התיו''ט שגם רבי יהודה למעשה מודה שניסוך המים מצד ההלכה למשה מסיני הוא שבעה ימים (ועניינו של אותו ניסוך כל שבעה בפשטות הוא משום שנידונים על המים כל שבעה וכדברי בגמ' בר''ה ט''ז ע''א). ואילו ביום השמיני ניסוך המים הוא מדין שמחה.

(אגב- אני עומד להעלות פוסט שבו אני זקוק במיוחד לעזרתך כתושב צפת. בתקוה שתהנו משקט וישוב הדעת ושלא יהיו מפריעים לענות ולהתייחס לדברים).