מאור גליל העליון מה שכתבת שלמהרי"ל יוכל לברך גם לאחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג עד זמן הליקוי, הנה בפשטות המהרי"ל הסתפק בזה (שו"ת מהרי"ל סי' קנ"ה) האם יש ללכת אחרי הניגוד האמיתי לענין קידוש לבנה להקל ולהחמיר. אך בספר בירור הלכה (חלק רביעי עמ' ש"ה) כתב להכריע שבמקרה שבו יש ליקוי לבנה שזמנה הוא לאחר סוף זמן קידוש לבנה ע"פ המולד האמצעי, אז אפשר להמשיך ולברך בשם ומלכות עד ליקוי הלבנה המסמל את הניגוד האמיתי.
ולשיטת הב"י ניחזי אנן, שלכאורה מצד הסברא מדוע שיהיה הדין שונה מהדין ע"פ שיטת מהרי"ל, שהרי לכאורה שיטה זו באה להקל ביחס לשיטת המהרי"ל ולהאריך הזמן של ברכת הלבנה כל זמן שאין החסרון ניכר, וכפי שהבאנו לעיל הסברא בזה משום שעד סוף ט"ו ימים מעת לעת מהמולד לא ניכר שום חסרון בלבנה, ולהכי חשוב כאילו היא עדיין בחידושה. והחת"ס (שו"ת חאו"ח תשובה ק"ב) כתב בתוך דבריו להתיר לקדש את הלבנה בברכה עד י"ח שעות אחרי חצי כ"ט י"ב תשצ"ג, מכיון שהחסרון של הלבנה כשהיא מלאה לא ניכר עד לפחות י"ח שעות אחרי המילוי, וסיים החת"ס "ולענ"ד יש לסמוך על זה אפילו לכתחילה בשעת הדחק". ולפי"ז מסתבר שבאופן שליקוי הלבנה חל אחרי שעברו ט"ו ימים מהמולד האמצעי מעת לעת, הרי בודאי שלא רק שלא ניכר החסרון לאחר שעברו ט"ו ימים, אלא אליבא דאמת לא היה עדיין שום חסרון כלל ועדיין פגימתה של הלבנה מתמלאת, וא"כ דיינו מה שלא יברך לאחר הליקוי אע"פ שהחסרון לא יהיה ניכר עד י"ח שעות לאחר מכן, אבל שלא יוכל לברך אף קודם הליקוי אע"פ שעדיין לא נחסרה כלל לא מסתבר כ"כ, וצ"ב.
