ז'ק אמר בדיווחי שטח חוה"מ סוכות:
ניסיתי לשתף כמה ת''ח ב''ניתוח'' הצפוי ע''פ הנתונים, אך לא זכיתי ליותר מידי שיתוף פעולה מצידם בגלל ''חוסר ענין'' מצידם ובטענה שמדובר בביזבוז זמן- כי מה שצפוי להיות הוא שיהיה ומה לנו לנסות לחזות עתידות. אבל מכיון שאותי זה כן מעניין, (ויש לי ראייה מהגמ' שלכאורה זה אמור לעניין)...
ומה הראיה שיש לי מהגמ' שלכאורה זה כן אמור לעניין? מהגמ' בבבא בתרא קמ''ז ע''א, דאמר רב יצחק בר אבדימי- מוצאי יום טוב האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה, נטה כלפי צפון עניים שמחים ובעלי בתים עצבין מפני שגשמי שנה מרובין ופירות מרקיבין. נטה כלפי דרום עניים עצבים ובעלי בתים שמחין מפני שגשמי שנה מועטין ופירות משתמרין. נטה כלפי מזרח הכל שמחין, כלפי מערב הכל עצבין. תניא אבא שאול אומר: יום טוב של עצרת ברור (בהיר)- סימן יפה לכל השנה כולה. אמר רב זביד: האי יומא קמא דריש שתא- אי חמים כולה שתא חמימא אי קריר כולה שתא קרירא. (היום הראשון של ראש השנה- אם חמים- כל השנה חמה, ואם קריר- כל השנה קרירה).
הרי לפניכם שבזמן שבית המקדש היה קיים היו ''הכל צופין'' לעשן המערכה, ובמילים אחרות: כולם היו צופים למודל ''שמיני עצרת'' כדי לדעת מה שצפוי בשנה הקרובה מבחינת הגשמים. והגמ' גם טורחת להביא עוד ''מודלים'' לחום וקור (ראש השנה) וכן מודל מטאורולוגי- חקלאי (עצרת- שבועות). אז לענ''ד זה בסדר גמור ונורמאלי לגמרי לנסות לדעת מה צפוי וכבר היו דברים מעולם.
אומנם יש לדחות, ששם מדובר שיש נפק''מ בידיעת הצפוי, שבמודל ''שבועות'' יש נפק''מ להתנהלות החקלאית, ובמודל ''ראש השנה'' יש נפק''מ לתפילת כהן גדול ביוה''כ וכדברי הגמ' בבבא בתרא שם. ובמודל ''שמיני עצרת'' יתכן גם שהיה נפק''מ להתנהלות הצפויה, אך גם אם לא היה נפק''מ, מ''מ הרי מדובר במודל ש''מתפרסם'' ממילא, והיה רק צריך להעיף מבט ולהסתכל לעשן המערכה בכדי לדעת, ולא היה צריך לעשות ניתוחים עמוקים ומורכבים של טמפרטורת מי האוקיינוס בשילוב שנת לה ניניה ווורטקס פולארי חלש וכו' וכו'.
