הפטרת פרשת כי תשא- עצירת גשמים- מידת הדין או שמא מידת הרחמים (תוכן תורני)
-
קושיות החתם סופר על הסיפור כפי שהוא מופיע בכתובים ובדרשות חז"ל
בדרשות "חתם סופר" (חלק ב', עמ' שע"ו ד"ה אחז"ל) הקשה כמה קושיות על הסיפור כפי שהוא מופיע בכתובים וכן בדברי חז"ל:
-
(א) מה ענה אליהו על טענתו של המלך אחאב שדברי משה שבעוון עבודה זרה לא יהיה מטר לא התקיימו.
-
(ב) לאחר שציוה ה' את אליהו ללכת ולהיראות לאחאב כי ה' רוצה לתת מטר על פני האדמה, מדוע התחכם אליהו לקבץ תחילה את כל עם ישראל לכרמל ובזה גרם עיכוב בירידת הגשם.
-
(ג) מה היא הלשון שאמר אליהו לאחאב שלא יהיה טל ומטר "כי אם לפי דברי".
-
(ד) מה הטעם שעלה "עב קטנה" דוקא.
-
-
עונה החתם סופר על הקושיות בדברים מופלאים. כידוע שהגשמים מתהווים בטבע כתוצאה מהאדים וההבל (לחות) העולים מן הארץ, וגם מהבל פיהם של אנשי העולם. אומנם ההבל היוצא מפיהם של האנשים הוא שולי למדי, ועיקר הגשם מגיע מההבל המגיע ממימי הים, אבל מ"מ יש איזה אחוזון קטנטן שמגיע גם מההבל המגיע מהארץ מהבל פיהם של האנשים. וכותב החתם סופר, וז"ל: "והיות כן, החוש והשכל יעיד כי אם בני אדם וההבל והאדים העולים מהם הוא מהבל פה דובר נבלה ולשון הרע ורכילות, הגשמים המתאוים מזה המה מלוכלכים מזוהמת קליפת עוונות ופשעים ההמה, והמאכלים המתאווים מזה מטמאים אוכליהם ביתר שאת באופן שיהיה הבל פיהם של שנה הבאה רע יותר משל אשתקד, ועל ידי זה גשמי שנה הבאה ותבואתה רע וגורם טומאה ומרי יותר ומגדל אנשים רעים וחטאים יותר, ושוב יעשו האנשים את הגשמים רע יותר בשנה השלישית מבשניה, וכן לעולם חוזר חלילה עד שחס וחלילה כל כך מושרשים בחטא וטומאה עד כי אין תרופה למכתם חלילה. ומטובו של אלוקי ישראל יתברך שמו לעצור השמים ולא יהיה מטר רע ולא יולידו פירות רעים עד שיכנע לבבם הערל וישובו אל ה' ויטהרו האויר ויהנו מזיו ה' ותפארתו. וזה מה שכתוב "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה", או "ואבדתם מהרה",- או שיעצר השמים כדי שישובו ויטהר האויר, או אם לא יעצר ועל ידי זה יושרשו בטומאה חס וחלילה על ידי זה "ואבדתם מהרה". ובימי אחאב הגיעו לזה השיעור ובינתיים לא נעצר השמים. אומנם בהתלוצץ אחאב עם אליהו נשבע שלא יהיה מטר כי אם לפי "דברי" דוקא, כפי ההבל שיצא בקדושה על פי דברי אליהו הצדיק או כדומה לו, לא על פי הבל הרשעים. על כן כששלחו ה' ליתן מטר והיה יודע שהאויר מטומאה, קבץ את כל ישראל אל הר הכרמל וקדש שם שמים ברבים, וצעקו "ה' הוא האלוקים", ומההבל פה של אותה צעקה נעשה עב קטנה ככף איש, שהרי לא היה כי אם הבל של שני דיבורים שאמרו פעמיים "ה' הוא האלוקים", והם היו לברכה", עכ"ל של החת"ס בדרשות ודבריו המופלאים, ודפח"ח.
-
מרתק ז'ק, תודה על ההשקעה!
-
ז'ק וואו מעניין מאוד החכמתני ממש!!!
יישר כוחך ,תמשיך לעשות חייל ולתרום לנו מהאוצרות הרבים שלך! -
ז'ק מדהים במיוחד, תשנה את הכותרת של האשכול ל"תוכן תורני מעניין"
תודה על השקעתך. באמת מאוד יפה. -
יישר כח גדול.
ממש שיעור כללי...
אפשר לקבל גם איזה שטיקל פורים תורה? אבל משהו רציני? -
למה המן רצה לתת דווקא עשרת אלפים כיכר כסף?
התשובה היא, כי רצה לתת "פדיון נפש" שלו בגימטריא, כלומר ה' כפול מ' כפול נ' ]10,000=50X40X5], אבל שכח פסוק מפורש מן התורה ולא תקחו כופר לנפש רוצח"...
❖ ❖ ❖
מפסוק זה ישנה ראיה כי המן שהיה קמצן הביא לאחשוורוש עשרת אלפים שקל בעשרות אגורות, שכתוב 'אשקול', ורק עשרות אגורות שוקלים במקום לספור.
מדוע שילם כך? כי חשב שאין זה מכבוד המלך ליטול תשלום בעשרות אגורות ומסתמא יחזיר לו, ואכן כך היה.
❖ ❖ ❖
נשאלת השאלה, מנין היו להמן עשרת אלפים כיכר כסף לשקול לאחשוורוש? אלא, שהיה התייעצות בין עשרת הבנים (ילקו"ש רמז תתרנ"ז) וכל אחד קיבל ע"ע לתת אלף שקל.
ויש להקשות, מהיכן לקח דלפון העני אלף שקל? וכיצד היה יכול ויזתא הטיפש להשתתף בהתייעצות זו?
אלא, (אומר המגיד מקלם), שבשביל להשמיד ולהרוג את היהודים, אפילו לדלפון יש כסף, ולויזתא שכל... ויש מפרשים שדלפון לווה כסף בערבותו של ויזתא. -
ירושלמית חזק, תמשיך- זה לא ליצנות כמו שאני עושה אלא שמחה אמיתית ! זאת ''סחורה'' עוברת לסוחר !
-
עכשיו משהו עוצמתי ורציני:
ה"חתם סופר" מיישב דברי התוספות (מגילה טז. ד"ה ודחי), על מה שאמר המן לאחשורוש (מגלה ג-ט): "אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך". וכתבו התוספות: "שמעתי שעשרת אלפים ככר כסף עולין חצי שקל לכל אחד מישראל, שהיו שש מאות אלף כשיצאו ממצרים, ואמר שיתן לאחשורוש כל פדיונם, ודוק ותשכח". ותמהו כל המפרשים, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב בפרשת פקודי (שמות לח-כה): "וכסף פקודי העדה מאת ככר". ופירש רש"י (שם לח-כו): "מנין חצאי השקלים של שש מאות אלף, עולה מאת ככר כל אחד של שלשת אלפים שקלים, כיצד, שש מאות אלף חצאין הרי הן ג' מאות שלמים, הרי מאת ככר" הרי מבואר כי שש מאות אלף חצאי שקלים עולים רק מאת ככר, ואיך כתבו התוספות שהמן ביקש לתת לאחשורוש: "עשרת אלפים ככר כסף", כנגד שש מאות אלף חצאי שקלים שתרמו ישראל, הלא עשרת אלפים ככר כסף הם מאה פעמים כשיעור "מאה ככר" שתרמו ישראל במחצית השקל? מיישב ה"חתם סופר" שהמחצית השקל שכלל ישראל נתנו, היה עם צער של רצונות כיסופים הרי כתוב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט (כל אחד והקושי שלו......) והרי ידוע שאחד בצער ממאה שלא בצער, והמן ידע את החשיבות של צער רצונות וכיסופים של כלל ישראל, וצריך להיות שקול נגד המחצית השקל, לכן המן היה צריך להביא עשרת אלפים ככר כסף שהם מאה פעמים כשיעור "מאה ככר" שתרמו ישראל במחצית השקל. -
ירושלמית הווארט מתאים לכל השנה ולא רק לפורים, וזה לא רק ווארט חזק אלא אמת לאמיתה !!! יישר כח גדול !!!
-
-
ז'ק אמר בהפטרת פרשת כי תשא- עצירת גשמים- מידת הדין או שמא מידת הרחמים (תוכן תורני):
ירושלמית שוב יישר כח על הווארטים החזקים. מכרתי אותם בכמה מקומות להנאת כולם, וכאשר נשאלתי מה המקור של הווארטים, עניתי: ירושלמית . המבטים של הנוכחים נעו ביני לבין בקבוקי האלכוהול הריקים שלפני בנסיון להבין האם יש קשר בין התשובה לבין הבקבוקים הריקים.
תזהר שלא יגידו שאתה מושפע באתר אקלימוס... ומהבינה ...
-
ז'ק אמר בהפטרת פרשת כי תשא- עצירת גשמים- מידת הדין או שמא מידת הרחמים (תוכן תורני):
עונה החתם סופר על הקושיות בדברים מופלאים. כידוע שהגשמים מתהווים בטבע כתוצאה מהאדים וההבל (לחות) העולים מן הארץ, וגם מהבל פיהם של אנשי העולם. אומנם ההבל היוצא מפיהם של האנשים הוא שולי למדי, ועיקר הגשם מגיע מההבל המגיע ממימי הים, אבל מ"מ יש איזה אחוזון קטנטן שמגיע גם מההבל המגיע מהארץ מהבל פיהם של האנשים. וכותב החתם סופר, וז"ל: "והיות כן, החוש והשכל יעיד כי אם בני אדם וההבל והאדים העולים מהם הוא מהבל פה דובר נבלה ולשון הרע ורכילות, הגשמים המתאוים מזה המה מלוכלכים מזוהמת קליפת עוונות ופשעים ההמה, והמאכלים המתאווים מזה מטמאים אוכליהם ביתר שאת באופן שיהיה הבל פיהם של שנה הבאה רע יותר משל אשתקד, ועל ידי זה גשמי שנה הבאה ותבואתה רע וגורם טומאה ומרי יותר ומגדל אנשים רעים וחטאים יותר, ושוב יעשו האנשים את הגשמים רע יותר בשנה השלישית מבשניה, וכן לעולם חוזר חלילה עד שחס וחלילה כל כך מושרשים בחטא וטומאה עד כי אין תרופה למכתם חלילה. ומטובו של אלוקי ישראל יתברך שמו לעצור השמים ולא יהיה מטר רע ולא יולידו פירות רעים עד שיכנע לבבם הערל וישובו אל ה' ויטהרו האויר ויהנו מזיו ה' ותפארתו. וזה מה שכתוב "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה", או "ואבדתם מהרה",- או שיעצר השמים כדי שישובו ויטהר האויר, או אם לא יעצר ועל ידי זה יושרשו בטומאה חס וחלילה על ידי זה "ואבדתם מהרה". ובימי אחאב הגיעו לזה השיעור ובינתיים לא נעצר השמים. אומנם בהתלוצץ אחאב עם אליהו נשבע שלא יהיה מטר כי אם לפי "דברי" דוקא, כפי ההבל שיצא בקדושה על פי דברי אליהו הצדיק או כדומה לו, לא על פי הבל הרשעים. על כן כששלחו ה' ליתן מטר והיה יודע שהאויר מטומאה, קבץ את כל ישראל אל הר הכרמל וקדש שם שמים ברבים, וצעקו "ה' הוא האלוקים", ומההבל פה של אותה צעקה נעשה עב קטנה ככף איש, שהרי לא היה כי אם הבל של שני דיבורים שאמרו פעמיים "ה' הוא האלוקים", והם היו לברכה", עכ"ל של החת"ס בדרשות ודבריו המופלאים, ודפח"ח.
מעניין עוד דבר שכתוב " "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן".
ולכאורה אפשר להוסיף על דברי החת"ס שאפשר להוסיף הבל של קדושה כנגד ההבל של הטומאה.
ואם ההבל של תינוקות של בית רבן או של אנשים טהוריפ יתגבר על ההבל של האנשים הטמאים, אז גם יירד גשם. (ואולי גם זה כוונת החת"ס)
