חודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני)
-
איש השלגים
הזיתים פורחים כבר -
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
כהמשך לדברים שאמרת
מה שידוע לי שכל פירות ההדר היום אינם ספק, אלא ודאי מורכבים ולכן אין לברך עליהם (זה מצוי מאוד תפוזים ולימונים וכו' ובעיני ראיתי הרבה פעמים שאנשים מברכים עליהם מחוסר ידע. ואגב, זה גם בעיה גדולה למי שקונה במשתלות יחור של עצי הדר שידע שהוא זורע כלאים)כמה תשובות בדבר. בספר תשובות והנהגות (ח"א, קצ"ב) כתב סברא מחודשת, שכתב לייסד שברכת האילנות היא על עצם מעשה ותכלית הבריאה. ולכן אין ראוי לברך על כלאים, כי כלאים חשוב כקלקול מעשה ותכלית הבריאה כמש"כ בחינוך מצוה ס"ב, ולא ברא אותם ה' מעיקרא כמו שהם עכשיו בהרכבה ליהנות. אבל בהרכבת התפוזים והאשכוליות שמרכיבים בחושחש, גם אם נאמר שאסור, מ"מ המטרה היא לחזק את העץ ולחסנו כנגד מחלות התוקפות אותו, אבל אין שינוי ניכר בטעם של הפירות, ולכן ראוי לברך הברכה, כי אין ניכר כ"כ בפרי שינוי ממה שהוא היה אם לא היו מרכיבים את האילן.
אבל גם בלאו הכי, אף בהרכבה של מינים שההרכבה אכן גורמת ליצירת כמין פרי חדש, מ"מ כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פרק ו') שכל האיסור לברך הוא דוקא באילן שנעשתה בו עצמו פעולת ההרכבה, ויש אומרים שצריך גם שתהיה ניכרת עדיין ההרכבה (עיין שו"ת יגל יעקב או"ח סי' י"ב, הערות למסכת ר"ה להגרי"ש אלישיב זצוק"ל ח' ע"א). אבל זה דבר כמעט מוסכם שאם לקחו גרעין מפרי מורכב וזרעו אותו וגדל מזה אילן חדש ("גידולי אילנות המורכבים"), אפשר לברך על אותו האילן את ברכת האילנות. וכמעט 100% מההדרים היום וכן עוד מינים של הכלאות הם מגידולים של גרעינים של הפרי המורכב או מגידול של ייחורים ולא מפעולת הרכבה של שני מינים. (ואגב- אין שום בעיה לנטוע יחורים של עצי כלאים. האיסור היחיד היא פעולת ההרכבה/ הכלאה עצמה. אבל לאחר שיש לנו את התולדה של ההכלאה כגון ייחור (ענף) או גרעין של הפרי שגדל כתוצאה מההרכבה, שוב אין שום איסור לנטוע או לזרוע אותו כמו שמבואר בשו"ע יו"ד סי' רצ"ה ס"ז, וממילא גם לפי כמעט כל הדעות לא תהיה בעיה לברך על אילן כזה, ויש שכתבו שאף מברכים ברכת "שהחיינו" על פירות שיצמחו מאותו ענף או גרעין).
אך למעשה המנהג הוא כפי שכתבת שלא לברך לכתחילה על מינים שהם מוחזקים כמורכבים, אף שלא נעשתה בהם עצמם הרכבה אלא הם רק גידולי אילנות המורכבים, משום שחוששים לדעת ספר "ברכת ה'" הסובר שאין לברך ברכת האילנות על אילן שתחילת יצירתו היתה בעבירה.
-
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
שאלה האם אפשר לברך על התמונות היפות שהבאת לנו כאן באתר? יש שם פריחות מדהימות.
התמונות שהבאתי הם בעיקר פריחות של צמחי בר ועצי סרק. וגם המקצת שיש שם מפריחת עצי פרי, אבל התמונות צולמו בחודשי שבט- אדר, חודשים שיש מחלוקת הפוסקים והמקובלים אם אפשר לברך בהם ברכת האילנות. ולברך בניסן על סמך מראות של ליבלוב בחודש אדר (על הצד שאפשר לברך על סמך תמונה וכמו שיתבאר לקמן) ? שאלה מעניינת.
ומ"מ לענין עצם הרעיון של ברכה על סמך ראיית תמונות של לבלוב האילנות, הנה בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' נ"ג אות ד') כתב להסתפק במי שלא ראה כלל פרחי האילנות, ורק סיפרו לו שהאילנות מלבלבים, ועל סמך שמיעה וידיעה זו נתן שבח והודאה בברכה, שיתכן שלא צריך לחזור ולברך שוב כשיראה אח"כ את האילנות, שאין זה ברור שמש"כ בשו"ע לשון "וראה" הוא תנאי לעכב. ובחזון עובדיה (פסח, עמ' כ"ח) הביא דעת הסוברים (מהרש"ל) שסומא מברך ברכת הלבנה, שאע"פ שאמרו לשון "ראייה" לאו דוקא הוא, וא"כ יתכן שה"ה לענין ברכת האילנות.
והנה זה פשוט שאם באמת אפשר לברך על סמך שמיעה וידיעה בלבד, ק"ו בן בנו של ק"ו שאפשר יהיה לברך על ידיעה ברורה ומוחשית שבאה ע"י תמונה או הסרטה. אך גם אם נאמר שמש"כ השו"ע לשון "וראה" הוא בדוקא, לא מספיקה ידיעה ושמיעה אלא צריך גם ראייה ממש, מ"מ יש מקום לומר שתמונות או הסרטות הבאות להראות את האילנות המלבלבים גם הם בכלל מש"כ השו"ע "וראה אילנות מלבלבין", ואדרבה- לפעמים יש בכח התמונה להמחיש בצורה החזקה ביותר את ה"אילנות מלבלבין" אף יותר מראייה בעלמא, וא"כ יש מקום אמיתי להסתפק שמא אף לכתחילה אפשר יהיה לברך על תמונה או הסרטה של אילנות מלבלבין בניסן. (ומ"מ לפי דברי המקובלים שברכת האילנות אינה רק ברכת השבח גרידא, אלא שתכליתה של הברכה הוא לתקן את הנשמות המגולגלות באילנות ובעשבי השדה ולברר הניצוצות, א"כ בודאי שבראייה של תמונה אין כל זה שייך).
-
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
מקום האילנות עליהם מברכים
כתבו הפוסקים שמעיקר הדין יכול לברך גם על אילנות הפורחים בחצירו. אך לפי דברי המקובלים מקום הברכה הוא דוקא מחוץ לעיר.
מה המקור שצריך להיות מחוץ לעיר?
-
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר.לא לעיר אחרת אלא מחוץ לעיר דוקא, בין העיר שלו ובין עיר אחרת. בתוך עיר אחרת זה כמו בתוך העיר שלו, כי הענין ע''פ המקובלים לצאת מחוץ לעיר הוא משום שהברכה באה לתקן נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ומחוץ לעיר מצויות הנשמות המשוטטות.
אז רציתי להודיע לכל הירושלמים שרוצים לקיים המצווה בשלימות וברוב עם, עם כל ההידורים.
יש בגבעון (בין רמות לגבעת זאב) מחוץ לעיר מקום עם שדה אפרסק ועצי זית (ואולי עוד מינים) וכל שנה בא' ניסן מגיעים לשם מלא מלא יהודים (אוטובסים מלאים בקהילות על רבניהם, וראשי ישיבות על תלמידיהם) שם גם יש רוב עם, גם עצים מהודרים לברכה לכתחילה, גם מקיימים זריזין, וגם מחוץ לעיר. בקיצור חתיכת תיקון לנשמות יש שמה.
ואגב, גם מבני ברק אפשר לבוא (גם ככה צריך לצאת מהעיר....)יש קו אוטובוס שמגיע לגבעון?
גבעון נקרא מחוץ לעיר לירושלמיים? -
ירושלמית אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
מה המקור שצריך להיות מחוץ לעיר?
כן כתב בספר מועד כל חי ושו"ת לב חיים, הובאו דבריו בספר כף החיים או"ח סי' רכ"ו אות ג'. ועיקר דבריו- שמלשון הגמ' והרמב"ם והטור והשו"ע שכתבו כולם לשון "היוצא", מוכח שצריך שיצא לגינות ולשדות שמחוץ לעיר. ולפי המקובלים יש לצאת מחוץ לעיר, משום שתכליתה של ברכת האילנות היא לתקן את הנשמות המגולגלות באילנות ובעשבי השדה, והנשמות המשוטטות נמצאות מחוץ לעיר. (ומ"מ מנהג העולם הוא לברך על אילנות הנמצאים בתוך העיר וכדברי הרבה מן הפוסקים).
-
ואגב הברכה מחוץ לעיר- כאן בשכונת מגורי קרית הרצוג ישנה חצר ברח' הרב אברמסקי שיש בה הרבה עצי פרי שכפי הנראה ניטעו במיוחד למטרה הזאת של ברכת האילנות אחת בשנה. (התמונות המצורפות בפוסט זה הן מאותה חצר). בכל שנה זכינו כאן בשכונתינו להגעתם של גדולי עולם דוגמת מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל ועוד אשר באו במיוחד לאותה חצר בכדי לזכות בברכת האילנות, וגם כעת מגיעים לאותה חצר בנו של הגראי''ל הג''ר שרגא שליט''א ועוד חברים ב"מועצת" כדי לברך שם את ברכת האילנות. באחת השנים העיר מישהו שה"גדולים" כנראה לא חוששים לדעת המקובלים שיש לברך את הברכה מחוץ לעיר. והיה מי שענה ששתי תשובות בדבר: (א) קרית הרצוג ביחס לבני- ברק זה כמו מחוץ לעיר... (ב) הטעם של היציאה מחוץ לעיר לפי המקובלים הוא בגלל הנשמות המשוטטות המצויות שם, ובקרית הרצוג יש הרבה "נשמות" משוטטות, תישאלו את הפיקוח העירוני... (בתקוה שהפוסט לא ימחק ע"י תושב שכונתי המפקח דוד שעלול לראות בזה משום הוצאת שם רע על השכונה).
https://www.kore.co.il/viewArticle/181540
https://www.dirshu.co.il/240768-2/
הגראי''ל שטיינמן זצוק''ל בברכת האילנות בחצר ברח' הרב אברמסקי קרית הרצוג
-
ירושלמית אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר.לא לעיר אחרת אלא מחוץ לעיר דוקא, בין העיר שלו ובין עיר אחרת. בתוך עיר אחרת זה כמו בתוך העיר שלו, כי הענין ע''פ המקובלים לצאת מחוץ לעיר הוא משום שהברכה באה לתקן נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ומחוץ לעיר מצויות הנשמות המשוטטות.
אז רציתי להודיע לכל הירושלמים שרוצים לקיים המצווה בשלימות וברוב עם, עם כל ההידורים.
יש בגבעון (בין רמות לגבעת זאב) מחוץ לעיר מקום עם שדה אפרסק ועצי זית (ואולי עוד מינים) וכל שנה בא' ניסן מגיעים לשם מלא מלא יהודים (אוטובסים מלאים בקהילות על רבניהם, וראשי ישיבות על תלמידיהם) שם גם יש רוב עם, גם עצים מהודרים לברכה לכתחילה, גם מקיימים זריזין, וגם מחוץ לעיר. בקיצור חתיכת תיקון לנשמות יש שמה.
ואגב, גם מבני ברק אפשר לבוא (גם ככה צריך לצאת מהעיר....)יש קו אוטובוס שמגיע לגבעון?
גבעון נקרא מחוץ לעיר לירושלמיים?"מחוץ לעיר" בפשטות אין הכוונה מחוץ לשטח השיפוט המוניציפלי של העיר, אלא מחוץ לשכונות המגורים.
-
פינקי אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים
הזיתים פורחים כבראכן,
ראיתי היום זיתים פורחים
ובירכתי עליהם + רימון + אתרוג + עוד כמה עצי הדר. -
איש השלגים אתה זריז
אני כל שנה מחדש רץ לפני השקיעה של ל' ניסן
-
התוכלו לנחש מי הוא המצולם שהחץ מצביע עליו ?
-
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
התוכלו לנחש מי הוא המצולם שהחץ מצביע עליו ?
אם הוא ליד הרב שטיינמן הוא בטוח ליטוואק
יש מצב שזה אתה?
במחשבה שניה, אם הוא ליד הפרחים זה בטוח אתה. לא?
במחשבה שלישית אתה הוא האיש והמצלמה. אז לא יתכן שאתה עצמך תהיה נוכח בתמונה שאתה צילמת. (לפני עידן הסלפי....) -
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
כהמשך לדברים שאמרת
מה שידוע לי שכל פירות ההדר היום אינם ספק, אלא ודאי מורכבים ולכן אין לברך עליהם (זה מצוי מאוד תפוזים ולימונים וכו' ובעיני ראיתי הרבה פעמים שאנשים מברכים עליהם מחוסר ידע. ואגב, זה גם בעיה גדולה למי שקונה במשתלות יחור של עצי הדר שידע שהוא זורע כלאים)כמה תשובות בדבר. בספר תשובות והנהגות (ח"א, קצ"ב) כתב סברא מחודשת, שכתב לייסד שברכת האילנות היא על עצם מעשה ותכלית הבריאה. ולכן אין ראוי לברך על כלאים, כי כלאים חשוב כקלקול מעשה ותכלית הבריאה כמש"כ בחינוך מצוה ס"ב, ולא ברא אותם ה' מעיקרא כמו שהם עכשיו בהרכבה ליהנות. אבל בהרכבת התפוזים והאשכוליות שמרכיבים בחושחש, גם אם נאמר שאסור, מ"מ המטרה היא לחזק את העץ ולחסנו כנגד מחלות התוקפות אותו, אבל אין שינוי ניכר בטעם של הפירות, ולכן ראוי לברך הברכה, כי אין ניכר כ"כ בפרי שינוי ממה שהוא היה אם לא היו מרכיבים את האילן.
אבל גם בלאו הכי, אף בהרכבה של מינים שההרכבה אכן גורמת ליצירת כמין פרי חדש, מ"מ כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פרק ו') שכל האיסור לברך הוא דוקא באילן שנעשתה בו עצמו פעולת ההרכבה, ויש אומרים שצריך גם שתהיה ניכרת עדיין ההרכבה (עיין שו"ת יגל יעקב או"ח סי' י"ב, הערות למסכת ר"ה להגרי"ש אלישיב זצוק"ל ח' ע"א). אבל זה דבר כמעט מוסכם שאם לקחו גרעין מפרי מורכב וזרעו אותו וגדל מזה אילן חדש ("גידולי אילנות המורכבים"), אפשר לברך על אותו האילן את ברכת האילנות. וכמעט 100% מההדרים היום וכן עוד מינים של הכלאות הם מגידולים של גרעינים של הפרי המורכב או מגידול של ייחורים ולא מפעולת הרכבה של שני מינים. (ואגב- אין שום בעיה לנטוע יחורים של עצי כלאים. האיסור היחיד היא פעולת ההרכבה/ הכלאה עצמה. אבל לאחר שיש לנו את התולדה של ההכלאה כגון ייחור (ענף) או גרעין של הפרי שגדל כתוצאה מההרכבה, שוב אין שום איסור לנטוע או לזרוע אותו כמו שמבואר בשו"ע יו"ד סי' רצ"ה ס"ז, וממילא גם לפי כמעט כל הדעות לא תהיה בעיה לברך על אילן כזה, ויש שכתבו שאף מברכים ברכת "שהחיינו" על פירות שיצמחו מאותו ענף או גרעין).
אך למעשה המנהג הוא כפי שכתבת שלא לברך לכתחילה על מינים שהם מוחזקים כמורכבים, אף שלא נעשתה בהם עצמם הרכבה אלא הם רק גידולי אילנות המורכבים, משום שחוששים לדעת ספר "ברכת ה'" הסובר שאין לברך ברכת האילנות על אילן שתחילת יצירתו היתה בעבירה.
א. שמעתי היום בשם החזון איש שכל פירות ההדר נחשבים מין אחד לעניין הרכבה ולכן בהדרים אין בעיה לברך.
ב. לגבי מה שאמרת שרוב ככל הגידולים היום אינם מהרכבה ישירה אלא תולדה של תולדה
אני שמעתי אחרת ממומחה בתחום האגרונומיה והוא טען בדיוק הפוך שהיום כמעט ואין עץ שנוצר בצורה טבעית (השתלה של גרעינים פשוטים שהוציאו מפירות או שתילת ייחורים) אלא כל הגרעינים עוברים הנדוס גנטי רציני ביותר במעבדה שכולל הרכבות של כמה מינים ועוד חומרים כך שכל מי שקונה גרעינים להשתלה במשתלות קרוב לודאי שהוא שותל כלאיים גמורים. (וודאי שכל התוצרת החקלאית עוברת הנדוס לפני ההשתלה.) יש לדבריו שתי משתלות בלבד בארץ של יהודים יראים שבהם אין כלאיים אחד מהם נמצא בקרית יערים והשני איני זוכר היכן. -
ירושלמית אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק
שאלה נוספת.
מה זה לצאת מהעיר? ללכת לעיר אחרת זה בסדר, או שצריך להיות מחוץ לכל עיר.לא לעיר אחרת אלא מחוץ לעיר דוקא, בין העיר שלו ובין עיר אחרת. בתוך עיר אחרת זה כמו בתוך העיר שלו, כי הענין ע''פ המקובלים לצאת מחוץ לעיר הוא משום שהברכה באה לתקן נשמות המגולגלות בעצי השדה ובעשבים, ומחוץ לעיר מצויות הנשמות המשוטטות.
אז רציתי להודיע לכל הירושלמים שרוצים לקיים המצווה בשלימות וברוב עם, עם כל ההידורים.
יש בגבעון (בין רמות לגבעת זאב) מחוץ לעיר מקום עם שדה אפרסק ועצי זית (ואולי עוד מינים) וכל שנה בא' ניסן מגיעים לשם מלא מלא יהודים (אוטובסים מלאים בקהילות על רבניהם, וראשי ישיבות על תלמידיהם) שם גם יש רוב עם, גם עצים מהודרים לברכה לכתחילה, גם מקיימים זריזין, וגם מחוץ לעיר. בקיצור חתיכת תיקון לנשמות יש שמה.
ואגב, גם מבני ברק אפשר לבוא (גם ככה צריך לצאת מהעיר....)יש קו אוטובוס שמגיע לגבעון?
גבעון נקרא מחוץ לעיר לירושלמיים?אני מקווה שזה לא מאוחר מידי
אבל ככל הידוע לי האוטובסים שמגיעים לגבעת זאב עוצרים גם בכניסה לגבעון ומשם צריך לצעוד כ 10 דקות -
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
ז'ק אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
התוכלו לנחש מי הוא המצולם שהחץ מצביע עליו ?
אם הוא ליד הרב שטיינמן הוא בטוח ליטוואק
יש מצב שזה אתה?
במחשבה שניה, אם הוא ליד הפרחים זה בטוח אתה. לא?על פרח מלבלב כמוני אפשר לברך ? אומנם אני לא ''אילנות טובות'' ולא אילנא רברבי כפי שכתב פה מישהו לפני כשבוע, אבל אולי ''בריות טובות'' אני כן...(סתם). אז כן- המסומן בחץ הוא עבדכם הנאמן בזמן ששערות ראשו היו קצת שחורות יותר.
-
ז'ק יש מצב שאתה מזיז קצת את העלים שם?
-
איש השלגים אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
פינקי אמר בחודש ניסן- ברכת האילנות, מי מה, מתי והיכן (תוכן תורני):
איש השלגים
הזיתים פורחים כבראכן,
ראיתי היום זיתים פורחים
ובירכתי עליהם + רימון + אתרוג + עוד כמה עצי הדר.ככה ה''בינה'' תירגמה לתמונה את הפוסט שלך. בוא נראה כמה דברים מוזרים או לא נכונים יש בתמונה ?
-
ז'ק חה חה חה
