ישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי)

ז'ק

תשובה לשאלה ז'

בר מצוה בחודש ניסן, האם להמתין עם ברכת האילנות עד ליום הבר מצוה כדי לברך את הברכה שהוא כבר גדול, או שמא עדיף לקיים ''זריזין מקדימין למצוות'' ולברך מיד בתחילת ניסן ?

דבר ראשון שצריך לציין שזה פשוט שיש דין ''חינוך'' של הקטנים גם בברכת האילנות, וקטנים מברכים ברכה זו מדין ''חינוך'' כמו כל שאר הברכות. אז אם אתה אבא שלוקח את הילדים שלו ל''ברכת האילנות'', תדע שלא מדובר רק באירוע חוויתי רוחני, אלא בקיום מצוות ''חינוך'' לכל דבר. אך עדיין השאלה נשאלת, מה עדיף? לקיים את הברכה מדין חינוך מיד בתחילת ניסן כדי לקיים ''זריזין מקדימים למצוות'', או שמא להמתין ליום הבר מצווה שאז הוא יהיה חשוב כגדול ויהיה מחויב בברכה מעיקר הדין ולא רק מדין חינוך.

בספר חשוקי חמד (ר''ה י''א) כתב לדון בזה, והביא נידון כעין זה שיש לענין ברכת הלבנה, האם ימתין לברך עד שיהיה בר מצוה, או שמא יזדרז לברך מיד כשאפשר לקדש הלבנה בתחילת החודש. והביא שבשו''ת הר צבי כתב שיש לו להמתין, שהרי מצינו שאברהם אבינו לא מל את עצמו עד שנצטווה ע''י הקב''ה, ויש שפירשו שזה מהטעם שרצה לקיים המצוה כשהוא מצווה ועושה. ולפי''ז ה''ה לענין ברכת הלבנה (וממילא גם לענין ברכת האילנות). וכתב הגר''י זילברשטיין שאפשר שיש לחלק, כי אם נאמר שמצוות חינוך גורמת שלקטן עצמו יש מצוה מדרבנן, אז יש לחלק שדוקא במקרה של אברהם אבינו הוא לא רצה למול את עצמו קודם שנצטווה, משום שאז הוא לא היה מצווה כלל. אבל אם נאמר שלקטן יש מצוה דרבנן בברכה שלו, אז יתכן שאדרבה- יש ענין שיזדרז לברך ולא ימתין לבר מצוה שלו. (אבל על הצד ש''חינוך'' זה מצוה רק של האבא ולא של הקטן, אז בודאי שיש לקטן להמתין לבר מצוה שלו). אך הביא שבספר הליכות שלמה כתב שאין צריך להמתין עד שיגדיל ויהיה בר מצוה, אלא יברך מיד. וא''כ מצינו בזה מחלוקת לענין ברכת הלבנה, וי''ל שה''ה לענין ברכת האילנות.

ויש שכתב (מאיר עוז סימן רכ''ו) שעל הצד שיש בקטן חיוב ברכה מדרבנן, א''כ יהיה הדבר תלוי במחלוקת האם זריזין עדיף על הידור או שמא הידור עדיף על זריזין.

ובמעשה חמד הביא בשם הגרח''ק זצוק''ל שאמר לחלק בין ברכת הלבנה לבין ברכת האילנות, שדוקא בברכת הלבנה אפשר שיש ענין להמתין כיון שזה יהיה חיוב כאשר הוא יגדל. אבל ברכת האילנות שאינה חיוב גמור גם לכשיגדל, א''כ י''ל שיברך מיד כשרואה את האילנות גם כשהוא קטן.

אך בספר ילקוט יוסף (פסח ח''א, דיני ברכת האילנות סעיף י''א ובהערה שם, מובא בסוף סימן תכ''ט) כתב שבכל מצוה שיכול הקטן לקיים אותה כשהוא גדול ומצווה ועושה, עדיף שימתין לכשיגדיל, ואפילו על הצד שקטן שמברך מקיים מצוה דרבנן, וכ''ש שאם המצוה היא רק על אביו ולא עליו אז בודאי שיש לו להמתין מלברך עד שייעשה גדול ובר מצוה.

ולענ''ד נראה להוסיף, שמכיון שמצינו נידון אם אדם שראה את האילנות מלבלבין ולא בירך אם יכול לברך כשיראה אח''כ את האילנות בפעם אחרת, ויש שחששו שמא אינו יכול לחזור ולברך, ובכל מקרה בודאי שעיקר החיוב לברך הוא מיד כשרואה בפעם הראשונה את האילנות מלבלבין, א''כ באופן שהקטן העומד להיות בר מצוה בניסן רוצה להמתין מלברך עד שיגדיל בהמשך החודש ויהיה בר חיובא, ראוי להורות לו שלא להתבונן בפריחת האילנות עד שיהיה בר מצוה, כי במידה ויתבונן יתכן שיתחייב בברכה, או אפשר שאותה ראייה תגרום לו להפסיד את הברכה אח''כ כשיגדיל לדעת חלק מהפוסקים.

ז'ק

תשובה לשאלה ח'- חלק ראשון- ברכת האילנות בלילה

ברכת האילנות בלילה- לכאורה איזה בעיה יכולה להיות בזה? נכון שלדעת רבים מהפוסקים צריך לראות את פריחת האילנות בפועל ולא מספיקה הידיעה בלבד שהאילנות פורחים, וצריך לראות את הפריחה באופן ברור, אך מצד זה אין לכאורה מניעה מלברך בלילה באופן שרואה בבירור את הפריחה, וכגון שהאילנות נימצאים במקום שיש בו תאורה טובה, או שהמברך יאיר על האילנות ועל הפרחים שבאילנות באמצעות פנס וכדומה שעל ידי זה יוכל לראות בצורה ברורה את הפריחה של האילנות.

אך בשו''ת הר צבי (ח''א סימן קי''ח) כתב שלסוברים שצריך לברך דוקא בימי ניסן, א''כ זה דוקא ביום ולא בלילה. ובספר שאילת חמדת צבי (ח''א סימן י''ח) כתב סברא אחרת, שהרי ברכה זאת נתקנה על הראייה, ואינה דומה ראיית היום לראיית הלילה כמו שמצאנו בכמה עניינים, ''ובפרט גבי פרחים של האילנות שידוע שכל הפריחה היא מחום ואור השמש, והצבעים והגוונים של עצים ופרחים באור השמש מראים נפלאות הקב"ה'' (לשון החמדת צבי). ונמצא לפי דבריו שיתכן שלא נתקנה ברכה זו אלא דוקא לזמן שראוי לראות בו היטב את פריחת האילנות דהיינו ביום ולא בלילה.

אך למעשה דעת רוב הפוסקים שאין מניעה מלברך ברכת האילנות בלילה באופן שרואה בצורה ברורה את פריחת האילנות. ולכן יש שכתבו שאפשר שיש ענין להקדים את ברכת האילנות כבר לליל ר''ח ניסן באופן שרואה היטב את פריחת האילנות מדין זריזין מקדימין למצוות.

ז'ק

תשובה לשאלה ח'- חלק שני- ברכת האילנות בשבת וביו''ט

בנושא זה מצאנו מחלוקת בפוסקים אם ניתן לברך את ברכת האילנות בשבת וביו''ט, כאשר הרוב המכריע של הפוסקים התירו לברך את ברכת האילנות בשבת וביו''ט, אך יש שאסרו לברך את ברכת האילנות בשבת וביו''ט.

ובדעת האוסרים מצאנו כמה נימוקים מדוע אין לברך ברכה זו בשבת וביו''ט:

(א) חשש שמא יבוא לטלטל את האילנות או לתלוש את הפרחים. (ר''ח פלאג'י במועד לכל חי סימן א' אות ח').

(ב) לפי המנהג לצאת מחוץ לעיר לברך את ברכת האילנות, א''כ יש לחוש שמא יבוא לטלטל במקום שאין בו עירוב וכן שמא יצא מחוץ לתחום. (ר''ח פלאג'י במועד לכל חי סימן א' אות ח').

(ג) לפי דברי המקובלים יש בברכת האילנות משום בורר, שהרי בורר ניצוצות הקדושה מן הצומח. (כף החיים סימן רכ''ו ס''ק ד', הבן איש חי בהקדמה להגדה של פסח ''אורח חיים'').

אך כאמור דעת הרוב המכריע של הפוסקים היא שאין מניעה מלברך את ברכת האילנות בשבת וביו''ט באופן שנזהר שלא לטלטל ושלא לצאת חוץ לתחום, וכגון שמברך בתוך העיר במקום שיש עירוב או שאין צורך לטלטל. ואין לחוש שמא יבוא לטלטל את האילנות או לתלוש את הפרחים, שהרי בסוכה (ל''ז ע''ב) מבואר שמותר להריח הדס כשהוא במחובר, ואין חוששים שמא יבוא לתלוש, וא''כ כ''ש שאין לחוש בברכת האילנות שמא יבוא לתלוש, שהרי לא בא להריח את האילנות או להשתמש בהם אלא לראותם בלבד, ואם במקום שבא להריח לא חוששים, כ''ש שאין לחוש במקום שלא בא להריח.

ומש''כ בספר כף החיים שלפי דברי המקובלים יש כאן בורר, כתבו לדחות, שלא מצאנו איסור בורר בדברים רוחניים, שהרי לא מצאנו כזה סוג של בורר במלאכת המשכן (שממנה נילמדים המלאכות האסורות בשבת). ועוד- שדברים רבים שאנו עושים כגון מצוות מסויימות וכן הברכות שאנו מברכים והתפילות שאנו מתפללים, כל אלה פועלים על דרך הסוד כל מיני פעולות, שאותן פעולות כשהן באות בצורה גשמית הן אסורות בשבת, ולא מצאנו שיהיה אסור לעשות בשבת את אותם דברים שפועלים פעולות רוחניות אלו בגלל איסורי שבת, שהרי אין אנחנו נימנעים מלברך ברכות בשבת ולהתפלל תפילות אע''פ שע''י הברכות והתפילות אנו מבררים ניצוצות הקדושה.

ומעשה רב הוא שרבים מגדולי ישראל בירכו את בירכת האילנות בשבת, ובמיוחד באופן שחל ר''ח ניסן בשבת, שהרי לפוסקים שעיקר הברכה היא רק בפעם הראשונה שרואה, אם ימנע מלברך בשבת כשרואה האילנות נמצא שמבטל את הברכה לדעת אותם פוסקים. ובכל מקרה לכו''ע עיקר המצוה היא לברך בפעם הראשונה שרואה, וא''כ לברך בשבת. (תשובות והנהגות ח''א סימן קצ''א). ומ''מ בשם הגר''ש וואזנר זצוק''ל הביאו (קובץ מבית לוי) שהמנהג הוא שלא לצאת לברך את ברכת האילנות בשבת וביו''ט. ובספר ילקוט יוסף (פסח ח''א בדיני ברכת האילנות סעיף י''ט הערה י''ט) כתב ע''ז שצ''ע מנין לו לקבוע מנהג בזה. ומ''מ כתב שם שלכתחילה מהיות טוב יש לברך את ברכת האילנות בימות החול כשאין חשש שיפסיד הברכה.

ובנידון של השאלה שלנו- באופן שבימות החול אין אפשרות לברך את ברכת האילנות, אז בודאי שיש לסמוך על דברי הרוב המכריע של הפוסקים שהתירו לברך את ברכת האילנות בשבת וביו"ט, רק שיש להיזהר שאם בא לטלטל (וכגון שרוצה לטלטל סידור לצורך אמירת הברכה) שלא לטלטל באופן האסור בשבת וכגון במקום שאין עירוב וכדו'.

ז'ק

תשובה לשאלה ט'

דבר ראשון צריך להקדים- האם יתכן שהדין של פורטונה והדין של שרה באסה יהיה שונה ? ובכן, בברכות הבאות על דבר שנשים פטורות ממנו כגון ברכה על מצות עשה שהזמן גרמה, דינם של פורטונה ושל שרה באסה יהיה שונה, שלמרות שאנחנו פוסקים הלכה כמו רבי יוסי הסובר שנשים רשאיות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן וכן שאר מצוות שהתורה פטרה אותן, מ''מ לענין הברכה מצאנו מחלוקת ראשונים אם נשים יכולות לברך על מצווה שהיא רשות בשבילן, שהרי בנוסח הברכה אנו אומרים ''וציוונו'', ולכאורה נשים שלא נצטוו כיצד תאמרנה ''וציוונו''. ובאמת מנהג הספרדים שנשים אינן מברכות ברכות הבאות על דבר שאין הן מחוייבות בו מעיקר הדין. אבל מנהג האשכנזים הוא כדעת הראשונים הסוברים שנשים יכולות לברך גם על דבר שהוא להן רשות ולא חובה. ונמצא שדין פורטונה אינו כדין שרה באסה, שפורטונה לא תברך על דבר שהוא רשות, ואילו שרה באסה רשאית לברך על דבר שהוא רשות.

וכאן אנו צריכים לעבור לנידון שלנו, האם נשים חייבות בברכת האילנות ? לכאורה מה השאלה, וכי מדוע שיהיה דינם שונה מהדין של הגברים ? הרי לכאורה ברכת האילנות אין הזמן גרמה, שהרי דעת כמעט כל הפוסקים שברכת האילנות אינה בחודש ניסן דוקא, אלא כל שרואה אילנות מלבלבין יכול לברך אף בשאר חודשים אם עדיין לא בירך, וכן יש שפסקו שיכול גם להקדים את הברכה לחודש אדר באופן שהפריחה הקדימה. נמצא שאין לה זמן מוגדר, אלא מתי שבמציאות יש פריחה שייך לברך.

אך יש שסוברים שברכת האילנות היא בחודש ניסן דוקא. (שו''ת הלכות קטנות ח''ב סימן כ''ח, החיד''א בברכי יוסף סימן רכ''ו ס''ק ב'). ובשו''ת הר צבי (ח''א סימן קי''ח) כתב שלאותן שיטות יתכן גם שהברכה היא דוקא ביום ולא בלילה, וא''כ יש לדון שמא חשובה ברכת האילנות דבר שהזמן גרמה ותהיינה נשים פטורות מברכת האילנות.

אבל הפוסקים כתבו לדחות, שאף אם נאמר שברכת האילנות זמנה הוא בחודש ניסן דוקא וביום דוקא ולא בלילה, עדיין אין זה סיבה לפטור נשים מברכה זו מכמה טעמים:

(א) גם אם נאמר שברכת האילנות היא דוקא בחודש ניסן, מ''מ אין זה חשוב שהזמן גרמה, כי הטעם שהיא בניסן זה בגלל שזה הזמן הרגיל ללבלוב האילנות, או לפי דברי המקובלים ניסן הוא הזמן שבו הנשמות מגולגלות באילני ועשבי השדה ויש להן תיקון ע''י שמברכים ברכה זו. נמצא שהסיבה שהברכה שייכת רק בניסן אינו מחמת שיש בזמן של ניסן מצד עצמו איזה דבר מיוחד הגורם לברכה, אלא מחמת שהברכה באה על דבר או שבאה לתקן דבר שבמציאות קיים בימי ניסן, ואין זה חשוב ש''הזמן גרמה'', כי לא הזמן של ימי ניסן הוא הגורם לברכה, אלא המציאות בעולם של פריחת האילנות או של גלגול הנשמות שבמקרה הוא באותו זמן הוא הגורם. (עיין טורי אבן מגילה כ' ע''ב).

(ב) להבדיל מברכת המצוות ששם דעת חלק מהראשונים שאין נשים מברכות (וכ''ה מנהג הספרדים), מ''מ ברכת האילנות יסודה הוא ברכת הנהנין או ברכת השבח, ולא מצאנו מי שיסבור שתהיינה נשים אסורות לברך ברכת הנהנין או ברכת השבח או שתהיינה פטורות ממנה מחמת שהזמן גרמה. (תשובות והנהגות ח''א סימן ק''צ).

(ג) גם אם נאמר שברכת האילנות היא דבר שהזמן גורם לו, מ''מ אין בדבר זה אלא להפוך את ברכת האילנות מחובה לרשות. אבל לענין הרשות לנשים לברך אין נראה שיש מי שיאסור, שהרי כל הטעם שיש שאסרו לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן הוא בגלל שלא שייך לומר ''וציוונו'' בזמן שהן לא נצטוו. אבל בברכת האילנות הרי אין אמירת ''וציוונו'', אלא רק שבח והודאה, וא''כ בודאי שאין שום מקום לאסור לנשים לברך את ברכת האילנות, ואדרבה- יתכן שלכו''ע נשים מחוייבות בברכת האילנות כמו הגברים.

ואעפי''כ, כתב בספר תשובות והנהגות (ח''א סימן ק''צ) שמכיון שמעיקר הדין אין חובה לחפש אילנות כדי לברך, שהרי מדינא רק מי שרואה אילנות פורחים חייב לברך כמשמעות לשון הגמ', ורק מנהג חסידות הוא להדר לחפש אילנות כדי לברך עליהם, א''כ לנשים אין הידור ללכת ולחפש אילנות כדי לברך, ש''כל כבודה בת מלך פנימה''. ורק אם ראתה אז חייבת לברך, אך תברך בצורה מוצנעת ולא בתערובת כדי שלא ייצא שכרה בהפסדה.

ולענייננו- אפילו אם יש מי שסובר שברכת האילנות הזמן גרמה, מ''מ אין מי שחולק שיש רשות לנשים לברך את ברכת האילנות (כולל נשים מעדות המזרח), ובפשטות יש לנשים חובת ברכה כמו לגברים, ולכן נאמר בין לשרה באסה ובין לפורטונה שהן יכולות לברך את ברכת האילנות ללא שום פקפוק, רק שאין הן צריכות ללכת לחפש במיוחד אילנות כדי לברך עליהם, אלא אם יזדמן להן לראות אילנות פורחים אז תברכנה.

ז'ק

תשובה לשאלה י'

השאלה אינה מתחילה כלל, שהרי ברכת האילנות אינה סוג של מצווה התלויה בארץ, ואינה ברכת השבח על ארץ ישראל דוקא, אלא שבח על כלל הבריאה. וזה פשוט בדברי הפוסקים שמברכים את ברכת האילנות בכל מקום בעולם, כל מקום לפי הזמן שרגילים האילנות ללבלב בו, ובחצי הכדור הדרומי יברכו בתשרי שזה הזמן שבו פורחים שם האילנות.

ולכן בנידון שלנו- מי שלא הספיק לברך ברכת האילנות בעודו בארץ ישראל, וכעת בהיותו בחו''ל הוא הגיע למקום שבו פורחים האילנות, יברך שם את ברכת האילנות. ולכן נאמר לג'וג'ו ולפורטונה ולשרה באסה לברך על האילנות שהם רואים כעת את פריחתם בביטומי שבגאורגיה.

ז'ק

תשובה לשאלה י''א

בשו''ת חמדת צבי (ח''א סימן י''ח) הסתפק בזה. וצדדי הספק- שהרי הברכה לא נתקנה אלא רק פעם אחת בשנה, וכן אנו נוהגים שאנו מברכים פעם אחת בניסן ושוב אין חוזרים ומברכים למרות שיש מינים שפורחים מאוחר יותר, כי כאמור הברכה שבירכנו בניסן היא על כלל האילנות שמוציאים פרי באותה שנה. וא''כ לכאורה גם אם נלך למקום אחר בעולם שבו הפריחה היא בזמן אחר, מ''מ לא נברך שוב שהרי כבר בירכנו בניסן. אך אפשר שיש לחלק, שדוקא באותו מקום שאנחנו מברכים אנחנו פוטרים את כל האילנות הנימצאים באותו מקום, כי הברכה נתקנה על התחדשות כח הצמיחה בטבע, ולכן מברכים רק פעם אחת כי באותו מקום יש התחדשות רק פעם אחת בשנה. אבל אם אנחנו הולכים למקום אחר שבו הטבע הוא שהאילנות פורחים בזמן אחר לגמרי (וכגון בחצי הכדור הדרומי שם חודש תשרי הוא חודש האביב), אז יתכן שיש כאן חיוב ברכה מחודש, שהרי שם זאת התחדשות חדשה לגמרי.

ולמעשה- הסכמת פוסקי דורנו היא שמי שבירך ברכת האילנות בניסן והלך אח''כ בתשרי למקום שבו אז היא עונת האביב (חצי הכדור הדרומי), לא יחזור ויברך, כי ברכה זו נתקנה רק אחת לשנה.

ובאופן הפוך של תושב חצי הכדור הדרומי שבירך בתשרי, ואח''כ נזדמן בימי ניסן לחצי הכדור הצפוני שם פורחים האילנות באותו זמן, יש שכתבו שיברך על הפריחה בניסן כי זה חשוב כשנה חדשה, או בגלל שזמנה העיקרי של הברכה הוא בניסן שאז התחילה בריאת העולם. ואח''כ כשיחזור למקומו בחצי הכדור הדרומי לא ישוב לברך בתשרי. ויש שהסתפק בכל זה, וכתב שספק ברכות להקל.

אדיב

ז'ק יפה מאוד, אני מתחיל לחשוד שאינך סתם ז'ק,
אולי רב או חכם באשי, מקובל, מלוב"ן, אדמו"ר, באבא, רשכבה"ג, ריששיבה וכו' וכדו',
(ניתן לבחור מהרשימה ללא הגבלה)

מה שבטוח - "גאון!"

ז'ק

אדיב אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

מה שבטוח - "גאון!"

חזרנו לתקופת הגאונים ? אם תמשיך ככה אולי תגיע לתקופת הנביאים ? (באמת היה כאן מנהל שכבר שאל אותי לפני כשלושה שבועות את השאלה ''אתה נביא'' ? בעקבות השאלה הפכתי למשך תקופה ל''צדיק נסתר''...).

גשם עד בלי די

ז'ק לפי זה אתה נביא שקר כי בסוף היה מערכת יפה מאוד

אדיב

ז'ק דאגתי שלא תספיק לענות על כל השאלות שהעלית עד לפקיעת תוקף ברכת האילנות,
דאגתי הייתה לשווא בראותי את גאונותך ונביאותך.

ז'ק

גשם עד בלי די אמר בישיבת בין הזמנים- שו''ת בנושא ברכת האילנות (תוכן תורני והומוריסטי):

ז'ק לפי זה אתה נביא שקר כי בסוף היה מערכת יפה מאוד

ואני אוסיף על דבריך, לא רק נביא שקר אלא גם גאון שקר, כי זאת לא גאונות לשבת ללמוד סוגיא עם הספרים המתאימים שמגישים לך על מגש של כסף את כל מה שאתה צריך לדעת, ולא נשאר לך אלא לערוך את הדברים לפי הצורך ולפרסם אותם. אין לי ספק שכל אחד מכם יכול לעשות את זה, רק שאני חריג בכך שאני עושה את זה במקום לא כ''כ טבעי דהיינו כאן בפורום מזג אויר.