והיכן היה המקום שבו היו משיאין משואות בצפת ?
כתב ר"ש סיריליאו שביעית פ"ו ה"א: קצרא דגלילא- נראה דזו צפת, שיש בה מגדל גדול ובלשון ערבי קרוי הבירה אל קצר ובירושלמי דר"ה מוכח דמשואות היה להן במגדל צפת וא"כ נראה שכבשוהו וכן הקבלה כאן.
והיכן הוא אותו מגדל גדול "מגדל צפת" שבו היו משיאין משואות ? אולי “המצודה" ? לא יודע. אך לפי הפירושים שהבאנו לעיל לענין המשואות אולי נוכל לבחון את הדבר.
לפירוש הגרח"ק- הדלקת המשואות בצפת היתה בכדי להודיע לבי"ד שהיו יושבים בטבריה שהשלוחים הגיעו לצפת והודיעום שנתקדש החודש. ולפירוש זה יתכן בהחלט ש"מגדל צפת" שהוא מקום השאת המשואות היה ב"מצודה" שהיא מקום גבוה הנראה היטב בטבריה.
וגם לפירוש שבשביל הידיעה שקידשו החודש היה דרכם של אנשי צפת לעשות משואות מפני השמחה, יתכן שהיו עושים כן ב"מצודה", שהרי כפי שמבואר בפי' הר"ש סיריליאו שהזכרנו לעיל, את המשואות היו משיאין ב"מגדל צפת", ויתכן מאוד שהכוונה היא ל"מצודה".
אבל לפירוש השלישי שהבאנו לעיל, יש להסתפק אם ה"מצודה" היתה המקום שבו השיאו את המשואות, שהרי לפירוש השלישי- בצפת היה המקום הנקרא במשנה "בית בילתין" שהוא הנקודה האחרונה בארץ ישראל שבה היו משיאין משואות, והיו משיאין בה משואות עד שהיו רואים את כל הגולה (דהיינו בבל) כמדורת האש. (ר"ה פ"ב משנה ד'). ובגמ' בר"ה (כ"ג ע"ב) מבואר ש"בית בילתין" זו בירם. אז לומר ש"המצודה" היא בירם ? לא יודע. אבל מה שבטוח ש"המצודה" היא לא בדיוק המקום המתאים להשאת משואות כדי להודיע לבני הגולה דהיינו בבל, כי בבל נמצאת צפונית מזרחית לצפת, כך שהמצודה למרות גובהה, מ"מ יש את הר כנען וכן את ביריה שמסתירים את האופק הצפון מזרחי, כך שהדלקת המשואות ב"מצודה" לא תיראה בבבל, כי יש את ההרים ממזרח ומצפון למצודה שמסתירים את האופק, ומי שעומד ב"מצודה" יכול אומנם לראות הרבה מאוד למצד מערב וכן לצד דרום וכן לצד דרום מזרח, אבל לא לצד צפון מזרח שם האופק מוסתר ע"י ההרים, ומי שעומד במצודה לא יוכל לראות "את כל הגולה כמדורת האש". ובודאי שהיה יותר מתאים להדליק את המשואות בהר כנען או ב"פיקוד צפון" אשר שם רואים היטב את האופק הצפון מזרחי.