פרק א' - משבר ה אקלימוס
הכל התחיל כשמד החום הראה חורף בישראל שמרגיש כמו תנור פיצה בצהריים. "זה לא הגיוני ," רטן נתי וניסה להתאוורר עם דגל כחול לבן . "אם לא נפעל עכשיו, השלג היחיד שנראה יהיה הקינוח הוורדרד והזרחני שסבתא שלי קוראת לו פינקי – וגם הוא יימס עוד לפני הברכה!"
החבורה התכנסה במרתף של אורי32 . התוכנית? להפעיל את "מקרר הדורות" שמוחבא בפיסגת ה שומרון . "אנחנו צריכים רכב חזק," אמר ז'ק ודפק שלוק מטורף מבקבוק 700 ליטר קולה . "נשתמש בטרנזיט הישנה, גלילאו גליליי , היא נוסעת על אדי דלק וחלומות".
הם יצאו לדרך, אבל במחסום הדרכים הראשון עצר אותם מאור גליל העליון . הוא לא היה סתם שומר, הוא היה פנס רחוב אנושי שנדלק בכל פעם שדיברו על קור. "לאן אתם חושבים שאתם הולכים?" שאל אדיב כדרכו. ישיר ענה לו מיד: "להציל את המדינה מהחמסין, יא חביבי!".
בדרך הם פגשו את צבי דוידוביץ , טיפוס אפל ומסתורי שמכר להם מפות מזויפות של אפיק ים סוף . "תקשיבו לי," לחש צבי, "חובב שלגים אמיתי יודע שכדי שהמכונה תעבוד, חייבים לצעוק שלוש פעמים ג'מיני המלך תוך כדי שעושים ג'אגלינג עם כדורי גלידה".
כשהגיעו לפסגה, המצב היה גשום וסוער – אבל של זיעה. פתאום הגיח דוד , הידוע בכינויו איש השלגים , כשהוא רכוב על מזחלת עם גלגלים. "עצרו!" הוא צעק, "שכחתם את המפתח! אוהב לדעת הכל גילה לי שהמכונה פועלת רק על דלק של שלגונית וקצת חיים 2 ".
שימי ו דוד 4 חיברו את הכבלים בייאוש. פתאום, השמיים הפכו לצבע אקלימוס מוזר – שילוב של תכלת קפוא ואפור גרביטציה. המכונה השתעלה, ירקה ענן פיח של דודשלג , ואז... שקט.
ואז זה קרה. הטמפרטורות צנחו כמו מנייה בבורסה. זה התחיל כ ממטרי שלג מהסוג שאוהב שלג לא ישבע ממנו, ועבר מהר מאוד לשלג בשפע. בחדשות הודיעו: "דיווחים על גשם עד בלי די במישור החוף, אבל ההרים? נעלמו!".
זה היה בוקר פורים. כל ירושלים הייתה במצור לבן. אוהד כדורגל מושבע שנתקע בשלג צעק לעבר השמיים: "ביתר ירושמיים ! אם כבר לבן, אז שיהיה עד הסוף!". הילדים בחוץ לא ידעו את נפשם מרוב שמחה. מישהו בנה בובה של שלג כבד בגובה שלוש קומות, ו שלג מטר בירושלים כבר לא היה סלוגן, אלא מציאות שחוסמת את הדלת.
אפילו אוהב שלג על הים זכה לראות פתיתים נוחתים על החסילונים ביפו. ברדיו דיווחו על שלג ברמות ג ועל שלג בביתר , ו ארין ש נשבע שהוא ראה את יהודי אחד רוקד בחוץ בבגדי קיץ כי "הוא פשוט לא מרגיש קור".
"זה מזכיר לי את שלג 2013 ," התרגש אוהב גשם ושלג, בזמן ששלג כבד (הניק, לא המציאות, למרות ששניהם היו שם) ניסה לחפור את הדרך החוצה. "חברים," סיכם אקלימוס המקורי, "עשינו את זה. עכשיו רק צריך למצוא מישהו שיחפור את הדרך למאפייה כדי לקנות אוזני המן".
