"משבר האקלימוס" - סיפור לכבוד חודש אדר!
-
פרק א' - משבר ה אקלימוס
הכל התחיל כשמד החום הראה חורף בישראל שמרגיש כמו תנור פיצה בצהריים. "זה לא הגיוני ," רטן נתי וניסה להתאוורר עם דגל כחול לבן . "אם לא נפעל עכשיו, השלג היחיד שנראה יהיה הקינוח הוורדרד והזרחני שסבתא שלי קוראת לו פינקי – וגם הוא יימס עוד לפני הברכה!"
החבורה התכנסה במרתף של אורי32 . התוכנית? להפעיל את "מקרר הדורות" שמוחבא בפיסגת ה שומרון . "אנחנו צריכים רכב חזק," אמר ז'ק ודפק שלוק מטורף מבקבוק 700 ליטר קולה . "נשתמש בטרנזיט הישנה, גלילאו גליליי , היא נוסעת על אדי דלק וחלומות".
הם יצאו לדרך, אבל במחסום הדרכים הראשון עצר אותם מאור גליל העליון . הוא לא היה סתם שומר, הוא היה פנס רחוב אנושי שנדלק בכל פעם שדיברו על קור. "לאן אתם חושבים שאתם הולכים?" שאל אדיב כדרכו. ישיר ענה לו מיד: "להציל את המדינה מהחמסין, יא חביבי!".
בדרך הם פגשו את צבי דוידוביץ , טיפוס אפל ומסתורי שמכר להם מפות מזויפות של אפיק ים סוף . "תקשיבו לי," לחש צבי, "חובב שלגים אמיתי יודע שכדי שהמכונה תעבוד, חייבים לצעוק שלוש פעמים ג'מיני המלך תוך כדי שעושים ג'אגלינג עם כדורי גלידה".
כשהגיעו לפסגה, המצב היה גשום וסוער – אבל של זיעה. פתאום הגיח דוד , הידוע בכינויו איש השלגים , כשהוא רכוב על מזחלת עם גלגלים. "עצרו!" הוא צעק, "שכחתם את המפתח! אוהב לדעת הכל גילה לי שהמכונה פועלת רק על דלק של שלגונית וקצת חיים 2 ".
שימי ו דוד-4 חיברו את הכבלים בייאוש. פתאום, השמיים הפכו לצבע אקלימוס מוזר – שילוב של תכלת קפוא ואפור גרביטציה. המכונה השתעלה, ירקה ענן פיח של דודשלג , ואז... שקט.
ואז זה קרה. הטמפרטורות צנחו כמו מנייה בבורסה. זה התחיל כ ממטרי שלג מהסוג שאוהב שלג לא ישבע ממנו, ועבר מהר מאוד לשלג בשפע. בחדשות הודיעו: "דיווחים על גשם עד בלי די במישור החוף, אבל ההרים? נעלמו!".
זה היה בוקר פורים. כל ירושלים הייתה במצור לבן. אוהד כדורגל מושבע שנתקע בשלג צעק לעבר השמיים: "ביתר ירושמיים ! אם כבר לבן, אז שיהיה עד הסוף!". הילדים בחוץ לא ידעו את נפשם מרוב שמחה. מישהו בנה בובה של שלג כבד בגובה שלוש קומות, ו שלג מטר בירושלים כבר לא היה סלוגן, אלא מציאות שחוסמת את הדלת.
אפילו אוהב שלג על הים זכה לראות פתיתים נוחתים על החסילונים ביפו. ברדיו דיווחו על שלג ברמות ג ועל שלג בביתר , ו ארין ש נשבע שהוא ראה את יהודי אחד רוקד בחוץ בבגדי קיץ כי "הוא פשוט לא מרגיש קור".
"זה מזכיר לי את שלג 2013 ," התרגש אוהב גשם ושלג, בזמן ששלג כבד (הניק, לא המציאות, למרות ששניהם היו שם) ניסה לחפור את הדרך החוצה. "חברים," סיכם אקלימוס המקורי, "עשינו את זה. עכשיו רק צריך למצוא מישהו שיחפור את הדרך למאפייה כדי לקנות אוזני המן".
-
פרק ב' - מסיבת ניצחון קפואה במיוחד!
השמועה על הגיבורים התפשטה מהר יותר מקור. כשהם ירדו מההרים, כל חובב שלגים אפשרי חיכה להם עם מסיבת הפתעה. הרחוב הראשי של ביתר ירושמיים הפך לרחבת ריקודים מושלגת.
דודשלג הגיע מחופש לענן סופת שלגים ענקי, זורה פתיתים מזויפים לכל עבר. פינקי , במקום הקינוח המוכר, הגיעה מחופשת לפינגווין ענק עם כובע ורוד. היא חילקה לכולם שוקו חם וסיפרה בדיחות קרח.
מאור גליל העליון הפך למגדלור זוהר שהאיר את המסיבה כולה, כשהוא מקרין תמונות של תחזיות שלג היסטוריות על העננים. צבי דוידוביץ שמר על הגישה ל"בופה", שהורכב כולו מסוגי קרח שונים בטעמים משונים – "כי צריך לאכול משהו אפל לפעמים", כך הוא טען.
ג'מיני המלך הופיע בתחפושת של כדור שלג ענקי, שמסתובב וזורק קונפטי. אפיק ים סוף היה מחופש לגמל מצונן, ששאל כל אחד: "יש פה שלג? באמת שלג? או שזה רק חלום בלהות של איש מדבר?".
ישיר היה לבוש כמו מד חום ענק, וכל רגע היה צועק: "הטמפרטורה יורדת! יורדת!". גשום וסוער ניסה לנגן על גיטרה קפואה, אבל הצלילים שיצאו היו רק חריקות ורעשים. הגיוני ישב בצד וניסה להבין איך כל זה קרה, בעוד יהודי קדוש אחד רקד במעגל סוער עם דמויות שלג קטנות.
שלגונית חילקה סוכריות קרח בצורת פתיתי שלג, ו חיים 2 עזר ל דוד 4 לבנות איש שלג ענק בדמות "משבר ה אקלימוס " עם כתר מלכותי. כולם רקדו, שרו, ולראשונה מזה שנים, הרגישו את הקור בנשמתם. "זה היה שווה את זה," אמר דודשלג , כשהוא מסתכל על השלג בשפע מסביב. "עכשיו רק נותר לחכות לפורים הבא... ואולי לנסות לשמור על הקור עד אז!"
-
פרק ג' סיום - תעלומת סוף הטווח
כשריח אוזני ההמן התערבב באוויר הקפוא של ירושלים, התיישב אקלימוס על ערימת שלג והכריז: "חברים, אל תחגגו יותר מדי," הוא אמר בחיוך עקום, "הסתכלתי עכשיו במפות של ג'י-אף-אס".
כל החבורה השתתקה. נתי ו כחול לבן הפסיקו לרקוד. אפילו מאור גליל העליון כיבה את האור שלו לרגע.
"נו?" שאל ז'ק בחרדה, "מה רואים?"
"כרגע," אמר אקלימוס, "בסוף הטווח יש עוד מערכת. וזו לא סתם מערכת, זה נראה כמו 'אם כל הסופות'. המפות נצבעו בסגול כהה, כזה שגורם ל שלג 2013 להיראות כמו טפטוף קל".
אוהב שלג לא ישבע קפץ ממקומו: "באמת?! שלג בנתיבות? שלגבאילת ?".
"זהו, שזה בסוף הטווח," הזכיר הגיוני בציניות, "ובסוף הטווח, כידוע, גם החרמון יכול להפוך לאילת תוך עדכון אחד של הצהריים".
צבי דוידוביץ צחק בקול אפל: "אל דאגה, המכונה שלנו עדיין עובדת. אם המערכת הזו תעז 'להתמתן' או לברוח לטורקיה, אנחנו נשלח את איש השלגים למשוך אותה מהאוזניים ישר לפה".
ישיר נאנח ומלמל: "סוף הטווח... המקום שבו כל החלומות נולדים, ובו רובם גם הולכים לישון. אבל היי, לפחות הפעם המציאות עלתה על כל אפיק ים סוף דמיוני".
וכך, כשהם מביטים לשמיים ומחכים לעדכון המודלים הבא, הם ידעו שגם אם הסופה הבאה תישאר רק על המסך, את הנס של "משבר ה אקלימוס " בפורים – אף מפה לא תוכל למחוק.
סוף!
-
-
אדיב כשיש שמות משתמשים ש- @ לא מעלה אותם, אז זה תלוי. אם מדובר בשמות משתמש של יותר ממילה אחת, אז תכתוב @ ובצמוד אליו (בלי רווחים) את שם המשתמש כאשר מקף (-) מחבר את המילים המרכיבות את שם המשתמש. (ושוב- בלי רווחים). כגון- אם אתה רוצה להעלות את השם של אוהב שלג לא ישבע, אז אתה תכתוב שטרודל (@), ובצמוד אליו אוהב-שלג-לא-ישבע. כעת תנסה את זה בכל אותם שמות שהבאת והשם שלהם לא עלה בשלימותו (כגון דוד 4, תכתוב דוד-4, דוד שלג תכתוב דוד-שלג וכו').
-
ז'ק הסדתרתי בצורה אחרת, של כתובת קישור ואז טקסט קישור.
-
פוסט זה נמחק! -
מדהים אין דברים כאלה
וואו איזה כישרון -
אדיב וואו,
אני רואה שלא רק מזג האוויר משכיחה טרדות, גם דמיון חדש על שלג לאחר שבועיים של קיץ היא חוויה שמסוגלת להשכיח את כל הטרדות והדאגות,
(אם לא הבנת, זה הומור עוקצני, כמו שהסבתות היו אומרות שלפי ההגיגים האלה זה נראה שבאמת מזג האוויר השכיח ממך את כל הדאגות...., זה בצחוק.... לא להיפגע...),
אבל באמת מה שאני הכי בהלם שכמעט מקפיצה אותי ממקומי, זה שהלבשת על ז'ק שהוא זה ששאל בחרדה מה רואים במפות של ג.פ.ס....
אדוני, אפילו בבדיחה אל תלביש את זה עליו...אבל כנראה שסבאלה באמת הזדקן קצת שהוא לא שם לב לזה....
אחרת היית צריך להיות גם מן הנעלבין ואינם עולבין....
אין דברים כאלה 
